מסכת סנהדרין דף ו: - משפט וצדקה

ב"ה 

לפי רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, מה שכתוב - שמואל ב:ח:טו - ויהי דוד עשה משפט וצדקה, פירושו, כאשר עשה משפט לזכות את העשיר וראה שאין העני יכול לשלם, דוד בעצמו שלם ובזה עשה צדקה.

וצריך עיון מאחר שכן היה מנהגו, הלוא היה משוחד לזכות את העני כדי שלא יפסיד.

נ נח נחמ נחמן מאומן 

Multiple Choice questions for the Story of the Lost Princess

 HH

Here are the 15 multiple-choice questions translated into English from Rabbi Nachman's "Story of the Lost Princess":

Multiple Choice Questions:

What is the name of the lost princess?

A. Not mentioned

B. Sarah

C. Esther

D. Rachel

Correct answer: A. Not mentioned

Who told the story?

A. The king

B. The prince

C. Rabbi Nachman

D. The servant

Correct answer: C. Rabbi Nachman

What was the reason for the king's anger towards his daughter?

A. She didn't believe him

B. She didn't listen to him

C. She spoke against him

D. No specific reason was mentioned

Correct answer: D. No specific reason was mentioned

What happened when the king said 'May the not good take you'?

A. She disappeared immediately

B. She hid

C. She was taken to another place

D. She fainted

Correct answer: A. She disappeared immediately

What was the first thing the second-in-line to the throne saw when he went to find the princess?

A. A river

B. A path

C. A city

D. A desert

Correct answer: B. A path

Where did the second-in-line to the throne find the princess?

A. In a café

B. In the forest

C. In a fortress

D. In a field

Correct answer: C. In a fortress

What condition did the princess impose on the second-in-line to the throne to get her out?

A. To build a fortress

B. To sit for a year and long for her

C. To bring an expensive gift

D. To make a worldwide journey

Correct answer: B. To sit for a year and long for her

What happened when the second-in-line to the throne ate the apples?

A. He fell into water

B. He fell asleep

C. He woke up

D. He fell into a trap

Correct answer: B. He fell asleep

What was the last thing the princess did before leaving the second-in-line to the throne?

A. Wrote a letter with her tears

B. Left a key

C. Gave him a gift

D. Kissed him

Correct answer: A. Wrote a letter with her tears

Where did the princess say she was after disappearing again?

A. Among the mountains

B. In a cave

C. In a mountain of gold and a fortress of pearls

D. In the big city

Correct answer: C. In a mountain of gold and a fortress of pearls

Who was the first to send the second-in-line to the throne to search for the princess elsewhere?

A. The giant man with the tree

B. The king

C. The servant

D. One of the soldiers

Correct answer: A. The giant man with the tree

What prevented the second-in-line to the throne from succeeding in his mission the second time?

A. Sleep

B. Lack of money

C. Lack of water

D. Forgetting

Correct answer: A. Sleep

What was the tool given to the second-in-line to the throne by the one in charge of the winds?

A. A water vessel

B. A gold vessel

C. A silver vessel

D. A vessel giving out money

Correct answer: D. A vessel giving out money

What helped the second-in-line to the throne enter the city at the end of the story?

A. Physical strength

B. Magic

C. Bribery

D. Persuasion

Correct answer: C. Bribery

What was the state of the princess at the end of the story?

A. Remained lost

B. Was taken out of the last place

C. Remained in the fortress

D. Became a queen

Correct answer: B. Was taken out of the last place

Comprehension Questions:

What is symbolic about the lost princess in the context of the story?

Answer: The lost princess can symbolize the soul or the search for purpose and truth in life, where the challenges and trials represent spiritual struggles.

What does the long journey and the obstacles along the way signify in the story?

Answer: The long journey and obstacles symbolize the long and complex path of repentance and correction, where an individual must overcome their instincts and both internal and external barriers.

How does the role of sleep in the story affect the outcome?

Answer: Sleep symbolizes weakness, passivity, or disconnection from the spiritual goal. It represents the dangers of moments of vulnerability where one might lose what they have achieved and delay their path of correction.                                  

Na Nach Nachma Nachman MayUman

Here are 15 multiple-choice questions in Hebrew for Rabbi Nachman's "Story of the Lost Princess":

Multiple Choice Questions:

מה שמה של הנסיכה האבודה?

A. לא צוין

B. שרה

C. אסתר

D. רחל

תשובה נכונה: A. לא צוין

מי הוא שסיפר את הסיפור?

A. המלך

B. הנסיך

C. רבי נחמן

D. המשרת

תשובה נכונה: C. רבי נחמן

מה היה סיבת הכעס של המלך על בתו?

A. לא האמינה לו

B. לא הקשיבה לו

C. דיברה נגדו

D. לא צוין סיבה מסוימת

תשובה נכונה: D. לא צוין סיבה מסוימת

מה קרה כאשר המלך אמר 'שיהא הלא טוב יקח אותך'?

A. היא נעלמה מיד

B. היא התחבאה

C. היא נלקחה למקום אחר

D. היא התעלפה

תשובה נכונה: A. היא נעלמה מיד

מה היה הדבר הראשון שהשני למלכות ראה כשהלך למצוא את הנסיכה?

A. נהר

B. שביל

C. עיר

D. מדבר

תשובה נכונה: B. שביל

מה היה המקום שבו מצא את הנסיכה השני למלכות?

A. בבית קפה

B. ביער

C. במצודה

D. בשדה

תשובה נכונה: C. במצודה

מה היה התנאי שהעמידה הנסיכה בפני השני למלכות כדי להוציא אותה?

A. לבנות מצודה

B. לשבת שנה ולגעוגע אליה

C. להביא מתנה יקרה

D. לעשות מסע עולמי

תשובה נכונה: B. לשבת שנה ולגעוגע אליה

מה קרה כאשר השני למלכות אכל מהתפוחים?

A. הוא נפל למים

B. הוא נרדם

C. הוא התעורר

D. הוא נפל למלכודת

תשובה נכונה: B. הוא נרדם

מה היה הדבר האחרון שהנסיכה עשתה לפני שעזבה את השני למלכות?

A. כתבה מכתב בדמעותיה

B. השאירה מפתח

C. נתנה לו מתנה

D. נישקה אותו

תשובה נכונה: A. כתבה מכתב בדמעותיה

מה היה המקום שהנסיכה אמרה שהיא נמצאת בו אחרי שנעלמה שוב?

A. בין ההרים

B. במערה

C. בהר זהב ומצודה של מרגליות

D. בעיר הגדולה

תשובה נכונה: C. בהר זהב ומצודה של מרגליות

מי היה הראשון ששלח את השני למלכות לחפש את הנסיכה במקום אחר?

A. האדם הגדול עם העץ

B. המלך

C. המשרת

D. אחד החיילים

תשובה נכונה: A. האדם הגדול עם העץ

מה היה הדבר שמנע מהשני למלכות להצליח במשימתו בפעם השנייה?

A. שינה

B. חוסר כסף

C. חוסר מים

D. שכחה

תשובה נכונה: A. שינה

מה היה הכלי שניתן לשני למלכות על ידי הממונה על הרוחות?

A. כלי מים

B. כלי זהב

C. כלי כסף

D. כלי נותן מעות

תשובה נכונה: D. כלי נותן מעות

מה סייע לשני למלכות להיכנס לעיר בסוף הסיפור?

A. כוח פיזי

B. קסם

C. שוחד

D. הסברה

תשובה נכונה: C. שוחד

מה היה המצב של הנסיכה בסוף הסיפור?

A. נשארה אבודה

B. הוצאה מהמקום האחרון

C. נשארה במצודה

D. הפכה למלכה

תשובה נכונה: B. הוצאה מהמקום האחרון

Comprehension Questions:

מה סמלי בהקשר של הנסיכה הנעלמת בסיפור?

תשובה: הנסיכה הנעלמת יכולה להיות סמל לנשמה או לחיפוש אחר התכלית והאמת בחיים, כאשר האתגרים והניסיונות מסמלים את המאבקים הרוחניים.

מה משמעות המסע הארוך והמכשולים שבדרך בסיפור?

תשובה: המסע הארוך והמכשולים משקפים את הדרך הארוכה והמורכבת של התיקון והחזרה בתשובה, שבה האדם צריך לגבור על יצריו ועל מכשולים פנימיים וחיצוניים.

כיצד תפקיד השינה בסיפור משפיע על התוצאה?

תשובה: השינה מסמלת רפיון, התבטלות או ניתוק מהמטרה הרוחנית. היא מייצגת את הסכנות של רגעי חולשה שבהם האדם עלול לאבד את מה שהשיג ולהתעכב בדרך התיקון.                                                          

              נ נח נחמ נחמן מאומן

https://a.picoapps.xyz/check-education

ואנחנו נלך בשם י"א לעולם ועד

ב"ה 

בליקוטי מוהר"ן תורה ו בסוד כוונת אלול - הנותן בים דרך, שצריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב, עיין שם שצריכים בחינת שם אהיה, אנא זמין להיות. ובזה י"ל ואנחנו נלך, כי נלך הוא שם הכ"א של ע"ב שמות, כא = אהיה.

נ נח

Prayer to merit the virtues of the seven beggars

HH

A prayer composed by Grok, I had to correct it a bunch of times and so forth, but it's a nice beginning....

A Prayer to Merit the Qualities of the Seven Beggars

O Merciful and Compassionate One,

We stand before You, seeking to embody the sacred virtues of the Seven Beggars as revealed Rabbi Nachman of Breslov of himself:

From the Blind Beggar, who sees beyond the physical, grant us the vision to look past the fleeting nature of this world, to see the eternal and the divine. May we merit the wisdom to understand that this life is but a blink in Your timeless existence, embracing both the youthfulness of new beginnings and the wisdom of age.

From the Deaf Beggar, who hears only the divine, bless us with the tranquility to ignore the noise of deficiency, to focus on the harmony of Your presence. May we merit the peace of a life where nothing is lacking, where our joy is complete in You.

From the Beggar with the Mute Mouth, who speaks through silence, bestow upon us the power of eloquent silence, where our actions speak louder than words. May we merit the wisdom to communicate through love and deeds, and to sing praises of Your glory that are awesome and wondrous in their beauty.

From the Beggar with the Twisted Neck, who unites the disparate elements, give us the ability to reconcile contradictions, to bring together what is divided. May we merit the gift of healing and unity, to mend the rifts in our community and within ourselves.

From the Hunchback Beggar, who bears the weight of the world with grace, teach us humility and resilience. May we merit the strength to carry our burdens with dignity, transforming them into opportunities for spiritual elevation.

From the Beggar with No Hands, yet possessing great power, inspire us to use our capabilities in spiritual endeavors rather than just physical. May we merit the strength to heal, to build, and to serve in ways unseen by human eyes but felt by the heart.

From the Beggar with No Feet, who moves through spiritual journeys, guide our steps towards spiritual growth. May we merit the agility to move beyond the physical limitations of this world, focusing on our eternal journey towards You.

Oh Divine Creator, through these virtues, may we walk in the paths of righteousness, drawing closer to You with every step, every breath, every heartbeat. Help us to live in such a way that our lives reflect these holy attributes, serving as beacons of Your light in this world.

Amen.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

Likutay Halachos on Chanaka - 1st Halacha

 HH

Here's a translation of the Likutay Halachos teaching on Chanukah, with an emphasis on clarity and understanding:

 

Laws of Chanukah:

Halacha 1:

 

The Matter of Chanukah:

 

Based on what our Rabbi Nachman wrote in the discourse beginning "Achawei Lan Mena D'la Shavya Lachabala" in Likutay Moharan, Torah Teaching 25:

 

Every person must extract themselves from the realm of imagination, which is the force of animalistic desires, and ascend to the intellect, as explained there. Even after one initially breaks the power of imagination, when one continues to ascend from level to level, this power of imagination and all the confusions re-emerge, requiring one to subdue it again. This subjugation is achieved through the revelation of the greatness of the Creator, which is essentially through charity, as explained there. And this is the intention of [the prayer “Hoadoo” in the morning, between the first section of the prayer which is associated with the world of ‘aseya’ – action, and the succeeding section which corresponds to the higher world of ‘yitzeera’ – formation] "Give thanks to the Lord, call upon His name," which is to elevate from the level of action to formation. Therefore, we mention the greatness of the Creator to subdue these forces, as explained there.

