ב"ה
ידוע שרבינו הקדוש אמר שעיקר עבודת איש ישראלי זה לקום בחצות לילה.
חצות בשעה שלוש
בספר כוכבי אור, אנשי מוהר"ן אות
כא, ר' דב הנ"ל היה רוצה לקום בחצות והיה מצוה לנכרי להקיץ אותו, וכשהקיצו
הנכרי והלך לו שוב היה ישן. וראה כי זאת אינו עצה, על כן נתישב בדעתו וצוה להנכרי
שלא ילך ממנו עד שיקום ממטתו וילבש את עצמו במלבושו, וכן עשה. ומחמת זה נתבלבל קצת
והיה לו כאב ראש והיה לו יסורים גדולים ממש שמעט שיצא מדעתו. ואחר כך כשנתקרב
לאדמו"ר זצ"ל התנצלה אמו לפני רבנו ז"ל עליו על שנתבלב ממעוט השנה,
ואמר לו רבנו זצ"ל ... (תישן ותאכל רק תשמר את הזמן), ולאחר זמן תבא עוד הפעם
אלי ותשאל ממני איך להתנהג (וכן היה). ואמר לו אז שיקום בכל לילה בשעה שלש, ואמר
לו בזה הלשון... (זמן חצות שלך יהיה בשעה שלש), וכן הוה וכו' עיין שם.
הרבה סומכים על זה היום לעצמם, שעל כל
פנים לקום בשלוש. ותראה בספר שערי קדושה של מהרח"ו ג:ז שמפרט את העבודת השם
הדרושה כדי לזכות להשגת רוח הקודש, כתב ז"ל ובקימת חצות לילה או פחות מעט,
עכ"ל. וצריך תלמוד מה הכוונה והענין של פחות מעט, ואם הכוונה סמוך ממש לחצות
לילה או בהפרש שעה שעתיים או שלוש.
עוד יש לראות מענין החצות של שלוש, ראיה
למה שהוא פשוט שענין קימת חצות הוא להתחיל את היום בחצות.
No comments:
Post a Comment