תמוז

לפי המפרשים בספר יצירה, האות של תמוז הוא אות ח' (ועיין תורה כח שפירש חי"ת לשון חרף ובזיונות), ומזלו סרטן – מאכל אסורה של הים (דגים בחי' עין של א"א, ובחי' בן פורת יוסף. ועיין בספר אדיר במרום, עמ' תנט – מכון רמח"ל – ואל תקשה אם הדגים הם בבחינה כל כך גדולה איך יש דגים טמאים? כי האמת הוא: שגם את זה לעומת זה עשה האלקים (קהלת ז:יד), וכמו שיש דגים בקדושה כך יש דגים בס"א. ובכאן למטה הם ביחד בים, אבל מדריגותם מובדלות זה מזה וכו' ע"ש), ושבטו ראובן (-חיבור הרבי והתלמיד, אותיות: ר"ן וב"א – רבי נחמן וישראל בער אוסדר), והוא כנגד יד ימין. וי"ל שזה מה שכתוב בתהלים קלז, אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, כי הובקע העיר בתמוז שהוא כנגד יד ימין (ועוד י"ל שהרי בית המקדש בחלקו של בנימין, וראובן ערב בעדו, את שני בני תמית אם לא אביאנו (בראשית מב:לז), בבית ראשון ובבית שני). ולכן כותבים תמז בלי ו' שהוא כנגד שבירת הלוחות שהולידה השכחה, כמו שגילה רבינו ז"ל.

י"ז תמוז, בגמטריא גינת אגוז, כמש"כ בשיר השירים (ו:יא), אל גנת (- עם הה' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) אגוז ירדתי (-ירדתי, עם האותיות בגמטריא נון נון חית) לראות (-לראות דייקא, כי תמוז כנגד העינים והראיה) באבי הנחל (-הספר שכתב סבא ישראל) הפרחה (-פרחה ע"ה בגמטריא ברסלב, ובגמטריא נחמן בן פיגא) הגפן הנצו הרמנים. שעל ידי י"ז בתמוז יאמרו שאינך מתענה, סבא זכה שרבינו ירד אליו למסור לו את הפתק הקדוש מרבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

מסכת חולין: חולין, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. חולין במילואו: חית וו למד יוד נון, בגמטריא נון נון חית.

צריכים יותר הכנה לפני לימוד תורה ונתינת צדקה שלא קשורה לרבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן 

תורה רסב

דע שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות וכו' והכל באים לשתות מאלו הנהרות, על כן מי שרוצה לחדש חידושין דאורייתא שיש בהן ממש, הוא צריך לבכות מקודם וכו' וכו' בבחינת 'ושקוי בבכי מסכתי' ע"ש.

עיין בספר עונג שבת (פ' דברים, ר' אפרימל ז"ל) שכז"ל ועתה בעזרת השם יתברך באתי לשמחך בדברי תורה המשמח לב, הנה העיר ה' את רוחי בדברי החידושין אשר גילה לנו רבינו ז"ל וכו' (הנ"ל), גם בספר המידות, אות חידושין דאורייתא (ב:ז), וזה לשונו הקדוש: מחדשי אורייתא צריכים ללמוד קודם החידושים פוסקים, וגם אחר כך וכו' (עכ"ל), וי"ל דדברי קדשו ז"ל נאמרו רק באותן חידושין שמחדש אדם מעצמו, אבל החידושין שאדם מחדש ויסודתם בהררי קודש, שבנויים ביסודות חזקים מבני עליה, ובפרט שהיסודות על דברי רבינו ז"ל – אין שום חשש עליהם שלא יגע בהם זר, כי היסודות הם עיקר הבניין, ואחריהם נבנה כל הבניין, על כן יש לסמוך על דברי רבינו ז"ל שעליהם בניין כל החידושים בעזרת השם יתברך שיהיה לנכון, עכ"ל.

ועיין מש"כ בספר המידות שם, שלפי דבריו יוצא נפקא מינה גם לענין צדקה, שהנותן צדקה לעניני רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן לא יצטרך ללמוד פוסקים קודם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

My body or not my body

HH it's amazing that one solitary debate in the Talmud has been taken up so heatedly. It is also safe to say that despite all the passion and heat, they don't touch an iota of the intensity of actual Talmud.

עובר ירך אמו - עובר לאו ירך אמו

Is a fetus considered to be a limb of its mother, or independent. (Both opinions however would forbid abortion unless the fetus was threatening the life of the mother).

Imagine that, yeshiva boys have been debating and analyzing and contemplating this for years, and people deem them to be detached from reality.....

That is just one of who knows how many important questions the Talmud configures.

And the entire Talmud can be understood in a different way, according to each and every introductory Torah of Rabbi Nachman.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

התבודדות של סבא ישראל

ב"ה סבא ישראל אמר לנכדו:

אני מרוב התבודדות, בעורקים שלי זורם חלב ולא דם.

ספר זה ינחמנו עמ' 356

נ נח נחמ נחמן מאומן 

The holy Petek could have prevented the holocaust

HH the Breslovers in Poland asked Saba to see the Petek, and Saba did not have it in him to turn them down, so he did the unthinkable he mailed them the Petek (before there was even a copy of it). They returned it to him, some say with the last boat that left Europe to Israel before the holocaust. Had they kept it or copied it there was no way the evil could have done what it did.

If you spell out Na NaCh NaChMa NaChMaN

נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון

=

1944.

