אסור לקלקל דרך שהחזיקו בו רבים - סוגיא בדף יומי בבא קמא דף כח

 ב"ה

מסכת בבא קמא

דף כח. ת"ש הרי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו נטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו, ואי אמרת עביד איניש דינא לנפשיה, לנקוט פזרא וליתיב, אמר רב זביד משמיה דרבא גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון וכו' רב משרשיא וכו' רב אשי וכו' אי הכי אמאי שלו לא הגיעו, לימא להו שקולו דידכו והבו לי דידי, משום דרב יהודה דאמר רב יהודה מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, ע"כ.

צ"ב מאחר שיש את הכלל מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, שוב ניתן לומר שבאמת מה שלו הגיעו רק שאינו לכול לנקוט פזרא וליתיב מדין מיצר שהחזיקו בו רבים.

ועוד צ"ב דמעיקרא הגמרא שאלה, לנקוט פזרא וליתיב – וזה במצב שנתן לציבור דרך חדש ורצה לשמור לעצמו הדרך הישן. ואחר שהגמרא תירצה גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון, ובפשטות המשמעות שהכל נשאר בחזקייהו, ואם כן כאשר באים ללכת על הדרך שלו, הול"ל לנקוט פזרא וליתיב, וישמור על הדרך שמעולם היה שלו, והם ילכו לנפשם למצוא הדרך שמעולם היה שלהם, ולמה שינתה הגמרא טענתו שעכשיו הוא טוען להם, שקילו דידכו והבו לי דידי, וזאת הטענה היה יכול לומר להם גם לפני שידענו מהגזירה, כאשר נתן להם דרך חדש ורצה לשמור לעצמו הדרך הישן, היה יכול לסלקם בטענה זו, שקילו דידכו [-החדש שנתתי לכם] והבו לי דידי.

ועוד ניישב בזה גירסת רש"י ועוד קושיא – היכן אזלא הדיוק של הגמרא על לשון הברייתא 'שלו' שמשמע שאף על פי שהוא שלו לא מגיע לו לעביד דינא לנפשיה, והרי לפי המסקנה אינו שלו.

ואולי י"ל בזה, שמעיקרא היתה אי אפשר ליישב שיש איסור בעלמא לקלקל דרך שהחזיקו בו רבים, שאם כן למה הפסיד גם מה שנתן כמפורש בברייתא.[1] ולכן תירצו שחמירא קילקול של הבא להחליף שכבר אבד [גם] את שלו, כי כיון שהחזיק להרבים את החדש, וחל הגזירה שבטל החילופין, הרי גם החדש שרצה להחליף בזכותו בישן נפסד ממנו.

ועל זה שאלה הגמרא, אי הכי אמאי שלו לא הגיעו, כגירסת רש"י. והיינו כי יש עוד קושיא, הגמרא מעיקרא דייקא מלשון הברייתא, שלו לא הגיעו, שבאמת היה חילוף והדרך הישן שלו, רק שלא הגיעו, כי אין לו את הזכות לעביד איניש דינא לנפשיה. אבל עכשיו שידענו מהגזירה, והרי הישן אינו שלו, מה משמעות הברייתא בזה, שלו לא הגיעו, זה מעולם לא היה שלו. אכן לפי מה שפירשנו שכאשר הגמרא תירצה שיש גזירה ובטל החילופין, היינו שבטלה משני הצדדין, והוא נשאר בלי כלום, על זה שאלה הגמרא, אמאי שלו לא הגיעו, למה אינו נשאר עם הזכות על שלו, ואיזה זכות יש לו אם נתבטל החילוף גם על שלו כנ"ל, על זה המשיכה הגמרא בטענה חדשה, שבאמת אין לו את הזכות לנקוט פזרא וליתיב כי נתבטל וכו' כנ"ל, אבל למה לא נשאר לו טענה, שקולו דידכו והבו לי דידי, שכל מה שהוא הפסיד בגזירה שנתבטל החילוף וגם את שלו איבד באשר שהוא כבר נתן אותו לרבים חלף זכותו בישן של הרבים, הרי על כל פנים תישאר לו את זכות הזה, כי ממה נפשך יש לו או את הדרך חדש או את הזכות של דרך, ואם כן למה זאת הזכות אינה מגיע לו, ולימא להו שקילו דידכו והבו לי דידי – דהיינו אף על פי שהדרך אינו שלו, אבל יש לו זכות בו והם צריכים ללכת בישן. ועל זה תירצה הגמרא, מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו.

ונחזור על זה לפרש לשון רש"י ד"ה א"ה ז"ל אי הכי דלאו חילוף הוא אמאי שלו לא הגיעו, עכ"ל, והגר"א הניח בצ"ע איך לא שינה את הגרסה כמו תוספות שקושית הגמרא היא, אם יש גזירה ואין חילוף אמאי מה שנתן נתן. ולפי מש"פ הרי הגמרא כבר תפסה בפשטות מה שנתן נתן, כי הגזירה לבטל החילוף הולך לשני הצדדים, וקושית הגמרא היא, שאם אין חילוף לשני הצדדים, אמאי יש את המשמעות והדין של שלו לא הגיעו. אמאי נקט הברייתא לשון שלו, על כרחך דנשאר יש לו איזה זכות שהוא כן שלו, ואם כן אמאי אין מגיע לו אותו זכות, הכל כמשפ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

---

[1] וי"ל השלב הזה בגמרא באופן אחר – ובפרט לפי גירסת תוספות והגר"א שאינה כל כך מתאים לפירוש שלנו. שמעיקרא אפילו תאמר שאסור לקלקל דרך שהחזיקו בו רבים, עכ"ז הוה אמינא דהיינו לקלקל, אבל להחליף לגמרי ליתן להם חדש, מותר. ועל זה תירצה הגמרא שליתן להם חדש עוד יותר חמור, וקילקול כזה בטל החילופין. וכיון שנתחדש לנו דין זו, י"ל שקלקול בעלמא מותר, ורק קלקול גדול כזה שבא להחליף אסור, ובכגון זה עשו גזירה.

Ascending anew over the evil inclination

HH reoccurring depression and attacks of lust.... One feels oh no not this again! Will I never be free GF?!

Rabbi Nachman says, big mistake. Every second HY is creating the world completely new, and you have a completely new chance and start at life. The depression that is hitting you is making you feel that this is just a continuation of what you suffered and there is no end (this is the way of the fraudulent rabbis...), But the truth is you have risen to a higher level, you have in fact vanquished the depression and lusts of the lower level, and now that you have ascended the evil renews its onslaught according to the new level. Pay close attention to realize how in fact now you are much stronger and the despair much more external and weaker! Now you are living on a higher level and have so much more hope to go even higher. (Even regarding physical pain Rabbainu advised his daughter similarly, to visualize how the pain became slightly less, and then lesser, until it disappeared, and the main thing is joy).

Na Nach Nachma Nachman MayUman

The call for Messiah is like saying uncle

 HH

Sadly the exile has now been almost 2000 years, it can't go on much longer. HY sent us Rabbi Nachman who reinforced us with his message that there is no despair in the world whatsoever. Unfortunately however many are on the verge of despair, that's when you hear them calling out, Messiah. It is like saying uncle. 

זה מה שכתוב בפרשת בהר על מלך המשיח - או דודו או בן דודו!

BH there is no need to despair, thank God we have broad shoulders to rely upon - Na Nach Nachma Nachman MayUman, he has won and will win. His teachings are the highest, what can be higher than speaking privately directly with HY?! In fact in Hebrew, the word speaking is the same word as Messiah. Right now we can already enact the ways of Messiah, but screaming out for Messiah is the antithesis of everything Messiah is about. Rashi in the end of Kesuvos says that it is even forbidden to pray too much for the coming of Messiah. Messiah transcends time, so there is no despair by him, and to get with his spirit one has to follow the holy teachings of Rabbainu who set the way for his coming, may it be soon, amen. 

Even still there is a fundamental avoda very much contingent on Messiah, as the Ramchal writes in a letter answering a challenge – why he constantly wrote about Messiah even though he knew full well that the contemporary rabbis were engulfed in fear that he was messianic. ואכמ"ל.

Na Nach Nachma Nachman MayUman

New Nanach song to free the hostages

 

לא תלבש אישה נשק

 ב"ה

ידיה שלחה בכישור זו יעל שלא הרגתו בכלי זיין אלא ביתד דכתיב ידה ליתד תשלחנה, ומפני מה לא הרגתו בכלי זיין לקיים מה שנאמר לא יהיה כלי גבר על אשה (ילקוט שמעוני משלי תתקסד).

היום בעוה"ר לא חשים לזה בכלל.

בכל ימות העולם האנשים הגינו על הנשים, והיום שולחים הנשים להגן על אנשים. ולא רק שלא מתביישים בכך, אלא מתפארים.

ואולי דבר זה תלוי בלימוד תורה לשמה הנקראת מלחמתה של תורה, שמצינו בגמרא ובזוהר לשונות של מלחמה בעסקם זה עם זה בליבון סוגיות ודחיית הס"א. והרמח"ל גילה הרבה במהות ענין מלחמה זו בריש ספר אדיר במרום.

וי"ל שהיום כיון שנתמעטו הלבבות ואינם לומדים תורה לשמה, הרי נפל וניתק המלחמה מידי הגברים. (ועוד זאת, נשים משלו בו, ישעיה ג:יב עיין שם).

 

נ נח נחמ נחמן מאומן

 

צירופי אותיות של שיחות חולין וחכמה גבוה

 ב"ה

חיי מוהר"ן

רמ: ז"ל ובסעדת שחרית היו מספרין העולם לפניו ז"ל איזה שיחות חולין ולא הוטב הדבר בעיני (-אחיו) הרב רבי יחיאל. ובמוצאי שבת נכנס לחדרו של רבנו ז"ל ודבר עמו מזה ואמר לו רבנו ז"ל האתה זוכר כל הספורים וכו' וכו' ע"ש ע"כ. הרי איך שרבינו היה מצרף אותיות של כל הדיבורים לצירופים עליונים (וע' תורה יב ותרה רכה). אכן יש להעיר שהלוא רבי שמעון בר יוחאי השתיק את אמו מלדבר בשבת, ולא בחר לצרף הדיבורים שלה לצירופים עליונים. ויש לחלק בכמה וכמה דרכים ואכמ"ל.

 

שיחות הר"ן

קפא. שמעתי בשמו שאמר בזו הלשון אני יודע חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה. והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה. אך איני יכול לגלותם לבני אדם כי תמיד כשאני מתחיל לדבר עם אחד אני חפץ לשמע ולקבל ממנו דברים עליונים (הערה שנט– רא"ק ציין לאות צט, שהמדבר עם חבירו מקבל אור חוזר, עיין שם, ולא נראה שיש לו שום שייכות לכאן], ע"כ.

צע"ק כי כלל יש שהקב"ה יהיב חכמה לחכימא, ואיך יבוא לגלות חכמה למי שאינו חכם. וכי למדן גדול יכול למסור חידושיו העמוקים למי שאינו בקי בלימוד. ולהבדיל, וכי יכולים למסור חידושים במתמטיקה וקוונטים פסיקה למי שבכלל לא יודע ענינים אלו ואין לו שכל מיוחד. (ובמגילת סתרים גם כן כתוב שהמשיח יתן נאומים לכל העולם ויגלה להם דברים נפלאים, אבל שם יכול להיות בהדרגה, שילמד אותם לאט לאט כפי שכלם, מה שאין כן לשון רבינו כאן משמע שמיד הוא יקח אותם לרמה גבוה כזה שמיד יהיו בטלים וכו').

ואולי יש חכמות פשוטות שהם ממש מול עינינו ולא ידענו מהם.

ואולי החכמות האלו הם ממש בבחי' החכמה תחיה את בעליה, שהשכל בא עם החכמה, וממילא מובן שמיד יהיו בטלים להחכמה. [אבל אין לפרש שרבינו בעצמו היה נותן להשומעים חכמה, וכמו שמצינו שאמר לרבי נתן – אתה תחשוב שזה ממך וכו', וכן מצינו בעלמא בסיפורי צדיקים, כי אין הלשון כאן משמע כן כלל, רק שרבינו היה מגלה החכמה, ומהחכמה יהיו בטלים].

נ נח נחמ נחמן מאומן

האש שלי תוקד עד ביאת המשיח - בבא קמא דף כב

 ב"ה

מסכת בבא קמא דף כב

מחלוקת אם אשו משום ממונו או משום חציו

מצוה בו יותר מבשלוחו (קידושין מא.) מצוה בו בגמטריא נחמן ע"ה, בשלוחו בגמטריא נבש – ראשי תיבות נחמן בן שמחה, רמז למה שרבינו אמר שהוא זכה למה שזכה מעצמו ולא בזכות אבות. עוד י"ל שהרי עיקר פנימיות המצוה, בחי' מצוה בו – בו, מה שפנים המצוה, הוא השמחה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ה', וזה בחינת נחמן בן שמחה, כי מצוה הוא בחי' הוי"ה כמובא, כי מ"צ בא"ת ב"ש הוא י"ה, והרי י"ה ו"ה, הרי שהמ"צ הם לבושים בשביל הי"ה, וכן הצדיק הוא לבוש של שם הוי"ה בעולם, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא סז), ומקבלים בחי' יתירה מזו מהפנימיות – השמחה כנ"ל – בחינת נחמן בן שמחה.

והרי יש את המצוה שהוא בו ויש בשלוחו, ונר מצוה (נ”ר ראשי תיבות רבי נחמן), והאש שלי תוקד עד ביאת המשיח על ידי תלמיד היקר של רבינו סבא ישראל דוב אודסר, ובמסכת בבא קמא (דף כב.) יש אשו משום ממונו (עם האותיות והכולל בגמטריא נחמן) ויש אשו משום חציו (שזה ממש כאילו עשה בידים, אפילו יותר משליחות בעלמא, כמבואר במפרשים), בחי' חצי אשלח, חצ"י בגמטריא נ נח, צוה שלוחו – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

והנה בצוואת רבי נתן צוה על הדפוס, ואמר: ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את הספרים שיתקיימו 'יפוצו מעיינותיך חוצה'. ותהיו חזקים בממון, ברצון, ובטרחא, ע"כ.

הרי שלקיים האש שלי תוקד, צריכים כל הבחינות של אש, חזקים בממון, זה בחי' אשו משום ממונו, ובטרחא בחי' אשו משום חציו, שנחשב כפועל ידיו ממש. ברצון זה האדם המביא את האש, ואנן בשליחותיה עבדינן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הערות במסכת בבא קמא לפי הדף יומי

ב"ה

בבא קמא

יז:

פרק ב' משנה א'. הברטנורה מפרש "מהדס" - מרקד. והנה מהדס בגמטריא נ נח עם הכולל. הרי עוד גילוי על מהות של ננח.

ושם במשנה ג, הכלב והגדי שקפצו מראש, שרבינו פירש בילדותו שרקדו מארטש... ממש תורת משיח כמו שכתבנו בפרק על מתי רבינו זכה להשם נ נח נחמ נחמן מאומן.

 

כ. - כ:

א"ל רב חסדא (-שהיה כהן וחמיו של-) רמי בר חמא, לא הוית גבן באורתא בתחומא

(-ברש"י הביא פירוש, בבית המדרש, עיין בפרש"י בפרשת ויחי עה"פ רבץ בין המשפתים (מט:יד) בין התחומין, ועיין במסכת ברכות סג. בענין תלמידי חכמים ההולכים מעיר לעיר, ולמדו שם ממה שמשה רבינו לקח את אהלו, אהל מועד, הרחק מן המחנה, אבל בתוך התחום),

דאיבעיא לן מילי מעלייתא וכו' הדר בחצר חבירו שלא מדעתי צריך להעלות לו שכר או אין צריך וכו', א"ל מתניתין היא, א"ל הי מתניתין, א"ל לכי תשמש לי, שקל סודריה כרך ליה, א"ל אם נהנית משלמת מה שנהנית, אמר רבא, כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה, דאע"ג דלא דמי למתניתין קיבלה מיניה, האי זה נהנה וזה חסר והאי זה נהנה וזה לא חסר, ע"כ.

במפרשים כתבו טעמים למה רמי בר חמא דרש מחמיו שישמשו. ועוד צריך ביאור לשון של רבא, כמה לא חלי ולא מרגיש, הרי לפי רבא היה פשוט שטעה רמי בר חמא, אז לפי שהיה לו סייעתא דשמיא ניצול מחולי ולהרגיש שטעה?

וי"ל שאף על פי שזה נהנה וזה לא חסר לא חייב לשלם, מכל מקום לא יצא מכלל מקבל מתנה לענין של שונא מתנות יחיה, וכמו שחייבים לברך על בשמים אף על פי שאין הנאת הריח הנאה גשמי אלא הנאה רוחני, ואם לא בירך כאילו גוזל מהקב"ה וכנסת ישראל. וכאילו מעל [-שוב ראיתי שלפי הצל"ח במסכת ברכות מג: שלמדו חיוב לברך על הריח מכל הנשמה ולא סמכו על הכלל שאסור להנות מהעולם הזה בלי ברכה, הוא משום שאין מעילה בריח, הוכיח מזה בספר ציונים לתורה להגר"י ענגיל (כלל ז) שברכת הריח אינו אלא שבח, והמריח בלא ברכה אינו כגוזל ומועיל. ובעוללות אפרים (דין א') הקשה עליו כי מבואר בפסחים כו. שיש מעילה בריח (בתחילה הגמרא הביא מאמר שאין מעילה בריח, והקשו על זה עד שהוציא רב פפא את ריח מהדברים שאין בהם מעילה, כי יש בו מיעלה-), רק שלאחר שנעשה מצותו מותר להריח בו, עד כאן ראיתי במפורש], ולקמן בסוף העמוד אמר רבה הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת, ולכן כמו שיש ענין לאכול חולין רק בטהרת הקודש, כן יש להתנהג לא להנות מאחרים שלא מדעת – שלא מחסרו כלל. והזוהר הקדוש מדגיש לעשות המצות באגר שלם – בכסף מלא. וי"ל שזה הדרך שרמי בר חמא רצה להראות לרב חסדא, ועל כן דרש ממנו שישמשו, ואף על פי שאסור להשתמש בתלמיד חכם עד שהוא כבר תלמיד ולמד משהו, כאן השימוש היה כמשלם ליכנס לבית המדרש. וזה מה שאמר רבא כמה לא חלי וכו' גברא דמריה סייעיה, סיועה היינו שעוזר עמו, שהאדם לא סתם מקבל מתנה, אלא שהאדם פועל והשם יתברך מסייע לו בעבודתו, ובזה מקבל הברכה של שונא מתנות יחיה, ולכן קבלה רב חסדא, אף על פי שאינה הלכה לדינא של המשנה.

 

 

כב

דף כ"ב לשון לכבות, סימן שבו מופיע הסוגיא של אש, ר' יוחנן אמר אשו משום חציו וריש לקיש  אמר אשו משום ממונו. והקדים רפואה למכה, שהאש יהיה בדף לכבות. ובאמת יש לראות איך כ"ב מכבה את האש, כי אש, מרמז על האותיות מא' עד ש', שהם כ"א אותיות, ולכן כ"ב יתירה עליה ומכבה.

וסימן שר' יוחנן הוא שאמר אשו משום חציו, הוא שם המלאך הג' ממאורות המתפשטים מנהר פרת, בפעולות מרכבת התפארת של עולם הבריאה, שגילה בספר ברית מנוחה, ושמו יוחצצבירו"ן, יוח' – זה יוחנן, ואז יש ח"צ, וכן הד' אותיות הראשונות, הם אותיות חצי"ו. ואותיות בירו, הם גם כן ענין אש, כמובא כאן, דהדליק את הבירה. הרי אשו משום חציו שהדליק את הבירה. ועיין בליקוטי נ נח ח"ה מאומן בערכו עוד סודות המרומזות בשמו. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

Invite the world to the big wedding

HH

(Disclaimer this was written quickly from memory, it is not exact quotes etc.)

When Saba was in America, the boys went out for a few hours and returned completely unsuccessful, even a little bullied, and in utter desmay and despair. Saba told them if he were to reveal the secret of just two words of the Petek everyone would be nullified completely, they would lose their bechira - free choice. So the boys were like, yes! Do it!

Saba continued, there is going to be a big wedding, out job is just to make sure everyone gets an invitation, that they can't say they weren't invited.

That's our job folks, just to get the word out there to everyone, Rabbainu and his teachings are readily available to fix them and the whole world. Rabbainu is Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN.

Unfortunately no one ever merited to receive the secrets from Saba, BH Messiah will reveal them to us.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

Psalms song with music to free the hostages in merit of the holy Petek NNNNM

https://rumble.com/v3x6mds--song-to-free-the-hostages.html 

New Nanach song with music - From the river to the sea

 

אליעזר עבד אברהם כעובד אלקים שונה מאה ואחד פעמים

 ב"ה

פרשת שבועהה שעברה - חיי שרה

כד:כה

כד:כה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם-תֶּ֥בֶן גַּם-מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם-מָק֖וֹם לָלֽוּן.

אליעזר היה עבד אברהם. ובעבודת השם יש בחי' עבדו ולא עבדו, תרוייהו צדיקים גמורים, רק שאינו דומה השונה פרקו מאה פעמים וכו'. ורבינו הראה בתורה ז' שהשר של שכחה אינו שולט אלא עד ק' פעמים.

והנה העבד צריך לעבוד את רבו ביום ובלילה, כמו שאמרו חזל על עבד עברי, איזה עבודה יש לו וכו' וכל שכן עבד כנעני.

ולכן אליעזר עבד ה' שהיה דולה ומשקה מתורת רבו, והיה מקיים מאה ואחד פעמים, יש לו פעמיים ק"א. וזה מה שאמרה רבקה, גם תבן גם מספוא רב עמנו. כי יש קליפה הנקראת גם כמבואר בתנינא תורה ב, גם לי גם לך לא, קשה כשאול קנאה, ויש קנאה בין היום והלילה, שצריכים להשלים הלילה עם תורה שבעל פה. ואליעזר היה דולה ומשקה, ומשקה ע"ה בגמטריא תבן, ומספוא, מס-פוא, מ"ס בחי' מם וסמך שהיו עומדים בנס, בחי' שכחה כמבואר בתורה ז' הנ''ל, פו - בגמטריא אלקים, ועוד א' כדאיתא בגמרא הנ''ל היינו צדיק היינו עובד אלקים וכו' ומשום חדא זימנא קרי ליה לא עבדו, הרי באותו א' מתגבר על המ"ס של שכחה, ונעשה עובד אלקים בגמטריא פו (ב' פעמים גם, גם לי גם לך, אותיות ליל). וזה רב עמנו, שאליעזר היה לו ר"ב כנ"ל. (עמנו גם בגמטריא יצחק ע"ה) גם מקום ללון בחי' וילן יהושע (-משרת משה עבד ה') בלילה ההוא בתוך העמק וכו' בעומקה של הלכה (מגילה ג.).

ולכן כתיב (פסוק לב) ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו - פעם ראשונה שהתורה מזכירה אנשים אשר אתו! כי עכשיו ממש היה עוסק בתב"ן ומספוא כנ"ל דולה ומשקה, שק"ה בגמטריא פעמיים ר"ב ע"ה, כי לפחות לשני אנשים היה דולה ושונה פרקו ק"א פעמים כנ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת ויצא - האם יעקב אבינו היה צדיק הדור בעוד שיצחק אבינו היה חי - קודשת ארץ ישראל מהצדיק

 ב"ה

כח:י ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח.

הראשי תיבות של: מבאר שבע וילך חרנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

הסופי תיבות של: ויצא יעקב מבאר שבע וילך ע"ה בגמטריא ברסלב.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: מבאר שבע וילך חרנה בגמטריא ברסלב ע"ה.

רש"י פירש ז"ל לא היה צירך וכו' ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רשם, שבזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם, פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה. וכן ותצא מן המקום האמור בנעמי ורות (רות א), ע"כ, והוא המדרש רבה (סח:ו). ויש לדייק בלשונה, שיציאת צדיק, ולא כתב הצדיק (ומש"כ אח"ר שבזמן שהצדיק, הצדיק, היינו אותו צדיק שאנחנו מדברים בו), היינו שאין הדבר תלוי כאן במה שיעקב הוא מיוחד, וכמו שמצינו שהוא בחי' שבאבות, אלא אפילו כל צדיק. והגור אריה הוכיח את זה לענין מה שרש"י הביא דוגמא מנעמי.

והנה במדרש רבה שאלו על זה, שתינח אצל נעמי, שלא היתה שם אלא אותה הצדקת בלבד, אלא הכא דהוי יצחק ורבקה, ותירצו ז"ל רבי עזריה בשם רבי סימון אמר לא דומה זכותו של צדיק אחד לזכותו של שני צדיקים, ע"כ. והכוונה בשני צדיקים לכאורה לשלושה צדיקים שהיו שם מעיקרא, יצחק ורבקה ויעקב. ואף על פי שהתירוץ נראה קצת דחוק, כי לשון חז"ל היה שהצדיק הוא הדרה וזיוה, ולשון זה אינו משמע סתם תוספת, וצ"ל שבדרך כלל הצדיק הוא הודה וזיוה, ולכן אפילו כאשר יש עוד צדיקים שנותנים הוד וזיו למקום, מ"מ כאשר אחד מהם עוזבת, יש פגם בהודה זיוה והדרה. על כל פנים גם כאן מדוייק במדרש שלא דחו לתרץ שיעקב יותר מיוחד מיצחק ורבקה, שיעקב הוא בחיר שבאבות וכדומה, ולכן אע"פ שהשאיר שם שני צדיקים, הוא היה הודה וזיוה וכו', אלא דחקו ליישב כנ"ל שכל צדיק בעלמא מוסיף ומגרע בהודה וזיוה של המקום.

ומכאן יש לפקפק טובא על מכתב ר' געצ'י ז"ל לחבריו בפולין (ספר נחלי אמונה, מכתב כא) שרצה שכולם יקראו ויקחו מוסר הלכה למעשה, וכמה הבינו שעיקר הנקודה והמסר של המכתב במש"כ ז"ל וזה פירוש ויהי עשו איש שדה, היינו שינק רק מבחי' שדה מבחי' יצחק. והוא היה צריך לבוא לצדיק שבדורו בחי' יעקב, והבן כי נכון הוא בע"ה.     ונצרך לעובדה ולמעשה בכל דור ודור ופלאי הוא, ע"ש.

והרי הוכחנו לעיל כמה שמדוייק במדרש ובלשון רש"י לא לעשות יעקב אבינו באותו מעמד כבחיר ומיוחד מעל ליצחק, והשוו אותם שהיו שני צדיקים. וזה לא מונע לפרש שעשו היה צריך להכניע את עצמו ליעקב וללמוד ממנו, אבל לא מחמת ענין של "צדיק הדור".

ועוד יש לראות מדברי חז"ל אלו, שהצדיק הוא הודה וכו', שאפילו בתוך ארץ ישראל, העיקר הוא הצדיק, שהוא החן והיופי. ואע"פ שזה דבר פשוט, ורבינו כבר גילה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מ' שקדושת ארץ ישראל בא מהצדיק, עכ"ז הרבה צריכים הוכחות על זה. וכן ברש"י לקמן פסוק יג, קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו, ע"ש. כי יעקב לקח מאבני המקום וישם מראשתיו (פסוק יא), וכרש"י ז"ל זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, ע"ש, ומבואר שלא רק האבנים נעשו אחד, אלא כל ארץ ישראל התאחד תחתיו, שישכב עליו. ועיין במפרשים (חתם סופר, זכרון יוסף – (פיורדה תקל"ג)) שדנו ופלפלו איך יעקב אבינו שכב על אבני קודש, ועל כל פנים הקב"ה זה שהזמינו כמש"כ רש"י (פסוק יז) צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה, ע"ש. והרי רואים שכל ארץ ישראל ואפילו אבני קודש הקדשים – ויתכן שהם היו אבני המזבח של אבותיו, הכל אינו אלא לשמש הצדיק.

ועוד הרי מעשה שמים וארץ – כולל ארץ ישראל ביד אחד נבראו, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב שני ידים, כמבואר במסכת כתובות (ה.).

ובנין זה יש להזכיר שב' שבטים וחצי לא לקחו חלקם בארץ ישראל, אלא בחרו להיות בעבר לירדן מזרחה להיות בארץ שבו משה קבור, כמש"כ בפרשת וזאת הברכה (דברים לג:כא) וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון, ע"ש ברש"י.

