יושבין ביחד ולבביהם בשני עולמות

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

תורה קצא

דע שאפשר שישב אחד אצל חבירו במקום אחד בג"ע, ולזה יהיו כל התענוגים והשעשועים וכל הש"י עולמות, וחבירו לא ירגיש כלום ולא יהיה לו שום תענוג, ע"ש.

צ"ב מה שכתב ששניהם יושבים יחד בגן עדן, דבשלמא אם יושבים בעולם העשיה, מובן הדבר, כי עשיה כך היא שבה נמצאין בין מן הטוב ובין מן הרע (לשון אדיר במרום עמ' רצו מ"ר) הכל מעורבים יחד, הטהור והטמא יחדיו, אבל למעלה מעולם עשיה כבר אין שייך עירבוב כזה, וצורת הדברים ותכליתם מקרבתם ומחרחקתם. ואולי גם הגן עדן המוזכר כאן הוא בבחי' עולם עשיה, כמו שרבינו אמר (תורה כב) שגן עדן וגיהנם הם בעולם הזה ממש.

רבנו אמר: שכשיחפשו אותו בעולם האמת ידעו שהיכלו שוכן מול היכלו של הרב הקדוש רבי ברוך, אולם היכלו משנה את גווניו בכל עת, כי כפי התורות שאומר כך משתנה ומתחלף מראה וגון ההיכל, ע"כ משיח שרפי קודש ב:עד. 

קשה להשוות הדברים, כי תורה קצא לכאורה מדובר באקראי, אבל בקביעות לא יתכן שישבו ביחד שנים שאינם שווים זה לזה. ועוד שבתורה קצא מדובר בהשגה של הלב ע"ש, כי ולב מלכים אין חקר ע"ש, אבל כאן אינו מדובר אלא בההיכל [ואע"פ שהיכל הקדשה שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב – ליקוטי מוהר"ן נט, עכ"ז אינו הלב עצמו אלא בית לו. וכן בכתבתי האריז"ל הלב כנגד אוהל מועד הנקרא היכל ומקדש – כי שם המנורה והשלחן והמזבח להקטורת].

נ נח נחמ נחמן מאומן

ונא אל תצריכיני לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם כי אם לידך המלאה הקדושה והרחבה

ב"ה

תקב. איך המקבלים מבקשים ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם וכו' שיש בזה עבודה ושכל איך וכו' ע"ש. עיין לקוטי הלכות, מתנה ב:ב.

יש גם כן ביאור כזה מר' נפתלי רופשיץ וראיתי אותו מובא (ספר אור גנוז) בשם ר' ברוך בזה"ל: פעם אחת כשהגיע ר' ברוך ממזיבוז בברכת המזון אל המילים "לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם כי אם לידך המלאה הפתוחה והקדושה והרחבה" חזר עליהן שלוש פעמים ברגש רב, וכשגמר לברך שאלה אותו בתו, "אבא, למה התפללת כל כך שלא תצטרך לקבל מתנות מידי אדם, הלא אין לך פרנסה אחרת אלא זו, שהבאים אליך נותנים לך את מתנותיהם ברצון?" "דעי בתי" השיב, "שיש שלושה מינים של מביאים ממון לצדיק, האחד אומר לעצמו: רצוני ליתן לו משהו במתנה, הריהו אדם שנותן מתנות לצדיק, עליו נאמר 'אל תצריכני לידי מתנת בשר ודם', אחד אומר: מה שאני נותן לאיש החסיד יגמול לי ה', זה מבקש ריבית מן השמים, עליו נאמר: 'ולא לידי הלואתם', אבל יש גם כאלה היודעים: ממון זה נותן לי ה' כדי למסרו לידי צדיק, ואין אני אלא שליח, עליו נאמר: 'לידך' הם משמשים את ד' היד המלאה הפתוחה" עכ"ל.

והנה ר' ברוך פירש את הבקשה הזו לזכות שהנותנים יהיו ממש בבחינת ידי השם. ואילו רבינו הקדוש רימז שלא צריכים להיות תלוי במהות הנותנים, אלא שיכולים לזכות לשכל כזה שמכל מי שתקבל לא תהיה הקבלה בבחינת מתנת בשר ודם אלא מידי השם יתברך.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הילולה של ר' ברוך ממזביז - דוד רבינו הקדוש.

ב"ה

עכשיו קבלתי ת"ל אוסף של כתבים מאנשי שלומינו, בדור שלפני התגלות הפתק הקדוש של נ נח נחמ נחמן מאומן, וב"ה זה הרבה כתבים, וכפי הנראה זה כתב יד - אז זה לא נקרא בקלי קלות, עד שכמעט היה בבחינת תפסת מרובה וכמעט לא פתחתי לקרוא כלום. אבל ב"ה אמרתי לעצמי בא נפתח משהו... ואז פתחתי בדיוק לסיפור מר' ברוך ממזביז שהילולא שלו היום, הסיפור כבר נדפס וידוע, על מה שר' דוד צבי - חותנו של מוהרנ"ת - ר' נתן מברסלב, סירב ליתן את הסנדקאות לר' ברוך, ור' ברוך רצה לראות מי הוא שהוא כל כך תקיף נגדו, ואז העיד עליו שאליהו הנביא ממש איתו בכל פסיעותיו. ור' דוד צבי היה רב על שטח יותר גדול מארץ ישראל, ורצה ליתן את הרבנות לר' נתן שהיה עוד צעיר, ואפילו רבינו הקדוש הסכים, אבל ר' נתן במסירת נפש סירב, עד שרבינו הודה לו, שטוב עשה לעזוב את הרבנות לגמרי, ולעסוק רק בעבודת השם.

נ נח נחמ נחמן מאומן