רש"י מסוגל ליראת שמים

ב"ה

כמדומני שלפני הרבה שנים ראיתי שלימוד הפרשה עם רש"י מסוגל ליראת שמים. ואז אחר הרבה שנים ראיתי שאולי זה מטעם סגולת מעביר סדרה.

אכן רש"י ראשי תיבות יראת שמים.

נ נח

Nekuda Tova helps produce a Nanach love song for Uman Rosh Hashana

 

לבלוע האוכל ולהתנהג על דרך הסוד

 ב"ה 

ספר חיי מוהר"ן

רעג. שלא התחיל לעשות שום דבר בעולם קדם שידע הסוד, ע"ש. כל זה רק לענין הנהגות ועסקי העולם, אבל לענין מצות פשוט וברור שצריכים נעשה ונשמע, קודם לעשות באמונה ואחר כך זוכים לדעת הסוד (ע' למשל לקוטי מוהר"ן תורה צא).

בריש ספר שבחי הר"ן מסופר ז"ל בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם, ורצה לשבר תאות אכילה, אך עדין היה בשכל קטן, ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו'. על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל, דהינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלע כמו שהוא וכו' עיין שם.

[יש לעיין מה הקשר וההמשך – לפרש מהעולם ורצה לשבר תאות אכילה, או שהם שני דברים נפרדים.

ענין שהתחיל בענין אכילה, לכאורה על דרך המדרש שהביא תוספות (כתובות קד.) עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו.]

והנה המסתכל בכתבי ובכוונות האריז"ל יראה גודל הענין לטחון האוכל דק היטב היטב. וצריך לומר או שרבינו השיג כוונות אחרות כפי רצונו דוקא לבלוע, או שמעשה זה של הבליעה היה עוד בקטנותו קודם שבא למנוע את עצמו מלעשות שום דבר בלי לדעת סודו. אי נמי, כאן הסוד ברור וידוע לכל יודעי ספר, ורבינו דוקא בחר לא לעשות דרך הסוד, והוא יוצא מן הכלל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

סידור שערי ציון - תפילות לכל יום

ב"ה

בסוף יום ב' כתוב לומר תפילה של יום א'. בסוף יום ג' כתוב לומר התפילה של יום ב'.

ידוע שרבינו היה אומר כל התפילות כל יום. אבל אין נראה שזה הענין כאן. אולי י"ל שהזמן לומר התפילות האלו באשמורת הבקר - וכמו שכתוב שם בסוף לומר אחר כך אדון עולם - וכיון שבקרבנות הלילה הולך אחר היום, יש ענין לומר את התפלה של היום שעבר.

ועדיין צריך עיון.

נ נח

ספר שמות הצדיקים

 ב"ה

בהזכרת שמות הצדיקים נראה לע"ד שיכולים לכוון בהזכרתם, שנשמותיהם יוצאים מפה עליון, והרי הם כלי לכל המציאות כפי השגתם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Stuck up

HH

The idiom for someone conceited is - stuck up. This is derived from Rabbainu's teaching that excessive pride causes someone to be sodomized RL. There are many levels to this, and I think the phenomena which is becoming very common nowadays of people sticking things up - and often ending up in the ER, is one of them.

May we merit true humility in merit of the holy Petek of Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

The Greatness of HY

 HH

Rabbainu spoke of the importance of contemplating the greatness of HY. This avoda is placed prominently at the beginning of the holy work Sichos Huran. In Likutay Moharan, Rabbainu states that one who has achieved any conception of the greatness of HY will scoff at the greatest temptations of the flesh, and even if he were to be presented with an opportunity to privately fulfill the most lustful cravings, he would not even consider it.

In the story of ancient times, of the son of a king and a son of a maidservant who were exchanged, the son of the king comes to a certain level of understanding of the greatness of HY when he says, on the contrary - "Just the reverse. If it is so, that Hashem Yisburach can indeed do such a thing, that they should exchange a king's son, and such things should befall him - do I turn myself to behave this way?! Is it right, what I have done? Does it befit me that I should behave thus, the way I have done?" And he began to have great anguish and strong remorse over the evil deeds he had done. 

[certainly today we can see HY's greatness, with JB et al...]

When contemplating HY one can interject every so often a technique used in hypnosis, stating in the mind or out load, double or ten times stronger.

One chasidic master upon contemplating the greatness of HY was seized with so much fear, all but two of his teeth fell out, and he referred to those teeth as the wicked ones....

Rabbainu was always shaking from fear of HY, so much so, that when he rested his hand on the table, it also shook, as did the people leaning on it.

May we merit, in merit of the holy Petek Na Nach Nachma Nachman MayUman

Fixing the world

 HH when Rabbi Chiya contemplated the possibility of the Torah being forgotten, he formulated a plan to save it by teaching young children & raising a new generation.

To a certain degree this shows how helpless a stagnant generation is Thank Gd for Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN

DNA

ב"ה

 Things that we were always waiting for to happen in the time of Messiah are already happening. Not everyone will agree on Israel, but there are other things as well. The Sages discussed the role of Eliyahu Hanuvi revealing the lineage of each Jew (Ediyos 8:7), today DNA testing isn't so far away. On the contrary, the Talmud says that a family which has an illegitimate member, if it is unknown, it gets swallowed up and the family will be pure. That would seem to imply that even if scientists would be able to clarify and detect the purity of the lineage, they would be prevented from doing so, and the family would be pure.

Previously on this blog there was discussion about how the amenities and services of technology are a coarse cover up for spiritual forces. As we find that Adam has angels cooking for him and attending to his every desire and whim, whereas nowadays there are appliances at our service to do just that, and the appliances clothe reincarnated souls - as revealed by the Bal Shem Tov. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

Humility is an aspect of the light of The Ain Sof pray ardently for it!

פרשת כי תבוא - וענית ואמרת נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

כו:ה וענית ואמרת לפני י' אלקיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב.

ארמי אבד אבי וירד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מעט ויהי שם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: ויגר שם, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: במתי מעט ויהי שם לגוי גדול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואמרת לפנ י' אלקיך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: שם במתי מעט ויהי שם, וכן של: במתי מעט ויהי שם לגוי גדול, בגמטריא נ נח ע"ה.

הראשי תיבות של: לגוי גדול עצום ורב, בגמטריא נ נח ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות)  של: ואמרת לפני י' אלקיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: שם במתי מעט ויהי שם ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל וענית, לשון הרמת קול, ע"כ. אף על פי שהמילה ענה קרוב למילות עני וענוה, וזה מראה על ענוה אמיתי שיש לו עזות דקדושה, ועל העני שיש לו קול גדול בתפלה.

פרש"י ז"ל ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל כשרדף אחר יעקב, ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאילו עשה, שאומות העולם עובדי אלילים חושב להם הקב"ה מחשבה כמעשה, ע"כ. עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מט ז"ל כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה, כי גם בעולם העשיה יש מחשבה, ע"כ.

מפתחות: ארמי אבד אבי – לק"מ יט:ד דף כו..

נ נח נחמ נחמן מאומן

Na Nach Fried

Special for this weeks parsha - the rebellious son

Judaism Isn't A Competition יהדות זה לא תחרות

Reb Nanach with a bananach in his ear

 

המוכיח עליו לכלול עצמו בתוכחה

 ב"ה

ספר המדות

תשובה ע. כשאתה מוכיח אותם שלא תקנו חטאת נעורים, תכלל את עצמך עמהם, ועל ידי זה יקבלו ממך, ע"כ.

עמש"כ במסכת יומא דף מג: שהכהן גדול היה חוזר וכולל עצמו שנית בוידוי השני על הכהנים.

ועיין בפירוש ר"י קרא בריש ספר ישעיה על הפסוק (א:יח) לכו נא ונוכחה יאמר ה' ז"ל פתרונו לכו נא ונלך בדרך נכוחה, כך אמר ה', שאמר לכם.   וכן דרך הנביאים להיות כוללים עצמם בתוכחה שמוכיחים לישראל, שאין אומר להם ישרו עצמכם, אלא כוללים עצמם ואומר נישר עצמנו. וכן הושע אמר (הושע ו:א) לכו ונשובה אל ה', לכו שובו אל ה' אינו אומר, אלא 'לכו ונשובה/. דעו ורדפו לדעת את ה' – אינו אומר, אלא (הושע ו:ג) נדעה נרדפה לדעת את ה'. וכן כלם כוללים עצמם בתוכחה, כדי שינעם תוכחה שלהם לשומעיהם, אף כאן, לכו נא ונוכחה, פתרונו לכו נא התקינו עצמכם לדבר זה וכו' ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן 

טומאת בגדים וכלים מקבילים לחמש דרגות של נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

 טהרות

מסכת כלים

כז:א הבגד מטמא משום חמשה שמות. השק משום ארבעה. העור משום שלשה. העץ משום שנים. וכלי חרס משום אחד.

הבגד, אותיות בגדה, והרבה פעמים מצאנו במקרא חסר א' כמו נחנו, והרי רמז להשיר פשוט, כפול, משולש, מרובע שמסיים בחמש של מאומן – נ נח נחמ נחמן מאומן. הרי הבגד משום חמשה שמות.

השק משום ארבעה. השק עם הכולל בגמטריא רבנו נחמן. גם ה"ש-קו"ף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אבל עיקרו אינו אלא ארבע מאות, בחינת מרובע, והרי השק משום ארבעה שמות.

העור, ע' מתחלף לא', הא – ו"ר, וכן לפי כמה ראשונים בדרשת הגמרא, וזרע אין לה, עיין לה, ולכן נעיין על ו"ר בגמטריא נ נח נחמ. הרי העור משום שלשה.

העץ, במילואו, הא עין צדי, בגמטריא ר"מ, שהוא הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן. והרי, נ נח, הם הראשים והתחלתם של התיבות נ נח נחמ נחמן מאומן, והרי העץ משום שנים.

כלי חרס. בחי' יהושע בן נון כמו שכתוב (שופטים ב:ט) ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים וכו'. בתמנת, בת-מנת, מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (בת, בגמטריא ברסלב\נחמן בן פיגא – נ נח). הרי בחי' נ'. הרי כלי חרס משום אחד.

נ נח נחמ נחמן מאומן

איך זכר נהפך להיות נקבה

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן תורה עג

וידוע הוא, כי מי שמקבל תענוג מאחר נקרא נוקבא. רוצה לומר לגבה. ונמצא כשהשם יתברך מקבל תענוג מישראל מתפלתן, כביכול נעשה נוקבא לגבי ישראל, ע"כ.

צ"ע הרי בכל זווג הזכר מתאווה ומקבל תענוג מהנקבה, ולא נהפך להיות נקבה על ידי זה. ועיין תורה לא אות יד ז"ל כי על ידי הכסופין נעשה זווג, כי על ידי מה שהוא נכסף אל הדבר, נעשה נפש. ועל ידי מה שהוא נכסף לדבר, חוזר הדבר וכוסף אליו ומזה נתהוה גם כן נפש. והנפשות מזדוגין, ואחר כך באים לבחינות עבור ולדה. וזהו ענין הכתוב בזהר הקדוש (לך לך דף פה: - ואין לפנינו את הלשון הזה) תאבותיה דנוקבא עבד נפש נוקבא, ותאבותיה דדכר עבד נפש דכר. כי מה שהוא נכסף, הוא בחינות תאבותיה דנוקבא, והוא עבד נפש נוקבא. ומה שהדבר חוזר ונכסף אליו, הוא בחינות תאבותיה דדכר, ועבד נפש דכר. ואחר כך באים לבחינות עבור ולדה, כמו שכתוב בזהר שם, עיין שם.

ומבואר לכאורה שהתאווה לנקבה עושה נפש נקבה – אכן התאווה של הנקבה להזכר עושה נפש זכר. ואילו כאן רבינו מדבר על קבלת התענוג, והמקבל הוא ממש בחינת נקבה. ואולי י"ל שלעולם אין כוונת רבינו שהשם יתברך נעשה בחינת נקבה, אלא כענין תורה לא, שמחמת הכיסופים והתענוג מתפילת הצדיקים נעשה בחי' נפש נקבה, וזה הנפש נקבה היא גופא בחי' התורה, וכעין מה שכתב העמק המלך, שאותיות התורה נוצרו על ידי השמחה שהיה להשם יתברך כאשר צפה ועלה על דעתו כביכול המעשים טובים של הצדיקים לעתיד, עיין שם. ולפי זה אתי שפיר שדייקא זוכים להתגלות סתרי תורה.

ומיושב גם הקושיא דלקמן, שבשלמא הקב"ה באשר הוא מקבל נעשה בחי' נקבה, אבל איך יחשבו הצדיקים לבחי' זכר בתפלתם שכולו בחי' נקבה. דאין הכי נמי, לעולם הקב"ה הזכר המשפיע, רק שמוציא בחי' נפש נקבה, ולעומתו הצדיקים מוציאים נפש זכר כמבואר לכאורה בתורה לא.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פנים - בחי' תפילה ובחי' תשמיש

 ב"ה

מסכת גיטין

עו: אמר רב הונא מאי פניך, תשמיש, ואמרי קרי ליה פניך, לישנא מעליא נקט, ע"כ.

בליקוטי מוהר"ן תורה עד כתוב שתפלה הוא בחינת פנים. ועיין בליקוטי הלכות (קריאת התורה ג:ב) שאצל הצדיקים זיווג ותפילה הם בחינה אחת.

נ נח נחמ נחמן מאומן

השלושה שבועות על שיעבוד בני ישראל בגלות

 ב"ה

ספרים שלמים נכתבו על זה, ואיני רוצה אלא לרשום עוד נקודה. 

כבר טענו שהשבועה הג' היא שלא ישתעבדו האומות את ישראל יותר מדי, וכיון שעברו על זה, כבר הותר השבועה שלא לעלות בחומה. עיין למשל ספר מאמר מרדכי ג:ו. [ובאמת יש להעיר, שכל הפחד שהסטמאר מרעיש על עונש השבועות שחס ושלום דמם הפקר, הלוא כבר עשו את זה האומות, וכבר עמדו לעשות את זה לכל יושבי הארץ לולא שנצחנו אותם].

יש עוד נקודה שיש לעיין בה, שהיום הרבה מלכיות לא נוהגים כראוי בכלל, ולא מביאים משפט על רציחה וגניבה, ואדרבה הם בעצמם גונבים ילדים וכו' וכו' אין כאן המקום להתרחב בזה. ועוד הרי כל ענין של חשיבות המלכיות שאילולא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעהו, והיום זה באמת התחיל רחמנא ליצלן. ועוד מבואר במסכת חולין צח.: שמתוך השלושים מצות שיש להם, לפחות הם מקיימים ג'. שלא נונתים כתובה בנישואין של משכב זכר, ולא מוכרים אברים של בני אדם, ומכבדים את התורה. והיום כבר גם אלו בטלו.

ולפי זה יש לעיין בכלל איזה זכות מלכות יש להם. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

ELUL MEANS THAT WE ARE NOT ALONE

 Elul, the ultimate month of coming close to Hashem, is almost here. It demands a lot from us but, at the same time, gives us a lot of support and strength. The numerical value of this month's name (אלול) is the same as that of a phrase "לא לבד" ("not alone"). Hashem is ready to support us in all our struggles and efforts. Moreover, this is the time to remember that, no matter where and in what life circumstances we find ourselves, we're never, ever alone.

תיקון של אלול - ישמע בזיונו וישתוק - מה אם הבזיון בא מגוי

 ב"ה

בסוף התורה: שעל ידי הדמימה והשתיקה, ששותקין לחברו כשמבזין אותו, על ידי זה זוכה לתשובה, שהיא בחי' כתר וכו' כי צריכין להזהר מאד לדון את כל אדם לכף זכות, ואפלו החולקים עליו וכו' וכו' כך כל אחד מישראל הוא בחינת כתר להשם יתברך וכו' עיין שם.

משמע שכל ענין של ישמע בזיונו וישתוק אינו אלא כאשר הבזיון בא מיהודי, אבל אם הבזיון בא מגוי, שאין ענין לדון אותו לכף זכות, אין ענין. אם לא שנדחוק שענין זה המבואר בסוף התורה אינו אלא תוספת טעם על עיקר התורה.

אכן יש לפרש, כי כבר פירשו ומקובל אצל אנ"ש שהענין של ישמע בזיונו קאי בין אדם לעצמו, שהאדם שותק מול כל הרע שיודע בנפשו שנכשל בו, - והנה אפילו בזה יש להעמיק ששתיקה זה הוא ענין לדון את עצמו לכף זכות, ודוק, ועל כל פנים, כן יהיה כאשר הבזיון יבוא מגוי, שכיון שהאדם שומע את זה, באמת לא משנה מאיפה הוא בא, ועל פי יסוד הבעל שם טוב בקונטרס עקרי אמונה האדם יכול לקבל מסרים עליונים מגוי, והרי הוא דומה ממש לענין הנ"ל ששותק בינו לבין עצמו מלפני חטאותיו וחסרונותיו. אכן גם זה לכאורה תלוי במה שביארתי בס"ד בסוף מסכת גיטין – דף פח, שגט מעושה על ידי גוי אינו כלום, ואינו בכלל יסוד הבעל שם טוב הנ"ל, כי יסוד הנ"ל מיוסד על האיש שעולה לבחי' עולם אצילות ומבין שהכל מהשם יתברך, אבל אדם שצריכים לכופו ליתן גט, הרי המכות שהוא מקבל הם מגוי ממש (אפילו שהיהודי אומר רוצה אני, ודוק). וכן לענינינו, כל זמן שהאדם לא יבין שהגוי המבזה אותו אינו אלא שהשם יתברך מוסר לו רמזים, וחושב שהגוי עושה לו את הרע, אז יש לצדד כנ"ל שאין שום ענין לקבל הבזיון, ואדרבה יש למחות, כמו שאם יש גוי כופה יהודי ליתן גט, לכאורה צריכים למחות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

יגדל - הפיוט

ב"ה

יגדל אלקים חי.

מובא בשם האריזל שאין לומר את הפיוט יגדל אלוקים חי בבקר, והוכיח את זה כי הרי אלוקים הוא מידת הדין, אז איך נאמר ונבקש להגדיל את מידת הדין?

ומעולם לא הבנתי, כי הרי דוד המלך בעצמו אמר את זה בתהלים (ע:ה) ...

וכעת חשבתי שאולי ההוכחה הוא שאין לאמר את זה בבקר, כי הבקר הוא בקר דאברהם של חסד, ורק במשך היום ולעת מנחה שהוא מדת יצחק בחי' דין אז היה שייך לאמר את זה. ועוד הרי אלו שאומרים את זה, אומרים אותו צמוד להפיוט אדון עולם, וידוע שאחד מהטעמים שקבעו לאמר אדון עולם בתחילת תפילת שחרית כי אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית, ואברהם אבינו הוא שהמליך את השם יתברך על העולם. והרי מודגש ביותר ההוכחה הנ"ל.

[אכן אפילו לפי מה שבארתי עדיין יש מקום דוקא לאמרה, כי יש לפרש כעין מה שמבאור בליקוטי מוהר"ן תורה עד, שצריכים לגדל מדת אלקים, שהוא בחי' מוחין דקטנות, דיבור בלא דעה, בחי' יצחק, לבחי' יעקב, בחי' הוי"ה, תורה, מוחין דגדלות, דיבור בדעה עיין שם. וכן המשמעות, יגדל אלקים – ח"י – הם המוחין כידוע. 'וישתבח' זה בחי' אברהם, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה טו – אם לא היה בחסדי השם יתברך לא היה כדאי לקרא ולכנות את השם יתברך בתארים ושבחים ותבות ואותיות, אבל זה הכל חסד של השם יתברך, וזה: שתין בתי – זה בחינת חסד, בחינת אברהם וכו' עיין שם].

ובאמת יש בזה ענין של נ נח שהוא שיר של חסד שבא על ידי תפלה הדין כמו שרבינו גילה בלקוטי מוהרן תנינא תורה ח'. יעו' בספר אדיר במרום (עמ' רנו) בענין אלקים חיים, כאשר כותבים את האות ה' של אלקים בציור של ג' ווי"ם, בגמטריא ח"י, הרי אלווו, בגמטריא מ"ט, והוא בחי' של מ"ט פנים טהר ומ"ט פנים טמא, בגמטריא צ"ח, שהוא בחי' דינים (ד' בתי דינים יש, של ע"א, כג, ג', א' בגמטריא צח, כמנין הקללות שבתורה ע"ש) והוא הגמטריא של נחמ, כמו שכתבנו במקומו. ועל כן צריכים עוד להגדיל את "אלקים חי" הנ"ל וישתבח, להפכו להשיר ושבח של השם יתברך, שהוא השיר של העתיד נ נח נחמ נחמן מאומן.

ואגב, אחר הנחת תפילין אומרים – ומחכמתך א"ל עליון תאציל עלי, ומבינתך תבינני, ובחסדך תגדיל עלי, ובגבורתך תצמית אויבי וקמי וכו'. ואילו בתהלים (קמג:יב) כתיב – ובחסדך תצמית איבי.

נ נח נחמ נחמן מאומן 

לקבל מסר עליון מגוי

 ב"ה

מסכת גיטין

פח:

משנה: גט מעושה בישראל כשר, ובעובדי כוכבים פסול. ומבואר בגמרא שאפילו מדאורייתא אינו כלום. דהיינו כאשר הגוי כופה לישראל עד שאומר רוצה אני ליתן הגט, אינו גט. מכאן פירכא גדולה על היסוד שמובא בקונטרס עיקר אמונה מהבעל שם טוב שיכולים לקבל מסרים עליונים מהשם יתברך דרך גוים, עיין שם.

והנראה בזה לענ"ד שיסוד הבעל שם טוב אינו שהגוי הוא המוסר הידיעה, אלא שהאדם עולה לבחי' עולם האצילות, ואין שם אלא השם אחד [וצריכים לומר שאותו רב שבא להתווכח עם הבעל שם טוב על זה, וסירב לקבל ממנו, ורק בדרך חזרתו קיבל מסר מגוי, על כרחך אותו רב היה כבר בעל מדרגה, והיה משתדל תמיד לראות יחוד השם, ובעזרת הבעל שם טוב הוא הצליח לעלות ולקבל מסר הגוי]. ואילו יהודי שמקבל מכות מגוי כדי שיקיים התורה, על כרחך רחוק הוא מאד מזה, והרי הוא מקבל מסר מגוי בעלמא, ואינו כלום. [ויש לחקור עם רבים יכולים לקבל מסר, ואכמ"ל].

נ נח נחמ נחמן מאומן

אלול - יום חמישי והששי

 ב"ה

אלול

כוונות אלול מפורש בלקוטי מוהר"ן תורה ו' (ובעוד מקומות) וע' מה שפירשנו בזה את נ נח נחמ נחמן מאומן בערך כבוד – נ נח נחמ נחמן מאומן, כבוד אלוהי שעל ידי כוונות אלול!

 

אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים (שיר השירים ו:ג), ידוע הראשי תיבות של אני לדודי ודודי לי – אלול, פחות ידוע, שהסופי תיבות, יייי, ארבעים ימים השלישי שעלה משה רבינו עד יום כיפור. אותיות האמצעיות, נ-דוד-דוד, עם הל' של לי, בגמטריא נ נח. אי נמי, אותיות האמצעיות של אני לדודי ודודי לי הרועה (מלא): נ-דוד-דוד-רוע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

 

ראש חודש אלול – בגמטריא רבנו נחמן בן פיגא מברסלב.

 

המלך פה בשדה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועמש"כ בערך שד"י.

הלכה כהצדיק ולכן האבות הקימו מצבות

 ב"ה

פרשת שופטים

טז:כב ולא תקים לך מצבה אשר שנא י' אלקיך.

תקים לך, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שנא בגמטריא רב נחמן ע"ה. שנא ה' בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: תקים לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצבה אשר שנא, נב"ש – נחמן בן שמחה.

פרש"י ז"ל ולא תקים לך מצבה, מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפלו לשמים, אשר שנא. מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות, ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים. ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק לעבודה זרה, ע"כ. קיימא לן שהאבות קיימו את כל התורה, ומשמע כאן שלא היה להם שום ענין לקיים מצוה זו שלא להקים מצבה, וצ"ע הגם שלא עברו עליה, איך חשיב שקיימוה.

ועל דרך דרש נראה לפרש הענין, כי שלמות המזבח הוא שלמות ההלכות, כי פגימת המזבח כפגימת הסכין (חולין יח), והסכין הוא ענין של חתוך הלכה (ליקוטי הלכות, הלכות שחיטה ה:יד-טו). ועיין בהקדמת תיקוני זוהר, ובהקדמת תיקונים חדשים לרמח"ל, שהאבות הם הלכה כרבים. אכן זה כל האבות ביחד. ומבואר ברמח"ל שם, שזה שהלכה כרבים אינו אלא אלא מסיבת הגלות, אבל לולא הגלות, בעיקרון הלכה כיחיד – כצדיק. ובגלות אי אפשר לקבוע את זה, וגם משום כח התגלות היחוד כאשר רבים מסכימים לדעה אחת, עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב. ורובי הדעות – הפעולות משתנות – נרמזים באבני המזבח, שכולם מצטרפים למזבח אחד. והנה כל אב בזמנו, היה יחיד בעולם וחשוב כרבים, שהיה אב לכל עם ישראל. וזה המציאות לא היתה אלא בזמן האבות, כי אחריהם כבר לעולם היה רבים שלם. ולכן רק בזמן האבות היה דייקא ענין להקים מצבה. מה ששנא עכשיו, להם היה אהוב, ולכן קיימו את ענין המצוה הזו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת שופטים - צדק צדק תרדוף - לשמור על רדיפת הזמן

 ב"ה

טז:כ צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר י' אלקיך נתן לך.

נתן לך, עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

הראשי תיבות של: צדק תרדף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: למען תחיה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

בספר טעמי המצוות להאריז"ל פרשת עקב, צדק צדק בגמטריא שלחן, ואיתא צדק צדק תרדף – הלך אחר בית דין יפה, הלך אחר חכמים לישיבה (סנהדרין לב:) - הרי סימן שיש לרדף להיות בשלחן של הצדיק.

צדק בגמטריא זמן זמן. כי יש עתים טובים ורעים. צדק צדק, כי יש שני סדרים של שמירת הזמן, כמו שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' לג, ספינר) במשנה (אבות ב:טו) אמרו בעל בית דוחק, וכאן (באדרא) אמרו: מארי דחובא דחיק. והאמת הקב"ה הוא הבעל הבית, אך מארי דחובא הוא הס"מ. ועל השכינה הקדושה נאמר: אגרא דכלה דוחקא (ברכות ו:), כי היא יושבת בין ב' הדחים הללו, וצריכה לעתיד לבא לקבל אור נגד כל זה וכו' עיין שם.

מפתחות:

למען תחיה – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה והכלל שעקר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מי יתן ויהיו כולם נביאים

 ב"ה

פרשת בהעלותך

יא:כט ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יקוה נביאים כי יתן י' את רוחו עליהם.

אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש – תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. כי יתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

אפילו שכולם יהיו נביאים, אבל לא יהיו בדרגת הנבואה של משה רבינו. ואילו אליהו הנביא, מבואר בחז"ל שכמה וכמה נביאים זכו בזכותו להיות נביאים ממש כמותו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אינו איסור לצדיקים

ב"ה

no idea why the underlining, may HY fix this and everything else in merit of the holy Petek of NNNNM

טו:לט וְהָיָ֣ה לָכֶם֘ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת-כָּל-מִצְוֹ֣ת יְהֹוָ֔ה וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא-תָת֜וּרוּ אַֽחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַֽחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר-אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶֽם.

והיה לכם לציצת, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. וזכרת את, עם הב' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אשר אתם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר אתם, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. לציצית (מלא י', כמו שרש"י כאן כותב שהוא בגמטריא שש מאות) בגמטריא נון נון חית. (כל הפסוק, עם ג' כוללים בגמטריא ט"ז פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות כו ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ט"ו פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

הסופי תיבות של: והיה לכם לציצת וראיתם אתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לכם לציצת וראיתם אתו, ושל: לציצת וראיתם אתו וזכרתם, ושל: וראיתם אתו וזכרתם את, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מצות ה' ועשיתם אתם ולא תתורו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

בכמה מקומות (בראשית טו:א ועוד) רש"י פירש, שהתיבה אחרי הוא מופלג. והנראה לענ"ד בזה, כי צדיקים מקדשים את לבבם ועיניהם, ולהם אין סכנה ללכת אחריהם, כי ענין קדושתם הוא התאחדותם ברצון אחד להשם יתברך, ולכן לא יתור אחרי – מופלג מהם, אלא ביחד איתם, מה שאין כן, אדם רגיל שלא טהר לבבו ועיניו, על כרחך יהיה מרחק גדול בין רצונו וביניהם, ועל זה הזהירה התורה הקדושה, לא תתורו אחרי – במופלג מהם.

[מה שאין כן, אחרי ה' אלקיכם תלכו ואתו תיראו וכו' (דברים יג:ה), לעולם אפילו הצדיק הכי גדול יהיה מופלג מהשם יתברך]

מפתחות: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם – לק"מ ז:ד דף ח:. ולא תתורו וכו' ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם – לקמ"ת עב דף לג:.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מטטרו"ן ראשי תיבות: רבינו נחמן טהר טינוף מעשי!

ב"ה

עוד י"ל מטטרו"ן ראשי תיבות טהר טינוף מעשה נפשי רוחי ונשמתי.

עוד י"ל רבינו נחמן מאומן טוב ומיטיב טבריה

נ נח נחמ נחמן מאומן 

הכח של הרבים

 ב"ה

מסכת גיטין דף פה.

תנא דברי הכל אתנייה, כשר בפסול מיחלף ליה, הרי זה בדברי הכל לא מיחלף ליה, ע"כ.

יש פה לימוד עמוק, שיותר מרשם הכח של הרבים מגוף ההלכה. ועיין בזה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב' ז"ל והתגלות אחדות הפשוט, זאת הבחינה יקרה מאד אפלו אצלו יתברך, כמו שמצינו (ברכות ט ולז) יחיד ורבים הלכה כרבים, כי מחמת שהם רבים, שכל אחד יש בו דעה משנה בחינת פעלות משתנות, וכשהם מסכימים יחד לדעת אחד נמצא בחינת פעלות משתנות נעשה בחינת אחדות הפשוט, שזה יקר מאד בעיניו יתברך, ועל כן הלכה כמותם, וגם כדי שלא להרבות מחלקת בישראל וכו' עיין שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מבין דבר מתוך דבר

 ב"ה

בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה יא מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו, רבינו הכניס המושג של מבין דבר מתוך דבר.

מבין דבר מתוך דבר – בספר ברית מנוחה, דרך הבינה, מעלה העשרים וארבע (של הכ"ד מעלות הידועים במעלת הבינה), נשרש בטכסיסי"ה [בשושן יסוד עולם נוסף: והוא שם יהדריא"ל (י' פעמים הוי"ה)] פעלותיו לזכר אדם כל מה שיקרא ולהבין דבר מתוך דבר, וגם הוא שם לכתב האדם יותר ממה שהוא כותב, ע"כ.

 

בהקדמה לספר מעשה רב – על מאמרי רבה בר בר חנה (עבור זה קניתי הספר, והפעם הראשון שפתחתי אותו לעיין בו, ראיתי שהוא כתב ספר שערי ירושלים על ז' דנחמותא – והיינו אז בתוכם, והזמנתי את הספר. ספר מעשה רב הוא סיים בשנת תמימ"ה – תצה, ויצא לאור בשנת תצו, ואלו המספרים הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – עם ד' או ה' כוללים), כז"ל ומה תעשה באחריתך, ביום צאתך מעולמך, שעם כל הלימוד שבידך לא יפטרוך, רק שואלים אותך על ידיעת בוראך כנודע ממדרש תהלים (א:יב), וגם מוכח בגמרא (שבת לא.) במה ששואלים אותו הבנת דבר מתוך דבר. נראה דהכי פירושו, דאדם מחוייב לידע לחבר תרין עלמין כחדא על פי היחודים (ראה זוהר ח"א – מדרש הנעלם דף קכח:), וזה נרמז במה שאמרו הבנת דבר מתוך דבר, ולא אמר דבר מדבר. כי הלא ידוע דקב"ה תפארת נקרא קול, דנפיק מקול גדול דבינה, ומלכות נקראת דבור, לכן ראוי להמשיך אור הבינה אל המלכות, וזה סוד הבנת דבר, דמלת הבנת היא סוד הבינה, ודבר סוד מלכות. כלומר אם המשיך אור הבינה במלכות לחבר שניהם יחד, בסוד התפארת בריח התיכון דמחבר לעילא בין אבא ואמא, ומחבר לתתא בסוד הדעת. וזהו שחזר לומר מתוך דבר, לומר שדבר זה תוכל להבינו מתוכיות 'דבר', כי תוכיות דל"ת ל', ותוכיות בי"ת י', ותוכיות רי"ש י' אחרת, הרי הכל בגימטריא חמשים, לרמוז אל המשכת נ' שערי בינה אל המלכות (-כן כתב הרמח"ל בספר אדיר במרום לענין ארח צדיקים כאור נגה, ארח – אלף ריש חית, אותיות האמצעיות לי"י וכנ"ל), בסודה' אור דמעשה בראשית, ויהיה חיבור זה בסוד הו"ה, כי הוא"ו סוד הדעת מחבר לשתי ההין כחדא, ואז מצדק נעשה צדקה, וזה גורם שתפשוט בגדי קדרות ותלבש בגדי מלכות. ואז וראיתיה בגוונין נהירין, בגוונין שפירין, ויימא לה מלכא מה שאלתך וינתן לך, ואיהי שאילת על פורקנא דידה ועל בניה כנז' בפ' פינחס (זוהר ח"ג דף רטו.), ומובן דעל ידי עסק הרזין יוציא שכינה מגלות דקליפות. ולכן כשהולך האדם אל בית עולמו שואלים אותו אם עסק בנסתרות, שהוא גורם שיוציא השכינה מגלות דקליפות, אז יכנס לגן עדן סוד המלכות. ואם לאו ח"ו דוחין אותו לבר ודנין אותו, עכ"ל.

 

מעולם היה קשה לי שהאיש שהיה מבין דבר מתוך דבר לא היה יכול ליכנס להעיר, ומכר הענין בעד הכלי, והבן מלך ע"י הבינה שקיבל ממנו נכנס והצליח. אז למה הא' לא היה יכול?

וצריכים לדחוק שכל זה הבין הא' שלא עליו ליכנס אלא ללמד למי שהוא אחר וליקח ממנו הכלי.

נ נח נחמ נחמן מאומן

How to stay up and not fall asleep - from the daf yomi - Gitin 84a

 ב"ה

מסכת גיטין 

פד. קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר וכו' ורב נחמן אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר, הכי השתא, התם בדידיה קיימא, דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא ולא נאים, פרש"י ז"ל ינקוב בשרו תמיד בקוץ, ע"כ.

עוד עצות להיות ער ולא ליפול לשינה, עיין ספר המידות שנה ג', ומשכ"ש - ליקוטי נ נח - חלק ד' נחמן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

BH youtube should be restoring my Nanach channel - i think the videos are already available - NNNNM

שויתי ה' לנגדי תמיד

 ב"ה

בריש ספר שיחות הר"ן אות ב, מספר איך שרבינו היה מקיים שויתי ה' לנגדי תמיד, וכבר כתבתי באריכות על זה בס"ד.

ועוד יש להעיר, הרי השם יתברך הוא תכלית הטוב והמיטיב, ולכן על ידי שויתי ה', האדם תמיד מסתכל על הטוב (וכן בדף שהשאיר ר' ישראל קרדונר שפירש שויתי וכו' תמ-יד, יעקב איש תם, עליה, והידים ידי עשו, ירידה), ויזכה לקיים תורת אזמרה – ליקוטי מוהר"ן רפב.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Roman numerals and the language of numbers

 ב"ה

מסכת גיטין 

דף 

פ. מאי מלכות שאינה הוגנת, מלכות הרומיים, ואמאי קרי לה מלכות שאינה הוגנת, משום שאין להם לא כתב ולא לשון, ע"כ. והנה בעולם יש מושג של רומן נומאראלס – roman numerals  - המספרים של הרומניים: I, II, V, X, L וכו'. ומבואר אם כן ששפת המספרים לא חשיב שפה ולשון.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Youtube

HH

A few days ago youtube shut down my channel, and continued to shut down all my channels for the sin of association. 

Before I knew about the awesome power of Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN I refused to have anything to do with a camera, not to touch one not to have my picture taken. When I would perform and someone would take out a camera, I would stop in the middle until it was put away. Upon learning of the awesome power of Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN I decided it was worth it to do whatever I can for Na NaCh even with cameras. So all the material I had up on yt was purely for Rabbainu, and I didn't feel any loss to see it banned - they don't even allow me to recover it, and therefore I didn't even mention it to anyone, only now a bunch of people have asked me about it so I'm confirming. 

Either Rabbainu chose to leave yt, or yt decided to wage war against Rabbainu, either way it won't end well for them.

For a very long time yt has hassled me, and there is also a lot of hate there etc.. Also yt has a hand in a lot of the evil in the world. From promoting the deadly vacs and hiding the simple free remedies, to helping put Biden in power which brought calamity to the entire world and it has not ended yet, may HY save us, to promoting pedophilia, child abuse, and much more. That's why for a long time already I wanted to get out, except the sheer amount of content I have kept me there. Even still all the new material I produced I didn't put on yt. All the new material is on Rumble

https://rumble.com/user/Naanaach

BH maybe I will be able to upload to Rumble the rest of the videos which I think I have in storage. 

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

תפילה היא מתנת חנם

 ב"ה

ג:כג וָֽאֶתְחַנַּ֖ן אֶל-יְקֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר .

אל ה', חנן זה צירוף אותיות הפוך של נ נח, והוא ר"ת חתיכה נעשה נבילה. ואת-חנן, ואת מלשון וחרבותיהם לאתים (ישעיה ב ובעוד מקומות), דהיינו להוריד מכת החובלים ההורסים. על זה התפלל משה רבינו.

בעת ההוא, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

הסופי תיבות של: ואתחנן אל ה' בעת ההוא, עם ה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל ואתחנן, אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם, אע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם, לפי שאמר לו וחנותי את אשר אחון (שמות לג:יט), אמר לו בלשון ואתחנן. דבר אחר, זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה, כדאיתא בספרי (כו.), ע"כ. שני הפירושים אחד. והענין כי רק בעולם הזה יש את היכולת לדבר עם השם יתברך מתי שרוצים, אין כל מלאך יכול. והתפלה בחי' כתר, בחי' רצון, יהי רצון. וזה בחי' וחנותי את אשר אחון, שתלוי רק ברצון, למי שירצה. הרי שעצם התפלה, שהאדם מתפלל להשם יתברך, זה מתנת חנם, שיש את היכולת לעשות את זה. ואם תולים את התפלה באיזה זכות של מעשים טובים, הרי הוריד את מהות התפילה לכח של אותו זכות. הרי שהמתפלל רק מבחינת שזה מתנת חנם מהשם יתברך, אין זה אלא משום שזה בעצמו לשון של תפילה.

מפתחות: ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר – לק"מ כ:ה דף כח:, צט דף צו:, לקמ"ת עח דף לו:.

נ נח נחמ נחמן מאומן