NNNNM 

Daf Yomi Yevumos 108-109

HH today's daf yomi is 108 yevamos. 108 = Na NaCh.

However it is really on the 107th daf, because the Talmud Bavli tractates start with daf 2.

So take a look at both sides of daf 109, which is the 108th daf, and you will see Nanach spelled out with the Talmud Rashi and Tosfos (as pointed out by Arelleh Steinfeld)

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

סוד מצות יבום על פי מה שגילה הרמח"ל על העולמות המלבוש וצחצחות

 ב"ה

עוד נראה לפרש בענין יב"ם שהוא שם הע' של שם ע"ב, על פי מה שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' תקכו-ז, מכון רמח"ל), וע"ש באריכות, ובקיצור ממש לענינינו, המדרגות בתוך הצמצום קודם ביאת הקו מתפשטות בסוד יצח"ק, ד' פעמים ב"ן של מילוי שם אלהי"ם. יצח"ק בגמטריא או"ר ועוד א', ואותו יתירה בחי' רישא דעשו שהוא שורש כל החשך ואלהים אחרים, והוא בסוד ע', ובסוד עשתי עשרה שכל המוסיף גורע, כי כאשר הע' מתחבר ועומדת להוציא הס"א, יתעלם הא"א בחי' הזכר שבו שהוא כתרא. כי בתחילה יש בחי' אימא שדינין מתערין מינה, ובה יש הויה – בניקוד אלקים. ובהתפשט המציאות נעשים י"ב הויו"ת, בסוד ג' הויו"ת – שבם: היה הוה ו-יהיה וכו'. ומן הע' נקודות יוצאים אחר כך ע' אומות, כי הם בסוד הניצוצין דאלהי"ם שמשם לבד יוצאים האומות. ובסודם יש בתחלה הע' סנהדרין בישראל, ומן החיצוניות שלהם הוא ע' אומות. ובהתפשטות הע' הזאת מוציאה מ' מדרגות וכו' וסודו (בראשית כו:לד) ויהי עשו בן ארבעים שנה, ובסוד יצחק גם כן שנשא בן ארבעים וכו' ע"ש.

הרי יב-ם, י"ב הויות, ומ' מדרגות, והוא שם ע' בסוד הע' נקודות של הוי"ה דאימא. ובהתחלת כל זה הא"א מסתלק, והוא משאיר את יעקב ועשו, ועשו שהוא בחי' אל אחר דלא עביד איבין (-והרי כל ההתפשטות הנ"ל בסוד מנצפ"ך – ריש עמ' תקכז – ב' מנצפ"ך – ריש עמ' תקכח, בגמטריא פ"ר. וזה הבדל בין ע"פר שכן עושה פירות, כי ראש עשו גם מוציא טוב, אבל ויאבק יעקב עמו, בחי' א"פר שלא עושה פירות, וזה בסוד הא' של במספר ארבעים, א' ול"ט, שהוא כפייתם – עמ' תקכז), והוא בחי' רשע שאפילו בחייהם נקראים מתים, וזה כמיתת הבעל בלא בנים, שאז אשתו נופלת להיב"ם. ולא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר (דברים כה:ה), ז"ר דייקא, שהם האו"ר מדרגות דקדושה, וכאן צריכים לתקן הר"ח שהוא האור החוצה. ואז יש שני אפשרות, או שיעשה חליצה, לסלק עצמם מכל ההשתלשלות הזה, ויקרא בית חלוץ הנעל. או שיעשה יבום, והוא כי האור הר"ח היתירה הזו (סוף עמ' תקכז-) נכלל לפנים, והוכן לינתן ליעקב. וסודו השס"ה שנתגלתה בזמן היניקה כנ"ל, שהיא א' היותר על השט"ן. וסודו יוה"כ (שגם אז חולצים הנעלים) שבוא קטיגור נעשה סניגור (-בסוד המנחה שיעקב שלח לאחיו עשו, ילקוט ראובני, פרשת וישלח אות מה), שאז יעקב יורש זה הראש, והיינו ישרא"ל – ל"י רא"ש, ויעקב שולט על עשו, וכו' ע"ש. וזמש"כ ולא ימחה שמו מישראל (דברים כה:ו) להקים לאחיו שם בישראל. ועכ"פ גם כאשר עושה תיקון חליצה, (דברים כה:י) ונקרא שמו בישראל.

והנה מבואר עוד שם (עמ' תקכח) שזה סוד (בראשית כח: יז – עקידת יצחק) וירש זרעך את שער אויביו, כי הע' הזה בסוד תק"ע דהיינו ב"פ מנצפ"ך (והי' אותיות), והוא בחי' תקיעת שופר גם כן, כי הוא הצריך ליתקן בכח ה-י"ה המתגלה כנ"ל, להשליט ישראל על עשיו בסוד יוה"כ. ובסוד זאת נאמר בעשו (בראשית כה:כה) כלו כאדרת שע"ר, והוא איש שעיר. וזאת הבחינה היא ממש הניתנת לירושה ליעקב, ולכן נאמר (במדמבר כה:יח) והיה ירשה שעיר אויביו, שעיר דייקא. ואז נמצא יעקב מתוקן בסוד שנים עשר שבטים שלו כראוי וכו' ואז נקרא הוא גם כן – עשו: וסוד זה (בראשית כז:יט) אנכי עשו בכורך וכו' ע"ש (ב' פעמים יעק"ב עם י"ב שבטים, בסוד ויעקבני ז"ה פעמים – בראשית כז:לו).

וזה ממש קיום הענין (דברים כה:ו) והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת. שהבכור עושה את היבום, והוא יורש את המת. (גם ירש בחי' יבם, כי ר' מתחלף במ' באלף בית של אח"ס בט"ע ומ"ר, וש' מתחלף בב' בא"ת ב"ש). ואז ביעקב מתקיים (בראשית כד:ס), ואת היי לאלפי רבבה, הי"י השם הע"א

וזה הענין שאם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה (דברים כה:ז), השערה, דייקא, כדי לתקן הב' מנצפ"ך.

והרמח"ל ממשיך שם (עמ' תקכט) והנה כל אלה הדברים הוא סוד המשי"ח העומד בגלות להלחם עם עמלק וכו' ע"ש. וידענו שמשיח בה מבחינת יבום שעשה יהודה לתמר, ומבחי' יבום עשה בועז לרות. אכן עיקר הכנעת עמלק על ידי זרעו של יוסף, וזה הראשי תיבות של יב"ם כנ"ל, משיח בן יוסף .

יבום וחליצה, בגמטריא אור, גדר, זר!

יבום בגמטריא נח (נ' זה הנפילה ליבום), יבום וחליצה בגמטריא נ נח נחמ ע"ה. נחמן מאומן בחי' הפ"ר הנ"ל שהוא תיקון הע'. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

שויתי ה' לנגדי תמיד

 ב"ה

הרוצה לקיים שויתי, נלע"ד שטוב לכוון את הסוד המבואר בספר אדיר במרום של הר ה' יראה, שמסוד הראיה, מה שנראה צריך להופיע בעין הרואה ע"ש באריכות, ועי"ז מה שנראה מקבל תיקון מהרואה ע"ש. ולכן יש לכוון שלא רק שהשי"ת מסתכל עליו, אלא שגם הוא נחקק בבבת עינו כביכול. וקצרתי, כי יש הרבה עוד בזה, הכל כפי מה שתבין בסוד הנ"ל.

עוד מצאתי ענין לפעמים, לכוון על עצמו אותו אחד של הוי"ה, וללכת ככה מאות לאות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ענין הצדיק הרבה יותר חשוב ועיקרי מקדושת ארץ ישראל

 ב"ה

פרשת שלח

יג:כ ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים. היש בה עץ, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

היש בה עץ פרש"י אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו, עכ"ל. זה עוד ראיה מהרבה מקומות בחז"ל שענין של הצדיק עוד למעלה הרבה מקודשת ארץ ישראל. ואע"פ שזה דבר פשוט, ורבינו כבר גילה בליקוטי מוהר"ן שכל קדושת ארץ ישראל בא מהצדיק, כמה אנשים צריכים הוכחות לזה.

פרשת ויצא

כח:י ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח.

הראשי תיבות של: מבאר שבע וילך חרנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

הסופי תיבות של: ויצא יעקב מבאר שבע וילך ע"ה בגמטריא ברסלב. הסופי תיבות של: מבאר שבע וילך חרנה בגמטריא ברסלב ע"ה.

רש"י פירש ז"ל לא היה צירך וכו' ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רשם, שבזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם, פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה. וכן ותצא מן המקום האמור בנעמי ורות (רות א), ע"כ, והוא המדרש רבה (סח:ו). ויש לדייק בלשונה, שיציאת צדיק, ולא כתב הצדיק (ומש"כ אח"ר שבזמן שהצדיק, הצדיק, היינו אותו צדיק שאנחנו מדברים בו), היינו שאין הדבר תלוי כאן במה שיעקב הוא מיוחד, וכמו שמצינו שהוא בחי' שבאבות, אלא אפילו כל צדיק. והגור אריה הוכיח את זה לענין מה שרש"י הביא דוגמא מנעמי.

והנה במדרש רבה שאלו על זה, שתינח אצל נעמי, שלא היתה שם אלא אותה הצדקת בלבד, אלא הכא דהוי יצחק ורבקה, ותירצו ז"ל רבי עזריה בשם רבי סימון אמר לא דומה זכותו של צדיק אחד לזכותו של שני צדיקים, ע"כ. והכוונה בשני צדיקים לכאורה לשלושה צדיקים שהיו שם מעיקרא, יצחק ורבקה ויעקב. ואף על פי שהתירוץ נראה קצת דחוק, כי לשון חז"ל היה שהצדיק הוא הדרה וזיוה, ולשון זה אינו משמע סתם תוספת, וצ"ל שבדרך כלל הצדיק הוא הודה וזיוה, ולכן אפילו כאשר יש עוד צדיקים שנותנים הוד וזיו למקום, מ"מ כאשר אחד מהם עוזבת, יש פגם בהודה זיוה והדרה. על כל פנים גם כאן מדוייק במדרש שלא דחו לתרץ שיעקב יותר מיוחד מיצחק ורבקה, שיעקב הוא בחיר שבאבות וכדומה, ולכן אע"פ שהשאיר שם שני צדיקים, הוא היה הודה וזיוה וכו', אלא דחקו ליישב כנ"ל שכל צדיק בעלמא מוסיף ומגרע בהודה וזיוה של המקום.

