אשת עובדיה

 ב"ה

ב:ד:א וְאִשָּׁ֣ה אַחַ֣ת מִנְּשֵׁ֣י בְנֵֽי-הַ֠נְּבִיאִים צָעֲקָ֨ה אֶל-אֱלִישָׁ֜ע לֵאמֹ֗ר עַבְדְּךָ֤ אִישִׁי֙ מֵ֔ת וְאַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ כִּ֣י עַבְדְּךָ֔ הָיָ֥ה יָרֵ֖א אֶת-יְקוָ֑ה וְהַ֨נֹּשֶׁ֔ה בָּ֗א לָקַ֜חַת אֶת-שְׁנֵ֧י יְלָדַ֛י ל֖וֹ לַעֲבָדִֽים.

אחת מנשי, עם הב' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אלישע, עם הה' אותיות, וכן: שני ילדי, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. אלישע לאמר, עם הב' תיבות בגמטריא רב נחמן מברסלב. אישי בגמטריא רב נ נח ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. היה ירא את ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. הנשה, וכן: שני, בגמטריא רבי נחמן.

הראשי תיבות של: אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה, בגמטריא נחמן.

הסופי תיבות של: לאמר עבדך אישי מת, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: ה' והנשה בא לקחת את שני, ושל: בא לקחת את שני ילדי, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

מפתחות: בענין עבדים ומשרתים נמשכים אחר בעליהם – ספר המידות אמת יז. בענין תרגום של תוספתא שהביא הרד"ק שהיא הלכה לקבר בעלה לצעוק ולבקש עזרה, עמש"כ בשיחות הר"ן קנו, ובחלק ה' מאומן בענין תפלה עם הצדיק.

ספר המידות אמת יז

אמת יז: אדם ניכר על ידי משרתיו, אם הוא אוהב שקר כי זה בזה תלוי. לפעמים משרתיו נופלים לעברות על ידי שהוא שקרן, ולפעמים הוא נופל לשקר על ידי משרתיו שאינם הגונים, ע"כ. מובא בקיצור בערך אמונה סד.

ציינו למשלי כט:יב משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים, ובמצודת דוד שם.

וכן עיין בספר כוכב מיעקב, הפטרה פרשת וירא שביאר בזה את הפסוק (מלכים ב:ד:א) עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה', עקר חששת לבה היה רק על המנשך מן העבדות, שעל ידי זה ינטו מדרך הטוב והישר, ויסורו מאת ה', כי מושל מקשיב על דבר שקר, כל משרתיו רשעים, ואיתא במדרש דהנושה היה יהורם בן אחאב, ולכן הקדימה בדבריה לאמר, כי מה שהיה בעלה ירא ה' הוא מסבת שהיה עבדו של אלישע, כי מדרכי העבד ללכת בדרכי אדונו, וממנו יראה וכן יעשה, וזהו 'ואתה ידעת כי עבד', רצה לומר מחמת זה שהיה עבדך, על כן היה ירא ה', ע"כ.

שיחות הר"ן קנו

ואמר אז: אבל אצל הצדיק אין צריכים לחשש על זה שמא אינו שם. כי מיתת הצדיק הוא רק כמו מי שיוצא מחדר לחדר אחר. והמשיל אז לבתו על עצמו: כמו שאני עתה בחדר זה ואחר כך אני יוצא מחדר זה ונכנס לחדר השני וסוגר הדלת אחרי. אם אתה (-לכאורה צריך להיות: את, וכן לקמן לתקן ללשון נקבה) תבוא אצל הדלת ותצעק, אבי אבי וכו' לא אשמע דבריך?!

ק"ק מהמדרשים בענין אשת עבדיה, שבא הנושה לקחת שני ילדיה (מלכים ב:ד:א), עיין בזוהר חדש לח:, וביותר אריכות עיין בתרגום של תוספתא שהביא הרד"ק ז"ל מאתן ושתין וחמשא זמנין צוחת אתת עובדיה כהאי גונא, ולא הוה משגח ולא ידע מה למעבד, עד דאזלא לבי קבריה וצוחא, דחלא דה' דחלא דה', ואשתמע לה קלא מביני מתיא (-קול נשמע מבין המתים), מאן הדין דחלא דה' דקא בעית? ארבעה איקרו דחלא דה', אברהם ויוסף ואיוב ועובדיה. אותיבה ואמרה, לא בעינא אלא האי דכתיב ביה דחלא דה' לחדא. וכד אודעוה קבריה הוה קא מתפלשה בקבריה וקא צוחא ואמרה, מרי מרי היכא רוחציך לי בשעתא וכו' עיין שם.

ואם אלישע היה שם סתם כמו שהיה בבית בחיותו, למה היתה צריכה לצעוק כל כך, ולמה יסתפקו למי היא מכוונת. ואולי י"ל שהיה מניעות מהס"א.

חלק ה' מאומן:

ז. ועם כל זה ראיתי מתרעמים שצריך להיות אסור אפילו שהצדיק יתפלל איתך או עבורך. ואין זה אלא בלבול גדול וכפירה בתורה הקדושה. כי בודאי מותר לבקש מעשיר כסף, ובודאי מותר לבקש ממישהו טובה – והרי כל התורה כולה בנוי על זה.

ועיין בתרגום של תוספתא שהביא הרד"ק בסיפורה של אשת עובדיה (מלכים ב:ד:א, וגם איתא בזוהר חדש לח: בקיצור), שבא הנשה לקחת ילדיה, והיא הלכה לקברו וצעקה לעזרה, והוא שלחה לאלישע, עיין שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

יש אומן בעולם

ב"ה

רבינו הקדוש אחר שהבין שלא יזכה להיות קבור בארץ ישראל כרצונו, בחר להיות קבור באומן. והיה לו אין סוף טעמים על זה. ואילו זה היה רק לעשות איזה תיקונים בודאי כבר עלה בידו תוך כמה דקות, כי רבינו הולך מחיל אל חיל, ואפילו טרם פטירתו היה עולה כל רגע, אז בודאי אחרי פטירתו לא היה צריך הרבה זמן לפעול מה שהיה צריך. אלא שרבינו ראה צורך להיות באומן עבור כל הדורות הבאים. ורואים בחוש היום את הברכה הזה שאומן אינה תלויה בשום פוליטיקה, וכולם יכולים לבוא שם, מכל הזרמים וכולו וכולו.

והנה כאשר ב"ה כבר מדברים להביא את הציון הקדוש לירושלים, כמו עיקר רצון רבינו, וכהלכה בשולחן ערוך, וכרצון גדולי אנשי שלומנו ובפרט סבא ישראל בעל הפתק, יש התנגדות חזקה, ולא רק מהרבנים השקרנים שעבורם רבינו הוא קרדום לחפור לכבוד וכח ושליטה וכסף שלהם רחמנא ליצלן, ולא רק מאלו שמפחדים לצאת מההרגל והשינה ולהיות חדש בעבודת השם כפקודת רבינו, אלא יש גם עוד טענות המתלבשות כאילו בכוונה לשם שמים, כדאיתא בלקוטי מוהרן תורה א'. ואחד מהטענות האלו הוא שעכשיו רבינו באומן הוא בין-לאומי ופתוח לכולם, אבל בארץ הוא יהיה חס ושלום סתום, למשל הסאטמרים מאמריקה כבר יפסיקו לבוא, וכל הבעלי יסורים והנרדפים לא יהיה להם שוב מקום מקלט לנוס שמה, וכדומה.

והנה הטענה הזו לעניות דעתי הוא ממש קטנות אמונה ברבינו. כן, נכון שהציונים השתלטו על הכותל, ולמשל אסרו צדקה בכותל!! נכון. וכן השתלטו על קברי צדיקים. שמעון הצדיק, המנהל הוא רשע ודואג רק על כבודו ופרנסתו. לשמואל הנביא סגור בלילה קצת כדי שחס ושלום לא יהיה נח להיות אצלו ברציפות (אכן שמואל הנביא כבר קיבל על עצמו לא לעזוב מקום המקדש כידוע מרח"ו). ואפילו רבי שמעון בר יוחאי , הציונים לקחו לידם כרצונם (ואכן אפילו רשבי ברח מהרומנים). אז אנשים אומרים שחבל להביא את ציון רבינו הקדוש לירושלים להיות תחת ממשלת בזדון. וזה קטנות אמונה ברבינו. כי רבינו נכנס לאומן שהיה מרכז של ההשכלה האפיקרסים מומרים להכיר, ואפילו ר' לוי יצחק מברדטשיב ברח מהם בפחי נפש ולא היה יכול להסתכל בפניהם, ואילו רבינו נכנס לשלום ושיחק איתם, והפך אותם כרצונו. וכן יהיה כאשר נזכה לראות ציונו בירושלים בב"א אף אחד יעשה משהו נגד רצונו, מה שרבינו רוצה, כן יהיה, ואין בזה שום חשש וסכנה כלל. ואדרבה רבינו יהפוך את כולם לטוב, כמו שהוא עשה עם המשכילים באומן, וכמו שהוא עושה עם כולנו, בדרך שרק הוא יודע. וחשוב אחרת זה ממש קטנות אמונה ברבינו חס ושלום כנ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

דרשות הר"ן (מהראשונים) דרוש ח' בענין התקשרות לצדיקים וקברי צדיקים

ב"ה

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (כה, ח). "אין ספק שראוי שנאמין, שכמו בזמן שבית המקדש היה קיים, היה המעון ההוא המקודש מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחכמים מוכנים לקבל שפע החכמה והנבואה, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים לכל בני דורם לכך, גם אם לא ישתתפו עמהם, אבל מצד המצאם בדורם, שהם בעצמם כמו המקדש המקודש. והרמב"ן ז"ל כתב בסוף סדר והיה עקב: "ויתכן באנשי חכמה זאת המעלה, שתהיה נפשם גם בחייהם צרורה בצרור החיים, כי הם בעצמם מעון לשכינה, כאשר רמזו בעל הכוזרי (מאמר ג, א), ע"כ. ואפשר שנתכוין גם לזה. ולפיכם בהמצאם לנביאים ולחכמים בדורות יהיה השפע שופע עליהם, ובאמצעותם אפשר שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים אליהם ומשתתפים עמהם. ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהן ראויין להמצא השפע שם בצד מן הצדדים, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלקי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה, ומפני זה אמרו רז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפלה במקום ההוא תהיה רצויה יותר להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלקי.

אולי מי שהוא ינדב להקליד את כל הדרשה - פה יש תמונות על עיקר הענין של קברי צדיקים שהם כמו בית המקדש....

והנה זכור, שהגמרא אומרת על שבת קודש ועל המקדש, שהתורה הקדושה כתבה "ואת  מקדשי תיראו" שיש חובה של יראת המקדש, והגמרא מבררת שחס ושלום אנחנו לא יראים מהמקדש או משבת, אלא מזה השם יתברך שצוה עליהם, ושוכן בתוכם. וכן הענין עם הצדיק, שהמתנגדים מאשמים כטינא בליבם, אבל סופו של דבר הצדיק הוא בית המקדש לשכינת השם יתברך, וכל התפילות עוברים דרכו ובשולחן ערוך נפסק להלכה שהמתפלל צריך לכוון בכיוון בית המקדש... 

נ נח נחמ נחמן מאומן!

רמח"ל - נ נח לגמרי!

ב"ה 

בשנת תצ"א כמנין נ נח נחמ נחמן מאומן, בכ"ג חשון, הרמח"ל עבר מלגור בפאדובה (בגמטריא אומן ע"ה) לאמסטרדם (בגמטריא נ נח נחמ נחמן - לא סתם שבהיותם חסרים מננח נפלו לסמים...), אז באמסטרדם הוא היה ממש בבחינת נ נח נחמ נחמן (-אמסטרדם) מאומן (מפאדוב"ה)!!!!

וסמוך להליכתו הוא חיבר תפילה להגיד על קברי צדיקים בערב ראש השנה!!!

ובאותו שנה של נ נח נחמ נחמן מאומן הוא חיבר את הספר הנפלא אדיר במרום (י'י) - ראשי תיבות ישראל בער אודסר!

נ נח!