מחשבות זרות בתפלה

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן תנינא

תנינא תורה קכב

לענין המחשבות זרות שבתפלה וכו' שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות, ועל ידי זה הוא מנצח אותם ומעבירם ממנו, וכו' ע"ש.

אכן עיין בלקוטי מוהר"ן קמא תורה כו, שמשמע שיש להעלותם, וי"ל.

ועיין בספר מגיד דבריו ליעקב (סי' מו) ז"ל כשיתפלל במקום שיש דברים בטלים, אם הם דיבורים של שמחה אזי יכול להעלותם, [ו]מכוח שמעלה אותם יש שמחה גדולה למעלה, ונולד בו התלהבות גדול, ואם הם דברים של עצבות קשה להעלותם, עכ"ל.

 

וזה לשון האור החיים (שמות יט:ה): ובעת עשות האדם מפעל הרע הנה הוא מחזיק שורשו הרע, ובעת שיהיה נזהר מעשותו הנה הוא ביטולו, וכמו שפירשו במאמרם ז"ל (מדרש תהלים פצ"ב) בפסוק הנה אויביך ה' וגו', עכ"ל.

 

ראיתי הובא מספר נועם אלימלך בפרשת יתרו שלכאורה חולק, ז"ל דהקליפה נקרא קיר. וזהו 'ויסב פניו אל הקיר' (ישעיה לח:ב), דהיינו שהיה משגיח ומסתכל, לבלתי חס וחלילה יאחז בו הקלפה, בשום אחיזה בעולם. מכאן שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר (ברכות ה:), פרוש שלא יהיה חציצה מלהסתכל על הקיר הקלפה, שלא יהיה להם שום אחיזה בתפלתו, רק ישמר את עצמו תמיד, ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ואכל וחי לעולם

 ב"ה

פרשת בראשית

ג:כב וַיֹּ֣אמֶר | יְ"הֹוָ֣ה אֱלֹקִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת טוֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה | פֶּן-יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם.

ויאמר י', עם התיבות, בגמטריא נחמן מאומן. י' אלקים הן האדם בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. טוב ורע ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. היה כאחד ממנו לדעת ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. לדעת טוב ורע, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ולקח, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן. ורע ועתה, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. גם מעץ החיים, עם הג' תיבות והכלל, בגמטריא רבי נ נח. ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

הראשי תיבות של: האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב, ושל: פן ישלח ידו ולקח גם, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: פן ישלח ידו ולקח גם מעץ, בגמטריא נחמן ע"ה.

הסופי תיבות של: ויאמר י' אלקים הן בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: היה כאחד ממנו לדעת טוב בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ידו ולקח גם מעץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ידו ולקח גם ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ורע ועתה פן ישלח בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: מעץ החיים ואכל וחי, בגמטריא נ נח.

ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם. יש לפרש שיקח את 'גם', דהיינו בחי' לאה כידוע, וחי לעלם, לעלם כתיב חסר, משמעו עלמא דאתכסיא – בחי' לאה.

עוד י"ל גם הוא הקליפה שאומרת (מלכים א:ג) גזורו גם לי גם לך לא וכו', כמו שרבינו גילה בסוף ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב – ז"ל כי קישוי לילד הוא, על ידי שיש קליפה שהיא אומרת גזורו וכו', כי אינו רוצה שיצא לאויר העולם, וכנגד זה יש מ"ג תיבות בזה המזמור, כנגד בחי' ג"ם הנ"ל, כי המזמור הזה הוא סגולה למקשה לילד, עכ"ל. ולא מבואר שם ענין הקליפה מה היא מפסדת אם תצליח לעכב הוולד. ואולי י"ל לפי מה שראיתי פעם, ושכחתי מקומו (ומתוך חיפוש קל למצוא מה שזכרתי, מצאתי פירוש כזה בספר מעדני מלך על התורה בפרשת וישלח עה"פ ויהי בהקשותה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן, אז אין פחד שהיא צריך להתגלגל בתוך אותו הוולד), שעיקר ענין המקשה לילד הוא מה שמחכים למי שהוא לפטר מן העולם כדי שתלדי זו, בסוד דור הולך ודור בא, ואין דוחין נפש מפני נפש, ולכן אי אפשר סתם לגזור שתלדי, כי בזה מקרב מיתת השני. ולפי זה מובן שהקליפה 'גם' מפסיד בעיכוב הולדה, שבזה השני ישאר בחיים. ועכ"ז עדיף להקליפה שישאר הזקן בעולם מלידת נפש חדש. ואם יקח אדם את הקליפה 'גם' אז תמיד יעכב דור הבא מלהחליפו ויחיה לעלם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