ומכאן יש לפקפק טובא על מכתב ר' געצ'י ז"ל לחבריו בפולין (ספר נחלי אמונה, מכתב כא) שרצה שכולם יקראו ויקחו מוסר הלכה למעשה, וכמה הבינו שעיקר הנקודה והמסר של המכתב במש"כ ז"ל וזה פירוש ויהי עשו איש שדה, היינו שינק רק מבחי' שדה מבחי' יצחק. והוא היה צריך לבוא לצדיק שבדורו בחי' יעקב, והבן כי נכון הוא בע"ה.     ונצרך לעובדה ולמעשה בכל דור ודור ופלאי הוא, ע"ש.

והרי הוכחנו לעיל כמה שמדוייק במדרש ובלשון רש"י לא לעשות יעקב אבינו באותו מעמד כבחיר ומיוחד מעל ליצחק, והשוו אותם שהיו שני צדיקים. וזה לא מונע לפרש שעשו היה צריך להכניע את עצמו ליעקב וללמוד ממנו, אבל לא מחמת ענין של "צדיק הדור".

ועוד יש לראות מדברי חז"ל אלו, שהצדיק הוא הודה וכו', שאפילו בתוך ארץ ישראל, העיקר הוא הצדיק, שהוא החן והיופי. ואע"פ שזה דבר פשוט, ורבינו כבר גילה בליקוטי מוהר"ן שקדושת ארץ ישראל בא מהצדיק, עכ"ז הרבה צריכים הוכחות על זה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הממשלה נפלה אולי נגיע הזמן להביא ציון רבינו לארץ ישראל

ב"ה משה ראשי תיבות מחלוקת שמאי הלל. מחלוקת ע"ה בגמטריא הפתק. שמאי הלל בגמטריא רבנו נחמן.

משה - כי מן המים משיתיהו.

המחלקת נקרא מים - ליקוטי מוהר"ן.

משה בחי' צדיק הדור בחינת נ נח נחמ נחמן מאומן.

האש שלי תוקד.... האש שורף מחמם ומאיר.

יאיר לפיד בגמטריא משה.

נ נח

שבת היא יום מנוחתינו כי היא הבת זוג שלנו

 ב"ה

שבת נקראת יום מנוחתנו (-רצה בברכת המזון), יום מנוחה וקדושה לעמך נתת (שמונה עשרה מנחה), ובכל התפילות – רצה נא במנוחתנו. וי"ל כי שבת בת זוגו של ישראל (ב"ר יא:ח), והשידוך וזיווג בחי' מנוחה כמש"כ במגילת רות (א:ט) יתן ה' לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אני ידעתי כי גדול השם

 ב"ה

ספר שיחות הר"ן

א. כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלקים (תהלים קלה:ה). דוד המלך ע"ה אמר: כי אני ידעתי, אני ידעתי דיקא, כי גדלת הבורא יתברך אי אפשר לומר לחברו, ואפלו לעצמו אי אפשר לספר מיום ליום לפי מה שמזריח לו ומתנוצץ לו באותו היום, וכו' וכו' ועל כן אמר 'כי אני ידעתי', אני ידעתי דיקא, כי אי אפשר לספר כלל, ע"ש.

מה שרבינו דייק 'אני' שאי אפשר לספר לאחר, מובן, אבל קשה איך דייק שאי אפשר לספר אפילו לעצמו מיום ליום, והרי דוד המלך אמר, ידעתי, שלכאורה סובל שלושה פירושים, ידעתי כבר בעבר עד עכשיו, אי נמי, רק בעבר ידעתי – אבל אי אפשר לפרש כן אלא כאשר מפורש כן, כי בסתם לא נתבטל הידיעה. אי נמי, יודע אני עכשיו. ולפי הפירוש הראשון, הרי דוד המלך מספר איך שכבר ידע מגדולתו, ואם היות ששאר אנשים לא ידעו הגדולה, כי 'אני' דייקא, אבל לא שולל את עצמו מהידיעה עכשיו בהוה. ולכאורה אדרבה, אם דוד המלך היה אומר, אני יודע, היה ניתן לדייק, וכי לא ידע את זה כבר בעבר, ועל כרחך הידיעה של עכשיו מיוחד. (דבר זה העירני בחור אחד בכותל המערבי).

וכן יש לעיין להבין כוונת רבינו שאינו יכול לספר מיום לחבירה את הזריחה והתנוצצות, האם באותו יום הוא כן יכול להביע אומר את הזריחה והתנוצצות? כי לכאורה הפירוש של זריחה והתנוצצות הוא גופא זה שאינו ניתן לממש כלל במילים – וכמו שרבינו בעצמו אומר בהמשך ז"ל מה שאי אפשר לפה לספר ע"כ. אלא די"ל שכל עת ששורה עליו הזריחה וההתנוצצות, הוא יכול לדבר מתוך ההשראה להוציא מילים שמעידים על אותו הזריחה והתנוצצות. ועם כל זה, אותם מילים לא יספיקו לכלול בתוכם עוצם ותוקף הזריחה, כי אפשר לפה לספר, ולכן אי אפשר לספר את הזריחה ליום אחרת.

