איזבל

 ב"ה

ספר מלכים ב

ב:לה ויכלו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת  והרגלים וכפות הידים.

הגלגלת והרגלים, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. כפות בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הט"ו אותיות.

הסופי תיבות של: כי אם הגלגלת והרגלים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל אמרו רבותינו (פרקע דר"א פי"ז) שהיתה מרקדת לפני חתנים (!) בידיה וברגליה ומכשכשת בראשה, עכ"ל. מצאתי במפרשים שני דרכים להבין מעשיה. בספר מעיל צדקה סימן תשכה פירש ז"ל נלמד מאיזבל כח הגמילות חסדים, שאף על פי שהיתה עובדת עבודה זרה והרגה נביאי ה' מסבת עבודה זרה, ומכרח שהגמילות חסדים שהיתה עושה לא משום מצוה מכונת, שהתורה תחתלה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים (סוטה יד.), לפי שהעובד עבודה זרה כופר בכל התורה כלה, אלא שטבע מין האנושי הוא לרחם על מינו ולכבדו, ועם כל זה שלם לה הקב"ה שכר שלא שלט הכלב בכפות ידיה ורגליה, ע"כ.

ואילו מפשטות פירוש ספר הזכות רכג, משמע שהריקודים שלה באו משורש קדוש מאד, ז"ל ויש זכות על אחאב, כמו שאיתא בזהר הקדוש (ח"א רלד:) ויגד רזא דחכמתא עין שם. כי רצה לתקן אותה שתשוב בתשובה, ויש חשק גדול לקרב לקדשה, כי יש בהם משקע ניצוץ קדוש גבוה מאד, כי זולת זה לא היה להם כח, והיא שנזהרה בכבוד חתן וכלה, וחשב לקרבה וכשלא רצתה קלקלה גם אותו, ע"כ.

ועיין בספר ליקוטי מוהר"ן תורה י:ו וזה בחי' ריקודין והמחאת כף וכו' מבחי' הרוח שבלב וכו' נתבטל הגאוה היינו העבודה זרה וכו'

נ נח נחמ נחמן מאומן