ההשגה דורש חכמה ולמדנות לא כן נבואה

ב"ה

להיות בעל השגה

שיחות הר"ן עו: בעל השגה אין יכולין להיות כי אם כשהו למדן בגמרא פרוש רש"י ותוספות, ע"כ (וע' פרפראות לחכמה על תורה כא:ה שציין לזה ולתורה נג). והנה עיין בספר המדות, ערך דעת ב:ט חכמי הדור הם כנפי הדור, לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להפך, הינו התרחקות חס ושלום מהשם יתברך. ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות, כי יקוים בנו: "ולא יכנף עוד מורך וכו'" עכ"ל. וצ"ע מה זה ההשגות אלקות שיהיה לעתיד שלא על ידי חכמות, האם זה גם בלי למדנות הנ"ל משיחות הר"ן. וכן מה שראתה שפחה על הים, האם זה היה בחי' השגת אלקות הזה שלעתיד שלא על ידי חכמות? ואיזה השגה יש אם לא חכמת אלקות, שהוא יתברך וידיעתו אחד. או שלא ישיגו דרך חכמות, אבל עצם ההשגה בודאי יהיה ידיעה? ועמש"כ בהקדמה לספר שגם כן הנחנו בצ"ע איך להגדיר הענין שמצינו צדיקים גדולים שלא היו ידועים כלמדנים מופלגים ע"ש.

ומה שהרמח"ל גילה ביחוד היראה שמיד כאשר בן אדם יראה מהש"י וכו' זוכה לידיעות, הלוא זה ידיעות.

וספר השגת אלקות שלפני כמה שנים עיינתי בו ומסקנתי היה שהוא מדומיין לגמרי, וכמה דברים שהוא כותב שם נגד השכל וכמעט כפירה (למשל שכל רוחני הוא אלקות חס ושלום ומש"כ שם על החלל פנוי), אכן בעיקר טענתו שכל אחד יכול סתם להשיג השגה נפלאה, לכאורה אי אפשר לפסול טענתו רק ממה שרואים שהוא בכלל רחוק מלהיות למדן, והרי רבינו קבע בשיחות הר"ן הנ"ל שלהיות בעל השגה צריכים להיות למדן, שלכאורה רק מזה יצא בדאי, כי לפי הספר המדות, יתכן הדבר מאד, ואדרבה נראה שעכשיו באחרית הימים זה כבר התחיל ויפרח מאד. וצ"ע.

והנה בשער רוח הקודש ר' חיים וויטל מבאר קצת מהסוד של האותיות המופיעות במצח האדם ואיך להבין ענינם. ואחר כך כותב שם ז"ל והנה עוד היתה לו (להאריז"ל ידיעה אחרת, והוא שהיה קורא לנפש האדם, או לרוחו, או לנשמתו, והיה מדבר עמה, ושואל וחוקר אותה, והיא משיבה אותו כל מה שהיה שואל ממנה וכל מה שאירע לה, וכל פרטי הדברים. וא"ל, כי כשהוא רואה העניינים באותיות המצח, יש דברים שאיננו יוכל להבין אותם מרוב דקותם והעלמם וכיסויים והפוכם וכיוצא. אבל כששואל וחוקר את נפש האדם, אז יודע הדברים באמיתות גדול ובבירור, עכ"ל.

ולכאורה מזה יש ליישב היטב, שלהשיג ידיעות וקשרים רוחנים לא צריכים דוקא למדנות, ואולי נכנה את זה רוח נבואה (כי כן כתבו שראית נשמה זה כמו נבואה כי הנשמה נשמת אלוה ממעל), אבל השגות זה רק חכמה, ואפילו האריז"ל לא תמיד הצליח מחמת עומק המושג ודרך השכל בזה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרפראות נפלאות בענין הפתק הקדוש של הגאולה נ נח נחמ נחמן מאומן

תנו. כסא י-ה-ו-ה ע"ה בגמטריא נ נח.

תנז. ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם (תהלים לו:ט) דשן בגמטריא נ נח נחמ נחמן, ונחל זה רבינו הקדוש נחל נובע מקור חכמה, וזה עדנך, בלי יוד, עם האותיות בגמטריא נחמן. והיו"ד דרשו חז"ל שכל צדיק וצדיק זוכה לעדן בפני עצמו.

תנח. יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי (משלי יב:י) הר"ת יצנ"ב בגמטריא נחמן עם אותיות (וע' בזוה"ק פ' ויקהל רא. שזה דרגא של נבון דייקא, שידוע למידת רבינו בבינה). והס"ת עקשו"י עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בהמה בא"ת ב"ש שצי"צ ועם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ומצינו ש'שיצא' הוא סנפיר כמובא בלק"מ תורה ה' ממסכת בב"א). וע' בזוה"ק (פנחס רטו:) ועל דא כתיב מצמיח חציר לבהמה הדא הוא דכתיב יודע צדיק נפש בהמתו ע"כ. מצמיח חציר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

