ב"ה
ב:ד:א וְאִשָּׁ֣ה אַחַ֣ת מִנְּשֵׁ֣י
בְנֵֽי-הַ֠נְּבִיאִים צָעֲקָ֨ה אֶל-אֱלִישָׁ֜ע לֵאמֹ֗ר עַבְדְּךָ֤ אִישִׁי֙ מֵ֔ת
וְאַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ כִּ֣י עַבְדְּךָ֔ הָיָ֥ה יָרֵ֖א אֶת-יְקוָ֑ה וְהַ֨נֹּשֶׁ֔ה
בָּ֗א לָקַ֜חַת אֶת-שְׁנֵ֧י יְלָדַ֛י ל֖וֹ לַעֲבָדִֽים.
אחת מנשי, עם הב' תיבות, בגמטריא רבנו
נחמן בן שמחה. אלישע, עם הה' אותיות, וכן: שני ילדי, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו
נחמן. אלישע לאמר, עם הב' תיבות בגמטריא רב נחמן מברסלב. אישי בגמטריא רב נ נח
ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. היה ירא את ע"ה
בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. הנשה, וכן: שני, בגמטריא רבי נחמן.
הראשי תיבות של: אלישע לאמר עבדך אישי
מת ואתה, בגמטריא נחמן.
הסופי תיבות של: לאמר עבדך אישי מת,
בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: ה' והנשה בא לקחת את שני, ושל: בא לקחת את
שני ילדי, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.
מפתחות: בענין עבדים ומשרתים נמשכים
אחר בעליהם – ספר המידות אמת יז. בענין תרגום של תוספתא שהביא הרד"ק שהיא
הלכה לקבר בעלה לצעוק ולבקש עזרה, עמש"כ בשיחות הר"ן קנו, ובחלק ה'
מאומן בענין תפלה עם הצדיק.
ספר המידות אמת יז
אמת יז: אדם ניכר על ידי משרתיו, אם הוא אוהב שקר כי זה בזה
תלוי. לפעמים משרתיו נופלים לעברות על ידי שהוא שקרן, ולפעמים הוא נופל לשקר על
ידי משרתיו שאינם הגונים, ע"כ. מובא בקיצור
בערך אמונה סד.
ציינו למשלי כט:יב משל מקשיב על דבר
שקר כל משרתיו רשעים, ובמצודת דוד שם.
וכן עיין בספר כוכב מיעקב, הפטרה פרשת
וירא שביאר בזה את הפסוק (מלכים ב:ד:א) עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את
ה', עקר חששת לבה היה רק על המנשך מן העבדות, שעל ידי זה ינטו מדרך הטוב והישר,
ויסורו מאת ה', כי מושל מקשיב על דבר שקר, כל משרתיו רשעים, ואיתא במדרש דהנושה
היה יהורם בן אחאב, ולכן הקדימה בדבריה לאמר, כי מה שהיה בעלה ירא ה' הוא מסבת שהיה
עבדו של אלישע, כי מדרכי העבד ללכת בדרכי אדונו, וממנו יראה וכן יעשה, וזהו 'ואתה
ידעת כי עבד', רצה לומר מחמת זה שהיה עבדך, על כן היה ירא ה', ע"כ.
שיחות הר"ן קנו
ואמר אז: אבל אצל הצדיק אין צריכים
לחשש על זה שמא אינו שם. כי מיתת הצדיק הוא רק כמו מי שיוצא מחדר לחדר אחר. והמשיל
אז לבתו על עצמו: כמו שאני עתה בחדר זה ואחר כך אני יוצא מחדר זה ונכנס לחדר השני
וסוגר הדלת אחרי. אם אתה (-לכאורה צריך להיות: את, וכן לקמן לתקן ללשון נקבה) תבוא
אצל הדלת ותצעק, אבי אבי וכו' לא אשמע דבריך?!
ק"ק מהמדרשים בענין אשת עבדיה,
שבא הנושה לקחת שני ילדיה (מלכים ב:ד:א), עיין בזוהר חדש לח:, וביותר אריכות עיין
בתרגום של תוספתא שהביא הרד"ק ז"ל מאתן ושתין וחמשא זמנין צוחת אתת
עובדיה כהאי גונא, ולא הוה משגח ולא ידע מה למעבד, עד דאזלא לבי קבריה וצוחא, דחלא
דה' דחלא דה', ואשתמע לה קלא מביני מתיא (-קול נשמע מבין המתים), מאן הדין דחלא
דה' דקא בעית? ארבעה איקרו דחלא דה', אברהם ויוסף ואיוב ועובדיה. אותיבה ואמרה, לא
בעינא אלא האי דכתיב ביה דחלא דה' לחדא. וכד אודעוה קבריה הוה קא מתפלשה בקבריה
וקא צוחא ואמרה, מרי מרי היכא רוחציך לי בשעתא וכו' עיין שם.
ואם אלישע היה שם סתם כמו שהיה בבית
בחיותו, למה היתה צריכה לצעוק כל כך, ולמה יסתפקו למי היא מכוונת. ואולי י"ל
שהיה מניעות מהס"א.
חלק ה' מאומן:
ז.
ועם כל זה ראיתי מתרעמים שצריך להיות אסור אפילו שהצדיק יתפלל איתך או עבורך. ואין
זה אלא בלבול גדול וכפירה בתורה הקדושה. כי בודאי מותר לבקש מעשיר כסף, ובודאי
מותר לבקש ממישהו טובה – והרי כל התורה כולה בנוי על זה.
ועיין
בתרגום של תוספתא שהביא הרד"ק בסיפורה של אשת עובדיה (מלכים ב:ד:א, וגם איתא
בזוהר חדש לח: בקיצור), שבא הנשה לקחת ילדיה, והיא הלכה לקברו וצעקה לעזרה, והוא
שלחה לאלישע, עיין שם.
נ נח נחמ נחמן מאומן