אליעזר עבד אברהם כעובד אלקים שונה מאה ואחד פעמים

 ב"ה

פרשת שבועהה שעברה - חיי שרה

כד:כה

כד:כה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם-תֶּ֥בֶן גַּם-מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם-מָק֖וֹם לָלֽוּן.

אליעזר היה עבד אברהם. ובעבודת השם יש בחי' עבדו ולא עבדו, תרוייהו צדיקים גמורים, רק שאינו דומה השונה פרקו מאה פעמים וכו'. ורבינו הראה בתורה ז' שהשר של שכחה אינו שולט אלא עד ק' פעמים.

והנה העבד צריך לעבוד את רבו ביום ובלילה, כמו שאמרו חזל על עבד עברי, איזה עבודה יש לו וכו' וכל שכן עבד כנעני.

ולכן אליעזר עבד ה' שהיה דולה ומשקה מתורת רבו, והיה מקיים מאה ואחד פעמים, יש לו פעמיים ק"א. וזה מה שאמרה רבקה, גם תבן גם מספוא רב עמנו. כי יש קליפה הנקראת גם כמבואר בתנינא תורה ב, גם לי גם לך לא, קשה כשאול קנאה, ויש קנאה בין היום והלילה, שצריכים להשלים הלילה עם תורה שבעל פה. ואליעזר היה דולה ומשקה, ומשקה ע"ה בגמטריא תבן, ומספוא, מס-פוא, מ"ס בחי' מם וסמך שהיו עומדים בנס, בחי' שכחה כמבואר בתורה ז' הנ''ל, פו - בגמטריא אלקים, ועוד א' כדאיתא בגמרא הנ''ל היינו צדיק היינו עובד אלקים וכו' ומשום חדא זימנא קרי ליה לא עבדו, הרי באותו א' מתגבר על המ"ס של שכחה, ונעשה עובד אלקים בגמטריא פו (ב' פעמים גם, גם לי גם לך, אותיות ליל). וזה רב עמנו, שאליעזר היה לו ר"ב כנ"ל. (עמנו גם בגמטריא יצחק ע"ה) גם מקום ללון בחי' וילן יהושע (-משרת משה עבד ה') בלילה ההוא בתוך העמק וכו' בעומקה של הלכה (מגילה ג.).

ולכן כתיב (פסוק לב) ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו - פעם ראשונה שהתורה מזכירה אנשים אשר אתו! כי עכשיו ממש היה עוסק בתב"ן ומספוא כנ"ל דולה ומשקה, שק"ה בגמטריא פעמיים ר"ב ע"ה, כי לפחות לשני אנשים היה דולה ושונה פרקו ק"א פעמים כנ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן