תפילה היא מתנת חנם

 ב"ה

ג:כג וָֽאֶתְחַנַּ֖ן אֶל-יְקֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר .

אל ה', חנן זה צירוף אותיות הפוך של נ נח, והוא ר"ת חתיכה נעשה נבילה. ואת-חנן, ואת מלשון וחרבותיהם לאתים (ישעיה ב ובעוד מקומות), דהיינו להוריד מכת החובלים ההורסים. על זה התפלל משה רבינו.

בעת ההוא, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

הסופי תיבות של: ואתחנן אל ה' בעת ההוא, עם ה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל ואתחנן, אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם, אע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם, לפי שאמר לו וחנותי את אשר אחון (שמות לג:יט), אמר לו בלשון ואתחנן. דבר אחר, זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה, כדאיתא בספרי (כו.), ע"כ. שני הפירושים אחד. והענין כי רק בעולם הזה יש את היכולת לדבר עם השם יתברך מתי שרוצים, אין כל מלאך יכול. והתפלה בחי' כתר, בחי' רצון, יהי רצון. וזה בחי' וחנותי את אשר אחון, שתלוי רק ברצון, למי שירצה. הרי שעצם התפלה, שהאדם מתפלל להשם יתברך, זה מתנת חנם, שיש את היכולת לעשות את זה. ואם תולים את התפלה באיזה זכות של מעשים טובים, הרי הוריד את מהות התפילה לכח של אותו זכות. הרי שהמתפלל רק מבחינת שזה מתנת חנם מהשם יתברך, אין זה אלא משום שזה בעצמו לשון של תפילה.

מפתחות: ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר – לק"מ כ:ה דף כח:, צט דף צו:, לקמ"ת עח דף לו:.

נ נח נחמ נחמן מאומן