הצלחה בהתבודדות

 ב"ה

הצלחה בהתבודדות על ידי שצף קצף דיבורי כיסופים

בסיפור ההתקרבות סבא סיפר איך שמצא ספר השתפכות הנפש והתחיל לעשות התבודדות וז"ל וראיתי פעם הראשון בחיי שהכח של הספר הזה – איזה כח של התבודדות, זה הורג כל המשחיתים, כל המזיקים, כל מיני מחלות רעות, כל מיני מעשים, כל מיני תאוות, ע"כ.

כאשר אני התחלתי לעשות התבודדות, לא ראיתי שום ישועות בזה ואדרבה אפילו בשעת ההתבודדות כמעט נהפך עלי לרעה, וכמו שהרחבתי כאן על הסכנות המעורבות בזה. אכן כאשר התחלתי להשתדל כמה דקות כל יום של כיסופין של קדושה (כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה לא, שעל ידי כיסופין דקדושה בכח ובפועל נתהוו נפשות שיוצאות ומתגלגלים בעולם ומחזירים העולם בתשובה, ומסורה בברסלב שזה אחד מהדרכים החזקים להביא את הגאולה) באמת ראיתי ישועות. ועיקר ההבדל הוא שטף קצף של דיבורים [ע' בשיחות הר"ן קכט מובא בהקדמה להשתפכות הנפש – אפילו כשנופלין לפעמים לתוך רפש וטיט שקשה לו מאד לצאת משם, צועקין וצועקין וצעוקין, ואמר בזה הלשון וכו' והגביה ידיו קצת ולא אמר יותר, ע"כ. צועקים וצועקים וצועקים! ובספר שבחי הר"ן י' – גם היה רגיל לפעמים לומר בתהלים רק הפסוקים המדברים מתחנות ובקשות וצעקה להשם יתברך, והיה אומר רק פסוקים אלו והשאר לא היה אומר. והיה אומר כל הפסוקים האלו מכל ספר תהלים בפעם אחד, ע"כ. ובספר אבניה ברזל, סיפורים מרבינו אות ט, איך שתלמיד מהמגיד הוכיח את רבינו על מה שנדמה שהוא מבטל זמנו וכו', ואחר כך נסע דרך היער ושמע קול צעקה, ויאמר להבעל עגלה שיטה אזנו, והטו אזניהם ושמעו שהוא קול אדם, והטה הוא אזנו יותר ושמע שזה קול תפלה. וירד האיש מן העגלה והלך אחר הקול, ובא עד מקום רבנו זצוק"ל ומצאו מעטף בטלית ותפלין וצועק בקולי קולות עד לב השמים, וסביבו היה כמו נהר מן הדמעות והבכיות, והתפלל הללויות בפסוקי דזמרה, ונתבהל מאד, ע"כ. ועד סוף ימיו מצאו את רבינו שוכב על הארץ בפישוט ידים ורגלים בוכה להשם יתברך. ויש כמה סיפורים מסבא גם שסיפר על עצמו איך היה צועק בקולי קולות עד לב השמים. ופעם ביום כיפור אצל רשב"י היה צועק בכל כוחו שעות על שעות, קולות משונות מרוב התאמצות, עד שהתעלף וקיבל דלקת ריאות ר"ל, וסבל מזה כל ימי חייו. ושלמה קרלבך היה מספר כמדומני מר' אשר מסטולין ששאל את אביו ר' אהרן מקרלין, אם אדם מתפלל וצועק ומתחנן כאילו חרב חדה מונחת על צוארו, האם זה מספיק, וענה לו בודאי – להתחלה, אבל בהמשך צריך הרבה יותר), והבנתי שעד אז כל ההתבודדות היתה יותר מדי עצלות וחכמות. כי רבינו חיזק אותנו שלפעמים האדם אינו יכול לפתוח פיו – ולכן כבר היה לי רשות לא לדבר כל כך. ורבינו גילה שהדיבורים הם נשלחים מהשם יתברך והם בחינת רוח הקודש, אז כבר רציתי חכמות. ורק כאשר באתי לקיים הענין להוציא בפה הכיסופין שבכח, והייתי צריך לדבר הרבה בלי הפסקה, שכל מילה הולך בעולם להחזיר בתשובה וכו', רק אז התחלתי לטעום המכוון. [ודברי רבינו הנ"ל בודאי נצרכים מאד בפני עצמן, עד שהאדם יזכה וידע להתגבר בדיבורים, וכן שייכים לאיש שבאמת מרגיש עצמו עומד לפני השם יתברך, וכל כולו תפוס בהשם יתברך, מה שעוד לא זכיתי כל כך, והעצלות מתגבר ונשארים בלי כלום].

ושים על לבך שאנחנו מאמינים שהשם יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, והוא יתברך תכלית הטוב. ואיך לא נצעק עד שנדעהו. משל למה הדבר דומה, חבר מתקשר אליך ואומר שהוא רואה אותך דרך איזה מצלמה, והוא רואה שממש לידך יש אבנים טובות יקרות מאד, ואתה בטוח שהוא לא משחק איתך, הלוא תשתגע עד שתמצא אותם [ועיין חיי מוהר"ן רצה – והלא אני אוצר של יראת שמים ומדוע לא יהיו להוטים ורצים אחרי לקבלו. ושאלו אותו איך אפשר לקבל והשיב עם הפה והלב צריכין לחתר ולבקש].

לצייר שם הוי"ה לפניך, וכן שאר השמות כפי היכולת. ויש לשלב את שמך הפרטי כחלק מהשכינה ושם אדנ"י.

בליקוטי מוהר"ן תורה כב מבואר ז"ל תכף שמתעורר קול דקדשה הם מתעוררים תכף ומתחילין לצעק ולקטרג נגדו וזהו קול ההברה שיוצא מקול הקדשה וכו' עיין שם. ולכן אחר שצועקים להשם יתברך, כדאי לסיים עם בקשה להנצל מקול ההברה.

וכדי להוציא שטף קצף של כיסופים, הנה כמה ביטוים שיש לחזור עליהם כמה שיותר:

Say repeatedly with conviction, scream as much as possible even if only in the mind (as Rabbainu explained elsewhere) work yourself into a frenzy (see Sichos Huran 74).

אבא רחמנא, רבונו של עולם. אבי שבשמים, מלך מלכי המלכים, אבי ומלכי, ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין באהבתך ברחמיך ובחסדיך הרבים והעצומים האדירים הנצחים, בורא הכל יש מאין כל רגע, לית אתר פנוי מיניה ומאהבתך ומרחמיך וחסדיך הרבים והעצומים הנצחים.

מל את לבבי לאהבה וליראה את שמך, יחד לבבי לאהבה וליראה את שמך. Breakthrough to me…

תן אתה, תן לי אתה לאהבה וליראה את שמך, ולדעת את שמך, ולדבקה בך, ולהתבטל אליך, בכל לבבי ובכל נפשי ומאודי, עד אין סוף ותכלית. לעד ולנצח נצחים.

חנני. חוס עלי, רחם עלי, חמול עלי, הצל אותי, והושיע. פדני, גואלני, קדשני, טהרני, קרבני, למדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום. מתי תבואה אלי.

ראה בעניי... הצל לקוחים למות (רוחני).

אנא בריה קלה שבים, מלמעלה מכל העולמות, המה היוצרים ישבי נטעים עם המלך במלאכתו, בתחילת המחשבה, ממני נמלך ונתיעץ בבריאת עולמו, והשתא אזלינא לפמא דלויתן... איה מקום כבודו. איה קדשתי.

רחם על נפשי רוחי ונשמתי, על גופי ואברי ובשרי ועצמי. בטרם אלך ואינני.quickly, before it’s too late, before it’s all over.

נפשי בכפי.

הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך (סליחות).

אנא כנה, עורי נא, התעוררי נא, עמדי נא, התיצבי נא, קומי נא, חלי נא, בעד הנפש חני נא, פני דר עליון (יוצר ליום הכיפורים, ועיין ליקוטי תפילות ס).

אל תעזבני, ואל תטשני, ואל תשכחני, ואל תזנחני, אל תסתר פניך ממני, אל תתעלם ממני, אל תדיחני, אל תרחיקני, אל תרחק ממני -

Not for a second, not for an instant, not for a bechina, not for anything

אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני (חסדך ואמתך תמיד יצרוני – תהלים מ:יב) – don’t shut me off from You

חושה לעזרתי. מהר להצילני. ענני. אל תעמוד מנגד.

אל תבישני משברי (תהלים קיט:קטז)

I need You (when saying multiple times, best to drop the I), I need You so much, I want You so much.

I’m screaming to/for You, I’m begging You, crying, pleading, I’m imploring. Desperate. Craving, longing, yearning. Thirsting, hungry, starving for You. Now, quickly, hurry.

Have mercy and pity and compassion on me.  Won’t You have mercy… [You have to have mercy…].

I need to feel You loving me, to feel Your love…

To love You…. With all my heart, with all my soul, with all my being, with everything I got. To fear You. To surrender to You completely, to give myself over to You completely, to be completely Yours. To fill my whole consciousness with You. To be with You more and more, closer and closer, deeper and deeper, mamash in Your presence – נוכח פני השם. In awe, fear, trepidation, shame and embarrassment, of all my failings, shortcomings and inadequacy - קטנות, and utter ignorance of Torah, and bitul Torah on top of everything, and love, burning love and desire for You.

To fill all my limbs and veins and arteries and bones and flesh and all my senses with awareness of You, with love for You, with fear and trepidation of You, with awe from You, with התפארות בך, with התבטלות אליך.

Duch and duch – through and through.

To be consumed with love for You, infatuated, engulfed.

To bask in Your love.

על מה שוא בראתני (ע"פ תהלים פט:מח) –  if not - To know You intimately, passionately. Desire You.

To You, with You, for You, from You, by You. Engulfed, immersed, surrounded, engrossed in You, possessed by You. Wrapped up.

I need to feel You beating in my heart, pulsing and coursing through my veins and arteries, I need to feel You in my lungs on my tongue on my lips on my breath, I need to taste You, and hear You, smell You, and feel You, more and more…

I don’t want to be without You anymore. Don’t leave me to stagnate like this bereft, cut off, from You. I’m helpless without You. You are everything. Life itself.

Don’t forsake, abandon, desert, ignore, reject me. Don’t turn me away, don’t turn away from me. Pick me up. פנה אלי וחנני...

Please… Rescue, help, save, redeem, fix, me.

Cleanse me from all the disgusting things I thought and did, from all my sins שחטאתי שעויתי ושפשעתי לפניך,

return me בתשובה שלמה לפניך

heal me, fix me to be נאמן לפניך, קדשני טהרני.....

I’m still here, waiting for You, hoping for You – לך ה' קויתי, חיכיתי, איחל, אצפה.... 

נ נח נחמ נחמן מאומן

The Praises of Rabbi Nachman - part 2 - His Voyage to Israel - 33

HH

Shivchay HuRan

Part 2

33.

