Breslov Books In ENGLISH!

English Breslov Books to Read Online on this blog

Donate to NNNNM!

Translate

Welcome to Na Nach!

FREEDOM - LIBERTY - EMANCIPATION
Showing posts with label התבודדות. Show all posts
Showing posts with label התבודדות. Show all posts

Thursday, January 9, 2025

לדבר עם השם יתברך כמו עם חבר טוב

 ב"ה

ספר השתפכות הנפש, בהקדמה: [והלאה טוב מאד כשמשיחין את לבו לפני השם יתברך כמו לפני חבר טוב אמתי] ע"ש, ונמצא גם בספר כוכבי אור, חלק א' אנשי מוהר"ן אות ד'.

הרי מצינו שהקב"ה נקרא חבר של בני ישראל, כמו שכתוב במשלי (כז:י) רעך ורע אביך אל תעזב, ופרש"י ז"ל הקב"ה שנקרא רע לישראל, ע"כ. 

סבא ישראל דיבר כמה פעמים על ענין זה, ומה שראה אצל ר' ישראל קרדונר (שהרבה פעמים כיוון על עצמו), ולשונו – כמו עם חבר.

ירושלמי מסכת ברכות ט:א ראה כמה הוא גבה מעולמו, ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפלתו, שנאמר (שמואל א:א:יג) וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע, והאזין הקב"ה את תפלתה. וכן כל בריותיו שנאמר (תהלים קב:א) תפלה לעני כי יעטף, כאדם המשיח באזן חברו והוא שמע, וכי יש לך אלוה קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כפה לאזן, עכת"ד.

בריש ספר סודי רזיי לבעל הרוקח (עמ' ו' טור ב') כז"ל וכשמברך יכוין את לבו שכתוב שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טוז:ח) לכן תקנו ברוך אתה ה' כאדם שמדבר לחבירו, עכ"ל.

 

בספר אמרי טל מאמר כח: אדם שהוא מדבר עם מי שגדול ממנו, הלא הוא מרתיע כל גופו ונזדעזעין כל איבריו, היינו אולי לא יישר דבריו בעיני הגדול ממנו, המדבר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה שיהא מדבר באימה וביראה ברתת ובזיע, היינו מפני כי מי הוא זה אשר יחשב שבודאי יישר דבריו לפניו, לפיכך חלה חזקיהו חלי גדול שנאמר (מלכים ב:כ:א) בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו וגו', הנה אמר מפני שהיה נראה כאלו מדבר עם חברו שיכול להשיג דעתו חלה, ע"כ. ושוב מצאתי מקור דברים אלו בתנא דבי אליהו ריש פרק ח'.

ויש ליישב, שהתם כיון שבאו כל חיילות של סנחרב לאבד את ישראל, מן הראוי היה לקום ולהתפלל כראוי. אבל בעלמא, על דברים שבעלמא, יש לדבר עם הש"י כמו חבר.

 

עיין בבא בתרא טז. חברותא כלפי שמיא.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Tuesday, February 6, 2024

התבודדות ושמחה הדרך לכלות קליפת פלשת

 ב"ה

ספר ישעיה

יד:לא הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו.

עשן בא ואין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

עשן ראשי תיבות שמח נפש עבדך (תהלים פו:ד), וכמו שהארכתי לבאר בחלק ה' מאומן שהדרך לכלות קליפת פלשתים הוא דוקא על ידי שמחה, וכמו שמצינו איך ששמשון הרג אותם תמיד בדרך של ליצנות. וידוע שהצחוק בא מהטחול, בחי' גבורות, בחינת צפון.

ראיתי פירוש כאן לענין התבודדות ולכן אביאנו. כי מצפון בא, אימתי יעשן ומשחיר היצר הרע – בחי' נחש צפוני – את האדם, ואין בודד במועדיו, באם האדם לא היה מבודד עצמו בבא המועד ראש השנה. תורת משה נתן תהלים לח.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Sunday, January 14, 2024

חרב על הבדים

 ב"ה

חרב על הבדים ונואלו (ירמיה נ:לו, ועיין בתענית ז).

מובן מאליו ממה שרבינו גילה בספר שיחות הר"ן עז. עיין שם באריכות (ומובן מדבריו למה ובמה יש לדעת מה שקורה בעולם), וזה מה שנוגע ממש לענינינו.

מכל שכן האדם וביתו שנכללין בהם כל האומות ונלחמין ומתגרין זה בזה כנ"ל. ועל כן לפעמים כשאחד יושב לבדו ביער יכול להיות שיהיה נעשה משוגע. וזה נעשה מחמת שהוא לבדו ונכללין בו לבד כל האומות, והם מתגרין זה בזה והוא מוכרח להשתנות בכל פעם לבחינת אומה אחרת כפי התגברות אומה על אומה שהם כולם נכללין בו לבדו. ומחמת זה יכול להשתגע לגמרי מחמת התהפכות הדעות שבו על ידי התגרות האומות שנכללין בו לבדו כנ"ל.

בענין דרשת הגמרא שלא ללמוד לבד, וראיתי הובא מדרשות האור זרוע טעם הדבר מפני שרק בשנים ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון, אכן בליקוטי מוהר"ן מבואר שזה נתקיים אפילו לבד, סא:ה, קמב.

עוד הביאו מהר"ם מינץ שבזמנינו יש לקיים על ידי קנה לך חבר, שהספרים הם חברים. רבי נתן לפני הסתלקותו אמר, עשה לך רב, ואם אין אתה יודע מי הרב, וקנה לך חבר, פרוש תתחבר את עצמך להקלמוס.

ועוד הביאו מהר' חיים פלאגי מה שמצינו בגמרא ש"חד מינייהו כתרי מינן", והיינו, שאחד מבני ארץ ישראל הרי הוא כשנים מבני בבל, היינו לענין זה, שעל בני ארץ ישראל לא נאמר מקרא זה "חרב על הבדים ונואלו". ויש להפעיל דבריו לדברי שיחות הר"ן הנ"ל שהיושב בארץ ישראל או בבחינת ארץ ישראל שעוסק בהתבודדות, יכול לעלות מעל כל המלחמות שנתקיימים בין האומות. ויכול לעשות שלום בין עצמותיו, ומזה לבוא להביא שלום להעולם (על פי תורה יד).

נ נח נחמ נחמן מאומן



Tuesday, June 13, 2023

הצלחה בהתבודדות

 ב"ה

הצלחה בהתבודדות על ידי שצף קצף דיבורי כיסופים

בסיפור ההתקרבות סבא סיפר איך שמצא ספר השתפכות הנפש והתחיל לעשות התבודדות וז"ל וראיתי פעם הראשון בחיי שהכח של הספר הזה – איזה כח של התבודדות, זה הורג כל המשחיתים, כל המזיקים, כל מיני מחלות רעות, כל מיני מעשים, כל מיני תאוות, ע"כ.