נ נח נממ נחמן מאומן

בבא קמא - דף יומי דף טז-יז - חשדו לצדיקים על אשת איש

 ב"ה

מסכת בבא קמא

בבא קמא טז:

כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי (ירמיה יח:כב) רבי אלעזר אמר שחשדוהו מזונה ר' שמואל בר נחמני אמר שחשדוהו מאשת איש.

גם במשה רבינו מצינו (סנהדרין קי.) שחשדוהו באשת איש. וביאר המהרש"א (ח"א ד"ה כי. ש"ק ה' כסלו הילולה שלו, אשרינו שזכינו ללמוד מתורתו בו ביומו) שטעם אחד לשניהם, שמשה וירמיה היו מוכנים תמיד לנבואה ושניהם הוכיחו את ישראל בנבואתם ארבעים שנה. [ראה ילקוט שמעוני (דברים רמז תתקיט)], והוצרכו לפרוש מנשותיהם כדי להיות מוכנים לנבואה, ואמרו ליצני הדור שלא יתכן שפרשו זמן כה רב מנשותיהם, ולכן חשדו אותם באשת איש – עד כאן ראיתי במפורש.

פירוש זה לא מפרש למה חשדום על אשת איש, הלוא יש כלל (ברכות ל.) מהיות טוב אל תקרי רע, ולפי טענתם שמשה וירמיהו היו צריכים להיות עם נשים, בודאי היו ממעטים באיסור ולא היו עוסקים באשת איש החמורה וגם אוסרה על בעלה. ואולי כל עוד שהאשה היתה מותרת, לא היה סיבה להם לפרוש מנשותיהם, שהיו צריכות לקבל את זה בעל כרחן.

לענין משה רבינו י"ל אשת איש הכוונה על אשתו. וזה אתי שפיר בפרט במשה רבינו שנקרא איש, והאיש משה, איש האלקים. וכן לשון המפורש, 'שלא יתכן שפרשו זמן כה רב מנשותיהם', דהיינו שחשדו שחזרו לנשותיהם, ונשותיהם הרי הן אשת איש – והאיש זה עצמו.

אכן לענין ירמיהו בסוגיין אי אפשר לפרש כן, כי הגמרא אמרה: בשלמא למאן דאמר שחשדוהו מאשת איש היינו דכתיב ואתה ה' ידעת את כל עצתם עלי למות (ירמיה יח:כג), אלא למאן דאמר שחשדוהו מזונה, מאי למות? ע"כ. הרי מבואר שחשדוהו על אשת איש ממש.

ועל כל פנים מזה גופא מסייע לן בענין משה רבינו שלא חשדוהו על אשת איש ממש, כי לא מצינו שדנוהו למיתה, רק התלוננו. [ולפי פירוש הגר"א שחשדוהו למשה רבינו שאין נבואתו טהורה, לכאורה לפי טענתם יש חיוב מיתה מפני שמתנבא מה שלא שמע – דברים יח:כ ברש"י].

 

 

יז.

גדול תלמוד תורה שהתלמוד מביא לידי מעשה. ופרש"י ז"ל אלמא מעשה עדיף, ע"כ. ותוספות ד"ה והאמר מר, הקשו שמבואר במסכת קידושין (מ:) שנמנו וגמרו בזה שתלמוד גדול. ושם בקידושין תירצו התוספות (ד"ה תלמוד, בתירוץ השני) שלענין מי שעוד לא למד, בודאי תלמוד יותר גדול, אבל מי שכבר למד, ודאי המעשה יותר חשוב. [והפנים מאירות תירץ שהגמרא בקידושין מיירי כאשר המצוה אפשר על ידי אחרים].

עיין מה שכתבתי בהקדמה לספר ליקוטי נ נח חלק א, שיש בזה סוד של נעשה ונשמע, רז זה של המלאכי השרת שהכתירו את בני ישראל עם שני עדיים, והיו בגדר ובבחינת לא למדו, כי הרי עוד לא קבלו את התורה, ורק אז היו באים ללמוד, ועכ"ז אמרו נעשה ונשמע, הקדימו והחשיבו את המעשה יותר מהלימוד. ועל כל פנים מבואר בליקוטי מוהר"ן שבחינת 'נשמע' עוד יותר גבוה מהנעשה. ועכ"ז לכאורה מבואר החשיבות של העשיה שבו מתחילים. ואכמ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

איזה גבורה יש בשתיית יין ואלכוהול

 ב"ה

ספר ישעיה

ה:כב ה֕וֹי גִּבּוֹרִ֖ים לִשְׁתּ֣וֹת יָ֑יִן וְאַנְשֵׁי-חַ֖יִל לִמְסֹ֥ךְ שֵׁכָֽר.

ואנשי חיל ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

הראשי תיבות של: יין ואנשי חיל למסך שכר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

הסופי תיבות של: גבורים לשתות יין, וכן של:לשתות יין ואנשי חיל, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר, בגמטריא נון חית מם נון.

הוי גבורים לשתות יין, וקשה על איזה גבורה מדובר, והרד"ק פירוש שכל הכוונה שהוא היפוך הגבורה. ונראה לפרש, לשתות כמו על ידי השתיה נעשים גבורים, כי רק על ידי שכרות הם יכולים לצאת מחרדת לבבם ולאמץ נפשם בעזות.

עוד י"ל כי באמת קיים בטבע האנשים להתגאות בכמה הם יכולים לשתות יין ושכר, וכמו שהתפארה ושתי, אבא (-בלשצאר) לקבל אלפא חמרא שתי ולא רוי, וההוא גברא (-אחשורוש) אשתטי בחמריה (מגילה יב:), וכן אצל הצעירים יש תחרות כזה ובדומה לזה, והרי זה גבורה אצלם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Why we are seeing only now the great drive for tzitzis

BH finally I figured out the correlation. As they say in Hebrew, nufal haaseemon - bingo.

The desecration of the sanctity of the Tefilin, mostly by one particular cult who erased from their manuals all the laws which demand the wearer to have a pure mind (no thinking about women etc.) and body (no passing gas. Washing hands ritually at least at some point after waking up), because they maintain a philosophy that it is worth it to desecrate the Tefilin in order to reach out to save souls. The true action to take would be to first immediately give those souls tzitzis which have such a holiness that they can't be desecrated, they are even worn in the bathroom, they are in fact the aspect of the song of the future, single double triple square. About a decade ago there was a small initiative by one fraudulent rabbi to give out tzitzis, and maybe some others. Only now in this present war to obliterate hamas, there has been an all out drive to get everyone tzitzis, BH finally. All this I've written previously.

The correlation to the current events is remarkable. Since time immemorial the Jews have tolerated to a great degree the occasional random terrorist attacks. They tried to limit them etc. but they basically despaired of ever being free of them, and did their best to live as best as they could despite them. This is like wearing the Tefilin, occasionally passing gas or thinking something unholy RL.

Only now in this war against hamas when everyone is saying enough, they don't want to continue living with the occasional random terror, they want to root it out and be done with it for good. Ah BH this is the realisation that the first step to take is tzitzis.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

להתפלל על טובת הכלל

 ב"ה

ספר המידות

תפלה א. צריך אדם להיות נכסף ומשתוקק לטוב הכללי, אף על פי שימשך לו לבד הפסד, ע"כ.

דברים אלו לשון הכותב בפירוש העין יעקב (סימן ז') על הירושלמי (ברכות פ"ב סוף ה"א), דאיתא שם ז"ל אין דור שאין בו ליצנים, מה היו פריצי הדור עושין, היו הולכין אצל חלונותיו של דוד, ואומרים לו דוד אימתי יבנה בית המקדש, אימתי 'בית ה' נלך' (-שיר המעלות קכב), והוא אומר אף על פי שמתכוונין להכעיסני (כי לא יבנה בית המקדש רק אחר פטירתו מן העולם) – יבוא עלי (- לשון שבועה, כלומר יבוא עלי כך וכך אם לא כמו שאני אומר:) שאני שמח בלבי, דכתיב (תהלים קכב:א) שמחתי באמרים לי בית ה' נלך, ע"כ. וכתב הכותב הנ"ל ז"ל מכאן למדנו תועלת גדול, והוא שראוי לכל איש תם וישר שיהיה נכסף ומשתוקק אל הטוב הכללי, עם היות שימשך ממנו לו לבדו הפסד וצער. כמו ענין בנין הבית שאמר ה' ית', רק אתה לא תבנה את הבית כי אם בנך. וכל מי שחפץ להכעיס לדוד היה אומר בפניו טוב הוא שכבר יבנה הבית, שנראה מזה שהיה חפץ במיתתו, והיה ראוי שיכעוס דוד כנגד האומר, ולא היה עושה כן, אלא היה שמח, ע"כ.

ולימוד זה כבר למדנו ברש"י עה"ת (במדבר לא:ג) וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ה' במדין, פרש"י ז"ל אף על פי ששמע שמיתתו תלויה בדבר, עשה בשמחה ולא איחר (ספרי קנז), ע"כ.

ומשני המקומות האלו ניתן ללמוד שאפילו אם ההפסד הוא עד כדי מיתה ממש. אכן לכאורה זה גם כן תלויה באיכות הטוב הכללי, כי בשני המקומות האלו היה ממש גאולת ישראל. ובודאי יש חשבון גדול ועמוק לשער את הדבר.

עיין בשיח שרפי קודש ב:תרכ ז"ל מוהרנ"ת התבטא פעם שיש לו הרהורי חרטה על הזמן הרב שלא שהה אצל רבנו בחייו, אף על פי שעסק אז בתורה ובתפילה, כי היה צריך יותר להסתופף בצלו של רבנו ולהרבות בשמושו, ועל ידי זה היה מקבל ממנו עוד תורה הרבה, והיה זה טובה נצחית לו ולכל העולם, וכמו שאמרו חז"ל (ברכות ז:) גדול שמושו של תורה יותר מלמודה, ועיין עוד בספר המדות וכו', ע"כ.