And after all of this, after he did all the aforementioned devotions with truth and wholeheartedness, and he abounded in fasts and in prayers a very great deal, and in mortifications, and breaking (bodily) desires and vices, and withstood many tests, and all the other aforementioned matters, and he abounded very extremely in hisbodidus - to converse between himself and his Maker -and to express himself in Yiddish (-i.e. his vernacular) etc. as mentioned above, until he merited to a very extremely lofty and supernal level in the utmost of holiness and in the utmost of abnegation and drawing close to Hashem Yisburach, in the level of the greatest of the binay aleyuh (-men of ascent, i.e. who ascend to very high and even Divine paradigms in their devotion to HY). And all of this he merited in his very childhood, because he did not rest at day and did not sleep nor was he passive at night. And he was extremely diligent in his devotion from day to day from the beginning of his childhood and the days of his youth. And he toiled and labored arduously from day to day, until he merited in his very youth to all that was mentioned above, to lofty and awesome holiness and very enormous hasaga (-spiritual conception) etc. in the level of greatest binay aleyuh.

And after he merited to all this, even still he wasn't placated with this, and he did not allow himself to stand. Just, even afterwards, everyday and every hour he longed, and yearned, and pined for Hashem Yisburach as if he did not start yet whatsoever with any devotion in the world. Even after he came from the Land of Israel and merited there to very extremely high and lofty hasaga (-spiritual conception) which is utterly unfathomable, even still from the day that he came from the Land of Israel until the day that he passed away in peace (to) very high above, he always had yearning and longing etc. for Hashem Yisburach as if he still had not started whatsoever.

And to speak of this matter vast folios would not suffice, even what we merited to understand a little of this matter according to what we heard from his holy mouth and we saw with our eyes. Because it was his way every time that he would yearn for Hashem Yisburach, and he was truly lowly in his own eyes, and he had great compassion on himself as if he had still not smelled ever any fragrance of the service of Hashem, and as if he still had not started whatsoever.

And in reality even someone who transgressed the whole entire Torah, Heaven forbid, many, many times, and when this person is aroused in true repentance, at which time (certainly) he certainly has a very broken heart when he looks upon himself where he is in the world, and he has very great compassion on himself with great meekness etc., and there's no need to elaborate on this, on a matter understood of itself, even still, even this compassion and broken heart of the aforementioned baal teshuva (-person repenting), does not reach a thousandth or one ten thousandth of the great compassion and broken heart in great meekness etc. that Rabbainu o.b.m. had, each and every time before he came to some hasaga (-spiritual conception).

And in short, (that) he never rested nor was he still even in the days of his greatness. Even though he had already merited to what he merited, to conception of the Divine, on a very enormous and awesome lofty level, even still he did not suffice himself with this, and he toiled and labored at all times and all hours, and he took upon himself suffering, severe and bitter suffering which are almost unparalleled in this world, and he abounded in many prayers, and pleading, and entreaties, and supplications, and very extremely great and awesome yearning and longing, until he came to a higher hasaga and level. And afterwards, immediately when he merited this hasaga (and) then he was a happy a little. And sometimes we merited to hear from his mouth that he informed us that now he has come to know new things etc. and he was happy then a little. And afterwards, immediately when he merited this, afterwards he began again anew, And he forgot everything that transpired as if he still had not begun at all, and he returned and began anew as if he was starting to go and enter in the holiness of Israel (-a Jew). And sometimes we heard from his holy mouth explicitly that he said in an expression of longing and yearning: "How does one merit to be a Yehoodey (-a Jew)?" And he said this honestly and with great temeemus (-wholeheartedness, sincerity) as if he still did not begin at all. And so it was many times.

And he constantly went and rose from level to level. Even though he merited to extremely lofty and awesome levels high, high above etc., Even still he was never pacified with this at all, and immediately afterwards he would have a broken heart and he had great compassion on himself with great meekness etc. as mentioned above, until he merited to a higher level. And this was his way always until the end.

And many, many times it was his way that he said that now he does not know anything whatsoever, absolutely nothing. And sometimes he swore on this, that he truthfully knows nothing at all (see The Life of Our Leader Rabbi Nachman 215), even though on the previous day or the previous hour he revealed formidable ("ateekim" also connotes very well established in time (like 'antique'), principle, and esoteric) concepts, even still afterwards he said that he does not no anything. And in this matter he was a very extremely great novelty. And he said explicitly of himself that his Torah is a very great novelty, however, his "not knowing" is a phenomenally greater novelty. I.e. the aforementioned matter, that every time it was his way to say that now he does know at all, and see more about this elsewhere (see the next article #35, and see Words of Rabbi Nachman 3 - about the tachlis (ultimate extent or purpose) of knowledge is not knowing. And see The Life of Our Leader Rabbi Nachman 215 and 283).

Na Nach Nachma Nachman Meuman

The Praises of Rabbi Nachman - part 2 - The Order of His Voyage to the Land of Israel 5-7

HH

Shivchay Huran part 2

5. On the day preceding the festival of Passover of the year 5558 (Saturday, 31 March, 1798) our master and leader and Rebbe o.b.m. exited from the Mikvah, and he said to the one who went with him, that in this year he certainly will be in the Holy Land. And on the Festival of Passover he said Torah on the verse (Psalms 77:2), "And Your path is in a plethora of water and Your footsteps are not known," and he asked from the beginning of the verse on its end (t.n. first the verse says where the path is, and then it says it is unknown), and he said Torah on this in answer to this question, and from the words of his holy Torah it became known to all those that came to him, that certainly he would travel to the land of Israel.

