ב"ה
פרשת וארא
ז:יט ויאמר י' אל משה אמר אל אהרן קח
מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם
ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים.
י' אל משה בגמטריא
ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה
בגמטריא רבינו נ נח. קח, בגמטריא נ נח,
כנ"ל.
פרש"י ז"ל אמר אל אהרן, לפי
שהגן היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה
על ידי אהרן, ע"כ. קשה כי בפרשת שמות השם יתברך נתן למשה רבינו אותות לעשות
לפני בני ישראל, והאות השלישי (ד:ט) ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר
תקח מן היאר והיו לדם ביבשת. וצריכים לחלק שעל כל פנים לא לקה על ידו עם המטה,
ואילו במכות היה הקפדה שיהיו נעשים על ידי המטה. אי נמי אף על פי שבפרשת שמות
נצטוה לקחת מים מן היאר דייקא, לא לקה היאר ממש אלא מים שלקח משם. אי נמי י"ל
שבעבור ישראל כדאי. ולקמן בפרשת בשלח (יז:ה) ומטך אשר
הכית בו את היאר קח בידך, י"ל על זה שעשה בשביל ישראל – אכן שם לא הוזכר
המטה, ולכאורה לפי כל הפירושים צריכים לדחות, שהוכו על ידי אהרן על פי משה.
ועוד יש
לעיין, שלכאורה אהרן וכל ישראל היו חייבים הכרת הטוב, שהרי כולם שתו מימיו.
No comments:
Post a Comment