עיין בספר נועם אלימלך, פרשת חיי שרה (ענין הג') ז"ל וזהו 'ואברהם זקן בא בימים' וכו' וכו' 'וה' ברך את אברהם בכל', דהצדיק המושך השפעות צריך שיהיה כל כוונתו לכללות ישראל, ולא יחוש על עצמו כלל כאילו אינו בעולם, רק הש"י הוא המשגיח על הצדיק ומברכו בכללות ישראל הגם שהוא אינו משגיח על עצמו, וזהו וה' ברך כו' 'בכל' פירוש בכללות ישראל, ע"כ.

ואילו כאן רבינו קבע, שאפילו איש ישראלי פשוט, עליו לדרוש טובת הכלל אפילו בהפסד לעצמו. אכן לפי הכתוב כאן בספר המידות לאו דוקא מחייב דברי הנועם אלימלך שתמיד לא יתפלל על עצמו עם הכלל, רק לעתים ובמקרים שיש טובת הכלל בניגוד לטובתו.

[ועיין חיי מוהר"ן שיד, הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול מאד כמו של עכשיו, ע"כ, וע"ש שב, שיב, תקיח.]נ נח נחמ נחמן מאומן

כמה מחשבות

 

ליקוטי מוהר"ן תורה נד

והקב"ה מצמצם אלקותו מאין סוף עד אין תכלית עד נקדת המרכז של עולם הגשמי שעומד עליו, ומזמין לו לכל אדם מחשבה דבור ומעשה לפי היום ולפי האדם ולפי המקום, ומלביש לו בזאת המחשבה דבור ומעשה שמזמין לו, רמזים כדי לקרבו לעבודתו, בכן צריך להעמיק מחשבתו בזה, ולהגדיל בינתו ולהבין מהו הרמיזות בפרטיות שמלבש בזאת המחשבה דבור ומעשה של זה היום שהזמין לו השם יתברך, הן מלאכה או משא ומתן וכו', עיין שם.

עבודה זו רימז הנביא (ישעיה ה:יב) ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. שצריכים לשים לב לכל פעולות ה'. ומיד אחר כך כתוב (פסוק יג) לכן גלה עמי מבלי דעת, עיין שם. כי על האדם להבין את הרמזים שהשם יתברך נותן לו במקומו ממש, כי השם יתברך מצמצם אלקותו עד נקודת האדם במקום שהוא, וכיון שאינו מעמיק מחשבתו להבין את הרמזים יצטרך לצאת לגלות ללמדם ממרחקים, כי באמת החכמה רחוקה כידוע.

ואף על פי שלשון הפסוק הוא ענין של ראיה – יביטו, ראו, לשונות כאלו שייכים גם כן לענין עין השכל במחשבה, כמבואר כאן בתורה נד, שכל מחשבה נשלח מהאין סוף ב"ה.

פעל ה', פירש רש"י מהתרגום הוא התורה (שעל ידי התורה פעל וברא העולם – קהילת יעקב ערך פו). מעשה ידיו, אלו הצדיקים שנבראוי בשתי ידים (שוחר טוב, תהלים קלט:ה).

 

אף על פי שרבקה היתה נביאה הוצטרכה ללכת לדרוש את ה' מבית מדרשו של שם, (אולי מחמת שהיתה מעוברת בבחינת דינים וקטנות), מן הסתם מחמת עשו שכבר היה נוטה אחר עבודה זרה, וכמו שמצינו אצל אברהם שהשם יתברך לא דיבר איתו עד לאחר שלוט נפרד ממנו (כך כתבתי בס"ד לעיל כד:כה). לדרוש את ה' פירוש רש"י ז"ל שיגיד לה מה תהא בסופה, עכ"ל. י"ל כי מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים, ובסוף נעשים אוהבים, ורצתה לדעת אם זה מחלקת לשם שמים שסופה כנ"ל. וכן אינה יוצאת מהתכוון עליה עצמה, כי אם לא תהיה מחלקת לשם שמים, למה אשכל גם שניכם יום אחד (כז:כה), ובאמת התורה העלימה סופה – יום מותה, שלא יקללו הבריות וכו' (רש"י לה:ח). וזה גם כן אותיות רבקה, קברה – הקבר והסוף שלה.

אגב, השם רבקה מצאנו פירושו הרתמה לחיבור בהמות (עיין במשנה עירובין ב., וע' בב"מ ל. הכניסה לרבקה), וכן לעיל פסוק כ', בת בתואל מפדן ארם אחות לבן, פירש רש"י פדן, לשון צמד בקר. וכן הולידה תאומים, שהיו קשורים בבטנה, ידו על עקב עשו. וכן רבקה, ר' זה ב' פעמים ק'.

 

 

 

איש שדה, יש לפרש כי יצחק העלה את התפילה לבחי' שדה (עיין באריכות מש"פ לעיל כד:כה). ופירוש יהודי, מי שרוצה לילך מדרגא לדרגא (חיי מוהר"ן טו – מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל וכו'). ועשו לא רצה לעלות מהדרגה שבה היה נמצא בזכות הוריו, ונשאר בדרגת שדה. ואילו יעקב המשיך לעלות והעלה את התפלה לבחי' בית. (בעל הסולם מסביר שהכח של המפרסמים של שקר לעשות מופתים בא מזה שהם מסתפקים להישאר בדרגתם ואינם מנסים לעלות).

 

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרק שירה - perek shira

 HH
This video and musical presentation of Perek Shira was deemed unworthy by youtube, so for years it has been unavailable. On behest of the artist of the pictures who commissioned me to make the video, I found the video in my backup storage and now BH it is once again available. Enjoy Nanach.

 

New Nanach song - no music

https://rumble.com/v3vd3g4-oh-my-lord-please-help-me-today-to-say-na-nach-nachma-nachman-mayuman-a-nan.html

בבא קמא - דף יומי

 ב"ה

מסכת בבא קמא

דף

ט: רש"י ד"ה בהידור מצוה ע שליש במצוה כז"ל עשה לך ספר תורה נאה לולב נאה טלית נאה ציצית נאה, ע"כ. וכבר העיר בדבר אברהם (ב:כה:ג בהערה) איזה הידור שייך להבגד של הציצית, וביאר שכשם שספר תורה מצוה לכרכו בשיראין נאים ככתוב בברייתא בשבת (קלג:) כמו כן יש לקשור הציצית בבגד נאה, כך מובא. ואינם דומים כלל, כי קדושת ציצית היא קדושה כזו שיכולים להביא את הציצית למקומות המטונפים, והרי מוכח שאינם שייכים כלל להסביבה והאוירה של עולם הזה, ואם כן גם הבגד לא תהיה תלוי בתנאים של עולם הזה בהידורים וכדומה (אבל הצבע של הבגד כן מעכב בצבע הציצית). מה שאין כן ספר תורה.

ובפשטות אינו קשיא כלל, כי טלית הוא בגד מיוחד לתפילה – שעל כן באמת אין להכניס טלית למקומות המטונפות, ולכן בודאי חל עליו מצות הידור.

 

רש"י ד"ה והמת יהיה לו כז"ל שומר שכר שפשע ונטרפה על ידי זאב כנזקי גופו חשיב ליה שהרי היה עליו לשומרה, ע"כ. קצת פליאה שזה נחשב גופו. אכן מצינו שמחשבת השומר מועלת לענין שליחות יד, שבית שמאי מחשיב המחשבה כאילו שלח ידו ממש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת חיי שרה - רבקה נגד עבודה זרה

 ב"ה

כד:כה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם-תֶּ֥בֶן גַּם-מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם-מָק֖וֹם לָלֽוּן.

גם תבן, וכן: תבן גם, ע"ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא.

הראשי תיבות של: גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

רב עמנו, ק"ק שזה כמו לשון של בנה עשו, יש לי רב. וי"ל שלשון של יעקב, יש לי כל, כל זה בחי' יסוד כידוע. ויסוד זה בחי' שד"י, סוף בנין הזכר, ובחי' יש די באלהותו. וכיון שהתבן והמספוא היו של אביה שהיה עובד ע"ז, בחי' מי שאין די באלהותו עד שעובד ע"ז, ולכן נסכיו הם בחי' רב. ואחר שפינה ביתו מע"ז (פסוק לא) כבר לא מזכיר את הריבוי, ועוד לא זכה לבחי' כל, אז סתם (פסוק לב) ויתן תבן וכו'.

ונראה לפרש עוד ענין ר"ב, דתנן בסוף פרק א' של מסכת אהלות (משנה ח) לענין טומאת האברים שמטמאים גם באהל, ז"ל רמ"ח אברים באדם, שלשים בפסת הרגל וכו' וכו' מאה ואחד מזה ומאה ואחד מזה, ע"כ, דהיינו שמנה שם כל האברים של הידים והרגלים [וי"א צלעות] וסיכם מספרם בפני עצמם, ר"ב.