כאשר אני התחלתי לעשות התבודדות, לא ראיתי שום ישועות בזה ואדרבה אפילו בשעת ההתבודדות כמעט נהפך עלי לרעה, וכמו שהרחבתי כאן על הסכנות המעורבות בזה. אכן כאשר התחלתי להשתדל כמה דקות כל יום של כיסופין של קדושה (כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה לא, שעל ידי כיסופין דקדושה בכח ובפועל נתהוו נפשות שיוצאות ומתגלגלים בעולם ומחזירים העולם בתשובה, ומסורה בברסלב שזה אחד מהדרכים החזקים להביא את הגאולה) באמת ראיתי ישועות. ועיקר ההבדל הוא שטף קצף של דיבורים [ע' בשיחות הר"ן קכט מובא בהקדמה להשתפכות הנפש – אפילו כשנופלין לפעמים לתוך רפש וטיט שקשה לו מאד לצאת משם, צועקין וצועקין וצעוקין, ואמר בזה הלשון וכו' והגביה ידיו קצת ולא אמר יותר, ע"כ. צועקים וצועקים וצועקים! ובספר שבחי הר"ן י' – גם היה רגיל לפעמים לומר בתהלים רק הפסוקים המדברים מתחנות ובקשות וצעקה להשם יתברך, והיה אומר רק פסוקים אלו והשאר לא היה אומר. והיה אומר כל הפסוקים האלו מכל ספר תהלים בפעם אחד, ע"כ. ובספר אבניה ברזל, סיפורים מרבינו אות ט, איך שתלמיד מהמגיד הוכיח את רבינו על מה שנדמה שהוא מבטל זמנו וכו', ואחר כך נסע דרך היער ושמע קול צעקה, ויאמר להבעל עגלה שיטה אזנו, והטו אזניהם ושמעו שהוא קול אדם, והטה הוא אזנו יותר ושמע שזה קול תפלה. וירד האיש מן העגלה והלך אחר הקול, ובא עד מקום רבנו זצוק"ל ומצאו מעטף בטלית ותפלין וצועק בקולי קולות עד לב השמים, וסביבו היה כמו נהר מן הדמעות והבכיות, והתפלל הללויות בפסוקי דזמרה, ונתבהל מאד, ע"כ. ועד סוף ימיו מצאו את רבינו שוכב על הארץ בפישוט ידים ורגלים בוכה להשם יתברך. ויש כמה סיפורים מסבא גם שסיפר על עצמו איך היה צועק בקולי קולות עד לב השמים. ופעם ביום כיפור אצל רשב"י היה צועק בכל כוחו שעות על שעות, קולות משונות מרוב התאמצות, עד שהתעלף וקיבל דלקת ריאות ר"ל, וסבל מזה כל ימי חייו. ושלמה קרלבך היה מספר כמדומני מר' אשר מסטולין ששאל את אביו ר' אהרן מקרלין, אם אדם מתפלל וצועק ומתחנן כאילו חרב חדה מונחת על צוארו, האם זה מספיק, וענה לו בודאי – להתחלה, אבל בהמשך צריך הרבה יותר), והבנתי שעד אז כל ההתבודדות היתה יותר מדי עצלות וחכמות. כי רבינו חיזק אותנו שלפעמים האדם אינו יכול לפתוח פיו – ולכן כבר היה לי רשות לא לדבר כל כך. ורבינו גילה שהדיבורים הם נשלחים מהשם יתברך והם בחינת רוח הקודש, אז כבר רציתי חכמות. ורק כאשר באתי לקיים הענין להוציא בפה הכיסופין שבכח, והייתי צריך לדבר הרבה בלי הפסקה, שכל מילה הולך בעולם להחזיר בתשובה וכו', רק אז התחלתי לטעום המכוון. [ודברי רבינו הנ"ל בודאי נצרכים מאד בפני עצמן, עד שהאדם יזכה וידע להתגבר בדיבורים, וכן שייכים לאיש שבאמת מרגיש עצמו עומד לפני השם יתברך, וכל כולו תפוס בהשם יתברך, מה שעוד לא זכיתי כל כך, והעצלות מתגבר ונשארים בלי כלום].

ושים על לבך שאנחנו מאמינים שהשם יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, והוא יתברך תכלית הטוב. ואיך לא נצעק עד שנדעהו. משל למה הדבר דומה, חבר מתקשר אליך ואומר שהוא רואה אותך דרך איזה מצלמה, והוא רואה שממש לידך יש אבנים טובות יקרות מאד, ואתה בטוח שהוא לא משחק איתך, הלוא תשתגע עד שתמצא אותם [ועיין חיי מוהר"ן רצה – והלא אני אוצר של יראת שמים ומדוע לא יהיו להוטים ורצים אחרי לקבלו. ושאלו אותו איך אפשר לקבל והשיב עם הפה והלב צריכין לחתר ולבקש].

לצייר שם הוי"ה לפניך, וכן שאר השמות כפי היכולת. ויש לשלב את שמך הפרטי כחלק מהשכינה ושם אדנ"י.

בליקוטי מוהר"ן תורה כב מבואר ז"ל תכף שמתעורר קול דקדשה הם מתעוררים תכף ומתחילין לצעק ולקטרג נגדו וזהו קול ההברה שיוצא מקול הקדשה וכו' עיין שם. ולכן אחר שצועקים להשם יתברך, כדאי לסיים עם בקשה להנצל מקול ההברה.

וכדי להוציא שטף קצף של כיסופים, הנה כמה ביטוים שיש לחזור עליהם כמה שיותר:

Say repeatedly with conviction, scream as much as possible even if only in the mind (as Rabbainu explained elsewhere) work yourself into a frenzy (see Sichos Huran 74).

אבא רחמנא, רבונו של עולם. אבי שבשמים, מלך מלכי המלכים, אבי ומלכי, ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין באהבתך ברחמיך ובחסדיך הרבים והעצומים האדירים הנצחים, בורא הכל יש מאין כל רגע, לית אתר פנוי מיניה ומאהבתך ומרחמיך וחסדיך הרבים והעצומים הנצחים.

מל את לבבי לאהבה וליראה את שמך, יחד לבבי לאהבה וליראה את שמך. Breakthrough to me…

תן אתה, תן לי אתה לאהבה וליראה את שמך, ולדעת את שמך, ולדבקה בך, ולהתבטל אליך, בכל לבבי ובכל נפשי ומאודי, עד אין סוף ותכלית. לעד ולנצח נצחים.

חנני. חוס עלי, רחם עלי, חמול עלי, הצל אותי, והושיע. פדני, גואלני, קדשני, טהרני, קרבני, למדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום. מתי תבואה אלי.

ראה בעניי... הצל לקוחים למות (רוחני).

אנא בריה קלה שבים, מלמעלה מכל העולמות, המה היוצרים ישבי נטעים עם המלך במלאכתו, בתחילת המחשבה, ממני נמלך ונתיעץ בבריאת עולמו, והשתא אזלינא לפמא דלויתן... איה מקום כבודו. איה קדשתי.

רחם על נפשי רוחי ונשמתי, על גופי ואברי ובשרי ועצמי. בטרם אלך ואינני.quickly, before it’s too late, before it’s all over.

נפשי בכפי.

הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך (סליחות).

אנא כנה, עורי נא, התעוררי נא, עמדי נא, התיצבי נא, קומי נא, חלי נא, בעד הנפש חני נא, פני דר עליון (יוצר ליום הכיפורים, ועיין ליקוטי תפילות ס).

אל תעזבני, ואל תטשני, ואל תשכחני, ואל תזנחני, אל תסתר פניך ממני, אל תתעלם ממני, אל תדיחני, אל תרחיקני, אל תרחק ממני -

Not for a second, not for an instant, not for a bechina, not for anything

אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני (חסדך ואמתך תמיד יצרוני – תהלים מ:יב) – don’t shut me off from You

חושה לעזרתי. מהר להצילני. ענני. אל תעמוד מנגד.

אל תבישני משברי (תהלים קיט:קטז)

I need You (when saying multiple times, best to drop the I), I need You so much, I want You so much.

I’m screaming to/for You, I’m begging You, crying, pleading, I’m imploring. Desperate. Craving, longing, yearning. Thirsting, hungry, starving for You. Now, quickly, hurry.

Have mercy and pity and compassion on me.  Won’t You have mercy… [You have to have mercy…].

I need to feel You loving me, to feel Your love…

To love You…. With all my heart, with all my soul, with all my being, with everything I got. To fear You. To surrender to You completely, to give myself over to You completely, to be completely Yours. To fill my whole consciousness with You. To be with You more and more, closer and closer, deeper and deeper, mamash in Your presence – נוכח פני השם. In awe, fear, trepidation, shame and embarrassment, of all my failings, shortcomings and inadequacy - קטנות, and utter ignorance of Torah, and bitul Torah on top of everything, and love, burning love and desire for You.

To fill all my limbs and veins and arteries and bones and flesh and all my senses with awareness of You, with love for You, with fear and trepidation of You, with awe from You, with התפארות בך, with התבטלות אליך.

Duch and duch – through and through.

To be consumed with love for You, infatuated, engulfed.

To bask in Your love.

על מה שוא בראתני (ע"פ תהלים פט:מח) –  if not - To know You intimately, passionately. Desire You.

To You, with You, for You, from You, by You. Engulfed, immersed, surrounded, engrossed in You, possessed by You. Wrapped up.

I need to feel You beating in my heart, pulsing and coursing through my veins and arteries, I need to feel You in my lungs on my tongue on my lips on my breath, I need to taste You, and hear You, smell You, and feel You, more and more…

I don’t want to be without You anymore. Don’t leave me to stagnate like this bereft, cut off, from You. I’m helpless without You. You are everything. Life itself.

Don’t forsake, abandon, desert, ignore, reject me. Don’t turn me away, don’t turn away from me. Pick me up. פנה אלי וחנני...

Please… Rescue, help, save, redeem, fix, me.

Cleanse me from all the disgusting things I thought and did, from all my sins שחטאתי שעויתי ושפשעתי לפניך,

return me בתשובה שלמה לפניך

heal me, fix me to be נאמן לפניך, קדשני טהרני.....

I’m still here, waiting for You, hoping for You – לך ה' קויתי, חיכיתי, איחל, אצפה.... 

נ נח נחמ נחמן מאומן



Tuesday, April 25, 2023

שעה אחת התבודדות - כשיעור חלה

 ב"ה

שעה התבודדות בגמטריא: אלף מאתים ושתים. רמז לי"ב שערי התפילה של הי"ב שערים, שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן שצריכים לזכות לכוון בשער הנכון, וזוכים לשער הנכון על ידי שעה התבודדות (ועוד בענין מספר זה ששיך לשערי שמים, עיין ריש ספר אדיר במרום בענין ארנון, א"ר זה אלף מאתים, נו"ן, והוא י"ב אותיות של מילוי שם אדנ"י וכו' ע"ש). והוא בגמטריא באר (אל"ף ר"ב). ולכן נראה שהוא סגולה לשידוך, כמו שגילו חז"ל שיעקב ומשה הלכו לבאר למצוא זווגם.

חז"ל אמרו (מדרשים בראשית ובעוד מקומות) שאדם הראשון היה חלתו של עולם. והנה בעל הבית לוקח אחד מכ"ד. ולכן ראוי להקדיש שעה אחת מכ"ד שעות קודש להתבודדות. [ולפי זה י"ל שאדם שכולו קודש לצרכי ציבור יכול לקחת רק חצי שעה להתבודדות, כחלתו של נחתום אחד ממ"ח]. חית למד, וכן: חת למד הה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Wednesday, February 1, 2023

כאיש אחד בלב אחד - צועקים בהתבודדות - פרשת בשלח

 ב"ה

פרשת בשלח

 

יד:י ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י'.

ופרעה בגמטריא רבי נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ויצעקו בגמטריא רפ"ב. והנה מצרים נסע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. בני ישראל אל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים.

הראשי תיבות של: ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם, ושל: הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם ואת, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של:והנה מצרים נסע אחריהם וייראו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו, בגמטריא נחמן ע"ה.

הסופי תיבות של: וישאו בני ישראל את עיניהם והנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י', בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישאו בני ישראל את עיניהם והנה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אחריהם וייראו מאד ויצעקו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י', בגמטריא נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: ישראל את עיניהם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: וישאו בני ישראל את ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבת של: ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את, עם הו' תיבות ושני כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל, עם הי' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל נסע אחריהם בלב אחד כאיש אחד, ע"כ. וראיתי בשם האבני נזר, שלכן יראו בני ישראל. ופירש שבעצם הם נפרדים לגמרי זה מזה, וכאן על ידי שהיה להם רצון שוה היו כאיש אחד, אבל אצל בני ישראל רש"י פירש (בפרשת יתרו עה"פ ויחן שם ישראל) כאיש אחד בלב אחד, שבשרשם הם אחד, ורק צריכים להשיג רצון אחד. וראיתי כעין מה שאפרש, כי איש הוא על פי הדעת, כמו שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז', שצריכים למלאות את האדם עם בני אדם, דהיינו בני דעת עיין שם. ובתורה לג רבינו הורה שצריכים לקשר הלב להדעת, שהלב יהיה ברשותו, שיכופף את יצרו, עיין שם. וכאיש גבורתו (והוא ענין תיקון הברית עיין תורה יא), ועיקר הגבורה הוא בלב (לק"מ תנינא תורה מג, ובעוד מקומות, ועיין תורה עב, גבורה תמן ס"א דאיהו יצר הרע). וזה מש"כ אצל בני ישראל כאיש אחד בלב אחד, ולהיפוך במצרים.

פרש"י ז"ל ויצעקו, תפשו אמנות אבותם, באברהם הוא אומר (בראשית יט:כז) אל המקום אשר עמד שם, ביצחק (בראשית כד:סג) לשוח בשדה, ביעקב (בראשית כח:יא) ויפגע במקום, עכ"ל. ויש לדייק מכאן שהאבות היו צועקים בתפלתם, וההתבודדות של ויצא יצחק לשוח בשדה, לא היה רק שקט והתבוננות, אלא צעקות. ותמיד בהתבודדות לחפש את הנקודות טובות, כמו שרבינו הורה בתורה רפ"ב – בגמטריא ויצעק"ו.

מפתחות: ופרעה הקריב – לקמ"ת יג, עט. ל"ה יו"ד א' יין נסך ד:כד, עכו"ם כד, אה"ע כתובות יט, אשות ד:יט. עלים לתרופה מכתבי מוהרנ"ת עה, צח. מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה קכא, קלג, קמו. ימי שמואל ח"א הקדמה שניה, ח"ב פרק נד. סיפורים מר' שמואל הורוויץ ג'. נתיב צדיק פה, צז, קי.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Wednesday, November 30, 2022

לגנוב זמן ללמוד ולהתבודד

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

תורה רפד

ששואלין את האדם קבעת עתים לתורה, קבע הוא לשון גזילה כמ"ש (משלי כב) וקבע את קובעיהם נפש, היינו ששואלין את האדם אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עתים לתורה וכו' עיין שם.

יש לציין כי מצינו גניבה שמותר בתלמוד תורה, בתוספתא ב"ק (ז:ג) המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אף על פי שנקרא גנב, זוכה לעצמו, שנאמר (משלי ו:ל) לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב, סוף מתמנה פרנס על הצבור ומזכה את הרבים וזוכה לעצמו ומשלם כל מה שבידו, שנאמר (משלי ו:לא) ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן, ואין שבעתים אלא דברי תורה, שנאמר (תהלים יב:ז) אמרות ה' אמרות טהרות וגו', ע"כ.

ואם מן אחרים ככה, כל שכן מעצמו.

סבא ישראל סיפר איך ר' ישראל קרדונר היה גונב עצמו לדבר עם ה' בהתבודדות.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Thursday, November 3, 2022

התבודדות נותן את האפשרות להמציא את עצמך כרצונך

 ב"ה

התבודדות משורש בד בבד, ומצינו לשון בדא, ענין המצאה, כדאיתא במסכת נדרים דף . ר"ש בן לקיש אמר (כינויין) לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בן, וכן הוא אומר (מלכים א:יב – בחג שעשה ירבעם בן נבט, ועיין במ"א שהוא כנגד חג סוכות שבו הילולה של רבינו, ובאותו יום לעומתו בחג של ירבעם הילולה של סבא ישראל) בחדש אשר בדא מלבו, ע"כ. ויש להבין מזה שעל ידי התבודדות האדם יכול להמציא את עצמו באופן שרוצה, ודו"ק.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Tuesday, April 26, 2022

כו ניסן הילולה של יהושע בן נון

 ב"ה

יט:נ על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב בה.

את העיר, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. העיר אשר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי תיבות של: אשר שאל את תמנת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את תמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב, בגמטריא נחמן מברסלב, ועם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: אשר שאל את, בגמטריא נון נון חית.

בספר לב אהרן פירש - בחר יהושע נחלתו בהר להיותו מקום מיחד לעיון ולהתבודדות, וכן נשאר ההר הזה מיחד לזה שרב הנביאים צופים מהר אפרים. ולזה בחר בהר יהושע, ולא באחד מהעירות עם היות שמפני בחירותו בהר הצרך לבנות אותה שלא היה שם עיר בנויה, ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Monday, April 18, 2022

מתי יש לבטוח שככה יעשה השם - חדר מיוחד להתבודדות - נ נח

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

תקפח. אחד מאנשי שלומנו היה קובל ומתנצל לפניו ז"ל באשר שיש לו צער גדול מזה שאין לו מקום מיחד לעבודת ה', כי ביתו קטן וצר מאד, ובכל פעם יושבין שם עכו"ם כמו שרגילין בבית המזיגה, ועל ידי זה דעתו מבלבלת מאד. השיב לו רבנו ז"ל מסתמא אם היה השם יתברך יודע שכל בחירתך ועבודתך תלוי בזה שיהיה לך מקום מיחד, מסתמא היה נותן לך מקום מיחד, ועכשו בודאי מסתמא אתה יכול להיות איש כשר גם בבית זה. עוד דבר עמו כדברים האלה, ע"כ.

שאלתי את המפרסם מ.ס. ע"ה בענין הבטחון שמובא שצדיקים המשיכו כל מיני השפעות בכח הבטחון, והלוא אמונתינו אומרת שהכל לטובה, אז איך היו בטוחים שהש"י ישפיע להם אותם דברים לעומת האמונה שאפילו בלי אותם הדברים מצבם הכי טוב. והוא ענה לי שעל דבר שידעו שהם צריכים בשביל עבדותם בעבודת השם, על דבר כזה בטחו שבודאי השם יתברך יביא להם. אכן איך באמת יודעים מה רצון השם שתעבוד אותו. וכאן רבינו קבע לאותו אדם שכיון שלא היה לו חדר מיוחד מסתמא רצון השם היה שיעבדוהו בלי החדר. וי"ל שצדיקים ידעו מה באמת כל בחירתם היתה תלויה בה שיבטחו שהשם יתברך יתננה.

אכן באמת חז"ל בזוהר ובגמרא כבר הורו, לפחות במקרה וסיבה אחד שבה יש לבטוח, וז"ל הגמרא (ברכות ו:) אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב''ה משאיל בו שנאמר {ישעיה נ-י} מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח, ע"כ.

ועיין שם במפרשים, וראיתי שיש שדייקו מלשון רש"י שמדובר רק לענין השכמה ע"ש. ויש לאמר שזה קאי רק לענין מצוה דרבים כמו תפילת שחרית בציבור בבית הכנסת. ועכ"פ אפילו אם נאמר שהולך על כל המצות, זה יהיה תנאו, שכבר התנהג באותו מצוה והקב"ה כביכול מחכה לו שיעשה עוד.

ועיין בימי מוהר"ן פב ז"ל ועקר גדל עצם היסורים שלי בזה שהגיעו עד הנפש היה מחמת שלא היה לי שום חדר מיחד בשביל לעסק בו בהתבודדות, אשר זה היה מכרח לי מאד מאד, אבל לא זכיתי לזה, וגם בהיותי בנעמירוב לא היה לחד מיחד כרצוני, אף עף על פי כן מחמת שישבתי בבית אבי זקני ז"ל שהיה בית גדול מרוח, מצאתי שם ברב פעמים מקום מיחד, אבל בכאן שישבתי בשכנות היה קשה לי למצא מקום מיחד, והיו לי יסורים גדולים מזה, ואעפ"כ היו לי כמה עצות בזה בעזרת השם יתברך, כאשר כבר דברנו מזה הרבה, אך איש כמוני בודאי היה צריך חדר מיחד בפרט שהייתי צריך בכל פעם לעסק בכתיבת דבריו הקדושים וכו' שלזה צריכים בודאי חדר מיחד, אבל לא זכיתי לזה עדין, וישבתי בבית המדרש ולמדתי בתמימות פוסק ושאר ספרי קדש, ונעלם ממני ולא ידעתי שעדין אפשר גם עתה להאיר באיזה נפשות ישראל לעוררם לעבודת השם באמת כפי מה שקבלתי ממנו ז"ל וכו' ע"ש.

והנה מש"כ "איש כמוני", אולי זה בא לאפוקי מאיש הנ"ל שרבינו אמר לו שמסתמא אין בחירתו תלויה בזה שיהיה לו חדר מיחד, ולעומת זאת רבי נתן מעיד על אצמו, שהוא בודאי היה צריך, ועכ"ז לא זכה לה מיד, ולקח לא עוד הרבה זמן עד שזכה לזה, וקודם זכה במקצת, שעשה מחיצה בתוך הבית, אבל זה לא היה מספיק, ואז התחיל לעסק לבנות לו חדר מיחד, עיין כל זה בסימן צד שם, וכז"ל וזה היה לי לישועה גדולה ונפלאה בלי שעור, ואז ראיתי בחוש כמה וכמה צריכין לקוות לה' ולבלי להתיאש מישועתו בשום דבר, אף על פי שרואין שעוברין ימים ושנים הרבה והישועה רחוקה, אף על פי כן צריכין לקוות ולחזר ולקוות עד ישקיף וירא ה' משים ע"ש.

והרי אף על פי שידע שמכרח לו, ובסוף באמת זכה להחדר, אבל לקח זמן וכו'. ואכמ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Monday, April 4, 2022

עלית גג

 ב"ה

ספר המידות

בית ח"ב א. לדור בעליה הוא טוב יותר לעבודת הבורא מלדור בבית תחתון, ע"כ. עמש"כ בערך התנשאות יד (מי שה' אלקיו עמו יהיה לו עליה).

במקורות: בראשית רבה (לג:א) אמר ר' לוי משל, את הצדיקים בדירתן, ואת הרשעים בדירתן, את הצדיקים בדירתן (יחזקאל לד:יד) במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם, ואת הרשעים בדירתן שנאמר (יחזקאל לא:טו) כה אמר אדנ"י אלקים ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום, ע"כ. עוד ציינו למה שעשה השונמית בשביל אלישע (מלכים ב:ד:י) נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה. וכן לסיפורי מעשיות (מעשה ח) מרב ובן יחיד: והיה יושב בעליה ולמד כדרך אצל הגבירים. ובלקוטי הלכות (מעקה ד:ב) ז"ל כשרצו החכמים להשיג הלכות הנעלמות מהם וכו' עלו על העליה לדרשן, כמובא בדברי רז"ל (שבת יג:) שהעלו לו שלש מאות גרבי שמן וישב בעליה ודרשן כמו שאמרו – ואלו מן ההלכות שאמרו בעלית חנניא וכו' וכו' כי עקר העבודה של כל אדם הוא לילך מדרגא לדרגא לפי בחינתו ולהשיג בכל פעם בחינת הנסתר ממנו בחינת תפלה שזה זוכין בעליה יותר, כי עליה בחינת תפלה בחינת נסתר, ע"כ. וע"ע חיי מוהר"ן תקצד, מחדר לחדר ומחדר לעליה, מבואר שעליה זה יותר מחדר.

ועיין בשבחי הר"ן אות י': גם היה מטמין עצמו על גבי בית אביו תחת הגג, שהיה שם כמו חדר במחצה של קנים שמחזקין שם תבן ומספוא, ושם היה מטמין עצמו, והיה אומר תהלים, והיה צועק בלחש להשם יתברך שיזכהו לקרבו אליו יתברך, ע"כ.

ועיין בספר שמואל (א:ט:כה) וירדו (שמואל ושאול) מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג, ופרש"י ז"ל מוכיחו ומלמדו ליראה את הקדוש ברוך הוא, ע"כ. (פוסק כו) וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגגה לאמר קומה ואשלחך וכו'. 

התנשאות יד. מי שה' אלקיו עמו, יהיה לו עליה, ע"כ. על דרך רמז, יהיה לו לעבודת השם שלו, עליה – עלית גג – מקום מיועד להתבודדות (עיין ערך בית ב:א – לדור בעליה הוא טוב יותר לעבודת הבורא מלדור בבית תחתון).

נ נח נחמ נחמן מאומן



Sunday, April 3, 2022

ויעבר בשאול

 ב"ה

ספר שמואל

א:ט:ד ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו.

בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב. בארץ שעלים ואין ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ואין ויעבר בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

הראשי תיבות של: ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו, ושל: בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו, ושל: שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ, ושל: ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים, ושל: מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

הסופי תיבות של: ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שבארץ שלשה ולא מצאו ויעברו, ושל: שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ, בגמטריא נ נח.

יש לדייק בפסוק למה כתב בלשון יחיד: ויעבר בהר אפרים, ויעבר בארץ, הלוא שנים היו, וכן בתוך הפסוק כתוב, ויעברו בארץ שעלים לשון רבים. ואולי רמז בזה למה שראיתי שהר אפרים היה מקום מובחר בשביל התבודדות, על כן כאשר הגיעו להר אפרים נפרדו זה מזה, וכל אחד הלך לדרכו, זה בהר אפרים וזה בארץ שלשה, בהתבודדות. ואכן מצינו שלשון שלשה הוא גם כן מרמז על דבר הנסתר להשם – שלישי שביניהם (עיין רש"י עה"פ נפש כי תחט ומעלה מעל בה' – ויקרא ה:כא). ומש"כ בסוף הפסוק: ויעבר בארץ ימיני, גם כן בלשון יחיד, י"ל שזה רמז למרדכי הצדיק הנקרא איש ימיני, ועליו כתוב במגילת אסתר, ויעבר מרדכי (אסתר ד:ז וע"ש שהיה צם ג' ימים, וכן כאן היו מחפשים ג' ימים עד כי הלחם אזל מכליהם).

נ נח נחמ נחמן מאומן



Monday, March 21, 2022

התבודדות

 ב"ה

התבודדות:

"לבדו יחיה האדם!" (פרשת עקב, דברים ז:ג)

גודל ענין וחשיבות התבודדות איני צריך לכתוב עליה, רק חשבתי שכדאי לציין הסכנה שיש בדבר כמובא בס' אבניה ברזל (הובא בשש"ק א:תשא): אמר ר' נחמן מטולטשין ז"ל לאחד, שהיה משבח מאד דוקא את הפרנסה עם איזה משרה ביער, מחמת גדל יקרת ההתובדדות על פי דרך רבנו ז"ל: בענין ההליכה והשהיה לבד ביער, או שאפשר לזכות ולהיות על ידה יהודי כשר על ידי התבודדות כראוי, או שאפשר להיות על ידה פוחז ורק חס ושלום (ע"ש ביידיש) - על ידי מחשבות והרהורים רחמנא לצלן, ע"כ. וע"ע בספר המדות ערך התבודדות (ורבים מן הסתם לא יבינו שהלשון מזדקקים, משמעותה לא לטובה). ובמשלי (יח) כתוב, לתאוה יבקש נפרד, ופרש רבינו יונה (שערי תשובה דף ו, מובא בחק לישראל פרשת אחרי מות, יום ד') שיש לפרש ז"ל איש נפרד מכל אח וחבר לתאוה הוא מבקש, ובעבור שמבקש ללכת אחר רצונו למען זאת מרעהו רחקו ממנו וכו' עכ"ל. וע"ע ברבינו יונה על המשנה במסכת אבות (ג:ד) רבי חנניא בן חכינאי אומר, הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה, הרי זה מתחייב בנפשו (שעל משנה זו רבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה נב גודל הענין של התבודדות) ז"ל מפני שהם שעות רצויות, אין לו לחשב בהן כי אם דברים רצויים לפני המקום ב"ה אלו הן דברי תורה, שאותן שעות כמה הם חשובות וראויות למחשבת התורה כי אין לו מלאכת לעשות ואיננו שומע קולו בני אדם. ואם יפנה לבו לבטלה מתחייב בנפשו שמפסיד זמן, כי תוכל להיות לו מחשבה ברורה ונכונה ומסירה אותו מהרהור דברי תורה, ע"כ. ומבואר מזה שהאדם שזוכה לצאת לעשות התבודדות, יש לו אחריות יותר גדול לשמור על הזמן ועל המחשבה שיהיו מוקדשים לרצון השם, ואם לאו ח"ו מתחייב בנפשו.

ועוד, עיין בצוואת הריב"ש אות סג שכז"ל כשרוצה להיות בהתבודדות צריך להיות עמו עוד חבר אחר, אבל אדם אחד לבד הוא בסכנה, אלא יהיו שנים בחדר אחד [ובהגהות שם הביאו מנתיב מצותיך שהסכנה הוא יציאת הנפש מרוב דבקות, ולא נראה כלל מכה טעמים, א' שהמגיד כתב סתם לכולם לא רק לבעלי השגה, ב' אפילו בעלי השגה אינם בסכנה כל פעם שעושים התבודדות ומה יעזור עם החבר מעבר לחדר שקוע בהתבודדות, ג' רבינו כבר כתב שיש סכנות ממש], וכל אחד יתבודד בעצמו עם הבורא ית', עכ"ל. ולא נראה כן כלל דעת רבינו, שציווה ללכת לבד כפשוטו. ואכן במקום אחד (חיי מוהר"ן אות רל) רבינו אמר שטוב ללכת עם בני הנעורים וכו' ע"ש ומשכ"ש.

   אכן עכ"ז ע' בשיחות הר"ן (אות פא) 'ודע אם היה האדם לבדו וכו' אע"פ שגם אז היו באים על האדם כל הבלבולים וכו' וכו' היה מטה עצמו לדרך החיים וכו' ע"ש.

ועיין במסכת אבות (ב:יא) רבי יהושע אומר, אין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם, ופירש הרמב"ם הובא ברע"ב ד"ה ושנאת הבריות, ז"ל שמואס חברת הבריות ואוהב לישב יחיד, ע"כ.

 

ב"ה כמו שאנשים לוקחים את הכלבים שלהם ללכת קצת להסתובב, כמובן שיש צורך גדול לזה ומועיל ועוזר מאד, ואכן גילו חז"ל בגמרא שיש אלפים ורבבות שדין שמקיפין את האדם, אז כמה נפלא העצה של רבינו שבן אדם יקח את כל השדין האלו כל יום קצת להסתובב ביערות ובש"דה.... נ נח נחמ נחמן מאומן.

 

 

שעה התבודדות בגמטריא: אלף מאתים ושתים. רמז לי"ב שערי התפילה של הי"ב שערים, שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן שצריכים לזכות לכוון בשער הנכון, וזוכים לשער הנכון על ידי שעה התבודדות (ועוד בענין מספר זה ששיך לשערי שמים, עיין ריש ספר אדיר במרום בענין ארנון, א"ר זה אלף מאתים, נו"ן, והוא י"ב אותיות של מילוי שם אדנ"י וכו' ע"ש). והוא בגמטריא באר (אל"ף ר"ב). ולכן נראה שהוא סגולה לשידוך, כמו שגילו חז"ל שיעקב ומשה הלכו לבאר למצוא זווגם.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Monday, March 14, 2022

הסכנה בהתבודדות

 ב"ה

מתוך ספר ליקוטי נ נח, חלק ה' - מאומן


התבודדות:

"לבדו יחיה האדם!" (פרשת עקב, דברים ז:ג)

גודל ענין וחשיבות התבודדות איני צריך לכתוב עליה, רק חשבתי שכדאי לציין הסכנה שיש בדבר כמובא בס' אבניה ברזל (הובא בשש"ק א:תשא): אמר ר' נחמן מטולטשין ז"ל לאחד, שהיה משבח מאד דוקא את הפרנסה עם איזה משרה ביער, מחמת גדל יקרת ההתובדדות על פי דרך רבנו ז"ל: בענין ההליכה והשהיה לבד ביער, או שאפשר לזכות ולהיות על ידה יהודי כשר על ידי התבודדות כראוי, או שאפשר להיות על ידה פוחז ורק חס ושלום (ע"ש ביידיש) - על ידי מחשבות והרהורים רחמנא לצלן, ע"כ. וע"ע בספר המדות ערך התבודדות (ורבים מן הסתם לא יבינו שהלשון מזדקקים, משמעותה לא לטובה). ובמשלי (יח) כתוב, לתאוה יבקש נפרד, ופרש רבינו יונה (שערי תשובה דף ו, מובא בחק לישראל פרשת אחרי מות, יום ד') שיש לפרש ז"ל איש נפרד מכל אח וחבר לתאוה הוא מבקש, ובעבור שמבקש ללכת אחר רצונו למען זאת מרעהו רחקו ממנו וכו' עכ"ל.

ועוד, עיין בצוואת הריב"ש אות סג שכז"ל כשרוצה להיות בהתבודדות צריך להיות עמו עוד חבר אחר, אבל אדם אחד לבד הוא בסכנה, אלא יהיו שנים בחדר אחד [ובהגהות שם הביאו מנתיב מצותיך שהסכנה הוא יציאת הנפש מרוב דבקות, ולא נראה כלל מכה טעמים, א' שהמגיד כתב סתם לכולם לא רק לבעלי השגה, ב' אפילו בעלי השגה אינם בסכנה כל פעם שעושים התבודדות ומה יעזור עם החבר מעבר לחדר שקוע בהתבודדות, ג' רבינו כבר כתב שיש סכנות ממש], וכל אחד יתבודד בעצמו עם הבורא ית', עכ"ל. ולא נראה כן כלל דעת רבינו, שציווה ללכת לבד כפשוטו. ואכן במקום אחד (חיי מוהר"ן אות רל) רבינו אמר שטוב ללכת עם בני הנעורים וכו' ע"ש ומשכ"ש.

   אכן עכ"ז ע' בשיחות הר"ן (אות פא) 'ודע אם היה האדם לבדו וכו' אע"פ שגם אז היו באים על האדם כל הבלבולים וכו' וכו' היה מטה עצמו לדרך החיים וכו' ע"ש.

ועיין במסכת אבות (ב:יא) רבי יהושע אומר, אין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם, ופירש הרמב"ם הובא ברע"ב ד"ה ושנאת הבריות, ז"ל שמואס חברת הבריות ואוהב לישב יחיד, ע"כ.




Monday, March 7, 2022

רבינו זכה למה שזכה על ידי דבר אחד

 ב"ה

ספר שיחות הר"ן

קסו. שמענו בשמו שאמר, העולם סוברים שמחמת שאני נכד הבעל שם טוב ז"ל מחמת זה זכיתי למדרגתי. לא כן הוא, רק עם דבר אחד הצלחתי. ועל ידי זה זכיתי לעלות למה שזכיתי, ע"ש. [ועיין לעיל אות קנד – שעקר מה שהגיע למדרגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו].

והנה בכוכבי אור (בסוף מעשה מעני וחוזה בכוכבים) כז"ל ולא נתפרש שם מהו הדבר, ושמעתי שאמר כי איתא בדברי המקבלים אשר אדם הראשון בעת שאכל מעץ הדעת טעמו כל הנשמות, אבל נשמתו הקדושה זכתה שלא טעמה כלל מעץ הדעת, עכ"ל. ולא הבנתי מי אמר את זה, אכן מלשון המובא בהשמטות לחיי מוהר"ן סוף אות רצ, משמע שרבינו הקדוש בעצמו אמר את זה. וקשה שהרי איתא בשער הגלגולים על עוד כמה צדיקים שנשמתם מחלק שפרחה מאדם הראשון קודם שאכל. ועוד הרי רבינו הקפיד על אלו שתלו גדולתו על עילוי נשמתו, ואף שיכולים לחלק לא נראה. ובפשטות הכוונה למה שרבינו אמר בעצמו כמה פעמים שהוא זכה לכל מה שזכה על ידי ההתבודדות שלו עם השם יתברך בתמימות ופשיטות מפרש שיחתו לפני השם יתברך. וכן הלשון שם (לקוטי מוהר"ן תורה כה) שלא באו למדרגתם רק על ידי הנהגה זו, ע"ש. וכן עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ק ז"ל ספרו לי שאמר שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות, והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפרסמים אמתיים ואמר, שכלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות וכו' ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Sunday, January 30, 2022

לדבר עם השם כמו עם חבר

 ב"ה

ספר השתפכות הנפש:

בהקדמה: [והלאה טוב מאד כשמשיחין את לבו לפני השם יתברך כמו לפני חבר טוב אמתי] ע"ש, ונמצא גם בספר כוכבי אור, חלק א' אנשי מוהר"ן אות ד'.

וסבא ישראל דיבר כמה פעמים על ענין זה, ומה שראה אצל ר' ישראל קרדונר (שהרבה פעמים כיוון על עצמו), ולשונו – כמו עם חבר.

ירושלמי מסכת ברכות ט:א ראה כמה הוא גבה מעולמו, ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפלתו, שנאמר (שמואל א:א:יג) וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע, והאזין הקב"ה את תפלתה. וכן כל בריותיו שנאמר (תהלים קב:א) תפלה לעני כי יעטף, כאדם המשיח באזן חברו והוא שמע, וכי יש לך אלוה קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כפה לאזן, עכת"ד.

בריש ספר סודי רזיי לבעל הרוקח (עמ' ו' טור ב') כז"ל וכשמברך יכוין את לבו שכתוב שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טוז:ח) לכן תקנו ברוך אתה ה' כאדם שמדבר לחבירו, עכ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Thursday, January 13, 2022

שני צדיקים אינם יכולים לדור בעיר אחת עד שיהיה להם אמת - דף יומי סוף מסכת מגילה דף לב על פי ספר המידות ואנשי ברסלב

 ב"ה

מסכת מגילה דף לב.

אלא כדרב משרשיא דאמר שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר (יחזקאל כ:כה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם (במתיבתא פירשו מהרי"ף: אני נתתי להם חוקים, והם אינם טובים זה לזה, לכן אביא עליהם משפטים, דהיינו עונשים שלא יחיו בהם. ובמהרש"א פירש חוקים לא טובים, כי התורה אינה נקנית אלא בחבורה (ברכות סג:), ולכן – לא יחיה בהם, שבטעות עלול להתיר איסור שעונשו מיתה. וברע"ב במסכת אבות (ג:ב) שנים שלומדים יחד דרכם ללמוד בקול רם בנעימה ובזמרה. וכשאין נוחין זה לזה, וכל אחד לומד לבדו, בדרך כלל הם שונים בלחש. ולכאורה יש נפקא מינה בטעמים אם יש עוד תלמידי חכמים בעיר ואכמ"ל).

עיין בספר המידות, ערך מריבה אות מט: שני צדיקים אינם יכולים לדור בעיר אחד, עד שיהיה להם אמת, ע"כ. ובשיח שרפי קודש, אולי בטעות כתבו נוסח אחר (ב-תריב) ז"ל איתא בספר המדות: קשה לשני גדולים שידורו בעיר אחד עד שיהיה להם אמת, ופעם אמר מוהרנ"ת 'אני יכול לדור עם רבי אהרן הרב מברסלב בעיר אחת. היינו כי מוהרנ"ת בשפלותו הגדולה יכול היה לחיות עמו יחד בשלום, אף על פי שהיו שניהם גדולים, ע"כ (השש"ק תפס שהעיקר המעכב הוא ששניהם גדולים, ואילו לפנינו לא הזכיר הגדולה אלא סתם שני צדיקים, ומובן שאם מוהרנ"ת אמר את זה, הוא התכוון שיש להם אמת). 

ועיין בסוף ספר כוכבי אור – בסוף ספר אבניה ברזל (אות סו) ז"ל בימי הר' נחמן טולטשינר ז"ל היה בבאהפוליע אחד מאנשי שלומנו צדיק וישר הר' ישראל ליב אבי הר' אשר באהפליער. ובעת זקנתו היה חפצו להעתיק מושבו לאומאן, ושם סמוך להקלויז לבנות לו מכיסו בית מיחד, ואחר פטירתו יהיה ירשה שיך להקלויז, ותמיד יהיה עוסק בעבדות ה', ובכל פעם להיות על ציונו הקדוש אשר דרכו היה לפעמים לבלות כל הלילה על ציונו הקדוש, וכן ביום אחר התפלה ולא טעם כלום, הלך על ציונו הקדוש ושהה שם ערך ארבע חמשה שעות. ומה טוב היה לפניו כשיהיה מושבו באומאן אצל הקלויז. אבל הר' נחמן הנ"ל מאן בזה מטעמים ידועים לו, ועוד משום שקשה לשני צדיקים לדור במאום אחד, והר' ישראל יב היה מחזיק בדעתו שאמר שכונתו באמת לשם שמים. וכן אמר כמה פעמים אחר השתטחותו על ציונו הקדוש שכן צריך לעשות (על פי המקבל אצל אנשי שלומנו מעשה שהיה בימי רבנו ז"ל שכשאחד מספק באיזה דבר שקדם ההתבודדות אודות זה ישוה בדעתו ההן והלאו, ואחר ההתבודדות איך שיפל ברעיון הראשון כן יעשה). אבל קשה הדבר מאד לבא לבחינה זו באמת (שהמדמה מאד מאד מטעה את האדם שפעל בדעתו ההן והלאו שוה, ובאמת אחר ההתבודדות רעיונו הראשון אחר האפן שחפצו המדמה נוטה).                     פעם ספר הר' נחמן ז"ל שהזדמנו יחד על ציון רבנו ז"ל, אמר לו ר' ישראל ליב הנ"ל, נקריב משפטנו לפני רבנו ז"ל. בשעה שאמר לי זאת, חיל ורעדה אחזתני שזה בחי' 'המוסר דין לשמים', אבל מה לעשות ואין לסרב בזה. אמרתי לו אם כן נציע כל אחד לפי רבנו ז"ל את טענותינו, וכן עשינו. כשירדנו משם והוא הר' ישראל ליב הנ"ל באחת, שרעיונו הראשון גם אז היה שכן יעשה כמו שלבו חפץ וכן עשה. והעתיק מושבו לאומאן אצל הקלויז, ולא הוציא שנתו רחמנא לצלן, עכ"ל. 

הוי אומר ומשפטים לא יחיה בהם.

נ נח נחמ נחמן מאומן


Sunday, December 2, 2018

אורות של חנוכה

ב"ה
נרות חנכה, עם הח' אותיות וב' תיבות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

בסיפורים שקבל שמואל הורביץ מזקני ברסלב:

ספרו לפני רבינו ז"ל על הרב הצדיק מוה"ר נחום מטשערנאביל ז"ל שכאשר הי' מגיע להדלקת נר חנוכה (פעם הראשון) עשה קפיצה מלא קומתו מחמת גודל האור שהי' מרגיש ואמר רבינו ז"ל שזה מחמת שלא הי' מכין עצמו כ"כ על האור הזה מקודם איזה זמן כמו רבינו ז"ל שהי' מכין א"ע כמה זמן קודם בהתבודדות והכנת כלים קבל האור ע"כ כשהי 'מגיע להדלקת נר חנוכה וכו' אפי' איזה אור שהי' מרגיש לא הי' קופץ כי הי' לו כבר כלים לקבל וכן קודם כל יו"ט עשה הכנות כלים בהתבודדות וכו'. 
ע"כ.

ויש להעיר עוד - עיין בלקוטי מוהר"ן תורה כא, שעל ידי צעקה (לארמא קלא) בתורה ותפלה זוכין להוליד המחין מתעלומותן, ועל ידי קדשת שבעת הנרות (אמירה בחשאי, שזהו בחינת שמן, שהוא בחשאי) זוכין להכניס המקיפים לפנים. ועל ידי שני בחינות אלו זוכין להשגת המקיפין, שהוא השגת הדעת הקדוש, שזהו עקר הנחמה, בחינת נחמו נחמו, הינו מקיף ומקיף למקיף.

נ נח נחמ נחמן מאומן


Sunday, October 7, 2018

התבודדות - לדבר עם השם יתברך בלשון האם - בלשון המדובר שרגיל בה

ב"ה

התבודדות – לדבר עם השם יתברך בלשון האם, לקוטי מוהר"ן תנינא כה, ותנינא קכ, ושיחות הר"ן רכט, ושבחי הר"ן אות י'.
עיין ברי"ף במסכת ברכות ריש פרק ב' שכז"ל והא דקתני תפלה בכל לשון הני מילי בצבור אבל ביחיד לא, דאמר רב יהודה אמר רב (שבת יב.) לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ואמר ר' יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמית, ע"כ.
וכתב רבינו יונה שם ז"ל כיון דאסיקנא דתפלה ביחיד אינה נאמרת אלא בלשון הקודש, תימה הוא על המנהג שנהגו בכל העולם שהנשים מתפללות בשאר לשונות, שכיון שחייבות בתפלה לא היה להן להתפלל אלא בלשון הקודש. ורבני צרפת ז"ל רוצים לתת טעם למנהג ואומרים כשהיחיד מתפלל התפלה בעצמה שמתפללין אותה הצבור כמו תפלת צבור דיינינן לה, ויכול לאומרה יחיד בלשון אחרת, ומאי דאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, זהו כשואל צרכיו כגון שמתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו וכיוצא בזה, אבל תפלה שהיא ידוע לצבור אפילו כשמתפלל אותה בביתו כמתפלל בצבור דמי, ואם אינו יודע לשון הקודש יכול לצאת. והטעם שצרכי צבור שואלין בכל לשון מה שאין כן בצרכי יחיד מפני שהצבור אינן צריכין מליץ אצל הקב"ה אבל היחיד צריך אליו כענין שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ וגו' ומלאכי השרת אינן נזקקין אלא ללשון הקודש, עכ"ל. ואילו הרא"ש פירש ופסק שההקפידה היא רק על לשון ארמית דיקא, מה שאין כן שאר לשונות שרי. אכן לפי רבני צרפת יוצא ממש להיפוך מהדרך האמת שגילה רבינו הקדוש. וכן הטעם הוא להיפוך, כי רבינו הקדוש גילה שכאשר יחיד פונה להשם יתברך באופן אישי, הרי השם יתברך כביכול בכבודו ובעצמו פונה אליו, ואין צריך למלאכי מליצה ומלאכי שרת כל עיקר. [ובאמת מצינו לפחות בשני מקומות שרבינו לעג על לשון צרפת, בהמעשה מהשבעה קבצנים, שהמשוגע שהיה מדבר הרבה לעצמו היה צרפתי, וכן בלקוטי מוהר"ן תורה כט:י עיין במפרשים שם בגנות לשון צרפת. והיה מקום לומר בבדיחותא, שרבני צרפת בהכירם את לשון מדינתם, דימו שאר הלשונות כלשונם, ופסלם]. ויתכן על פי מה שביארנו בפרק 330 שאחר פטירת רשב"י היה גזירת גלות והסתרת פנים לאלף שנה, ולכן סברו רבני צרפת שלא היה שייך אז לייחד הדיבור אישית עם השם יתברך בכל לשון.


ובאמת כן נראה שצריכים לחלק בדברי הרא"ש הנ"ל שכתב שלשון ארמי מגונה ביותר ("אלא לשון זה מגונה בעיניהם (של המלאכים) להזקק לו"), ותימה הוא, כי הלוא רבינו גילה (שיחות הרן קט) שרבי שמעון קדש כל כך את לשון התרגום עד שאפלו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להשם יתברך עכ"ל, ואם כן איך יתכן שבעיני המלאכים לשון ארמי היא כל כך מגונה. ולפמש"כ י"ל שכל עוד שלא נתגלה הזוהר בהעולם, באלף שנים של גזירת גלות, עוד לא קיבל ארמי את התיקון של רבי שמעון בפועל. 

נ נח נחמ נחמן מאומן