כי לא תשכח מפי זרעו

ב"ה

לא:כא והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי.

כי לא תשכח מפי, הראשי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כי רש"י פירש שזה הבטחה וכו', ורבינו הקדוש גילה בריש לקוטי מוהר"ן לפני תורה א', שהבטחה יתקיים על ידי רבי שמעון שהוא "זרעו" של יוחאי ששמו רשום בהסופי תיבות, אכן העיקר שהכל תלוי בו זה רבינו בעצמו, "זרעו" עם שני כוללים (כמו שכתב ר' אברהם אבולפיא שעל כל שני אותיות יש למנות כולל, וכן מצינו בכתבי האריז"ל) בגמטריא נחמן מאומן, והעיקר על ידי השירה שלו, בחינת וענתה השירה הזאת, "לפניו לעד" עם התיבות בגמטריא רפ"ב (וכן הסופי תיבות של: יצרו אשר הוא עשה היום בטרם, אי נמי: אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו, בגמטריא רפ"ב), תורת אזמרה, שהצדיק בונה את הניגון והשיר על ידי הנקודות טובות שמוציא בעם ישראל, כי לא תשכח מפי, ר"ת נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. כי ידעת את י'צרו א'שר ה'וא עשה היום, ראשי תיבות אי"ה, התורה של רבינו הקדוש המקביל לתורת אזמרה, בחינת אלפיים אמה תחום שבת כמו שכתב מוהרנ"ת, והוא כנגד תוקף היצר שמוציא את האדם לגמרי מן העולם רחמנא ליצלן, עד שלא נשאר לא אלא לצעוק איה מקום כבודו.

והסופי תיבות של: את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם, בגמטריא תרפ"ב, וכן "עשה היום בטרם" בגמטריא התרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש. וזה אביאנו, אב"י ראשי תיבות ישראל בער אודסר. וזה "בטרם אביאנו" כי אביאנו בגמטריא שבעים, ובטרם, זה ב' טרם, היינו עוד שני שנים קודם השבעים שנה, הרי ביחד שבעים ושנים שנה שסבא חי אחר שהוא קיבל את הפתק (תמוז תרפ"ב – חשון תרנ"ה), כי כן ראוי לחיות כנגד ע"ב נימין של השיר של חסד שנתגלה על ידו. וזה – אשר הוא עשה היום, עשה כתיב חסר משמע שלעבר שכבר עשה בחייו, עושה עם הכולל בגמטריא ח"י חשון, יום פטירתו של סבא ישראל. 

נ נח נחמ נחמן מאומן