בבא קמא דף סא מסירות נפש על התורה

 ב"ה

מסכת בבא קמא

סא: כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו.

עמש"כ במסכת ברכות סג: על אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה.

אכן בפשטות אינם דומים, כל המוסר עצמו וכו' מדבר על מקרה שממש מסכן את עצמו [וכולי עלמא מודים שבתורה צריכים לכם, וכתיב וחי בהם], ואילו ענין של ממית עצמו, אינו אלא שמסור בכל נפשו ללמוד, ואפילו מחליש עצמו, ונקראת ממית כי מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כל המוסר עצמו למיתה על דברי תורה אין אומרין שמועה מפיו

 ב"ה

במסכת ברכות דף סג:

אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה.

הקשו המפרשים (חדושי אגדות למהר"ל מפראג, אמרי שפר – קלאצקין סי' פג אות ב, אמרי הצבי – אות כח) דהא קיימא לן במסכת בבא קמא (סא.) כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו.

ונלע"ד שמבואר בספרים הקדושים שכל אחד יש לו חלק בתורה, וזה חלקו בחיים. וכיון שממית עצמו עליה, הרי זה למעלה מחלקו בחיים, ומבורר שאין זה החלק שנקראת על שמו. ומבואר בליקוטי מוהר"ן שהצדיקים מוסרים נפשם – דהיינו את השם שלהם. וכן ראוי לעשות בדברי תורה. ויש לפרש עוד, שמדוייק הלשון דברי תורה, כמו הענין שרבינו גילה שיש שני בחינות, יש תורת ה' ויש תורתו, וכמו כן י"ל שאלו הם דברי תורה – הדברים של התורה עצמה (וכמו שהרא"ש פירש במסכת נדרים תורה לשמה לשם התורה), והם על שם התורה, ולכן המוסר את עצמו למיתה עליהן, והסיר כל נגיעתו מהן, הרי הן שייך רק לתורה ועל שם התורה, ואין התורה עצמה מתקיימת אלא על כאלו שממיתין עצמם עליה, ולכן נשארת התורה נקיה על שמה לבד.

נ נח נחמ נחמן מאומן