6. And when his wife heard this, she sent her daughter to him to ask him, how is it possible to leave them, who will support them? And he replied as follows: "You will travel to your in-laws, your older sister - someone will take her to be a small servant in his house," which is called neyunikeh (-nakhozha nyan'ka, is the Ukrainian word for babysitter, although sitter by itself is nyana, it appears that interchangeable), "your younger sister - someone will take her into his house out of compassion, and your mother will be kitchen help/cook, and everything that is in my house, I will sell it all for travel expenses." And when his household heard this, they broke out into weeping, and they cried many days, but he had no mercy on them, and he said, because/that it is not possible without this, be what may be, he will certainly travel, because most of him is already there, and the minority goes after the majority. (And he said in these words: "vehrren (when/being that) dey (the) grestey (greater) helfit (half) iz (is) shoyn (already) dort (there) etc.). And he said: "I want to travel to the land of Israel, and I know the greatness of the impediments and the obstacles that I will have on this, immeasurable nor calculable, however, as long as my soul is inside of me, as long as I have the spirit of life in my nose, I will sacrifice (moasair nafshey) my soul and I will travel with all my strength (to) there, as long as my soul is in me I will travel there, and Hashem - will do what is good in His eyes."

7. And he said: "On every single step of  the Land of Israel voyage I will have self sacrifice (meseeras nefesh)." 

And he said: "I want to travel immediately, however it may be, even without money, however, whoever wants to have mercy on me will give me money for expenses." And immediately the fellows of our fold (a.na.sh. - anshay shloamainoo) traveled to the nearby towns and collected promptly some amount, in order that he should have in any case for the expenses to travel from his house, because the trip had great urgency, and they saw that it is impossible to procrastinate him in any way or any time whatsoever. And he embarked immediately in haste (zreezoos) from his house on the 18th of Eyar (Lag BuOmer, Friday, 4 May, 1798), and secretly together with one of his men they resolved that he would travel with him together.

Na Nach Nachma Nachman Meuman

Nanach on the Torah Portion of Meekaitz - references to all the original teachings of Rabbi Nachman of Breslov and his disciples

פרשת מקץ – Portion of Meekaitz <Culmination – of two years in jail>

41:2 וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וגו': - And behold from the lake (Nile River) ascended seven cows of fitting appearance and healthy flesh etc..

This matter is the matter of the confusion and obscurity of aitzu <recourse, remedy, advice>

The tikun <rectification> for this is through the tzadik who teaches aitzoas <remedies>

Likutay Halachos, Laws of Rosh Chodesh 6:54

_________

It is the matter of the overwhelming rise of the imagination and forgetfulness

Likutay Halachos, Laws of a Renter 3

__________

41:36 וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן וגו' וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב: - And the food would be safeguarded etc. and the (people of the) land will not be eradicated by the famine.

Yosef gives advice that one should save the times of inspiration for the hard times of the future.

Likutay Halachos, Laws of Blessing on Fruits 4:12

41:49 וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר  - And Yosef gathered grain.

The endurance of the Jews in exile was in merit of Yosef

Likutay Halachos, Laws of Breaking Bread 5:40

41:51 וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה וגו': And Yosef called the name of the firstborn Menashe etc..

Through Yosef's withstanding the test there and finding the good in every place, through this the Jews stood therefore

Likutay Halachos, Laws of Airoovay Techumin 6:17

42:1 וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם – And Yaakov saw that there was food (/hope) in Egypt.

The alienation is in reality a beckoning

Likutay Halachos, Laws of Sending Away from the Nest 5:22

42:6 וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ – And Yosef, he is the ruler of the land, he is the provider for all the people of the land.

The bounty comes from the tzadik

Likutay Halachos, Laws of Grace After Meals 3:2

_______

Likutay Halachos, Laws of The Ninth of Av and Fastdays 3:2

43:14 וְאֵ-ל שַׁ-דַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים – And G-d <Ai-l Sha-dai> will give you mercy.

Mercy in our paradigm

Likutay Moharan volume 2, Torah 62

They are great mercies through which it is not necessary to lose out from one thing else to gain another

Likutay Halachos, Laws of Bounderies 3

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Blossoms of the Spring - Letter 23

Letter 23

B.H., 6 Eyar 719 (Thursday, 14 May, 1959), Tiberius.

Loyal to my heart, Mr. Z. Shazar, prominently endowed with a lofty and precious neshama (-soul), whose heart uplifted him to tunnel and find the deep waters from which the faith grows[1] for every generation, fortunate is his lot. Shalom and abundant salvation.

It is incumbent on us to make a great Purim[2] with enormous joy every single day over the miracles, and the awesome wonders, wondrous wonders which Hashem wondrously did His kindness with us in these generations that we merited to be in the domain of the tzadik, the new light, novelty of novelties, awesome supreme wonder etc., who is the sole true leader of our generation, who looks and sees till the end of all the generations to raise them from apostasy ("shmad" = 344) to be desirable ("rutzoan" = 346), and to rectify them with the utmost rectification. Who draws such truth into the world which is the root of the tachlis (-utmost) of the absolute truth which is impossible to tarnish in any way, through which there is the essential nullification of the falsehood in its root, completely until the very last extremity![3]

The main elongation of the present bitter exile is due to the abundant division between (the Children of) Israel to the extent that they don't know where the true tzadik is who can bring joy to Israel (even) from the midst of the bitter exile, to shine in them the gleaming sparks of His Divinity blessed He which is the essential joy.[4] The true tzadik, chosen of the tzadikim, reveals and shines in the heart of a person very extremely deep aitzoas (-counsel), holy true aitzoas (-counsel) into the stark great darkness which intensifies and spreads over a person each time to make everything dark Heaven forbid, to merit through them to recognize the Creator blessed He, through the holy faith which is drawn through them.[5] The great tzadik who is the aspect of Moshe (-Moses), he draws Torah from such an awesome and supreme lofty place with such wondrous intellect, to the extent that his Torah has the power to revive and give life to all the souls who will engage in his Torah forever![6]

The Sitra Achruh (-Realm of Evil) and the Bal Duvur (-litigator-Satan) sets up in the world fraudulent leaders of the generation who boast of greatness and wonders, and mislead the world, as if there is nothing beyond them and everything is in their control, in order that through them, they (-everyone) should fall into the trap of the evil inclination. These charlatans are called false prophets![7]

When the falsehood will be rejected, and truth will gain strength and will be revealed in the world, and everyone will merit to know of the true Rebbe who will be publicized and revealed, through this, all will return to Hashem Yisburach, (and) even the nations of the world, and there will be one common vernacular to serve Him with one accord[8].[9]

When a person is very alienated from Hashem Yisburach, and there is he whose fall is so extremely great, and he descended to the depth of the depth of the nethermost abyss to the extent that it seems to him that it is no longer possible for him to draw close to Hashem Yisburach because he is distanced so much from Him through his bad conduct etc., even still when he strengthens himself nonetheless and seeks, and asks, and searches, and requests an aitzu (-counsel) and scheme to return to Him blessed He, then he merits that the descent is the tachlis (utmost, purpose) of ascent.[10] And the essential factor is according to his proximity to the true tzadik who is engaged in raising all those who fall and the very alienated from the Torah from where they are to the illumination of the supernal rutzoan (-will, desire)[11] by the power of his Torah, and his aitzoas (-remedies, counsel), and his holy hinting which are deep, and very extremely supreme without end or limit which never ever ceases.[12]

This is a great principle, that all the rectifications in the world are done only through the great tzadik (who is the) aspect of Messiah, and each and every one, according to how he surmounts to draw close to this tzadik, to incline his ear and his heart well to his (-the tzadik's) words (/matters) and to believe in him, so too he will get out each time from all the bad places in the world that he was repelled (there), and he (-the tzadik) will raise him and rectify him![13]

Hashem Yisburach devises schemes so that no reject will be rejected from Him (Samuel 2:14:14). And when He sees that a person is falling to a place exceedingly low and distant from the Torah, to the uttermost lowliness and baseness, and the Sitruh Achruh (-Other Side – Realm of Evil) and the impurity are very much spread over him and encompassing him from all sides and desire to consume him completely, Heaven forbid, Heaven forbid, specifically then Hashem Yisburach has mercy on him and sets about hints for him there in accordance to that place, and sets about some sort of merit that he can merit specifically in that distant place, and this is his test and free choice (-becheeruh). And if he merits there to remember of Hashem Yisburach and to do there what Hashem Yisburach hints to him wherever he is, he can return with ease to Hashem Yisburach.[14]

The tzadik who is of very great stature, who purified himself through and through, he doesn't die at all, because even after his passing he works at rectifying the souls of Israel more than in his lifetime, because then he rises each time to such lofty, wondrous, and exalted levels until he is able to rectify everything, because the essential rectification must be received from an exceedingly high place, and each person, the very more he vitiated, Heaven forbid, he needs to receive the rectification from an even higher and distant paradigm. To the extent that there are those who defected so much, particularly now in these generations, that it is impossible for them to be rectified except by the tzadik of exceedingly great stature, and the sicker he is – he needs a greater Rebbe, because this necessitates a great Rebbe and sage of true wisdom of superlative and very extremely enormous (/powerful) stature for him to know how to draw his (-the sinner's) rectification from a very lofty and distant paradigm in such a way that he can rectify a degenerate like him. And this is the aspect of (Jeremiah 31:2), "from afar Hashem appeared to me," specifically "from afar," (Aishes Chayil – Woman of Valor, end of Proverbs) "from afar she brings her bread (/provisions)," because the main rectification must be received from afar, from a paradigm very higher and distant from him. But the main thing is, that it is necessary to break many impediments before meriting to this, to draw close to this tzadik, because the impediments are many and extremely huge (/powerful) without limit, particularly the impediments there are from the mind (one's own imagination and preconception), that they don't believe in themselves that they can receive rectification, according to the enormity of the multitude of their vitiations each time without measure for many days and years. And even though they blame the degeneration on themselves, this is also an aspect of impediments of the mind, that they don't believe in the greatness of the kindnesses of Hashem Yisburach, which do not exhaust and do not deplete[15] ever, and in the greatness of the true tzadik who has the power to rectify everything each time whatever may be particularly after his passing for he rises each time to such formidable levels and draws wondrous new kindnesses each time, until all who desire to receive them can merit through him to be rectified even if he is the way he is even if he vitiated the way he vitiated, Heaven forbid.[16]

The main illumination of His glory blessed He in the world is just through the tzadik, who justifies the populace and endeavors to draw the alienated close and to return them to Hashem Yisburach, this being His main glory blessed He, and His glory is elevated and exalted in the world. Therefore, every person needs to strive hard to draw close those who are distant from Hashem Yisburach. Also, a person cannot say: "How can I draw close to Hashem Yiburach, when I am so far due to the multitude of my bad deeds." Because on the contrary, the more distant he is, the greater the glory of Hashem Yisburach will be exalted when he strives to return and to draw close to Him blessed He, because this is His main glory blessed He.[17]

The transcriber and organizer, who prays constantly every day for his wellbeing and his benefit with full heart, with miseeroos nefesh (-self-sacrifice). Soliciting his wellbeing and the wellbeing of all those in his company.

Yisroel Dov Odesser - Tiberius

ספר אב"י הנחל

הוצאת נקדות טובות – מוגה מחדש לפי כתב יד של המחבר

לפי המכתבים המקוריים

אבי הנחל – מכתב כג

מכתב כג

ב"ה, ו' אייר תשי"ט, טבריא.

נאמן ליבי, מר ז.שזר, הדגול בנשמה גבוהה ויקרה, שנשאו ליבו לחתור ולמצוא המים עמוקים שמהם גדלה האמונה לכל דור, אשרי חלקו. שלום וישע רב.

עלינו לעשות פורים גדול בשמחה רבה בכל יום ויום על הניסים והנפלאות הנוראות פלאי פלאות אשר הפליא ה' חסדו עימנו בדורות הללו שזכינו להיות בחלקו של הצדיק אור החדש חידוש שבחידושים פלא נורא ונשגב וכו', שהוא המנהיג האמיתי היחידי שבדורנו, הצופה ומביט עד סוף כל הדורות להעלותם משמד לרצון ולתקנם בתכלית התיקון. הממשיך אמת כזה בעולם שהוא שורש תכלית האמת לאמיתו שאי אפשר לקלקלו בשום אופן, שעל ידו עיקר ביטול השקר בשרשו לגמרי עד קצה אחרון!

עיקר אריכת מרירת הגלות של עכשיו מחמת ריבוי המחלוקת שבין ישראל עד שאין יודעים היכן הוא הצדיק האמת שיכול לשמח את ישראל מתוך מרירת הגלות, להאיר בהם התנוצצות אלקותו יתברך שזה עיקר השמחה. הצדיק האמת שהוא בחיר שבצדיקים מגלה ומאיר בלב האדם עצות עמוקות מאד מאד, עצות קדושות אמיתיות לתוך תוקף החושך הגדול המתגבר ומשתטח על האדם בכל פעם להחשיך הכל חס ושלום. לזכות להכיר את הבורא יתברך על ידם על ידי האמונה הקדושה שנמשך על ידם. הצדיק הגדול שהוא בחינת משה, הוא ממשיך תורה ממקום עליון נורא ונשגב כזה בשכל נפלאה כזה, עד שיש כוח בתורתו להשיב ולהחיות כל הנפשות שיעסקו בתורתו לעולם ועד!

הסטרא אחרא והבעל דבר מקים בעולם מנהיגי הדור של שקר שמתפארים בגדולות ונפלאות ומטעים את העולם כאילו אין שום דבר נמנע מהם והכל בידם, כדי שיפלו על ידם למכמורת היצר הרע. אלו השקרנים נקראים נביאי השקר!

כשיהיה נדחה השקר, ויתגבר ויתגלה האמת בעולם ויזכו כולם לידע מהרבי האמת שיתפרסם ויתגלה, על ידי זה הכל יחזרו לה' יתברך ואפילו אומות העולם, ויהיה שפה אחת לעבדו שכם אחד!

כשאדם נתרחק מה' יתברך מאד, ויש שנפילתו גדולה מאד מאד וירד לעמקי עמקי תהום תחתיות עד שנדמה לו שאי אפשר לו עוד להתקרב לה' יתברך מחמת שנתרחק ממנו מאד על ידי מעשים רעים וכו', אף על פי כן כשהוא מחזק את עצמו עדיין ודורש ושואל ומחפש ומבקש עצה ותחבולה לשוב אליו יתברך, אזי זוכה שתהיה הירידה תכלית העליה. והעיקר כפי התקרבותו לצדיק האמת העוסק להעלות כל הנופלים והרחוקים מהתורה מאד ממקומם שהם, להארת הרצון העליון בכוח תורתו ועצותיו ורמזיו הקדושים העמוקים ונשגבים מאד מאד עד אין סוף ותכלית שאינו נפסק לעולם.

זה כלל גדול, שכל התיקונים שבעולם נעשין רק על ידי הצדיק הגדול בחינת משיח, וכל אחד ואחד כפי מה שמתגבר להתקרב לזה הצדיק ולהטות אזנו וליבו לדבריו היטב ולהאמין בו, כמו כן יוצא בכל פעם מכל המקומות הרעים שבעולם שנדח לשם, ויעלה אותו ויתקנו.

ה' יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח. וכשרואה שהאדם נופל למקום נמוך ורחוק מהתורה ביותר, בתכלית השפלות והפחיתות, והסטרא-אחרא והטומאה מתפשטין עליו מאד ומסבבין אותו מכל צד ורוצין לבלעו לגמרי, חס ושלום, חס ושלום, אזי דווקא השם יתברך מרחם עליו ומזמין לו שם רמזים לפי אותו המקום, ומזמין לו איזו זכות שיכול לזכות בזה המקום הרחוק דייקא, וזהו הניסיון והבחירה שלו. ואם יזכה לזכור שם בה' יתברך ולעשות שם מה שמרמז לו השם יתברך בכל מקום שהוא, בקל יוכל לשוב להשם יתברך.

הצדיק הגדול במעלה מאד, שזיכך עצמו מכל וכל, הוא אינו מת כלל, כי גם לאחר הסתלקותו הוא עוסק בתיקון נפשות ישראל יותר מבחייו, מחמת שאז עולה בכל פעם למדרגות גבוהות ונפלאות ונשגבות כל-כך, עד שיכול לתקן הכל, כי עיקר התיקון צריכין לקבל ממקום הגבוה ביותר, וכל אחד כל מה שקילקל יותר ויותר, חס ושלום, הוא צריך לקבל התיקון מבחינה הגבוה ורחוקה עוד יותר. עד שיש שפגמו כל כך בפרט עתה בדורות הללו, שאי אפשר להם להתקן רק על ידי הצדיק הגדול במעלה יותר, וכל מה שהוא חולה ביותר - הוא צריך רבי גדול ביותר, כי צריכין לזה רבי גדול וחכם בחכמה אמיתית במעלה מופלגת ועצומה מאד מאד שידע איך להמשיך תיקונו מבחינה גבוה ורחוקה מאד באופן שיוכל לתקן מקולקל כמותו. וזה בחינת "מרחוק ה' נראה לי", מרחוק דייקא, "ממרחק תביא לחמה", שעיקר התיקון צריכין לקבל ממרחק, מבחינה הגבוה ורחוקה ממנו מאד. אבל העיקר, שצריכין לשבר מניעות הרבה קודם שזוכין לזה להתקרב לזה הצדיק, כי המניעות רבים ועצומים מאד בלי שיעור, בפרט מניעת המוח שיש, שאינם מאמינים בעצמם שיוכלו לקבל תיקון, לפי עוצם ריבוי קילקולם בכל פעם בלי שיעור ימים ושנים הרבה. ואף על פי שתולין הקלקלה בעצמם, גם זה הוא בחינת מניעת המוח, שאינם מאמינים בגדולת חסדי השם יתברך, אשר לא תמנו ולא כלו לעולם, ובגדולת הצדיק האמיתי שיש לו כוח לתקן הכל בכל פעם יהיה איך שיהיה בפרט אחר הסתלקותו שעולה בכל פעם למדרגות עצומות כל כך וממשיך חסדים נפלאים חדשים בכל פעם, עד שכל מי שחפץ לקבלם יכול לזכות על ידו ולהתתקן אף אם הוא כמו שהוא אפילו אם קלקל כמו שקלקל, חס ושלום.

עיקר הארת כבודו יתברך בעולם הוא רק על ידי הצדיק, המצדיק את הרבים ומשתדל לקרב את הרחוקים ולהחזירם להשם יתברך, שזה עיקר כבודו יתברך, ונתעלה ונתגדל כבודו בעולם. על כן צריך כל אדם להשתדל מאד לקרב הרחוקים לה' יתברך. גם אין לאדם לומר: איך אני יכול להתקרב להשם יתברך, ואני רחוק כל-כך על ידי ריבוי מעשי הרעים. כי אדרבא, כל מה שהוא רחוק ביותר, יתגדל על ידו כבוד השם יתברך ביותר כשישתדל לשוב ולהתקרב אליו יתברך, כי זה עיקר כבודו יתברך.

המעתיק והמסדר, המתפלל תמיד בכל יום בעד שלומו וטובתו בכל לב, במסירות נפש. דורש שלומו ושלום הנילווים אליו.

ישראל דב אודעסר - טבריא

---

[1] Likutay Moharan, volume 2, Torah-teaching 5:2-3.

[2] Ullim Litroofuh, letter 171. A great Purim sometimes is a reference to when there is a Hebrew leap year and there are two months of Adar hosting the small Purim in the first, and the main celebrated big or great Purim in the second. Hence a "great Purim" would mean a full-fledged Purim. However, in this case it just means great tribute of the magnitude of Purim. It is interesting to note that the year 595, in which Rabbi Nussun used this term, was a regular year with only one Purim, whereas the year 719 in which Saba wrote this letter was in fact a leap year with both a small and a great Purim.

[3] Likutay Halachos, Yoreh Daya 1, Signs of a Kosher Animal and Beast 4:30, also brought in Oatzar Ha-yeeruh, Tzadik 103.

[4] Likutay Halachos, Orach Chaim 2, Blessing of Thanksgiving 6:59.

[5] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 2, Injuring One's Friend 39, also brought in Oatzar Ha-yeeruh.

[6] Oatzar Ha-yeeruh, Tzadik 238, from Likutay Halachos, Choshen Mishpat 2, Lost and Found 3:5.

[7] Kitzur Likutay Moharan, volume 2, Torah 15; Likutay Aitzoas, Tzadik 101.

[8] Zephaniah 3:9.

[9] Kitzur Likutay Moharan 48.

[10] Likutay Halachos, Orach Chaim 1, Falling on the Face 6.

[11] Likutay Halachos, Orach Chaim 1, Morning Blessings 5:42.

[12] Likutay Halachos, Orach Chaim 1, Falling on the Face 6:2.

[13] Likutay Halachos, Orach Chaim 2, Blessing of Thanksgiving 6:20.

[14] Oatzar Ha-yeeruh, Exile and Redemption 6, from Likutay Halachos, Orach Chaim 2, Blessing of an Individual's Thanksgiving 45.

[15] See Lamentations 3:22 and the prayer of Moadim in the Eighteen Benedictions.

[16] Likutay Halachos, Yoreh Daya 1, Making Vessels Kosher 4:7,8,11.

[17] Kitzur Likutay Moharan 14, also brought down in Likutay Aitzos, mahadura basra, and Likutay Aitzoas, Honor 4.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

נ נח נחמ נחמן מאומן

Blossoms of the Spring - Letter 21

Letter 21

B.H., 28 Adar 2, 719 (Tuesday, 7 April, 1959).

Shalom Shalom to my love and cherished as my very soul, Mr. Z. Shazar, the good and more charming[1] than fine gold, who desires to be bound to the tree of life. May Hashem command his blessing with him, and may he merit from now to go in all the ways of the deep, wondrous, and awesome counsel which gush from the wellsprings of salvation, all the days of his life, until he merits to gaze in the pleasantness of Hashem in this (world) and the next.

If I said I would relate a fraction of a fringe of the utter magnitude of the wonders of the kindnesses of Hashem and of His wondrous wonders which He did with us in these generations, that He shined in the world such light, true, holy, and awesome, and very extremely supreme which will not be extinguished Heaven forbid in any way, and many waters cannot extinguish it and rivers cannot flush it[2], a plethora of folios would not be sufficient (to address it). And even though from the second side, i.e. from the Other Side (-Sitra Achra - Realm of Evil), waylays and tunnels, in general and in particular, upon each and every one, and does his agenda with all his means to waylay, and to tunnel, and to grab in his web Heaven forbid, to the extent that it seems that it is impossible to break such concealments, and impediments, and confusions, and bodily desires, and entanglements, and detaining, and hassles, and expulsions, and estrangements etc. etc.[3], nevertheless the great tzadik draws such wondrous rectifications until he shines the aspect of hasugos <conceptions of the> Elokus <Divine> even down below in the very nethermost level where the Shechina <Divine Presence> never descended, because with his great power he can illuminate even to those completely alienated from the Torah Heaven forbid, if they desire to accept.[4]

(The) Falsehood is zoohumas <pollution of the> nuchush <(primordial) snake>, sitra <side, realm> dimoasuh <of death>, and truth is samuh dicha-yay <elixir of life>, and therefore culling the truth from the midst of the falsehood is the aspect of resurrecting the dead.[5]

Sometimes through an ascent that a person rises in wealth or in wisdom, specifically through this he strays from the truth, and he inverts is from its true order and disputes the true tzadik because he says reasoning which is the opposite of the truth, however, the truth bears witness of itself, and certainly one who desires the absolute truth and doesn't want to deceive himself, then he can know and understand the truth well. And similarly sometimes a person due to his huge descent that he descends extremely into the exile of bodily desires, each one according to his descent, until this causes him to be dejected and it seems to him that the reality is that he has already lost all hope Heaven forbid, and all this is because he inverts the truth out of order, because this is not the real truth, because Hashem Yisburach already revealed to us through Moshe Rabbainu o.b.m. and the tzadikim after him, His abundant mercies that do not diminish ever, and they revealed to us explicitly that it is forbidden for a person to despair (himself) of the Mercy, because Hashem Yisburach is everywhere and even in the utmost lowest level even there Hashem Yisburach is found[6], and there is such a phenomenon that everything can be rectified and it will be reversed to good, and all the sins will be turned around to be merits.[7]

The transcriber, who prays always for his wellbeing and his success in truth.

Yisroel Dov Odesser

28 Ben Atar

Tel Aviv.

מכתב כא

ב"ה, כ"ח אדר ב' תשי"ט

שלום שלום לאהובי וחביבי כנפשי, מ ז.שזר, הטוב ונחמד מפז, החפץ להתדבק בעץ החיים. יצו ה' את הברכה איתו ויזכה מעתה לילך בכל הדרכים העצות העמוקות הנפלאות והנוראות הנובעים ממעייני הישועה כל ימי חייו, עדי יזכה לחזות בנועם ה' בזה ובבא.

אם אמרתי אספרה אפס קצה מעוצם נפלאות חסדי ה' ופלאי פלאותיו שעשה עימנו בדורות הללו, שהאיר בעולם אור אמת קדוש ונורא ונשגב מאד מאד כזה שלא יכבה חס ושלום בשום אופן, מים רבים לא יוכלו לכבותו ונהרות לא ישטפוהו, יקצרו המון יריעות. ואף על פי שהצד השני, היינו הסטרא אחרא, אורב וחותר בכלליות ובפרטיות על כל אחד ואחד, ועושה את שלו בכל מה שאפשר לו לארוב ולחתור ולתפוס ברשתו חס ושלום, עד אשר נדמה שאי אפשר לשבר הסתרות ומניעות ובלבולים ותאוות וסכסוכים ועיכובים וטרדות והשלכות והתרחקות וכו' וכו' כאלה, עם כל זה הצדיק הגדול ממשיך תיקונים נפלאים כאלה עד שמאיר בחינת השגות אלוקות גם למטה למטה בדיוטא התחתונה מאד שמעולם לא ירדה השכינה לשם, כי בגודל כוחו יכול להאיר אפילו בהרחוקים מהתורה לגמרי חס ושלום, אם רוצים לקבל.

השקר הוא זוהמת הנחש סטרא דמותא, ואמת הוא סמא דחיי, ועל כן ברור האמת מתוך השקר הוא בחינת תחיית המתים.

לפעמים על ידי העליה שעולה האדם בעשירות או בחכמה, על ידי זה דייקא נוטה מן האמת ומהפכו מסדרו האמיתי וחולק על הצדיק האמת מחמת שאומר סברות הפוכות מן האמת, רק האמת עד לעצמו, ובוודאי החפץ באמת לאמיתו ואינו רוצה להטעות את עצמו אז יכול לידע ולהבין האמת היטב. וכן לפעמים האדם מחמת ירידתו הגדולה שיורד בגלות התאוות מאד כל אחד כפי ירידתו, עד שמחמת זה נופל בדעתו ונדמה לו שלפי האמת כבר אבדה תקוותו חס ושלום, וכל זה מחמת שמהפך האמת שלא כסדר, כי לא כך האמת האמיתי, כי כבר גילה לנו ה' יתברך ריבוי רחמיו שאינם כלים לעולם על ידי משה רבינו עליו השלום והצדיקים שאחריו, והם גילו לנו בפרוש שאסור לאדם לייאש את עצמו מן הרחמים, כי ה' יתברך בכל מקום ואפילו בתכלית דיוטא התחתונה גם שם נמצא ה' יתברך, ויש ענין כזה שיוכל להתקן הכל ויתהפך לטובה וכל העוונות יתהפכו לזכויות.

המעתיק, המתפלל תמיד לשלומו והצלחתו באמת.

ישראל דב אודעסר

בן עטר 28

תל-אביב

---

[1] The Hebrew word "nechmad" is congruous in description of the Tree of Knowledge, as is "good," however holiness is always much more, so certainly it is applicable to the Tree of Life.

[2] Based on Song of Songs 8:7.

[3] Ullim Litroofuh, letter 317.

[4] Oatzar Ha-yeeruh, Orach Chaim, Chanukah 1 (from Likutay Halachos, Orach Chaim, Getting Up Early in the Morning 4:10).

[5] Oatzar Ha-yeeruh, Truth 56 (from Likutay Halachos, Choshen Mishpat, Testimony 4:6).

[6] Oatzar Ha-yeeruh, Truth 59 (from Likutay Halachos, Choshen Mishpat, Testimony 5:2).

[7] Likutay Halachos, Yoreh Daya 1, Interest 5:26.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!