ב"ה
ליקוטי מוהר"ן תורה נא
כי
אמת הוא אחד, למשל, על כלי כסף כשאומרים עליו שהוא כלי כסף,
הוא האמת, אבל כשאומרים עליו שהוא כלי זהב, הוא שקר, נמצא שהאמת הוא אחד וכו' ע"ש.
עיין ברש"י כתובות נז. ד"ה
מאי קמ"ל. שביאר שלא בכל מחלוקת בהלכה ניתן לומר אלו ואלו דברי אלוקים חיים,
כגון אם נחלקו שני חכמים איך אמר פלוני החכם - שבמחלוקת זו אחד מהם אומר שקר ואין
כאן דברי אלוקים חיים. ועיין ברשב"א בחולין (צב: ד"ה הא דאמר לגבי נותן
טעם בגידין) ז"ל מן התימה, וכי נחלקו במה שיעיד עליו החיך? וכו' ואין זו דרך
למחלוקתן של חכמים וכו' ע"ש. ובר"ן שם (מב.) ז"ל והיאך נחלקו חכמי
ישראל בדבר שאפשר לעמוד עליו, ע"ש.
וזה סוגיא שלמה וארוכה מאד, עיין למשל בשדה
חמד (קונטרס הכללים, מערכת המ"ם כלל קסד – מהדורת קה"ת, כרך ג', עמ'
1090 – תקמו). ובספר משנת בנימין (לרב בנימין מוילקומיר – סוף ח"א, קונטרס
אחרון, מעשרות ה:ח אות טו, עם הוספות האדר"ת).
ועיין
בארוכה בספר חיי מוהר"ן אות כד שרבינו אמר שאף על פי שנמצא בספרי מקבלים תרוץ
על קשיא הזאת וכיוצא בזה וכו' וכו' באמת אלו התרוצים אינם כלום למבין קצת וכו'
וכו' רק לסמך על אמונה לבד. וכשבא חס ושלום בדעתו איזה קשיא בעניניםאלו צריך לידע
שאי אפשר לתרצה, כי אי אפשר לנו לדעת ולהשיג בשכלנו האנושי דרכי ה' וכו', רק לסמך
על אמונה לבד, להאמין שבדואי באמת הכל נכון וישר, רק שבשכלנו אי אפשר להבין דרכי
השם וכו' וכו' וכן על שאר קשיות כיוצא באלו כגון הידיעה והבחירה שמובא גם כן
שרוצים לתרצה וכו' ע"ש באריכות.
וצריך
עיון אם דברי רבינו שם הולכים גם על מחלוקת במציאות, דאם כן, אפילו לפי מה שחקק
כאן בתורה נא שהאמת אחד, הרי אי אפשר לדעת אותו אחד בעולם הזה, כי יתכן לעינינו
שני הפוכים בבת אחת באותו מציאות, ושניהם אמת, אף על פי שבעולם האמת, בודאי שניהם
כאחת מציאות אחת של אמת, אבל לעינינו ניתן נראה כשנים, ולא נוכל לדעת שהוא אמת.
נ נח נחמ נחמן מאומן
No comments:
Post a Comment