תנט. פרשת חקת (כ:יז – פסוק זה כולה נדרש ביחודים בשער רוח הקודש עמ' עא-ב) נעברה נא בארצך לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעלה גבלך, ויאמר אליו, ע"כ. פסוק זה יש לה בראשי תיבות את כל הננח כסדר כך: נא – נ. מדלגים שני התיבות 'בארצך לא' שהראשי תיבות שלהם בגמטריא של הניקוד של נ נח, פתח פתח שוא, עולה ל"ב. נעבור בשדה ובכרם, ר"ת בגמטריא נח. ולא נשתה מי באר, ר"ת בגמטריא נחמ דרך המלך נלך לא נטה ימין, הראשי תיבות בגמטריא נחמן ע"ה. ושמאל עד אשר נעבור גבלך ויאמר אליו – ר"ת בגמטריא מאומן!

תס. שבע ביום הללתיך (תהלים קיט:קסד) ה-ללתיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' בשער רוח הקודש יחוד י' שכתב לכוון בהללתיך י"פ מ"ה ומ' אותיות. חמש הם גבורות משולבות בחמש אחרות שהם חסדים).

תסא. בישעיה (סב:א) למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער, ע"כ. כלפיד עם האותיות בגמטריא נחמן ע"ה, וזה הענין של האש שלי תוקד עד ביאת המשיח, שזה בעצם על ידי השיר פשוט כפול משולש מרובע, כמו שכתוב ממש כעין הפסוק הנ"ל (ישעיה נח) קרא בגרון אל תחשך כשפר הרם קולך, שרבינו גילה ש'כשפ"ר' הוא רמז להשיר פשוט כפול שלוש רבוע שגילה בפתק (גמטריא שפר).

ישעיה (סב:ב) וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי ה' יקבנו (ואגב יש לציין שהאריז"ל, בשער הכוונות ח"א, גילה שכל פעם שאוחזין בספר תורה יש לכוון לה"שם חדש" הנזכר פה). "וראו גוים צדקך ו" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות של 'וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי" ומכולשחאפ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא השם החדש של השיר חדש שרבינו גילה בפתק (גם שם חדש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם עוד ק' ברכאין הרמוז בשם אדנ"י כידוע). והשם חדש על פי פירוש הפשוט בפסוקים שם, הוא "חפצי בה" שזה ממש הכח של נ נח בשליטת הרצון כמו שכתבנו למעלה בס"ד פרק 260 ע"ש.

וע"ע בשיחות הר"ן (אות צה) ז"ל דע שהשם שנותנין לו לאדם הוא לפי הפעלה שיש לו לאדם לעשות בעולם. ויש אחד שעושה הפעלה שלו בחצי שנים שיש לו וצריך לקרא לו שם אחר דהינו שם חדש. כי השם שנותנין לאדם הוא לאחר מותו לבושין שלו <והדיוק פה הוא מבהיל, שמוהרנ"ת עיקם מאד מישרות הלשון, שהיה לו לכתוב: שנותנין לאדם הוא לבושין שלו לאחר מותו, ועיקם לכתוב בדרך שנותן משמעות שנותנין את השם לאחר המיתה!> כמו שכתוב (ישעיה מב:ח) אני ה' הוא שמי וכבודי וכו', 'כבודי' – זה בחינת לבושין, כי 'רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותה (שבת קיג:).' ... וזהו שכתוב לעתיד לבוא, "וראו כל העמים צדקך וכו' וקורא לך שם חדש." כי האמות יהיו רואים הפעלה שיהיה לישראל ויקראו להם שם חדש. כמו כן יש אחד שעושה הפעלה שלו לפי השם שיש לו בחצי שניו ועושה אחר כך פעלות חדשות וצריך לקרא לו שם חדש ויש בזה סודות גדולים ונוראים מאד מאד (!!!)... ועל כן משה רבנו עליו השלום היה לו כמה שמות וכו' עכ"ל.

והנה ידוע שרבינו אמר בפירוש שהוא השיג כל מה שהוא יכול עלי אדמות, וזה היה רק בכחצי ימיו של בן אדם עלי אדמות, שימי שנותינו שבעים שנה, וחציו שלושים וחמש... וכאן רמז חזק שכמו משה רבינו, רבינו הקדוש היה לו עוד שם, וכמו שציינתי בתוך ה<> שרבינו קיבל בכל תוקף את השם נ נח נחמ נחמן מאומן ללבושין לאחר מותו (וע' פרק 280 – מתי רבינו קיבל את השם נ נח).

תסב. תהלים (צד:כב) ויהי י-ה-ו-ה לי למשגב, עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואלהי לצור מחסי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

תסג. ובני דן חשים (ויגש מו:כג) עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (והאר"י גילה כוונות שלמות על זה, בסוד ח"י החיים והשכינה).

תסד. בשער רוח הקודש (יחוד יא למהר"י גדליה) על הפסוק (תהלים כב) אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו כז"ל השם הוא מן תיבת אליך ובא"ת ב"ש הוא תכמ"ל ע"ש. תכמ"ל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ועוד – אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא עם הכ"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.