וי"ל אפילו לא היה אומר אני, רק – ידעתי, היה ניתן לדייק, שרק הוא ידע, ולא אחרים. והרי 'אני' לכאורה מיותר לגמרי. ופירוש 'אני' גילה רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן תורה עג, שהוא ענין התקשרות א-נ-י, אלף שהוא בחי' צדיק, נ – בחי' דיבור, י – בחי' מחשבה, והוא כלי שבו השם יתברך מוריד לו שפע, ע"ש. וי"ל שזה כוונת דוד המלך כמו שגילה רבינו כאן, 'אני ידעתי', שאותם מילים שדוד הוציא בהשראה של הזריחה והתנוצצות בידיעת גדולת השם יתברך, הם בחי' 'אני', והרי אני ידעתי, אבל רק 'אני', רק אותם המילים שהוציא מתוך ההשראה, שהם בחי' אני כנ"ל, אבל עוצם תוקף הידיעה אי אפשר לספר ולדעת מיום ליום. אכן כאשר ידעתי את זה, אני ידעתי! אני בעצמי, וכמו שרבינו פירש בליקוטי מוהר"ן תורה כב, ובחיי מוהר"ן קמז, אני זה הנשמה – ועיקר הזריחה והתנוצצות הם לבחי' הנשמה. והמילה 'אני' כאילו מיותר, כי זה מה שמספר את הידיעה, הוא מספר הבחי' של 'אני' של הכלי שעשה כנ"ל.

ובזה מיושב מה שהקשיתי לקמן, כי באמת מצינו פסוקים שמספרים גדולת השם, כי בודאי יש ענין לספר גדולת השם כפי מה שהאדם זוכה להרגיש וכפי הזריחה וההתנוצצות שזוכה, אכן השבחים יהיו רק בבחי' מה שהפה יכול לספר, ואילו כאן דוד המלך גילה שיש ידיעה מעבר ומעל מה שיכולים לספר בפה. וזה מה שרבינו אומר כאן ז"ל שמה שכתוב אחריו (תהלים קלה:ו) 'כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ' וכו' הוא ענין אחר לגמרי ורחוק לגמרי משבח 'כי אני ידעת', ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נסים מחזקים האמונה באמת

 ב"ה

פרשת שלח

יד:יא ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו.

אל משה, בגמטריא רבינו נ נח. עד אנה, בגמטריא שם מ"ה באחוריים כידוע מהכוונות לתיקון חצות. ינאצני ע"ה בגמטריא רבי. לא יאמינו בגמטריא נחמן. האתות בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. בקרבו בגמטריא רב נ נח.

הסופי תיבות של: בכל האתות אשר בגמטריא נון נון חית.

בכל האתות, פרש"י ז"ל בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין שהיכלת בידי לקים הבטחתי, ע"כ. הרי עוד מקום שאנו רואים שנסים הם באמת סיבה לחיזוק האמונה, ולא כדברי הטועים ברוב חכמות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

תיקון חטא המרגלים על ידי נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

פרשת שלח

יד:ג ולמה י' מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה. לבז הלוא טוב לנו שוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

 

יד:ד וַיֹּֽאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל-אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה. ויאמרו איש אל אחיו בגמטריא נון נון חית.

הסופי תיבות של: אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה בגמטריא רבי נ נח ע"ה.

יין בלקוטי הלכות חושן משפט מיצרנות ד:ה באריכות איך שפירש זה בענין החטא שהולכים אחר מפרסמים של שקר ולא הצדיק האמת. לא סתם שזה נשמט מהליקוט של תורות ברסלב על התורה...

ויש לפרש עוד:

ב"ה ראש זה נתן בגמטריא, השנה, זה רבינו, נ'חמן ש'מחה.

נתנ'ה ראש זה ללכת עם הברסלב הישן בלי התחדשות. ונשו"בה - נחמן בן שמחה, מצרימה, להמיצר. היפוך של נ נח נחמ נחמן מאומן שהולך ומתרחב.

נתנה ראש, פרש"י ז"ל כתרגומו זמני רישא, נשים עלינו מלך. ורבותינו פרשו ( (אותיות דרבי עקיבא, פסיקתא זוטא. וראה פירוש רש"י במדבר כו:סד ז"ל האנשים אומרים נתנה ראש, והנשים אומרות תנו לנו אחוזה, ע"כ) לשון עבודה זרה, עכ"ל. והרי רבינו אמר שכל ענין שלו זה ראש השנה, והרבה מתנגדים צועקים על ברסלב שזה ע"ז, כי הם עדיין אוחזים בחטא של נתנה ראש, וכן הזקנים שלא מחדשים ימיהם ומעכבים כביכול להביא את ציון רבינו לארץ ישראל לאחוזתו. ועל חטא המרגלים קבלו עונש לתקן על ידי בחי' יום לשנה, שזה בחי' ראש השנה, שבו יש את הסקירה מראשית השנה עד סוף השנה.

ועיין בחלק ה' מאומן, ערך להביא הציון של רבינו הקדוש לארץ ישראל, מה שסבא רימז שהוא עוסק בתיקון חטא המרגלים בחתימתו: החותר ומרגל לכלית האמת.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מצות חליצה בשלושה אבל יבום שייך לסנהדרין

 ב"ה

מסכת יבמות

קא. מצות חליצה בשלשה. גמ' ... דאי סלקא דעתך סנהדרין בעינן, למה לי למעוטי סומין מדתני רב יוסף נפקא, דתני רב יוסף כשם שב"ד מנוקים בצדק כך ב"ד מנוקים מכל מום שנאמר (שיר השירים ד:ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך ע"ש.

לפני הרבה שנים ראיתי כמדומני בספר מרגליות הים על סנהדרין, שסנהדרין הם ע"א, כנגד ע"א שמות של שם ע"ב, והשם האחרון, שם הע"ב: מו"ם אין בך. ונחזי אנן שהשם הע': יבם, ולכן לולא הדרשות כאן ממש"כ זקני או ממש"כ בישראל הוה אמינא צריך סנהדרין. ולהלכה לא צריכים, כי דוקא לענין יבום – יב"ם, ולענין השם הע"א – הי"י בחי' (בראשית כד:ס) את היי לאלפי רבבה, שייך הע"א, ולא לענין חליצה. וכן מצינו שבועז שהיה ראש הסנהדרין קיים ענין יבום. (והשם הס"ט רא"ה, למעוטי סומין).