והנה בליקוטי מוהר"ן תורה י' רבינו גילה בענין הגאוה שהוא בחי' עבודה זרה, שהיא שורה ביותר על הידים והרגלים. וכתב שם ז"ל אלו הבעלי גאוה, הם מעכבים תאוותו של השם יתברך, ואינם מבקשים מצדיקים שיתפללו עליהם, כי חושבים שהתענו וסיגפו את עצמם, ובזה הם צדיקים, אבל האמת אינו כן, וכו' עיין שם. ומבואר שם שרק על ידי בחי' יעקב יכולים להודיע גדולתו של הקב"ה להעכו"ם, ועיקר גדולתו של הקב"ה הוא שגם העכו"ם ידעו שיש אלקים שליט ומושל. ומסביר שם למה דוקא יעקב, כי צריכים להעלות התפלה מבחי' הר ושדה לבחי' בית, כי בבחי' בית יש גם לעכו"ם השגה, כמו שכתוב (ישעיה נו) כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים. ואילו אברהם קראו הר, ויצחק קראו שדה (פסחים פח), שאינם מן היישוב. ורק על ידי התפילות של יעקב מתיישב השכינה באופן שגם העכו"ם יכולים לדעת שיש אלקים. ועל כן אלו בעלי הגאוה, שהם לא סתם אנשים, אלא אנשים שהתענו וסיגפו את עצמם, עד שבאו לסמוך על עצמם, ומונעים את עצמם ואחרים מללכת אל הצדיק האמת להתפלל, הרי הם מעכבים תאווותו של השם יתברך. וזה הגאוה היא בחי' ע"ז כנ"ל.

הרי מבואר איך שעבודה זרה דייקא תלויה בר"ב בעל גאוה [עיין עוד בזה בליקוטי מוהר"ן תורה ח', שהצדיק האמת הוא בחי' מרדכי בגמטריא רב חסד, היפוך הרבנים – אלופי עשו. רב חסד הוא התיקון הו' של י"ג תיקוני הזקן, שהם הי"ג מידות של רחמים. והרי ממנו עד הי"ג האחרון, ח' תיקונים. ח' פעמים הוי"ה בגמטריא יצחק בעלה של רבקה. (הח' תיקונים הראשונים הם בחי' אברהם – רמ"ח, ח' פעמים א"ל כמבואר בספר אדיר במרום)] ושורה בר"ב אברים של הידים והרגלים. וי"ל שזה מה שאמרה רבקה, רב עמנו, עמנו בגמטריא נגלה וסוד, אם הב' תיבות, כמבואר בתורה י' שם, שהידים והרגלים הם בחי' נגלה ונסתר.

ובתורה י:ד כתב עוד ז"ל השב (אשת האיש – הנאמר אצל שרה, בראשית כ) ר"ת ה'ר ש'דה ב'ית, עיין שם. השב בגמטריא רבקה. כי רבקה עם יצחק קבלו את בחי' הר מאב'רה'ם וש'רה', והם המשיכו להעלות את התפלה לבחי' שדה, והולידו את יעקב שהעלה אותה לבחי' בית. וכן רבקה, עם ב' כוללים (כל שני אותיות יש להם כולל) בגמטריא שדה. וי"ל שזה מה שאומרים במנחה של שבת, יצחק ירנן, ירנן בגמטריא שדה ע"ה (אברהם יגל, יגל, עם מילואו – יוד גמל למד בגמטריא ההר. יעקב ובניו ינוחו, בחי' בית מנוחה).

כתוב בישעיה (ה:ח) הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ. ובמדרש הוא שם בר"י קרא ז"ל הוי על שגרמו בעוונותיהם שמגיעין חרבן בית ראשון לחרבן בית שני, שדה בשדה יקריבו, גרמו לבית לעשות שדה, כמה דאת אמר (ירמיה כו:יח) ציון שדה תחרש והר הבית לכמות יער, מי גרם להם לחרב, עד אפס מקום, שלא הניחו מקום שלא עבדו עליו עבודה זרה, ע"כ.

[הו"י הוא הצירוף של צפון, כי ג' אותיות י"הו, יש להם ו' צירופים, ויש כמה דעות איך לסדר אותם. צפון הוא בחי' יצחק, בחי' גבורה, בחי' ושחט אותו על ירך המזבח צפנה לפני ה'].

הרי בע"ז שלהם – 'עד אפס מקום', 'יקריבו' את הבית והורידו אותו לבחי' שדה, הבחי' השייך לרבקה – אותיות קרבה\הקרב. ולא החריבו והורידו אותו יותר עד בחי' הר, כי רבקה כבר אמרה לאליעזר כאן, גם תבן גם מספוא רב עמנו (-אולי יש לפרש עמנו, מלשון גחלת עמיא, דהיינו שמתחלשת והולכת לכבות, כמו שהופיע בדף ימי של היום בבא קמא), מספוא בגמטריא מקום ע"ה, וגם יש בו את האותיות: אפס, הרי עד אפס מקום. הרי בכחה של רבקה להעמיד את מעמד התפילה בבחי' שדה אפילו עד אפס מקום – שלא הניחו מקום שלא עבדו ע"ז. וזה מש"כ בפסוק לא – ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים, פניתי הבית, בחי' חרבן הבית, ונשארת בבחי' שדה, ומקום לגמלים, כי הגמלין רובן כשרים (פרש"י ז"ל שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום), אבל אינם במעלת הספנים – שרובן חסידים (פרש"י ז"ל שפורשין למקו הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין). והרי כל הסיפור של רבקה כאן מדבר על הגמלים, וזה בחי' שדה. ועוד צריכים להעלות לבחי' בית, על ידי יעקב, בחי' הספנים, ה"ס בגמטריא אדנ"י – פנים, בחי' פניא-ל\פנוא-ל (בראשית לב:לא-לב) כי ראיתי אלקים פנים אל פנים.

[ויש להתבונן עוד, כי המשך הנביא ישיעה שם – הוי מגיעי בית וכו' -פסוק ט – באזני י"צ אם לא בתים רבים לשמה וכו'. באזני ה' – בחי' שם ס"ג. וידוע מהיחודים של האריז"ל עה"פ חדשים לבקרים רבה אמונתך, סופי תיבות כמנין ק"ה בגמטריא ס"ג עם המ"ב אותיות, וי"ל זה בחי' רב-קה. גם 'עמנו' ראשי תיבות של ד' עיקרי המילואים של שם הוי"ה ב"ה ע"ב מ"ה ן"ב וס"ג.]

ואגב, עכשיו שפירשנו בס"ד שמספוא הוא במגטריא מקום, הרי – גם תבן גם מספוא, רמז למה שמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה יא, שתבן לשון תבונות התורה, והדיבור של איש ישראלי מאיר לו לכל המקומות שצריך לעשות תשובה, עד שזוכה לתבונות התורה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הפתק הקדוש וספר הנשרף

 ב"ה

הפתק הקדוש וספר הנשרף

 

כבר קבעתי בס"ד יסודות חזקות לייסד שענין הפתק הקדוש הוא דרך שהיה לרבינו הקדוש איך שהיה מתנהג עם המשכילים באומן, שדרך זה לא מסר לרבי נתן, ורבי נתן תמה עליו מאד ולא זכה לעמוד עליה. והארכנו על זה במקומו. והנה אולי זה הדרך של ספר הנשרף, שאילו רבי נתן היה צריך להסתלק ולעלות לרבינו כדי ללמוד ממנו (כך מסופר בשיח שרפי קודש (ב:תרלב, ד:תרכו) על חלום של רבי נתן קצת לפני פטירתו) ואילו לסבא ישראל רבינו טרח לרדת ללמדו. כי יש כמה השוויות בין הפתק הקדוש לספר הנשרף.

א. שר"ף זה בגמטירא פת"ק. פת"ק בא"ת ב"ש – וא"ד בחינת הלוא זה אוד מוצל מאש, וכן בראשי תיבות של הפסוק ותקם את דבריך כי צדיק אתה, וא"ד, גם הסופי תיבות עם האותיות בגמטריא פתקא.

ב. וכן יש רגליים לדבר שהפתק הקדוש נשרף, שהוא באמת פליאה גדולה, כי הרי רבינו בעצמו (חיי מוהר"ן תעח) הכחיש בספר רזיאל המלאך שהעולם היו מיחסים לאדם הראשון, והביא ראיה שהרי הספר בעצמו נשרף, ואם כן תמוה מאד איך הפתק הקדוש שהוא מגן וצינה לכל חוסי ה' ישרף?! אלא אם הפתק הקדוש הוא בחי' נובלות של הספר הנשרף מובן היטב, כי כן הוא הדרך גם בגלגולי אדם, שאם בגלגול הקודם נהרג על קידוש השם אז עלול גם בגלגולו להירג על קידוש השם ר"ל, וכמו שרבינו סיפר באחד מהסיפורים על המהרש"א ומבואר בכתבי מהרח"ו, ואם כן שפיר נשרף הפתק!

ג. ספר הנשרף רבינו שלח אנשים לכל העיירות לקרוא ממנו דף אחד (כוכבי אור, אותות ומופתים מרבינו כה), וזה ענין הפתק, שהוא עיקר ההפצה. אכן גם את דפי לקוטי מוהר"ן היו משאירים.

ד. מבואר הדבר ששריפת הספר הנשרף היה להסיר עוצם טומאת קליפת האפיקורסות בעולם (פרפראות לחכמה תורה רפב), וכן היום עיקר המלחמה נגד האפיקורסות הוא על ידי הפתק, וכן ייסדנו שענין הפתק הוא הדרך שהיה לרבינו לקרב האפיקורסים ולהחזירם בתשובה.

ה. מכל הכתוב בספר הנשרף נשאר לנו לדעת רק שבתוכו דיבר גם על עוצם מצות הכנסת אורחים והצעת המטה בשבילם, וכן מענין גודל ענין סעודת ראש חודש. והנה ענין הכנסת אורחים תלמידי חכמים מבואר בלקוטי מוהר"ן שהוא סוד קרבן התמיד ותיקון הד' אלפין של התורות הנפולות, הרי שזה ממש הענין להקים תלמיד כשר, תלמיד היקר סבא ישראל. וכן ענין ראש חודש מבואר בכמה וכמה מקומות שהוא ענין התלמיד, הלבנה שמקבל מהצדיק בחי' השמש. הרי אלו הנקודות נשמרו לנו בהשגחה לדעת חשיבותם, וחזרו ונתחזקו בפתק הקדוש.

