הבעטליר השביעי

 ב"ה

הבעטליר השביעי – בלי רגלים

בעטליר החיגר בגמטריא ישראל דב (שמעתי מאחד מהחברים. ואגב שמעתי מאחד שהוא בעצמו טיפל בהסבא והעיד שהרגלים של הסבא היו חזקים מאד).

 

צ"ע אם מעשה מחיגר (מעשה ג') שייך לענין הבעטליר השביעי.

וכן יש לעיין אם שמשון קשור להבעטליר השביעי, כי בסוף היה חיגר כדאיתא בגמרא (סנהדרין קה, סוטה י. – שפיפון עלי אורח). ועיין באגדת בראשית (פרק נב או נג או נה או נח, מובא בילקוט נחמני) שבע עקרות הן כנגד שבעת ימי בראשית וכו' הששית זו הצללפונית (-בגמטריא שבע מאות ואחד, ובגמטריא של ן'), אמו של שמשון כו', כנגד יום ששי, ומה נברא ביום ששי, אדם, ומה היה לאדם, מת ביד אשתו, שנא' ולאדם אמר וכו', ושמשון בנה מת ע"י אשתו. [השביעית זו ציון כנגד יום השביעי, ומה כתיב בו וינח ביום השביעי, וציון זאת מנוחתי וכו'], ע"ש.

 

יתכן שענין הקבצן הז' הוא שייך לחוש הריח [אף שהריח נכלל קצת ביום ב' לענין הקבצן החרש]. כי הרגלים הוא היקום והממון שמעמיד האדם, כמו שרבינו מביא מחז"ל, וכן בסיפור של הבעל תפילה תיקון תאוות ממון היה על ידי הריח. וכן כחו של משיח הוא הריח. וכן הריח מיוחס לשירה כמו שרבינו מביא מחז"ל מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, שעולה ויורד בניגון.

 

עיין תיקוני זהר תיקון ע' (קג:) ז"ל כמה זמנין אמרו ליה אינו חכימי דרא, וכי שלמה לא עבד קרא אחרא בקהלת (-חוץ מהפסוק הבל הבלים וכו' שהיו חוזרים עליה), על להו ההוא דאתחזי חגר בארחא לשבעה היכלין מכספא ודהבא ואבנין יקירין, ובהיכלא שבעה כורסיין דארבע חיוון ויונה תמן דכספא, ועטרה דדהבא על רישה, וכתוב בה: כל מאן דלא ידע באלין הבלים, עליה כתיב: והזר הקרב יומת וכו' וכו' וכו' עד דעאלו לחד פרדסא, והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא, והוה מתלבש בגופא אחרא דאנפוי הוו נהרין כשמשא, והוה יתיב על כורסיא דמלכותא וכו' וכו' ע"ש באריכות על ההבלים ועל הטיסות שהבעל קבין היו טסין. והוא ממש כסגנון שאר ההקבצנים שבסיפור זה, שעל אף שהיו נראים חסרים אותו חוש ואבר היו שלמים בו וכו'.

נ נח נחמ נחמן מאומן

להגיד רק נ נח - בקשה שיש בו שני פעמים נא!

ב"ה

בספר לקוטי נ נח יש פרק עם טעמים לפרש הסגולה להגיד רק נ נח, בלי לסיים כל המשפט. ועכשיו הוספתי את זה בס"ד:

ועוד תראה שנ נח עם הניקוד (פתח פתח שוא 6,6, 20) בגמטריא ע' ע', בחי' עינים, הסתכלות אמיתי.

והנה שוב מצאתי בפירוש עץ החיים עה"פ (שופטים טז:כח) ויקרא שמשון אל י' ויאמר אדנ"י י' זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלקים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים – אמר בבקשתו שני פעמים 'נא', כמו שאמר משה רבינו ע"ה בתפלתו על מרים אחותו 'א-ל נא רפא נא לה' (במדבר י:יג), שני פעמים תבת נא. וזה סוד שלמד אותו משה רבנו ע"ה ממלאך חברו בשמים שהתפלה והבקשה שיש בה שני פעמים תבת 'נא' אינה חוזרת ריקם, עכת"ד. ובזה א"ש הענין להגיד נ נח, כי זה פעמים נא נא עם עוד ח'. גם 'נא נא' עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. גם הראשי תיבות של 'נא וחזקני נא אך' ע"ה בגמטריא נ נח, והראשי תיבות של 'נא וחזקני נא' עם הג' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה. ומבואר שהשני פעמים הם בשביל נקמה אחת על שתי עיניו (עיין שם במפרשים, כי רש"י מביא מהירושלמי שבקש רק שכר של עין אחת ושכר השני ישאר לו לעולם הבא. ובפירוש ר"י קרא, תרגם 'שתי' שאינו מספרים שתים, אלא לשון יובש), ובזה אתי שפיר שהנון ראשונה בא אות אחת, ובמקום אחר בספר הארכנו בענין קליפת הפלשתים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

גיהנם בעולם הזה

ב"ה

בלקוטי מוהר"ן תורה

תורה קיט

והנה עולם הבא – אנו מאמינים שיש עולם הבא, אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם, כי כלם מלאים יסורים גדולים תמיד. ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל, ע"כ.

קרוב לזה עיין בספר אוצרות רמח"ל (איוב לד:יא) ז"ל כי בדרך שאדם הולך בעולם בעולם הזה בה הולך לאחר מיתתו. ואותו העון שעשה בעולם הזה בבחירתו, ואז הוא לו לעונג, אותו העון עצמו מתמיד ועושה בגיהנם, אבל בעל כרחו שלא בטובתו. וזה הוא הצער היותר גדול שיכול להיות לו. ולפי ששמשון הלך אחר עיניו, היה ראוי שיעשה כן גם אחר מיתתו בעל כרחו, והקב"ה ריחם עליו ונתן לו העונש הזה בעולם הזה כדי לתת לו מנוחה לעולם הבא. והוא מה שארז"ל (סוטה י.) ויהי טוחן בבית האסורים (שופטים טז:כא), מלמד שכל אחד ואחד הביא לו אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר ממנו. וענין זה אומרו הפסוק בהדיא: ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו (איוב כד:יט), כי מי שגונב וגוזל בחייו גם במותו יגזול, אלא שבחייו גזל מעות או ממון להנאתו, ושם יגזול, אם גביהנם של אש – אש, ואם בגיהנם של שלג – שלג. וזה אליו לצער גדול ולכפרת עונותיו, עכ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן