Friday, November 29, 2024
מי אתה בני
Sunday, November 24, 2024
חצות לילה
ב"ה
ידוע שרבינו הקדוש אמר שעיקר עבודת איש ישראלי זה לקום בחצות לילה.
חצות בשעה שלוש
בספר כוכבי אור, אנשי מוהר"ן אות
כא, ר' דב הנ"ל היה רוצה לקום בחצות והיה מצוה לנכרי להקיץ אותו, וכשהקיצו
הנכרי והלך לו שוב היה ישן. וראה כי זאת אינו עצה, על כן נתישב בדעתו וצוה להנכרי
שלא ילך ממנו עד שיקום ממטתו וילבש את עצמו במלבושו, וכן עשה. ומחמת זה נתבלבל קצת
והיה לו כאב ראש והיה לו יסורים גדולים ממש שמעט שיצא מדעתו. ואחר כך כשנתקרב
לאדמו"ר זצ"ל התנצלה אמו לפני רבנו ז"ל עליו על שנתבלב ממעוט השנה,
ואמר לו רבנו זצ"ל ... (תישן ותאכל רק תשמר את הזמן), ולאחר זמן תבא עוד הפעם
אלי ותשאל ממני איך להתנהג (וכן היה). ואמר לו אז שיקום בכל לילה בשעה שלש, ואמר
לו בזה הלשון... (זמן חצות שלך יהיה בשעה שלש), וכן הוה וכו' עיין שם.
הרבה סומכים על זה היום לעצמם, שעל כל
פנים לקום בשלוש. ותראה בספר שערי קדושה של מהרח"ו ג:ז שמפרט את העבודת השם
הדרושה כדי לזכות להשגת רוח הקודש, כתב ז"ל ובקימת חצות לילה או פחות מעט,
עכ"ל. וצריך תלמוד מה הכוונה והענין של פחות מעט, ואם הכוונה סמוך ממש לחצות
לילה או בהפרש שעה שעתיים או שלוש.
עוד יש לראות מענין החצות של שלוש, ראיה
למה שהוא פשוט שענין קימת חצות הוא להתחיל את היום בחצות.
הזכרת שמות מלאכים
ב"ה
מענין קירוב המגיד להבעש"ט כידוע,
שהמגיד פירש הקטע בעץ חיים על נכון, אבל הבעש"ט אמר שלא כוון לאמיתו, וכך היה
כמה פעמים, עד שהמגיד אמר להבעש"ט זה כפי מיטב יכולתי והבנתי, יאמר נא מר
הפשט הנכון, והבעש"ט אמר לו עמוד על רגליך, והתחיל לקרוא את הקטע, ובאו כל
המלאכים המדוברים בהקטע וכו' [וצע"ק כי האריז"ל אמר שאין להוציא השמות
בפה בלי טהרת אפר הפרה, ואפילו אם הוא נטהר מה טענתו על המגיד. וי"ל שכל זה
היה אפילו בלי שהזכיר ממש את שמותם], ואח"כ הבעש"ט אמר להמגיד, לא אמרתי
שהפירוש שלך לא היה אמת, רק שהיה חסר הכוונה האמיתי, שכאשר לומדים צריכים לזכות
להאיר ממש את הלימוד. ואולי זה פי' כל רב בבבל וכל רבי בא"י שפי' הבעש"ט
במכתב שהיו"ד הוא נביעו מהאין סוף ברוך הוא, ועל זה קאמר דוד (תהלים ו) וסלחת
לעוני כי ר"ב הוא, חסר היו"ד, ודו"ק.
Wednesday, November 20, 2024
צדקה הגונה
Saturday, November 16, 2024
Holidays of Cheshvon corresponding to Succos and then there's Chanukah
Thursday, November 14, 2024
Bubble wrap
ב"ה
יומא עח:
גדל פורתא, תבורי מאני (-יש לתת לו כלים שישחק בהם וישברם) כי הא דרבה, זבין (-קנה) להו מאני גזיזי דפחרא (-כלי חרס סדוקים במחיר זול) לבניה ומתברי להו.