ו. בספר חיי מוהר"ן (אות קעד) כתוב ז"ל הספר השני הנשרף היו בו ארבעה חלקים ע"כ. וי"ל שלכן גם הפתק הקדוש יש בו ד' מסרים. א' מאד היה וכו' להגיד לך וכו'. ב' נ נח נחמ נחמן מאומן. ג' ובזה אגלה לך סוד וכו'. וסימן וכו'.

 

ולפי זה י"ל שהפתק השלישי של זמן הגאולה קרוב מאד, זה בחי' ספר הגנוז.

ז. סידור שערי ציון. תיקוני תפלות ליום השבת:

ברוך שמו מפי שרפיא"ל שר מרכבתא דרהטון קדמוהי מאה ותמניא רבבן שרי רתיכא נורא ירוקא ואשתא ירקרקתא ואשתא ארגונתא, ומרומם זכרו וכו'.

מאה ותמניא – ק"ח - בגמטריא נ נח. וכל אלו שייך לשרפיא"ל - עיין בחלק ה' מאומן, פרק על הפתק הקדוש וספר הנשרף.

בהמשך התפלה שם מזכיר את השיר של לעתיד והשיר חדש ז"ל

ברוך שמו בשירות המשוררים הקדמונים, שיר של אדם הראשון, ושיר של שבת, ושיר של משה וישראל על הים, ושיר של ישראל בבאר, ושיר של דבורה וברק, ושיר של דוד, ושיר ששררו הלוים בבית המקדש, ושיר ששררו על חמשה עשר מעלות העזרה.             ומרומם זכרו בשיר שעתידין לשורר בארץ יהודה שיר עז לנו וגו'. ושיר אשר ישוררו בליל התקדש חג, וכל השירים אשר שר שלמה המלך ע"ה, בשיר השירים ראש כל השירים סלת נקיה לכל כתבי הקדש, ובשיר חדש אשר עתידין הגליות לשורר, שנאמר 'שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה' וגו', עכ"ל. 

עוד שם:

באד"ה ברוך שמו בכל השמות: ומרומם זכרו בירושלים ובית קדשי הקדשים שבמרום שחקים והיא בנויה וכו' ואלף וארבע מאות ושמונים מגדלות של אבן יקרה יסובבוה, ובין כל מגדל ומגדל עשרים ומאה שערים וכו', ע"כ.

אלף וארבע מאות ושמונים, זה י' פעמים נחמ"ן.

ברוך שמו בקול הנשמע בסיני ההולך וחזק מאד אשר החריד כל המחנה. ומרומם זכרו בקול שופר גדול העתיד להשמיע מהר סיני ובו יקרא דרור ובו יתקבצו כל ישראל ובו יעוררו ויקיצו משנתם ויכירו וידעו כי הוא ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ולכן יברכוהו מחיה מתים, עכ"ל. האם יתקבצו אצל הר סיני, או רק משם ישמיע קול השופר?

נ נח נחמ נחמן מאומן

מה שתפללים להנצל מבושה

 ב"ה

למען לא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד.

קצת קשה שהרי קי"ל (בבא בתרא עה, ליקוטי מוהר"ן כא, ובעוד מקומות) שכל מהות של עולם הבא – כל צדיק וצדיק נכוה מחפתו של חבירו. ואפילו אם הכוונה כאן הוא שלא נבוש מעבירה ממש, איך מתפללים סתם שלא נבוש אם זה ממש מהות עולם הבא.

י"ל על זה הגדיר – לעולם ועד. לעולם ועד זה בחי' זעיר אנפין (-עולם של ו' קצוות) ונוקביה, או מלכות לבדה (-כמו בכוונות של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד). וידוע ששכר עולם הבא מתחיל מאבא ואימא (עיין קל"ח פתחי חכמה).

נ נח נחמ נחמן מאומן

This blog is being severely shadowbanned by Google

HH

Yesterday I did some searches on Google, with exactly "-" from the blog, and the blog didn't come up in the results, Google told me it couldn't find any such quote.

BH obviously HY wants to keep the blog hidden. This could be for many auspicious reasons, Rabbainu says this shields us from the evil eye of the wicked, and brings about their ultimate downfall....

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

The holy kibutz in Israel

 HH Rabbainu revealed the power of the 'kibutz' when holy souls get together, each soul that joins multiplies their power exponentially,  1 =1, 2 = 2, 3 = 6, 4= 24, 5 = 120, 6 = 720, and so forth, very quickly the number becomes to huge to fathom, and the tzadik can rebuild this world and other worlds with them. BH this year tens of thousands were in Uman, so there is great hope.                                           

The zionists appreciated the Breslov kibutz, and so they applied the name kibutz to the communities they built. This is not for nothing. The main kibutz is obviously by Rabbainu, in Uman, but everywhere holy souls get together there is an aspect of the kibutz, and secondary to the main kibutz by Rabbainu, is the kibutz of all the Jews in Israel. Recently we suffered a tremendous tragedy and loss of thousands from the kibutz in Israel, a tremendous retrograde. Also recently over 300,000 Jews returned to Israel, to strengthen the kibutz. The exponential power of another 300k to the kibutz is unfathomable, and we already see tremendous manifestations of this, everyone is talking about the great spirit of unity even between the most diverse elements of society - something familiar to anyone who merited to be in Uman. There is an increasing yearning to do something good for others, and to do a mitzva joyously, and so much more. BH this is just the beginning. Thousands of soldiers already have the holy petek and kamaya in their name tags! BH Na Nach Nachma Nachman MayUman

From Barbaria to Israel

 HH

Enoash, the grandson of Adam, lived in the years 235-1140. In his days the people began worshiping the constellations. HY warned and punished them by flooding a third of the world (-also faces began to resemble monkeys, the mountains became rocky and unplowable, the dead began to decompose, and people became open season for the damagers). In the medrash (rabba 23:7) the rabbis say that there were actually two floodings, Rabbi Yuden and Rabbi Avuhoo and Rabbi Eliezer in the name of Rabbi Chaneena said, the first rose till Akko and Yafo, and the second rose to the hands of Barbaria. Rabbi Chananya and Rabbi Acha in the name of Rabbi Chaneena said, the first one reached Barbaria, and the second reached Akko and Yafo.

Those warning went unheeded until the necessity for the great flood.

Noach lived 1056 - 2006, the flood was in 1656 (right after the passing of Mesueshelach, the son of the grandson of the grandson of Enoash, and the grandfather of Noach).

HY swore the Jews not to bring redemption before the time, the punishment for transgressing this oath RL: their flesh will be open season like the dear and gazelles. 

Recently we experienced something that fits the description of punishment abandoning the flesh of the Jews to complete Barbaraia. 

Thank G-d it was contained, the aspirations of the barbarians was much much greater, but they got ahead of themselves and lost themselves in their blood and sexual lusts, and forfeited their larger plan.

There are some Jews that maintain that having a state of Israel is a violation of the oath. Most Jews follow the ruling of the Avnay Nezer and other rabbis who decided that since the gentiles themselves gave Israel to the Jews, it is ok. This is a huge topic, books have been written on it.

Rabbi Tzadok Hakohen, most famous for the references he provided for Rabbi Nachman's Sefer Hamidos - Book of Character, wrote in his sefer Tzidkus Hatzadik, that even though previously when the Jews seized power and independence prematurely, they were wiped out (see e.g. Numbers 14:44), in the end of days the Jews will succeed with holy brazenness to attain independence - and it will accepted by HY. That which the holy Sages said that in the times of Messiah - chutzpa will proliferate - will come to fruition even to the extent that the Jews will prevail in there autonomy.

After the flood, in the year 1996 from creation, the people united, all using the holy tongue - Hebrew, to build the tower of Babel, in an attempt to make sure there would never be another flood. HY dispersed them and divided them into seventy different languages.

Following kind of on theme of R. Tzadok, and viewing the recent massacre as an aspect of the flood, even if only the aspect of the flood of Enoash which forebode the great flood RL, now the Jews must go on to rectify the tower of babel, and have unity, with the holy tongue of Na Nach Nachma Nachman MayUman.

Na Nach Nachma Nachman MayUman

רב עמרם חסידא הוציא את היצר הרע שלו

 ב"ה

מסכת קידושין דף פא.

מעשה דרב עמרם חסידא – אשבעיה דינפק מיניה, נפק מיניה כי עמודא דנורא, אמר ליה חזי דאת נורא ואנא בישרא ואנא עדיפנא מינך, ע"כ.

עיין בליקוטי מוהר"ן עב, שכיון שכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, כיון שהאדם הורג את יצרו, עולה מדרגה ומקבל יצר הרע יותר גדול. אכן גם כן מבואר שם שיש דרגות במיני יצר הרע, הדרגה הרגילה ברוב בני אדם הוא התאוה השורה בעכירת הדמים. ויש יצר הרע שהוא בחי' קליפה דקה, וכו' עיין שם. ולכן נאמר, שאחד מאלו היה לו לרב עמרם והוציאו, וקיבל היצר הרע של הצדיקים הגדולים, כמו שמבואר בתורה קצ, שאצל הצדיקים הגדולים הבחירה שלהם הוא רק בדעת, לכוון כראוי מהו דעתו ורצונו יתברך. ויש לומר שזה הלשון, ואנא עדיפנא – לשון יתרון, כי בברכת קריאת שמע אומרים, חמלה גדולה ויתירה, ומצאתי שהמרח"ל פירש יתירה שהכוונה – דעת (ובאמת כן לשון הכתוב בקהלת ב:יג שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך).

