השגחה פרטית בדף יומי

 ב"ה

ב"ה יבמות סה: דלמא בבאה מחמת טענה, כי ההיא דאתאי לקמיה דר' אמי, אמרה ליה הב לי כתובה, אמר לה זיל לא מפיקדת, אמרה ליה מסיבו דילה (פרש"י ז"ל בזקנתה מה תהא עליה) מאי תיהוי עלה דהך אתתא, אמר כי הא ודאי כפינן, ההיא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמר לה לא מיפקדת, אמרה ליה לא בעיא הך אתתא חוטרא לידה (פרש"י ז"ל בן\עץ שתשען עליו לעת זקנתה, ואם תמות יקברנה) ומרה לקבורה, אמר כי הא ודאי כפינן, ע"כ.

בדף יומי שנת התשפ"ב למדו דף זה ביום רביעי, י' אייר, יום הששי לקבורת האמא שלי הריני כפרת משכבה (ביום חמישי, י"א אייר, קמנו אחר שחרית). ולכאורה הנשים הנ"ל היתה להן גם טענה שרצו בן שיאמר עליהן קדיש. 

והיום שחזרתי מהקבורה לשבת באבלות אצל רבי עקיבא, במוצאי שבת, ז' אייר, בו ביום למדו יבמות דף סב: ושם הגמרא מספרת על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה לזה, ומתו באסכרה ר"ל. וברוך השם קצת אנשים פה נהגו כראוי.

והגמרא בהמשך עוסקת בנידון שישא עוד הפעם בזקנותו. ודנה הרבה בענין האשה הנשואה ותפקידה וכו'.

נ נח נחמ נחמן מאומן