וכבר כתבנו בפרק ראשון שיב"ם ראשי תיבות משיח בן יוסף, ויוסף בחי' עין כידוע, ולכן דייקא תני רב יוסף, שהיה סומא – מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד י' (ישעיהו מב:יט), כשם שב"ד מנוקים בצדק וכו'. וי"ל שב"ד – נוטריקון משיח בן דוד, כי עיקר המשפט על ידו כמש"כ (ירמיהו כא:יב) בית דוד כה אמר י' דינו לבקר משפט (ועיין בספר אדיר במרום, כי יש צ"ח דיינים, ע"א של סנהדרין, כ"ג, ג', א' מומחה, עם בק"ר הרי ת' של המ"צח ע"ש). ואילו משיח בן יוסף, חלינו הוא נושא (ישעיהו נג:ד), ושייך לשם הע"ב – מו"ם. אכן משיח בן דוד מורח ודאין (סנהדרין צג:, שם הנ"ט – הר"ח) כדכתיב (ישעיה יא:ב-ג) ונחה עליו רוח ה' וכו' והריחו ביראת ה', ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מסכת יבמות דף צט: ודף קא.

 ב"ה

דף צט:-ק

טומטום ואנדרוגינוס נמי בריה בפני עצמה נינהו (-עיין במפרשים שזה לא קאי על טומטום), פרש"י ז"ל והויא זילותא דקדשים, עכ"ל. מבואר היטב נגד רוח קלי הדעת של היום שכולם שוים ויש להתגאות ח"ו וכו'.

ק.

שרינא תיגרא דאתתא ברישא מ"ט משום זילותא - women first

דף קא

ות"ק האי זקני מאי עביד ליה מיבעי ליה לרבויי אפילו שלשה הדיוטות (-ויתכן שדורש ריבוי אחר ריבוי למעט).

הרי שלפעמים הזקנים הם ממש הדיוטות ר"ל. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

The Eye(s) of Erech Anpin is always smiling and laughing bringing joy to all those who see (the supernal lights of Atik in) them!

(Adir Bamurom, mr, 507)

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

מתי יבוא משיח בן דוד

 ב"ה

ספר שמואל

א:כ:כז וַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹם דָּוִ֑ד (ס) וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא בָ֧א בֶן יִשַׁ֛י גַּם תְּמ֥וֹל גַּם הַיּ֖וֹם אֶל הַלָּֽחֶם.

ממחרת, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.  אל יהונתן בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ישי בגמטריא רבי נ נח.

מדוע לא בא בן ישי, צדיקים ראו בזה שאלה למה לא בא משיח (שער יששכר, תשרי מאמר תקע בשופר אות יב, בשם הר"ר שמעלקא מניקלשבורג, והתירוץ – על הלחם, כי התפללו שני ימי ראש השנה – תמול היום – רק על הפרנסה. וברביד הזהב, פרשת משפטים הפטורת מחר חודש, התירוץ, גם תמול גם היום, מפני שאנו במדרגה אחת בעבודת כאשר היינו תמול כן אנו היום).

ויש לראות בזה שכל הגאולה תלוי בהשיר של עתיד שגילה רבינו בפתק הקדוש, כי גם תמול גם היום, גם לרבות, הרי שני ריבוים, והרי בחי' ריבוע הדיבור כעין מש"כ (שמות ד) לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך, וגילה רבינו בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב, שזה בחי' רבוע הדבור, עיין שם, והרי זה בחי' נ נח נחמ נחמן. אל הלחם, לחם, למד חית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, והם' להשלמת המילה (כעין מה שמצינו באגרת ר' שמשון מאוסטרופולי בסוד מצרים). [עוד י"ל הלחם בחי' נחמן, כי ה' בחי' נ' בעשיריות, ול' נחלף בנ' באותיות הלשון דטלנ"ת כמש"כ רש"י עה"ת. ועוד י"ל לחם ע"ה בחי' לצם – צל"ם]. וכן יש לראות בפסוק הבא בתשובת יהונתן.

 

א:כ:כח ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מעמדי, עמד"י בגמטריא קכ"ד, והוא הגמטריא של הראשי תיבות של (במדבר כ:יז)  עד אשר נעבור גבולך, שעליהם גילה האריז"ל ליחד שם אדנ"י בריבוע (שעולה בגמטריא קכ"ו). הרי שדרכו של דוד, מ"עמדי" – ריבוע שם אדנ"י צריכים לבוא עד – "בית לחם" – נ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

טעם המן ככל חפץ

 ב"ה

פרשת בהעלותך

יא:ה זָכַ֨רְנוּ֙ אֶת-הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר-נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת-הֶֽחָצִ֥יר וְאֶת-הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת-הַשּׁוּמִֽים.

זכרנו את, בגמטריא רב נחמן מברסלב. הדגה אשר נאכל, עם הי"א אותיות, בגמטריא נון נון חית. ואת האבטחים, בגמטריא נחמן מברסלב. , ועם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. השומים ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

הראשי תיבות של: זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת, בגמטריא נ נח.