בית המקדש נחרב על ידי בבל וחזר ונבנה על ידי בבל

ב"ה

כתב רבי משה דוד וואלי (בספר עזרת ה' על ספר עזרא, ו:ח) ז"ל והשם יתברך הוא שרצה שהקליפה עצמה שהחריבה את הבית, תחזור לבנותו כבתחלה, ותוציא ההוצאות משלה, להודיע ולהודע שהכל מרצונו ית', כי הוא גזר על החרבן בעתו, ואחר כך גזר על הבנין בעתו, כי לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים וכל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ, עכ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ארך אנפין דקליפה בפועל $221 million..

ב"ה

ב"ה רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן גילה בספר לקוטי מוהר"ן תורה רמב ז"ל דע שיש בחינת אריך אנפין בקלפה, ומי שפוגע באשה מבחינה זו קשה לו להנצל מהרהור, ואף אם יעצים עיניו, אף על פי כן בכל צד שיפנה תזדמן לו, כי היא בחינת אריך אנפין של הקלפה, שהם פנים ארכים ועל כן בכל צד שיפנה תזדמן לו. ודע שצדקה הוא סגלה גדולה ומועלת מאד להנצל וכו' עיין שם כל דבריו הקדושים.

והנה אריכות הפנים של אריך אנפין מבואר בספרים הקדושים הם כמנין שמו אר"ך אנפין - דהיינו מאתים ועשרים אורות שיש לו יותר מהמאה וחמישים של זעיר אנפין, ועל כן שפיר קרוי בשם אר"ך אנפין. ועם כל זה הצדקה מצלת אפילו מאריכות אנפין של הקלפה.

אז מה יעשה הקלפה כדי להתגבר על מעשה הצדקה, אז אובמה לקח אר"ך (מאתים עשרים ואחד) מיליון דולר ונתן אותם צדקה להמחבלים החמסים, ובו באותו שעה הגבירו הנשים באריכות פניהן להפגין ולהציג את ערותן ותאוותן של זנות ונאוף.

ועם כל זה, דף אחד של רבינו - הפתק הקדוש - מספיק שלא יעלו בשם כלל, וקשר רשעים אינה מן המנין, כמו שכתבתי פה בבקר באנגלית. וכל גדולתן היה רק לשעה קלה ופורתא כנאמר על ישמעאל (שארגנו כל המצעד והצגה) שנים עשר נשיאים... שהם פורחים ומסתלקים כעננים... כי שק"ר אין לה רגלים לעמוד ולהתקיים, רק קושטא קאי.

השיר נ נח נחמ נחמן מאומן יתפשט ויתן דעת ויברר את המדמה לברר את רוח האדם מן רוח הבהמה (אובמה - ו'אלה ה'מלכים א'שר מ'לכו ב'ארץ א'דום לפני מלך מלך לבני ישראל...), ויקדש את העולם בעזה"י.

עוד מעניין מאד שהחג הבא (חוץ מטו בשבט) הוא פורים, שחז"ל אמרו שכל המועדים עתידין להיבטל חוץ ממנו, וחז"ל בעצמן תמהו איך הגיע אחשווירוש לשטות כזה שהיה צריך לעשות גזירה להיות כל איש שורר בביתו, והיום רואים שזה לא פשוט בכלל, וזה דוקא הגזירה לדורות, וימי הפורים האלו לא יעברו... ובו בפרשת שמות, שהתורה משבחת את המילדות שפרה ופועה יוכבד ומרים, שזכו לא להכניע לגזירת פרעה ותחיינה את הילדים ובזכות זה השם יתברך עשה להם בתים, חכמות נשים בנתה ביתה - וזכו לבית המלכות, לבית הכהונה, ולבית הלויה. והן הן הנשים צדקניות שבזכותן נגאלו אבותינו ממצרים. ודוקא בפרשת שמות ובשובבים הפגינו, בסוד הנ"ל של ארך אנפין דקלפה. ועל כן צריכים להתפלל עבור מושיען של עם ישראל ומחנה הקדושה בדגל הפתק הקדוש של רבינו.

נ נח נחמ נחמן מאומן!

עת ששלט האדם באדם לרע לו

ב"ה

כל התקשורת וכל העולם הרעשו על הצת אש שהרג פעוט פלסטיני, וכיון שהיה בסמוך לזה כתב גרפיטי בעברית אז מיהרו להאשים את היהודים, וכולם יצאו למחות, וכולו וכולו, כידוע.

והנה עכשיו נתברר שהכתב הזה נכתב על ידי ערבי, וגם ההצתה היה מחמת מלחמה בין שני משפחות ערביות, והגיע לזה כמנהגם מתמיד, השם ירחם.

והנה כל אלו שמחו ונחמו וכולו, מה שבטח לא עשו ולא יעשו בעד הנהרגים מישראל, הרי הם נתפסו. ומזכיר לי חזק מאד דברי הרמח"ל, אחד מיסודותיו בכמה מקומות, ואחד מהם באדיר במרום (הספר שכתב בשנת נ נח נחמ נחמן מאומן, לאלף הששי, כמש"כ כבר) וז"ל (עמוד יח):

וזה לרע לס״א, כי על זה נאמר: באשר כרע שם נפל שדוד (שופטים ה, כז). כי כל
המקומות שהס״א מתאחזת בהם בזמן שליטתה, נשארת לכודה שם כצפור
בפח שלא תוכל לנוס אחר כך בזמן התגברות הקדושה. אלא אותן
המדריגות עצמן יהיו שלשלאות על צוארה להכניעה תחת הקדושה
ולעשות בה הנקמות שצריך לעשות בה. ובדרך זה ימצאו כל המדרגות של
הס״א אשר שלטו על ישראל ועל מלך המשיח, לסתום אורם וליסרם,
קשורות ועומדות תחתיהם לע״ל 15 . וכן משה הושם בסוף, כי היה גם הוא
בתוך קליפת מצרים, כדי שתשאר מצרים אחר כך קשורה וכפותה תחתיו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הוה עז כנמ"ר

ב"ה  מספר לקוטי נ נח

רכט. אחד מהדברים הכי עיקרים של רבינו הקדוש רבינו נחמן מברסלב - נ נח נחמ נחמן מאומן - זה עזות דקדושה (היפוך ענוה פסולה). וכן איתא במשנה במסכת אבות הוה עז כנמר, נמר, זה ר"ת רבי נחמן מאומן (ובאמת יש עוד הרבה רמזים במימרא של יהודה בן תימא, יהודה תימא עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ושוב מצאתי בכתבי אר"י (שער הגלגולים, הקדמה לו) שר' יהודה בן תימא אותו שרש נשמה של רב נחמן. קל כנשר, נשר ר"ת רבינו נחמן שמחה, רץ כצבי, צב"י זה משה בא"ת ב"ש, ר"ץ בגמטריא רנ"מ – רבינו נחמן מאומן). וגם המלה עז - ע פעמים ז = 490 וע"ה זה גמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן! וכאשר כלל ישראל יבינו את זה, אין ספק שעזה יחזור לידינו, הנחמנים. וזה ג"כ מה שאיתא בגמרא רבי מאיר רמון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק. רמ"ן זה רבינו נחמן מאומן כנ"ל, תוכו אכל עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - רמז להפתק שסבא מצא אצל רבי מאיר (אחר שאכל...), וקליפתו זרק, יש לי ב"ה לפרש בזה הרבה, אבל כעת נזרוק את הקליפה ונדבר רק טוב, נ נח נחמ נחמן מאומן!