מכאן יש ליתן bubble-wrap לילדים. אכן יתכן שכל הענין הוא דוקא בכלי חרס. וכמו שכתוב בישעיה (ל:טו) ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד, ועיין בליקוטי מוהר"ן ס, חרס ששוברין בשעת ההתקשרות הזווגים, להורות שעכשיו שנעשה התקשרות, שהוא בשביל הולדה שהיא בבחינת בטחון, בחינת כליות, שהם כלי ההולדה כנ"ל. וזה בחי' בטח בה לב בעלה (משלי לא:יא), על ידי זה נתבטל ונשבר בחינת הבטחון דסטרא אחרא, ועל זה שוברין הכלי חרס בבחינת, ותבטחו בעשק ונלוז (ישעיה ל:יב). ושברה כשבר נבל יוצרים ולא ימצא במכתתו חרס, כי הבטחון דקדשה שנעשה על ידי ההתקשרות הנ"ל הוא להפך מהבטחון דסטרא אחרא, שהוא בבחינת שבירת כלי חרס, ע"כ.
קדושת הציון הקדוש
ב"ה
תנינא תורה קט
שמקום גניזתם של הצדיקים אמתיים הוא
קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש, (ובודאי אינו ארץ ישראל ממש), ע"ש. במכתב הרב
דמעזבוז כ' שמעתי אשר אא"ז הרה"ק ה"ר נחום מטשרנובל היה על ציון
הבעל שם טוב הקדוש ז"ל בימות החורף והיה אז שלג רב וכפור גדול וחזק, והוא עמד
על הציון בפוזמקאות בלא מנעלים, ושאלו אותו על זה, ואמר שהוא מכוון ועומד על
הרצועה של ארץ ישראל לכן אינו מרגיש את הקור, ע"כ.
עיין במדרש לקח טוב על הפסוק (שמות
ג:ה) כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא, וביהושע כתיב (ה:טו) קדש הוא, לפי
שארץ ישראל היתה כלה קדושה, והמקום ההוא מכלל ארץ ישראל, ואמר קדש הוא. אבל המדבר
לא היה קדוש כלו אלא מקום הסנה, לפיכך אמר 'אדמת קדש הוא', מחמת המלאך שנראה
במקום, עכ"ל.
עמש"כ בפרשת בהעלותך עה"פ
(יא:יב) האנכי הריתי וכו' שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת
לאבתיו.
בספר ימי שמואל [וזה ציטוט מהוצאה החדש
בלי הצנזוריה] כז"ל ובפרט בפרט, ההתעוררות והבטול במציאות על ציון רבנו
הקדוש, והפחד והבושה – מי שלא הרגיש אין יכולים להטעים. איני יודע אם הכהן הגדול
ביום הכפורים היה לו פחד כזה והרגש ובטול, כמו השעה שהיינו על ציון הקדוש וכו'
(והעקר זוכים להרגיש דוקא כשהיו קדם בארץ הקדש, כי אז יש לו כלים לאור נורא כזה
שאין כמוהו), עכ"ל.
ודבריו צריך עיון, כי הלוא לפי המבואר
בתורה תנינא קט הציון בעצמו בקדשת ארץ ישראל ממש, ומה נפקא מינה להיות קודם בארץ
ישראל. ודבריו גם כן קשים, כי אם העיקר זוכים על ידי להיות קודם בארץ ישראל, אז כל
שכן הכהן גדול שעומד בקודש הקדשים יש לו כלים להרגיש הקדושה, והרי מבואר בספרים
שהעיקר הוא הכלים, כי הרי מלוא כל הארץ כבודו, ויותר ממה שהעגל רוצה לינוק וכו'.
ותכף כאשר יש כלים הם מתמלאים.
לכאורה מוכח דסבירא ליה, שמה שהציון
הוא קדוש בקדושת ארץ ישראל ממש, זה אינו אלא מצד הרוחני, ולכן עדיפא ארץ ישראל
שקדושתה בעצם הגשמיות שבה. ולכן רק בארץ ישראל זוכים לבחינת כלים.
אכן צריך עיון האם באמת ניחא לו לומר
כן, שרבינו לא נותן כלים חס ושלום. ומה למשל עם כל המניעות להגיע אליו, הם לא
נותנים כלים?