הסופי תיבות של: במצרים חנם את, ושל: חנם את הקשאים, ושל: הקשאים ואת האבטחים, ושל: הבצלים ואת השומים, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

פרש"י ז"ל אמר רבי שמעון מפני מה המן משתנה לכל דבר חוץ מאלו, מפני שהם קשים למיניקות וכו' ע"ש. והנה היום אדם שאסור לאכול סוכר יכול לאכול כל מיני החלפות של סוכר, כמו פרוקטוס וכדומה. אכן משמע מכאן שעל פי החכמה הקדומה, אי אפשר לחלק ככה, וצ"ע, וזה כתבתי לאמיתת הענין, כי יכולים ליישב בכמה דרכים, כי י"ל שכאשר המן היה נותן טעם של איזה אוכל, היה ממש בדיוק כאותו אוכל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מקום הצדיקים האמיתיים בחינת ארץ ישראל

 ב"ה

פרשת בהעלותך

יא:יב הֶאָֽנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל-הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם-אָֽנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי-תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָֽאֹמֵן֙ אֶת-הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַֽאֲבֹתָֽיו.

הריתי, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית. הריתי את כל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ילדתיהו כי, עם הב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מאומן. ישא בגמטריא רב נ נח ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. נשבעת בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

הראשי תיבות של: תאמר אלי שאהו בחיקך, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של : האנכי הריתי את כל העם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ילדתיהו כי תאמר, ושל: כתאמר אלי שאהו, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: ישא האמן את הינק ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמנ חמן מאומן. הסופי תיבות של: האמן את הינק על האדמה אשר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

צ"ע מש"כ על האדמה אשר נשבעת לאבתיו, והרי אדרבה משה רבינו היה נגזר מליכנס. ועיין תרגום יונתן – עד זמן ימטון לארעא דקיימתון לאבתהון. ויש שרצו לפרש על פי אדרת אליהו שמשה רבינו היה טוען ומבקש כאן שיצוה לישא את ישראל בארץ ישראל. ובספר זאב יטרף מפרש שאכילת בשר היה פגם בדרגה דמשה, ואינו שייך אלא כאשר יכנסו לארץ ישראל (ולפי זה התרגום יונתן מובן להיפוך מהעולם), ורק בהסתלקות דרגה דמשה שייך אכילת בשר. ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קט ז"ל ואמר כי (תהלים לז) צדיקים יירשו ארץ, הינו שהצדיקים אמתיים יורשים ארץ ישראל, שזוכין שמקום גניזתם (אומן – האמן) הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש, ע"כ. אכן כאן כתוב בפירוש על האדמה אשר נשבעת לאבתיו, משמע ארץ ישראל גופא.

נ נח נחמ נחמן מאומן

שפתותיו דובבות בקבר

 ב"ה

מסכת יבמות 

ריש דף צז.

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר, אמר ר' יצחק בן זעירא ואיתימא שמעון נזירא, מאי קראה, (שיר השירים ז:י) וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים, ככומר של ענבים, מה כומר של ענבים כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעולם הזה שפתותיהם דובבות בקבר, ע"כ.

לולא פירוש הגמרא היה נראה לפרש בפשטות, שהיין דובב שפתי ישנים, כי מכח השכרות אפילו כאשר יושן היין פועל פה לדבר. וכן בתלמידי חכמים, שחינכו דיבורי תורה בחיכם, אותו כח שהשקיעו עומד לפועל בהם אפילו כאשר הם בקבר מיד כאשר אומרים את דבר השמועה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רק אחר שאברהם הכיר את יופיה של שרה הולידו בן

 ב"ה

פרשת לך לך

יב:יא ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.

ויהי כאשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. נא ידעתי, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. יפת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל, בגמטריא נ נח.

הסופי תיבות של: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: אל שרי אשתו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נא ידעתי כי אשה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כי אשה יפת מראה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יפת מראה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

חז"ל דייקו שרק עכשיו אברהם הכיר ביופי של שרה, ולפי הרמח"ל יתכן אפילו שעד אז עוד לא זכתה להיופי. על כל פנים יש להעיר שגם לא היה להם ילדים עד לאחר שהכיר ביופיה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

שמחה נ נח

ב"ה שמחה, האבא של רבינו. שמחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

שמחה (ושם האמא שלי:) חוה ברכה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן.

רבינו ואנשיו - שמש וירח

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן 

רח. במה יש לאלו הקלי עולם איזה שיכות והתקרבות אליו מאחר שבאמת הם רחוקים ומקדשתו מאד מאד בלי שעור ובלשון אשכנז וכו', והשיב לו רבנו ז"ל, במה יש לכם שיכות והתקרבות אצלי, הלא אתם אצלי רק כמו נוצות של הבגד שכשנופח עליהם מיד פורחין ונסתלקין מעליו, ע"ש.

ובאמת המרחק הוא הרבה יותר גדול, כי הרב והתלמיד הם כמו שמש ולבנה, ולפי חכמה חיצונית, יקח יותר מס"ד מיליון לבונות למלאות השמש. וגם לפי המשקל הרי רוב המא"ס שבכל הגלקסי הוא מהשמש. וס"ד מיליון פעמים משקל נוצה אחד, כבר משקל של ששה אנשים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כוונות של קבלה בתפילה הם כמו כישוף אבל שלא בזמן ועת התפילה מצוה גדולה

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכ

ואמר לו רבנו ז"ל שמי שאינו ראוי לזה, כשמתפלל עם כונות הוא כמו כשוף, כי בכשוף נאמר 'לא תלמד לעשות' (דברים יח), ודרשו רז"ל (שבת עה, ראש השנה כד, סנהדרין סח): לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות וכו' ע"ש.

