דבקות להשם יתברך על ידי נ נח

ב"ה

התורה הקדושה כמה פעמים מצוה אותנו לידבק בהשם יתברך, והיא המצוה הכי חשובה בכל התורה. וחז"ל שאלו איך אפשר לידבק בהשם יתברך, שהלוא שכינת עוזו אש אוכלה?! ונתנו שני תירוצים או לידבק במדותיו, מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום וכו', אי נמי הידבק להצדיקים.

ונראה שבאמת גם התירוץ השניה, לידבק בצדיקים, הוא באמת בכלל הידבק במדותיו, כי הלוא השם יתברך דבוק ומשתף את עצמו עם הצדיקי אמת, וכמו שחז"ל גילה בכמה וכמה מקומות, ואיתא בזוהר שהצדיקים הם אנפשי השכינה, ושהשכינה לעולם לא זזה מהאבות הקדושים, והרמח"ל בונה על זה יסוד הכוונות שכדי ליחד את השם בעולם הזה תחילה צריכים להתקשר להאבות, שתמיד השכינה כבר איתם וכו'. הרי שאפילו להתירוץ הראשון שצריכים לדמות ליוצרנו, העיקר בזה לקיים את התירוץ השני, לידבק עם הצדיקים, כמו שהשם יתברך תמיד דבוק בהם.

נ נח נחמ נחמן מאומן