וי"ל כוונתו, כמו שמצינו הרבה
פעמים, שלומדים יסודות בתורה במקומות אחרים, ואחר כך כאשר חוזרים ללמוד רבינו,
רואים שנכלל בדבריו אותם היסודות, אף על פי שלא היינו מבינים אותם היסודות לולא
שלמדנו אותם בפירוש במקומות אחרים. וכן לעניננו, שיש יותר הרגשה כאשר קודם היה
בארץ ישראל, אף על פי שרבינו נותן את הכל, עם כל זה יש יותר הרגשה כאשר לוקחים
בפירוש את הכלים בארץ ישראל.
נ נח נחמ נחמן מאומן
Power of hope
Wednesday, November 13, 2024
Meir Yimini obm
Tuesday, November 12, 2024
Nanach way or the highway
Monday, November 11, 2024
הילולה של רחל אמנו
Friday, November 8, 2024
היסורין שעושים ישמעאל רחמנא ליצלן
Thursday, November 7, 2024
Pogrom in Amsterdam
Trump won 312 electoral votes
Wednesday, November 6, 2024
תכלת בציצית לכל הדעות
חשבון הנפש
ב"ה
האדם חייב לחיות בהכרת ההשגחה במידה כנגד מידה על מעשיו, שכאשר עושה טוב מטיבין לו וכן להיפך, וכאשר יש יסורין ח"ו להבין אם הם של אהבה או לאו, ומה המסר שלהם.
אכן היום כפי ריבוי העוונות היה מגיע רק יסורין ר"ל, ורבינו תמה עלינו איך נוכל לעשות תשובה בכלל, עד שקבע שהוא יעשה תשובה בשבילנו וכו'.
ולפי זה קצת קשה, כי האדם שסובל ומשתדל לשפר מעשיו, אפילו שיצליח הרבה, הלוא עם כל זה, הלוא עוד לא הגיע למדרגה כזה שחי לגמרי בזכותו, ועדיין בעצם היה חייב הרבה לולא רחמי השם יתברך ובזכות רבינו. ואפילו שישגיחו עליו כפי מדרגתו, וכיון ששיפר מעשיו יטיבו לו, הרי זה יהיה רק לזמן קט, כי תכף כאשר הגיע למדרגה החדש שלו, כבר יתחילו לדון אותו כפי אותו מדרגה, שבעצם חייב הרבה והוא תלוי הרבה ברחמים הנ"ל. ונמצא שתמיד כמעט - עד שיזכה לתשובה נפלאה מאד - תמיד יהיה תחת עול גדול של דינים. וכמה שיעלה עוד יצרך להתמודד בחיובו ולסמוך רק על החסדים ורחמים הנ''ל.
נ נח נחמ נחמן מאומן
רפואה
ב"ה
רפואה.
בשיח שרפי קודש ה-רמט ז"ל חלה פעם
רבי מתתיהו כהן ז"ל באיזה מחלה פשוטה והלך לטפל אצל רופאים, וכששאלו אחד הרי
אינו כדעת רבנו, ענה לו: חבל לי על הזמן להמתין עד שאתרפא בעצמי שלא על פי
הרופאים. כי היה מתמיד גדול ומפלג כידוע, וכאומר שהיסורים מבטול התורה שיהיה לו
קשים לו יותר מיסורי הגוף, ע"כ.
הדברים כהוויתן הם שקר, וצריך לחקור מה
באמת היה. ואולי, וכן משמע קצת ממה שכתבו, היה מחלה עוברת, ולכן ראה ללמוד שבכהאי
גוונא אין פגם לקבל איזה טיפול. ואף על פי שאפילו בזה היה ראוי לסמוך רק על אמונה,
על זה תירץ את עצמו, שעדיף לו לשקע כוחותיו בתלמוד תורה, וזה כעין מה שרבינו אמר
בחיי מוהר"ן תקא ז"ל מכבר אמר שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה. אף על פי
שבטחון גם כן טוב מאד, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום
עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת. כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה
לו בלבול הדעת מהפרנסה ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסק בעבודה
אחרת והתחזקות בשאר עיני עבודת ה', והבן. ואף על פי כן אמר שהעקר הוא בטחון, עיין
שם.