רב עמרם חסידא הוציא את היצר הרע שלו

 ב"ה

מסכת קידושין דף פא.

מעשה דרב עמרם חסידא – אשבעיה דינפק מיניה, נפק מיניה כי עמודא דנורא, אמר ליה חזי דאת נורא ואנא בישרא ואנא עדיפנא מינך, ע"כ.

עיין בליקוטי מוהר"ן עב, שכיון שכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, כיון שהאדם הורג את יצרו, עולה מדרגה ומקבל יצר הרע יותר גדול. אכן גם כן מבואר שם שיש דרגות במיני יצר הרע, הדרגה הרגילה ברוב בני אדם הוא התאוה השורה בעכירת הדמים. ויש יצר הרע שהוא בחי' קליפה דקה, וכו' עיין שם. ולכן נאמר, שאחד מאלו היה לו לרב עמרם והוציאו, וקיבל היצר הרע של הצדיקים הגדולים, כמו שמבואר בתורה קצ, שאצל הצדיקים הגדולים הבחירה שלהם הוא רק בדעת, לכוון כראוי מהו דעתו ורצונו יתברך. ויש לומר שזה הלשון, ואנא עדיפנא – לשון יתרון, כי בברכת קריאת שמע אומרים, חמלה גדולה ויתירה, ומצאתי שהמרח"ל פירש יתירה שהכוונה – דעת (ובאמת כן לשון הכתוב בקהלת ב:יג שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך).

נ נח נחמ נחמן מאומן