צ"ע למה אם כן טוב לקרוא את הזוהר הקדוש אפילו בלי הבנה, למה אין זה נחשב כמו כשוף, שעל ידי דיבורו הוא בונה ופועל בעולמות באופן סתרי בלי שהוא אפילו יודע המכוון.

ולכאורה מוכח שכל ההקפדה הוא רק לענין תפילה, כמו שבאמת מפורש כאן שמדובר לענין כונות בתפילה, ומבאר הטעם ז"ל כי עקר התפלה היא דבקות להשם יתברך וכו', ע"ש, ולכן כאשר רוצה לקחת את כח התפילה לפעול בדרך הכוונות, הרי זה נחשב כמו כשוף. אבל מצוה גדול לעסוק בסתרי תורה, בין בקריאה, בין בלימוד אפילו כוונות התפילה, בין ליחד יחודים, כל זמן שגוף הענין אינו תפילה, אלא תורה, יש לכוון ככל מה שאפשר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Biden to Trump Buchanan To Na Nach Nachma Nachman MayUman

 HH

American history is not one of my fortes, so I figured that good old Joe Biden must be the absolute worst president ever, but I have since learned that he may still fall short of James Buchanan who is credited with much worse disastrous policies and even the civil war. Many people are talking about civil war now, and there was some fraudulent rabbi who is even quoted of predicting it, and there is clearly a huge divide in society which is already formidable, so I am not sure how much far behind Biden is, and certainly in some aspects he has superseded. Taking first place is not just a matter of fame and honor, it most probably is a turning point, because when things go as low as they can possibly get, that is usually when they reverse. Like a pendulum, and as it says in Proverbs, humility before honor. Reaching Buchanan has much more significance, it is already a sign of redemption. 

This is a post from 10/26/08

Shabos in Staten Island, was hosted by a few families, the one that put me up live on Buchanan St., this is quite amazing because if you read the name of the street from right to left and readjust the other letters you get U B Nanach! - which is Jamaican for You Are Nanach!

Buchanan heralds Na Nach Nachma Nachman MayUman!

So let's go Buchanan!

You can do it! You Be Nanach!

Rioting - inflation - Food Shortages in America

 HH

This seems appropriate to what is going on in America now.

Dream from Saba, transcribed and translated:

This night I had a dream, such a dream….. 

There was a fire, fires, everyone was burned, all the non-Jews were burned along with all their money. Only in places where there were Jews, there were no fires, the fires were only among the non-Jews, not among us. Throughout America, among the non-Jews, there were fires, they remained without bread, in America and in Russia.

 

The President of America, Bush, he was a hater of Israel, he lost all his money and was left impoverished, he had nothing, not even enough to buy bread. Everyone was burned in fires and only he and one son remained, and the son cried: 

“Father, have mercy on me, give me bread!”

Bush said to him, “My son, I have no money. One who has no money, has no bread!” 

“Father, I want bread, I’m hungry, I need bread.” 

Bush said, “I have no money, I also have no bread, I have nothing, I don’t know what to do. I have no money, if there is no money – there is no bread.” 

Bush was very rich, he had businesses, everything was burned and not enough remained even to buy bread. There were fires, and all the money was turned to ashes, but among the Jews there were no fires, only among the non-Jews. Well, what do you say about a dream like that? 

Na Nach Nachma Nachman MayUman

אל יפתח פיו לשטן

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

תורה קסה

ואהבת לרעך כמוך אני ה' (ויקרא יט), הינו שתקבל באהבה כל הרעות והיסורין הבאים עליך כי ראוי שתדע, שלפי מעשיך אחר כל היסורים והרעות שיש לך עדין הוא מתנהג עמך ברחמים כי היה מגיע לך יותר ויותר חס ושלום לפי מעשיך, וזהו ואהבת לרעך, שתאהב הרע שבא לך וכו'.

עם כל זה צריכים להזהר לא לאמר את זה בפה, עיין בשולחן ערוך הלכות אבלות, יורה דעה שעו:ב ברמ"א ז"ל, לא יאמר אדם לא נפרעתי כפי מעשי או כיוצא בדברים אלו, שאל יפתח פיו לשטן (כן משמע בפרק מי שמתו ובהגהות אלפסי שם), עכ"ל. וכל שכן אין לשיר – לא מגיע לי כלום, וכדומה. ואולי אם תוך כדי דיבור מזכירים ומעוררים רחמי שמים לא צריכים לחשוש כל כך מפתיחה פה לשטן, וצריך תלמוד.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ט"ו אותיות של נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

ט"ו אותיות של נ נח נחמ נחמן מאומן, סימן על שלמות הלבנה, בחי' ותרב חמת שלמה, ותרגומו ואתרביאת סהרא, דהינו שנתמלא פגימת הלבנה (והלבנה הוא התלמיד היקר שאליו נכתב ונתגלה), כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה צא, ובעוד מקומות.

וכן על ידי הט"ו אותיות נשלם הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא תצ"א למספר תק"ו (השנה שנפטר הרמח"ל), שהוא הגמטריא המפרסם של השם הראשון של אבגית"ץ (והארכנו בזה במקומו על תפילת אנא בכח), ובגמטריא שור וכו'.

נ נח נחמ נחמן מאומן