נ נח נחמ נחמן מאומן

Turn the rocket around with NA NACH

 

מסכת קידושין דף פא:

 ב"ה

מסכת קידושין

פא:

רבי חייא בר אשי הוה רגיל כל עידן דהוהנפל לאפיה הוה אמר הרחמן יצילנו מיצר הרע, יומא חד שמעתינהו דביתהו, אמרה מכדי הא כמה שני דפריש ליה מינאי, מאי טעמא קאמר הכי, יומא חדא הוה קא גריס בגינתיה, קשטה נפשה חלפה ותנייה קמיה וכו' וכו'

וקצת קשה מה אהניא ליה כל התפילות שהיה מתפלל כל יום, ויש לדחות שעל כל פנים רק נכשל במחשבה וכוונה, וניצל מעבירה גמורה.

ועל כל פנים נראה שיש בזה רמז בזה שלא לעשות ענין מתאוה זו, עיין שיחות הר"ן קכט ז"ל ואמר, שלענין המחשבות והבלבולים שמבלבלין לאדם בענין זה, שדיה לצרה בשעתה (ברכות ט:), ולא יבלבל עצמו כלל כלל בענין זה, לא קדם ולא אחר כך, עכ"ל. ועם כל זה בודאי צריך להתפלל הרבה ולצעוק הרבה להשם להנצל ולהנקות מתאוה זו, וצריכים לומר, שזמן תפילה שמייחד לזה, לחוד.

 

 

אביי מכלליה מכולה דברא, רב ששת מעבר ליה מצרא.

ואילו בדורות הקדמונים נשתבחו בזה שהיו רועה צאן, ונקראים השבעה רועים. והיום שפסקינן שאין לחשוש בזה משום יהורא, לכאורה הוחזר העטרה ליושנה, ויש מעלה להיות רועה, וצ"ת.

ומעין זה מה שמצינו אצל אברהם, שים נא ידך תחת ירכי, שלא חש בכלל בזה, ואילו רבינו הקדוש – רבי יהודה הנשיא היה נזהר אפילו מלהסתכל בברית שלו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מה היתה טענת סדום על לוט

 ב"ה

פרשת וירא

יט:ט וַיֹּֽאמְר֣וּ | גֶּשׁ-הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָֽאֶחָ֤ד בָּֽא-לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת.

לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם, בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הד' פעמים והכולל.

הראשי תיבות של: הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של:לגור וישפט שפוט עתה נרע לך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שפוט עתה נרע לך מהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וישפט שפוט עתה נרע לך מהם, ושל: שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו, בגמטריא רב נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

קשה להבין טענת אנשי סדום, הלוא לולא לוט כולם היו שבוים ועבדים להד' מלאכים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Digestion

HH

It seems to me that for digestive matters it is helpful to lean on the left (-similarly when eating one should lean on the left to avoid choking, and the first half of the night one should sleep on their left. That's digestion time). 

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

The Three Yichudim the Baal Shem Tov Received From Messiah Correspond

 HH

This post follows a previous post: NaNach: Three sets of yichudim corresponding to the three reasons of creation (naanaach.blogspot.com)

There’s a famous letter from the Baal Shem Tov (to his brother in law) in which he writes:

And I asked (the mouth of – directly) Messiah: “When will the master (/mister) come?” And he replied: “With this you will know, when your teachings will be publicized and revealed in the world, and when ‘your wellsprings will spread outside (Proverbs 5:16)’ what I taught you and you perceived, and they too can do yichudim and ascensions like you, and then all the klipos (-evil husks) will cease, and there will be an auspicious and salvatory time. And I was troubled with this, and I had great anguish at such a length of time, when can this possibly be? However, from what I learned when I was there, three segueloas (- a segula is something which is propitious for some type of effect), and three holy names, and they are easy to teach and explain, my sentiments were assuaged, and I thought: It is possible [-here there is a repetition of the previous line: However, from what I learned…], they also will be able – the men of my age, to come to the level and aspect like me, that is, with their ability to ascend, and they will learn and perceive like me, but permission was not granted for all the days of my life to reveal this. However, this I will inform you, and Hashem will be to your succor, before Hashem should be your way, and do not stray when you pray and you learn, and every single word and what leaves your mouth, have intention to unify (-HY), because in every single letter there are worlds and neshamoas and Divinity, and the letters ascend and they tie together and unite and form a word, and they make a real unification with/in the Divine. So include your neshama with them in every single aspect of what was stated above. And all the worlds are united as one, and ascend, and a great joy and delight is made, boundless. With your understanding of the joy of a groom and bride, in a small and coarse (comparison), and all the more so in such a supernal level. And certainly Hashem will be to your succor, and everywhere you turn you will be successful and percipient, ‘give to the wise and they will be more wise’ (Proverbs 9:9).

 

The general belief is, that the Baal Shem Tov was not granted permission to reveal the shortcuts he received from on high, but he left hints in this paragraph to attaining them.

The Baal Shem Tov clearly states the objective is to unify the worlds, and neshamoas, and the Divine. These three directly correspond to the three sets of unifications established by the Ramchal. The unification of the Divine, is the first set which is primarily covered by the Arizal as explained above. The unification of the neshamoas, is the second set, which is based on connecting our souls to the true tzadikim and effecting their power, as explained above. The unification of the worlds, is the third set of yichudim, where all the worlds are united as one and absolutely abnegated to the unity of HY.

 

The Baal Shem Tov wrote that it only he could reveal it, it would be easy for everyone to accomplish. It is impossible for us to know what constitutes ‘easy’, perhaps the clear and methodological presentation of the Ramchal, had it been known in those times, would have been considered ‘easy’. In any case, it definitely brings things much closer.

Na Nach Nachma Nachman MayUman

דברי כיסופים להשם יתברך הוא דרך חזק להביא הגאולה

 ב"ה

כבר כתבתי כמה פעמים על גודל החשיבות לעסוק בכיסופים דקדושה. ופה באתי להוסיף שבאמת רואים שעם ישראל - מזלייהו קא חזי שזה עיקר גדול, ולכן בחרו ביותר בתהלים קל - שיר המעלות ממעמקים. והנה תמצית הדברים:

מבואר בליקוטי מוהר"ן תורה לא, שעל ידי כיסופין דקדושה בכח ובפועל נתהוו נפשות שיוצאות ומתגלגלים בעולם ומחזירים העולם בתשובה, ומסורה בברסלב שזה אחד מהדרכים החזקים להביא את הגאולה. ובסיפור הראשון של סיפורי מעשיות משנים קדמוניות מעשה מאבידת בת מלך, השני למלך היה צריך להוציא על ידי שנה של כיסופים. ובלקוטי עצות ערך התבודדות, ועל ידי זה יכולין להחזיר כל העולם למוטב, ע"כ. ושים לב שהפרק בתהלים שעם ישראל בחר בו יותר מכולם, להגיד תמיד בכל פעם על כל צרה שלא תבוא, הוא פרק קל – שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'. הפרק יש בו ח' פסוקים, שלושה מהם הם דברי כיסופים להשם יתברך. פסוק ה' קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי – קויתי, קותה, הוחלתי. פסוק ו' נפשי לה' משמרים לבקר משמרים לבקר – משמרים פעמיים ממש געגועים. פסוק ז' יחל ישראל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Tough Love

HH everyone is talking about how much brotherhood and unity there is now amongst the Jews BH.

It is interesting to note that presently hundreds of thousands of Jews are studying together Tractate Kedushin - marriage - the enactment of bonding in love. Certainly that has a great influence to bring more love and togetherness.

Unfortunately there is a severe crisis in the Jewish world (and much much worse in the rest of the western world) of singles who can't find their soulmates, my humble self included. Perhaps that is why the love and togetherness we are experiencing came at such a high price, but we'll need to wait to hear from the prophetic contemporary rabbis to ascertain this.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

Human shields and collective punishment This week's parsha - Va-yairuh

HH

Human shields and collective punishment

This week's parsha - Va-yairuh

HY decides to destroy Sedoam and its 4 sister cities, because of their wickedness and evil, even torturing to death a young girl for giving food to a pauper. HY says I must tell Avrohom, after all, I gave him this land and these are his constituents. Avrohom immediately begins to try to save them. He argues, if there are fifty righteous, even if they don't have the merit to save everyone, at the very least You can't kill them.

Here there is a plausible indication that Avrohom understood that on less than 50 there could be collective punishment, this can be refuted.

HY says, if there are 50 righteous I will spare everyone. 50 human shields save 5 whole cities.

But there weren't 50, and eventually Avrohom tried to save one city if there were 10, but there weren't.

So the angels set out to destroy all 5 cities. But Loat was slow and he pleaded to have refuge in the smallest and youngest of the cities, and thus one of the 5 wicked evil cities, which didn't even have 9 righteous people, was spared on account of Loat. So Loat and his daughter shielded a city of wicked evil people.

Really throughout the Torah we find that one tzadik can save his entire city, or even the entire world. Mesushelach held up the great flood until his passing. When Moshe Rabbainu sent the spies to Israel he told them to ascertain whether or not there was a "tree" - a tzadik whose merit would stand for them. There are many more examples.

So why did Sedoam need 10/9 per city, whose presence would be shields for the evil wicked inhabitants? 

Either because of their sheer utter evil and wickedness. Or, Avrohom wasn't asking for the merit of 10 tzadikim, just 10 people who were righteous - meaning not culpable and deserving punishment, and thus they should be shields on everyone else who were very culpable. Either way it appears that this shield and saving apparatus would have only taken effect on account of Avrohom's prayer and request from HY.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN