כמה הערות

 ב"ה

ספר המדות, ערך פחד אות יב. על ידי שתציר שם אלקים לנגד עיניך, ילכו הפחדים ממך, ע"כ.

בספר מעגלי צדק (אביחצירא, אות פ"א דמנצפ"ך, הוא על הפסוק פחדו בציון, ישעיה לג:יד) כתב להוכיח שכל הפחדים ורעדות שרשם בשם אלקים (וידוע שצריכים למתק הדינים בשרשן), וכתב שהגמטריא של אלקים, עם הה' אותיות והכולל, עולה פחד.

 

פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י | יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אוֹכֵלָ֔ה מִי-יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם. (ישעיה לג:יד)

 

ישעיה לג:ו וְהָיָה֙ אֱמוּנַ֣ת עִתֶּ֔יךָ חֹ֥סֶן יְשׁוּעֹ֖ת חָכְמַ֣ת וָדָ֑עַת יִרְאַ֥ת יְהוָ֖ה הִ֥יא אוֹצָרֽוֹ.

פרש"י ז"ל והיה אמונת עתיך וגו'. והיה לחוסן ישועות ולחכמה ודעת את אשר תאמין לבוראך עתים שקבע לך לתרומות ולמעשרות בעת הפרשתן ללקט שכחה ופיאה בעתם לקיים שמיטין ויובלות בעתם. ד''א אמונת עתך. את שהאמנת בהקב''ה בעתים שעברו עליך וצפית לישועה תהיה לך לחוסן, עכ"ל.

והרי מבואר להדיא, לפי שני הפירושים, שעל ידי אמונה או עשית המצות באמונה, זוכים לחכמה ודעת.

 

ויצא כט:יז ועיני לאה רכות, פרש"י ז"ל שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובוכה, שהיו הכל אומרים, שני שבנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן (ב"ר ע:טז), ע"כ. ולאחר שיעקב קנה את הבכורה מעשו, ממילא היה ראוי לו לקחת את לאה. ושמעתי מידידי י.ג. נ"י שזה פירוש מה דאיתא בילקוט שמעוני, אמר לה מה רמיתא בת רמאי, לאו בליליא הוה קרינא רחל ואת ענית לי, אמרה ליה, אית ספר דלית ליה תלמידים, לא כן הוה אבוך צוח לך עשו, ואת עני ליה, ע"כ, דהיינו שלמד ממנו שהוא באמת הבכור והיא ראויה לו.

 

 

ישעיה לג:טז ה֚וּא מְרוֹמִ֣ים יִשְׁכֹּ֔ן מְצָד֥וֹת סְלָעִ֖ים מִשְׂגַּבּ֑וֹ לַחְמ֣וֹ נִתָּ֔ן מֵימָ֖יו נֶאֱמָנִֽים [בפסוק טו פירט מה שצריך לזה, הלך צדקות ודבר מישרים וכו']. פרש"י ז"ל לחמו נתן, לא יהא מבקש לחם, כי מן השמים יספקו לו מזון. מימיו נאמנים, מקור מימיו לא יכזב, כלומר, זרעו יגדל וכל צרכיו יספקו, ע"כ.

וזה מה שאמר רבי שמעון בן אלעזר (קידושין פב.) ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות, והן מתפרנסין שלא בצער, והלא לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער, אלא שהורעתי מעשי וקפחתי את פרנסתי.

 

תורה רד, שיחות הר"ן קלז, מעות ראשי תיבות ואין עבירה מכבה תורה. דהיינו שעל ידי שקובעים עתים לתורה יהיה פרנסה, אפילו אם עבר עבירות.

עיין בישעיה לג:טו-טז התנאים שיעשה אדם כדי שיספקו לו מזון מן השמים. ואחד מהתנאים, ועצם עיניו מראות ברע, סופי תיבות מעות, ומובא שם מספר אמרי נועם פרשת בראשית, שעל ידי זה ממשיך העינא פקיחא דלעילא אות עי"ן, ולכן הראשי תיבות הם יעקב, בחין וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב (דברים לג:כח) עיין שם.

 

 

בתיקונים חדשים לרמח"ל תקון שני ז"ל דהא אוריתא לא אתחזיאת לשום בר נש אלא בגין דאתמסרת לעובדא, ואפלו למלאכי עלאי לא אתחזיאת אי לאו תקונין עלאין דצריכין לאתתקנא על ידיהו. ורזא דא גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו (תהלים קג:כ), עיין שם.

וקשה אם כן מה שגילה ביחוד היראה, שאדם הירא מיד מגלין לו.

בענין זה הארכנו קצת בהקדמה ללקוטי נ נח.

נ נח נחמ נחמן מאומן