 

Part A:

 

This is the aspect of Chanukah, which is the first illumination of the year (as mentioned in the books), symbolizing the beginning of a person's education in divine service. The term "Chanukah" [-the root is ‘chinuch’] signifies that a person is being educated in the service of the Blessed God. It's impossible to begin serving God without first waging war against the power of imagination as mentioned above. This is analogous to the war against idolaters before Chanukah, which was the wicked kingdom of idolaters who wanted to erase the Torah of God and make people transgress His laws. This is the aspect of the power of imagination, the animalistic force, which spreads over a person, trying to obstruct and divert him from the Torah of God, Heaven forbid, as written in Daniel 8, "And the he-goat became very great..." (in the apparition this animal represented Yuvun - Greece, and Chanuka is a celebration of defeating and surmounting them).

 

After overcoming this evil kingdom and breaking the power of imagination as mentioned, one begins to light the Chanukah lights, meaning one merits to ascend to the intellect, which is like the lit candle, as discussed in the discourse "Patah Rabbi Shimon" (Likutay Moharan, Torah Teaching 60). Each day one adds more, because one cannot remain on one level; rather, one must increase holiness in the soul daily, and the intellect must grow daily. This is reflected in the practice of adding a candle each day, where the first candle remains lit throughout all days. When lighting on the second night, the two candles are for the first and second nights, and so forth. Hence, the first candle of the first night accompanies all the subsequent nights' candles, reflecting what our Rabbi wrote (in Likutay Moharan, Torah Teaching 62) that all beginnings are difficult because they involve moving from one opposite to another. However, once one begins to progress and sanctify more, all the work of the subsequent days gains strength from that initial beginning, similar to fasting, or the Tetragrammaton written ‘in reverse’ [meaning there is a cycle of increment each time reverting to start from the beginning and then adding a letter, as in: a, ab, abc, abcd], where the first letter accompanies all others, like "Yud, Yud Kay, Yud," etc. This is the essence of Chanukah lights; we start with one candle and then add one more each day, showing that the first candle's light extends through all the days, because all days receive strength from the beginning of the educational process in divine service, the first ascent to intellect, which is the first candle of Chanukah. Each day as the intellect increases, all days receive strength from that beginning, as all beginnings are difficult, as mentioned above. And this is why we say Hallel during Chanukah, as an aspect of praising the Blessed God to reveal the greatness of the Creator, to subdue the power of imagination that re-emerges each time one tries to ascend from level to level, as mentioned above.

 

Part B:

 

This is the aspect of charity, where we increase giving money during Chanukah to the poor, to break the power of imagination at every level through the revelation of different colors, which is the revelation of the Creator's greatness through charity, as mentioned above. This also relates to the games that even the ancient righteous practiced during Chanukah with permissible forms of play (but due to our many sins, today this often leads to transgression, as people engage in forbidden play), which is about lowering oneself to a state of smallness to then ascend to the next level, in the aspect of "descent for the sake of ascent," as mentioned. Because during Chanukah, we ascend from level to level, in the aspect of increasing day by day as mentioned above.

 

This translation almost completely by Grok, aims to convey the spiritual and symbolic meanings of Chanukah as described in the Likutay Halachos, focusing on the battle against one's lower instincts, the growth of intellect and holiness, and the practices that embody these teachings.

 

Na Nach Nachma Nachman MayUman

 

הִלְכוֹת חֲנֻכָּה:

הֲלָכָה א:

עִנְיַן חֲנֻכָּה:

עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל אַחֲוֵי לָן מְנָא דְּלָא שַׁוְיָא לְחַבָּלָא בְּסִימָן כה:

שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת כֻּלָּם, וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּכֶל, עַיֵּן שָׁם. וְאַחַר כָּךְ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה כְּשֶׁחוֹזֵר לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אֲזַי מִתְפַּשֵּׁט שֵׁנִית כֹּחַ הַמְדַמֶּה וְכָל הַבִּלְבּוּלִים, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַכְנִיעָם, וְהַכְנָעָה הוּא עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, דְּהַיְנוּ צְדָקָה, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ כַּוָּנַת הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, שֶׁהוּא כְּדֵי לַעֲלוֹת מֵעֲשִׂיָּה לִיצִירָה, עַל-כֵּן מַזְכִּירִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא כְּדֵי לְהַכְנִיעָן, עַיֵּן שָׁם:

---

 

אות א

וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא הֶאָרָה רִאשׁוֹנָה מִכָּל הַשָּׁנָה (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים , וְהִוא מְרַמֶּזֶת עַל הַתְחָלַת חִנּוּךְ הָאָדָם בַּעֲבוֹדָה, וְזֶהוּ לְשׁוֹן חֲנֻכָּה, שֶׁאָדָם מִתְחַנֵּךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ שֶׁלּוֹ מִתְּחִלָּה מִלְחָמָה לְשַׁבֵּר כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁהָיָה קֹדֶם חֲנֻכָּה, שֶׁהִיא מַלְכוּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָרְשָׁעָה שֶׁרָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ תּוֹרַת ה' וּלְהַעֲבִירָם עַל חֻקֵּי רְצוֹנוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט עַל הָאָדָם וְרוֹצֶה לְמָנְעוֹ וּלְהַעֲבִירוֹ מִתּוֹרַת ה', חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דָּנִיאֵל ח) וְהַצָּפִיר הַשָּעִיר וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת הָרִשְׁעָה הַנַּ"ל וּלְשַׁבֵּר כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ"ל, אָז מַתְחִילִין לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לַעֲלוֹת אֶל הַשֵּכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר הַדּוֹלֵק, כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן (בְּסִימָן ס). וּבְכָל יוֹם מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, כִּי אָסוּר לַעֲמֹד עַל מַדְרֵגָה אַחַת, רַק צָרִיךְ לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה בְּנַפְשׁוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְשֶׁיִּהְיֶה שִׂכְלוֹ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְזֶה שֶׁמּוֹסִיפִין בְּכָל פַּעַם עַל הַנֵּר הָרִאשׁוֹן וְהַנֵּר הָרִאשׁוֹן קַיָּם בְּכָל הַיָּמִים, כִּי כְּשֶׁמַּדְלִיק בְּלֵיל שֵׁנִי שְׁנֵי נֵרוֹת הֵם כְּנֶגֶד לַיְלָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, וְכֵן בְּלֵיל שְׁלִישִׁי וְכוּ', נִמְצָא שֶׁהַנֵּר הָרִאשׁוֹן שֶׁל לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה הוֹלֶכֶת עִם כָּל הַנֵּרוֹת שֶׁל כָּל הַלֵּילוֹת, זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ (בְּסִימָן סב) שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהוּא יוֹצֵא מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, וְאַחַר כָּךְ כָּל מַה שֶּׁהוֹלֵךְ וּמִתְקַדֵּשׁ יוֹתֵר, כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הַיָּמִים מְקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַהַתְחָלָה, וְכֹחַ הַהַתְחָלָה הוֹלֶכֶת עִם כָּל הַיָּמִים, בְּחִינַת תַּעֲנִית, בְּחִינַת שֵׁם הֲוָיָה בָּאֲחוֹרַיִם, שֶׁאוֹת הָרִאשׁוֹנָה הוֹלֶכֶת עִם כָּל הָאוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתְבִין יוּ"ד יוּ"ד ק"י וְכוּ', וְזֶה בְּחִינַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה, שֶׁבִּתְחִלָּה מַדְלִיקִין נֵר אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ א"ב, וְאַחַר כָּךְ אב"ג, נִמְצָא שֶׁנֵּר רִאשׁוֹן הוֹלֶכֶת עִם כָּל הַיָּמִים, כִּי כָּל הַיָּמִים מְקַבְּלִין כֹּחַ מִן הַתְחָלַת חִנּוּךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁהִתְחִיל לַעֲלוֹת אֶל הַשֵּכֶל שֶׁהוּא נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה, וְאַחַר כָּךְ כָּל מַה שֶּׁשִּכְלוֹ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם כָּל הַיָּמִים מְקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַהַתְחָלָה, כִּי כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים הַלֵּל בַּחֲנֻכָּה, זֶה בְּחִינַת שֶׁבַח הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לְגַלּוֹת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִין לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כַּנַּ"ל:

---

 

אות ב

וְזֶה בְּחִינַת הַצְּדָקָה שֶׁמַּרְבִּין לִתֵּן מָעוֹת חֲנֻכָּה לַעֲנִיִּים כְּדֵי לְשַׁבֵּר כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַגְּוָנִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא שֶׁנִּתְגַּלִּין עַל-יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת הַצְּחוֹק שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים גַּם הַקַּדְמוֹנִים הַצַּדִּיקִים לִשְׂחֹק בַּחֲנֻכָּה בְּמִינֵי שְׂחוֹק שֶׁל הֶתֵּר (אַךְ שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים עַכְשָׁיו בָּאִין לִידֵי עֲבֵרָה, כִּי מְשַׂחֲקִין בִּשְׂחוֹק שֶׁל אִסּוּר), זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוֹרִידִין עַצְמָן לִבְחִינַת קַטְנוּת כְּדֵי לַעֲלוֹת אֶל הַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כַּמּוּבָא, כִּי בַּחֲנֻכָּה עוֹלִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, בִּבְחִינַת מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ כַּנַּ"ל:

 

נ נח נחמ נחמן מאומן

עוצם עיניו מראות ברע

 ב"ה

לעיל כתבנו שעל ידי זה זוכים להסופי תיבות, מעות. 

ויש לפרש, כי רבינו גילה בליקוטי מוהר"ן שהפרנסה של האדם בא מאשתו. וענין עוצם עיניו מראות ברע פירשו בגמרא לא להסתכל בנשים הכובסים בנהר. והרי המסתכל בנשים מחליש קשרו עם אשתו וחשיבותה, ועל ידי שעצם עיניו מראות בנשים אחרות, מחזק קשרו עם אשתו ומגביר חשיבותה, ולכן בעקבותיו יש מעות. ולפי זה נראה שהוא ענין יותר שלא להרוס סיבת השפע, ואינו כל כך ענין של זכות לזכות לשפע. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

כמה הערות

 ב"ה

ספר המדות, ערך פחד אות יב. על ידי שתציר שם אלקים לנגד עיניך, ילכו הפחדים ממך, ע"כ.

בספר מעגלי צדק (אביחצירא, אות פ"א דמנצפ"ך, הוא על הפסוק פחדו בציון, ישעיה לג:יד) כתב להוכיח שכל הפחדים ורעדות שרשם בשם אלקים (וידוע שצריכים למתק הדינים בשרשן), וכתב שהגמטריא של אלקים, עם הה' אותיות והכולל, עולה פחד.

 

פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י | יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אוֹכֵלָ֔ה מִי-יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם. (ישעיה לג:יד)

 

ישעיה לג:ו וְהָיָה֙ אֱמוּנַ֣ת עִתֶּ֔יךָ חֹ֥סֶן יְשׁוּעֹ֖ת חָכְמַ֣ת וָדָ֑עַת יִרְאַ֥ת יְהוָ֖ה הִ֥יא אוֹצָרֽוֹ.

פרש"י ז"ל והיה אמונת עתיך וגו'. והיה לחוסן ישועות ולחכמה ודעת את אשר תאמין לבוראך עתים שקבע לך לתרומות ולמעשרות בעת הפרשתן ללקט שכחה ופיאה בעתם לקיים שמיטין ויובלות בעתם. ד''א אמונת עתך. את שהאמנת בהקב''ה בעתים שעברו עליך וצפית לישועה תהיה לך לחוסן, עכ"ל.

והרי מבואר להדיא, לפי שני הפירושים, שעל ידי אמונה או עשית המצות באמונה, זוכים לחכמה ודעת.

 

ויצא כט:יז ועיני לאה רכות, פרש"י ז"ל שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובוכה, שהיו הכל אומרים, שני שבנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן (ב"ר ע:טז), ע"כ. ולאחר שיעקב קנה את הבכורה מעשו, ממילא היה ראוי לו לקחת את לאה. ושמעתי מידידי י.ג. נ"י שזה פירוש מה דאיתא בילקוט שמעוני, אמר לה מה רמיתא בת רמאי, לאו בליליא הוה קרינא רחל ואת ענית לי, אמרה ליה, אית ספר דלית ליה תלמידים, לא כן הוה אבוך צוח לך עשו, ואת עני ליה, ע"כ, דהיינו שלמד ממנו שהוא באמת הבכור והיא ראויה לו.

 

 

ישעיה לג:טז ה֚וּא מְרוֹמִ֣ים יִשְׁכֹּ֔ן מְצָד֥וֹת סְלָעִ֖ים מִשְׂגַּבּ֑וֹ לַחְמ֣וֹ נִתָּ֔ן מֵימָ֖יו נֶאֱמָנִֽים [בפסוק טו פירט מה שצריך לזה, הלך צדקות ודבר מישרים וכו']. פרש"י ז"ל לחמו נתן, לא יהא מבקש לחם, כי מן השמים יספקו לו מזון. מימיו נאמנים, מקור מימיו לא יכזב, כלומר, זרעו יגדל וכל צרכיו יספקו, ע"כ.

וזה מה שאמר רבי שמעון בן אלעזר (קידושין פב.) ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות, והן מתפרנסין שלא בצער, והלא לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער, אלא שהורעתי מעשי וקפחתי את פרנסתי.

 

תורה רד, שיחות הר"ן קלז, מעות ראשי תיבות ואין עבירה מכבה תורה. דהיינו שעל ידי שקובעים עתים לתורה יהיה פרנסה, אפילו אם עבר עבירות.

עיין בישעיה לג:טו-טז התנאים שיעשה אדם כדי שיספקו לו מזון מן השמים. ואחד מהתנאים, ועצם עיניו מראות ברע, סופי תיבות מעות, ומובא שם מספר אמרי נועם פרשת בראשית, שעל ידי זה ממשיך העינא פקיחא דלעילא אות עי"ן, ולכן הראשי תיבות הם יעקב, בחין וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב (דברים לג:כח) עיין שם.

 

 

בתיקונים חדשים לרמח"ל תקון שני ז"ל דהא אוריתא לא אתחזיאת לשום בר נש אלא בגין דאתמסרת לעובדא, ואפלו למלאכי עלאי לא אתחזיאת אי לאו תקונין עלאין דצריכין לאתתקנא על ידיהו. ורזא דא גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו (תהלים קג:כ), עיין שם.

וקשה אם כן מה שגילה ביחוד היראה, שאדם הירא מיד מגלין לו.

בענין זה הארכנו קצת בהקדמה ללקוטי נ נח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Cloud Nanach update

HH

Yesterday Chaim Yanai (Moshe's son) came to Cloud Nanach and cleared out loads and loads of junk from the second floor where he will be staying as he joins our ranks. He brought a large shofar which he put to use, and he also does safrus.

Nanach was spray painted both inside and outside the Cloud. And other plans and considerations took place.

Another Nanach has already told us he is coming to join us after Chanuka by Rabbainu BH.

Online I discovered another three volume set of Tana Divay Eliyahu which has like 16 commentaries on it, so obviously they need to be by Rav Anan, so I ordered one set for starters, and two more with the commentary of Shay Lamoreh. Everyone is welcome to contribute towards all these costs. The holy books can be memorialized.

As I begin to read this holy treatise I learned that the teachings of Elijah are established as bringing healing, more on that later BH. Healing is one of, if not the biggest industry in the world, we are sitting on a gold mine.... NNNNM 

That's a taste of some of what went down.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN

כאשר נולד יוסף יעקב אבינו בטח בה' והיה מוכן לפגוש עשו

ב"ה 

כי בית יוסף להבה - ואף על פי שיוסף רק תינוק בן יומו.

נ נח

לבן איבד את אביו בתואל

 ב"ה

פרשת ויצא

כט:ה ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו.

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

הסופי תיבות של: הידעתם את לבן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

את לבן, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

בן נחור, ן-נח אותיות נ נח, ו"ר בגמטריא נ נח נחמ.

לבן היה בן בתואל בן נחור, ובני בנים כבנים, והרי הוא בן נחור. וי"ל שהתורה רמזה למה שאיתא בהגדה של פסח, ארמי אובד אבי, כי י"ל שהיו"ד של אבי מיותר, כמו הישבי, בשיר המעלות אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים (תהלים קכג:א). כי יתכן שלבן הוא ששם הרעל בתבשיל של אליעזר עבד אברהם, ואותו הרעל הגיע לבתואל שאכלו ומת, עיין בתרגום יונתן בן עזיאל ובדעת זקנים ובשאר מפרשים, הרי ארמי אבד את אביו. ורש"י כבר כתב עה"פ ויען לבן ובתואל (כד:נ), שלבן לא כיבד את אביו. וכן כאן לבן אבד את הזכרת שם אביו.

נ נח נחמ נחמן מאמן

אסור להניח תפילין בלי להיזהר לשמור גוף נקי

 ב"ה

תוספות במסכת פסחים דף קיג: מדבר על גודל העברה לא להניח תפילין, וחשש להטענה שהלוא תפילין צריכים גוף נקי, ואם כן אנשים יותר קרובים להיות פטורים, ועל זה כתב ז"ל ובשעת קריאת שמע כדי לקבל עליו מלכות שמים שלימה בקל יכול ליזהר, עכ"ל. ולכאורה מבואר היטב שאם בכל זאת לא יכול ליזהר - ובכלל זה מי שלא יודע בכלל שצריך ליזהר, אסור לו להניח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

המצבה שהקים יעקב - פרשת ויצא

 ב"ה

כח:כב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך.

הסופי תיבות של: שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והסופי תיבות של: וכל אשר תתן לי עשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: שמתי מצבה, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הזאת אשר שמתי מצבה יהיה, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תתן לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו' כתרגומו אהי פלח עלה קדם ה', וכן עשה בשובו מפדן ארם וכו' (לה:יד) ויצב יעקב מצבה וגו' ויסך עליה נסך, עכ"ל. ק"ק כי כאן כתוב שיעקב יעבוד על המצבה ששם עכשיו, ואילו להלן משמע שהקים עוד מצבה ועבד עליה, אם לא נדחוק הכוונה ויצב יעקב כבר מאז מצבה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

תיקון לב האבן להיות ברסלב

ב"ה 

לב אבן ע"ה הגמטריא במספר קטן= חב״ד. ולכן הראשי תיבות חייבים להיות ברסלב, כידוע מה שרבינו אמר לעתיד כולם יהיו ברסלב כי כתוב והסרת לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר, לב בשר אותיות ברסלב.

נ נח 

פרשת ויצא - שכיבה במקום בית המקדש

 ב"ה

כח:טז וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש י' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. הסופי תיבות של: ויאמר אכן יש, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יש ה' במקום הזה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וייקץ יעקב, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אכן יש בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

ואנכי לא ידעתי, פרש"י שאלו ידעתי לא ישנתי במקום כזה, עכ"ל. י"ל שהגיע לתכלית הידיעה שלא נדע, אכן אילו היה עדיין רק בבחי' ידיעה לא היה יושן במקום קדוש זה. וכמו שרבינו גילה (לקוטי מוהר"ן תנינא ז) שהשגת בן, בחי' השגת רבי אליעזר הגדול הוא בחי' שינה.

ק"ק כי לעיל בפסוק יב רש"י הביא ז"ל שכב עליה, קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו (חולין צא:), עיין שם. הרי הש"י בעצמו שם את כל ארץ ישראל תחתיו, ואפילו אם היה יושן במקום אחר, הרי הש"י היה מביאו תחתיו. וצ"ל שעכ"ז לא היה ראוי לו לישון שם, והשם יתברך הטוב בעיניו יעשה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

בנות לוט ליצחק

 ב"ה

פרשת תולדות

כד:מט ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל. עשים חסד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

פרש"י על ימין, מבנות ישמעאל. על שמאל, מבנות לוט, שהיה יושב לשמאלו של אברהם (ב"ר ס:ט). וכבר הקשו המפרשים שלעיל עה"פ ונקית משבעתי וגו' (כד:ח) פרש"י ז"ל וקח לי אשה מבנות ענר אשכול וממרא, ע"כ. וראיתי שיש שרצו לפרש שאליעזר שיקר להם. ואף שזה נראה רחוק, לכאורה מוכרח הדבר, כי היתכן שיצחק היה לוקח מבנות לוט, וכל עצמו של אברהם אבינו ניתק מלוט אחר שהולידו מאביהם, כמו שפירש רש"י לעיל (כ:א) ויסע משם אברהם וכו' להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע שבא על בנותיו, ע"כ. ואפילו אם אין הכוונה שיקח מבנות לוט ממש, אלא מצאציהם, קשה כנ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מי אתה בני

ב"ה 

פרשת תולדות

ב"ה 

ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני.

אבי ראשי תיבות ישראל בער אודסר. בני ראשי תיבות נחמן ישראל בער.

אתה בגמטריא רבנו נחמן.

הנני. ה' מחליף לח' באותיות הגרון אחהע. הרי ננח.

נ נח

חצות לילה

 ב"ה

ידוע שרבינו הקדוש אמר שעיקר עבודת איש ישראלי זה לקום בחצות לילה.

חצות בשעה שלוש

בספר כוכבי אור, אנשי מוהר"ן אות כא, ר' דב הנ"ל היה רוצה לקום בחצות והיה מצוה לנכרי להקיץ אותו, וכשהקיצו הנכרי והלך לו שוב היה ישן. וראה כי זאת אינו עצה, על כן נתישב בדעתו וצוה להנכרי שלא ילך ממנו עד שיקום ממטתו וילבש את עצמו במלבושו, וכן עשה. ומחמת זה נתבלבל קצת והיה לו כאב ראש והיה לו יסורים גדולים ממש שמעט שיצא מדעתו. ואחר כך כשנתקרב לאדמו"ר זצ"ל התנצלה אמו לפני רבנו ז"ל עליו על שנתבלב ממעוט השנה, ואמר לו רבנו זצ"ל ... (תישן ותאכל רק תשמר את הזמן), ולאחר זמן תבא עוד הפעם אלי ותשאל ממני איך להתנהג (וכן היה). ואמר לו אז שיקום בכל לילה בשעה שלש, ואמר לו בזה הלשון... (זמן חצות שלך יהיה בשעה שלש), וכן הוה וכו' עיין שם.

הרבה סומכים על זה היום לעצמם, שעל כל פנים לקום בשלוש. ותראה בספר שערי קדושה של מהרח"ו ג:ז שמפרט את העבודת השם הדרושה כדי לזכות להשגת רוח הקודש, כתב ז"ל ובקימת חצות לילה או פחות מעט, עכ"ל. וצריך תלמוד מה הכוונה והענין של פחות מעט, ואם הכוונה סמוך ממש לחצות לילה או בהפרש שעה שעתיים או שלוש.

עוד יש לראות מענין החצות של שלוש, ראיה למה שהוא פשוט שענין קימת חצות הוא להתחיל את היום בחצות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הזכרת שמות מלאכים

 ב"ה

מענין קירוב המגיד להבעש"ט כידוע, שהמגיד פירש הקטע בעץ חיים על נכון, אבל הבעש"ט אמר שלא כוון לאמיתו, וכך היה כמה פעמים, עד שהמגיד אמר להבעש"ט זה כפי מיטב יכולתי והבנתי, יאמר נא מר הפשט הנכון, והבעש"ט אמר לו עמוד על רגליך, והתחיל לקרוא את הקטע, ובאו כל המלאכים המדוברים בהקטע וכו' [וצע"ק כי האריז"ל אמר שאין להוציא השמות בפה בלי טהרת אפר הפרה, ואפילו אם הוא נטהר מה טענתו על המגיד. וי"ל שכל זה היה אפילו בלי שהזכיר ממש את שמותם], ואח"כ הבעש"ט אמר להמגיד, לא אמרתי שהפירוש שלך לא היה אמת, רק שהיה חסר הכוונה האמיתי, שכאשר לומדים צריכים לזכות להאיר ממש את הלימוד. ואולי זה פי' כל רב בבבל וכל רבי בא"י שפי' הבעש"ט במכתב שהיו"ד הוא נביעו מהאין סוף ברוך הוא, ועל זה קאמר דוד (תהלים ו) וסלחת לעוני כי ר"ב הוא, חסר היו"ד, ודו"ק.

נ נח נחמ נחמן מאומן

צדקה הגונה

ב"ה 

בבא בתרא 

דף קכז. עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא, נאמן דמשמש לי כעבדא.

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא ב:ה ז"ל אבל יש בן שהוא אוהב כל כך את אביו עד שמחמת האהבה הוא עושה מעשה עבד, מה שעבד פשוט צריך לעשות וכו'.

דף קמד.

רב ספרא גברא רבה הוא לא שביק גירסיה וטרח לאחריני, ע"כ. שהוא היפך של מלאכתו נעשית על ידי אחרים. ויש לסמוך את זה גם למה שרבי אמר - דף ח. - אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ.

נ נח נחמ נחמן מאומן 

Holidays of Cheshvon corresponding to Succos and then there's Chanukah

HH 

It's fascinating, Yiravam King of 10 tribes didn't want to go to the Temple, so he made a new holiday corresponding to Succos, in the month of Cheshvon.

We know that Rabbainu did a Tikun for Yeravam especially when Rabbainu was being persecuted by the Shpoileh Zeide (lowly Saba), and thus the hillula of Saba is in that holiday corresponding to the hillula of Rabbainu on the 4th day of Succos.

What I just realised is that the hillula of Matisyahu Kohen Gadol is on the 15th of Cheshvon corresponding to the first day of Succos. Yeravam sinned by making a new holiday - in contradistinction to Matisyahu Kohen Gadol who bequeathed us with the new holiday of Chanuka, which is 8 days just like Succos.

Chanuka is very much to do with Yosef - just like Yeravam could have merited to be Messiah of Yosef.

NNNNM 

Bubble wrap

 ב"ה

 

יומא עח:

גדל פורתא, תבורי מאני (-יש לתת לו כלים שישחק בהם וישברם) כי הא דרבה, זבין (-קנה) להו מאני גזיזי דפחרא (-כלי חרס סדוקים במחיר זול) לבניה ומתברי להו.

מכאן יש ליתן bubble-wrap לילדים. אכן יתכן שכל הענין הוא דוקא בכלי חרס. וכמו שכתוב בישעיה (ל:טו) ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד, ועיין בליקוטי מוהר"ן ס, חרס ששוברין בשעת ההתקשרות הזווגים, להורות שעכשיו שנעשה התקשרות, שהוא בשביל הולדה שהיא בבחינת בטחון, בחינת כליות, שהם כלי ההולדה כנ"ל. וזה בחי' בטח בה לב בעלה (משלי לא:יא), על ידי זה נתבטל ונשבר בחינת הבטחון דסטרא אחרא, ועל זה שוברין הכלי חרס בבחינת, ותבטחו בעשק ונלוז (ישעיה ל:יב). ושברה כשבר נבל יוצרים ולא ימצא במכתתו חרס, כי הבטחון דקדשה שנעשה על ידי ההתקשרות הנ"ל הוא להפך מהבטחון דסטרא אחרא, שהוא בבחינת שבירת כלי חרס, ע"כ.

 

נ נח נחמ נחמן מאומן

קדושת הציון הקדוש

 ב"ה

תנינא תורה קט

שמקום גניזתם של הצדיקים אמתיים הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש, (ובודאי אינו ארץ ישראל ממש), ע"ש. במכתב הרב דמעזבוז כ' שמעתי אשר אא"ז הרה"ק ה"ר נחום מטשרנובל היה על ציון הבעל שם טוב הקדוש ז"ל בימות החורף והיה אז שלג רב וכפור גדול וחזק, והוא עמד על הציון בפוזמקאות בלא מנעלים, ושאלו אותו על זה, ואמר שהוא מכוון ועומד על הרצועה של ארץ ישראל לכן אינו מרגיש את הקור, ע"כ.

 

עיין במדרש לקח טוב על הפסוק (שמות ג:ה) כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא, וביהושע כתיב (ה:טו) קדש הוא, לפי שארץ ישראל היתה כלה קדושה, והמקום ההוא מכלל ארץ ישראל, ואמר קדש הוא. אבל המדבר לא היה קדוש כלו אלא מקום הסנה, לפיכך אמר 'אדמת קדש הוא', מחמת המלאך שנראה במקום, עכ"ל.

 

עמש"כ בפרשת בהעלותך עה"פ (יא:יב) האנכי הריתי וכו' שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.

 

בספר ימי שמואל [וזה ציטוט מהוצאה החדש בלי הצנזוריה] כז"ל ובפרט בפרט, ההתעוררות והבטול במציאות על ציון רבנו הקדוש, והפחד והבושה – מי שלא הרגיש אין יכולים להטעים. איני יודע אם הכהן הגדול ביום הכפורים היה לו פחד כזה והרגש ובטול, כמו השעה שהיינו על ציון הקדוש וכו' (והעקר זוכים להרגיש דוקא כשהיו קדם בארץ הקדש, כי אז יש לו כלים לאור נורא כזה שאין כמוהו), עכ"ל.

ודבריו צריך עיון, כי הלוא לפי המבואר בתורה תנינא קט הציון בעצמו בקדשת ארץ ישראל ממש, ומה נפקא מינה להיות קודם בארץ ישראל. ודבריו גם כן קשים, כי אם העיקר זוכים על ידי להיות קודם בארץ ישראל, אז כל שכן הכהן גדול שעומד בקודש הקדשים יש לו כלים להרגיש הקדושה, והרי מבואר בספרים שהעיקר הוא הכלים, כי הרי מלוא כל הארץ כבודו, ויותר ממה שהעגל רוצה לינוק וכו'. ותכף כאשר יש כלים הם מתמלאים.

לכאורה מוכח דסבירא ליה, שמה שהציון הוא קדוש בקדושת ארץ ישראל ממש, זה אינו אלא מצד הרוחני, ולכן עדיפא ארץ ישראל שקדושתה בעצם הגשמיות שבה. ולכן רק בארץ ישראל זוכים לבחינת כלים.

אכן צריך עיון האם באמת ניחא לו לומר כן, שרבינו לא נותן כלים חס ושלום. ומה למשל עם כל המניעות להגיע אליו, הם לא נותנים כלים?

וי"ל כוונתו, כמו שמצינו הרבה פעמים, שלומדים יסודות בתורה במקומות אחרים, ואחר כך כאשר חוזרים ללמוד רבינו, רואים שנכלל בדבריו אותם היסודות, אף על פי שלא היינו מבינים אותם היסודות לולא שלמדנו אותם בפירוש במקומות אחרים. וכן לעניננו, שיש יותר הרגשה כאשר קודם היה בארץ ישראל, אף על פי שרבינו נותן את הכל, עם כל זה יש יותר הרגשה כאשר לוקחים בפירוש את הכלים בארץ ישראל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Power of hope

Ramchal's prayers #7

The power of hope, binds one to HY even if their sins are iron partitions.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

קוּוּיָם שֶׁל ישְׂרָאֵל יַעֲלֶה לְפָניךְ לְהִתְקַשֶׁר בְּךָ בְּקֶשֶׁר אֶחָד. וְאִם עֲווֹנוֹתֵיהֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בִּמְחיצַת בַּרְזֶל שֶׁהָיְתָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם וּבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הֲרֵי כֹּחַ הַקְוּוּי "מְדַבֵּק" אוֹתָם בְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק" הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ יִרְמְיָה יג, יא). וְזֶה כּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאמַר בּוֹ וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו (יְשַׁעְיָה יא, ה), מְצַד יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּךָ, גּוֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים (יְשַׁעְיָה כו, ב), וְכָךְ אַתָּה תְּגַלֶה לָהֶם אֱמוּנָה שֶׁלְךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִיִיתִי ה'.

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

Meir Yimini obm

HH

13 Cheshvon 

It is told of Meir Yimini obm, once the friends were going door to door with the holy books of NNNNM, at one house they found great sadness, someone was gravely ill about to die, Meir Yimini asked them to give him a room, and he remained there the entire night saying Psalms, and the person was healed.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

Nanach way or the highway

HH this morning one of my neighbours, a little boy, asked me why I'm always dancing or laughing.

There was time when Breslovers would have answered in a way that was readily workable for the audience, the answer would be, because I a Jew, and this would give the little boy tremendous value and appreciation for his Jewish identity, especially since it was probably sorely lacking in his secular upbringing.

However, the Nanach approach never settles for anything short of Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN, even when this seemingly would cost the desired effect. E.g. When raising money, there are ways of presenting the cause so that they are closer to the givers heart, and that was what was done, but not by this Nanach, who tells the giver straight up, give for Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN.

And that is was the little boy found out, that with Nanach one can be happy and dancing all the time.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

הילולה של רחל אמנו

ב"ה 

יא חשון גם הילולה של המאור עינים.

ושים לב שרבינו גילה, כותל המערבי, מערב ראשי תיבות רחל מבכה על בניה, ורבינו גם הביא מחז"ל ושבו העבים אחר הגשם זה הראות שהולך אחר הבכי, שעל ידי הבכיה נחלש מאור העינים ר"ל, והרי המאור העינים נפטר בהילולא של רחל!

נ נח נחמ נחמן מאומן

היסורין שעושים ישמעאל רחמנא ליצלן

ב"ה 

בסוף פרשת לך לך

פסוק כ

ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד.

הנה חז"ל אמרו בבראשית רבה פ"ט והנה טוב מאד זה המות.

וכאן כתיב עוד הפעם מאד, וי"ל שמכאן לקחו להם גם לענות ולייסר כידוע גודל אכזריותם השם ירחם, כי יסורים הם קשים ממות כמו שאיתא בגמרא והובא בדברי רבינו על חנניה מישאל ועזריה, אלמלא נגדו הוו פלחו לעבודה זרה.

נ נח

Pogrom in Amsterdam

HH

Pogrom in Amsterdam.

When the contemporary rabbis ostracized the Ramchal he was forced to leave Padua (-gematria Uman) and he went to Amsterdam where the Sefardic community made him their Rabbi (they were utterly dismayed that the rabbis had forbidden him to divulge any secrets of the Kabala).

Amsterdam is gematria Na NaCh NaChMa NaChMaN 

and he was coming from Padua gematria Uman.

This is one example how the Ramchal was a harbinger of Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

אמסטרדם בגמטריא נ נח נחמן - והוא בא מפדואה ע"ה בגמטריא אומן, הרי קיים בעצמו נ נח נחמ נחמן מאומן. זה דוגמא אחת איך שהרמח"ל כבר היה מכין בשביל רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן.

Therefore what is going on in Amsterdam is clearly a strong message to take up the holy call of Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

Trump won 312 electoral votes

HH

312 is a well known number in Kaballah, the gematria of חדש - new, especially in the verse in Psalm 51 - a pure heart create for me Gd and a proper spirit make new in me.

312 represents the 12 tribes of Israel, each tribe with their unique permutation of the Tetragrammaton, 12*26 = 312.

312 is also the gematria of the initials of most of the highest true tzadikim 

שבי

Shimon Bar Yochai

Yisroel Baal Shem

Yitzchok Ben Shlomo - Arizal

Shlomo Ben Yitzchok - Rashi

Yitzchok Ben Simcha - the secret name of Rabbi Nachman 

Moshe Rabbainu went up to Heaven and took the שבי.

So all of this definitely insinuates a strong leader over the entire range of the people.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

תכלת בציצית לכל הדעות

ב"ה יש סמך מהאריז"ל שבאמת יש ג' סוגי תכלת (תוכל למצוא את זה דרך גוגל...), אז השאלה שלי, ואני קובע כבר פטנט על זה בעזה"י, לעשות ציצית לפי שיטת הרמב"ם, שיש רק צד אחד של חוט אחד תכלת, דהיינו מהשמונה היורדים רק אחד מהם, דהיינו חצי מאחד מהד' כפולים, צובעים תכלת. אז מה שאני מציע לעשות אחד מהד' חוטים, חציו תכלת סוג' א', וחציו תכלת סוג ב', ויהיו שנים מהשמונה, כשיטת הראב"ד, ולפי שיטת הרמב"ם יהיה קיום של שני שיטות בתכלת, וכמו שהמהדרין לובשים תפילין של רש"י ור"ת ביחד... נ נח נחמ נחמן מאומן!

חשבון הנפש

 ב"ה

האדם חייב לחיות בהכרת ההשגחה במידה כנגד מידה על מעשיו, שכאשר עושה טוב מטיבין לו וכן להיפך, וכאשר יש יסורין ח"ו להבין אם הם של אהבה או לאו, ומה המסר שלהם.

אכן היום כפי ריבוי העוונות היה מגיע רק יסורין ר"ל, ורבינו תמה עלינו איך נוכל לעשות תשובה בכלל, עד שקבע שהוא יעשה תשובה בשבילנו וכו'.

ולפי זה קצת קשה, כי האדם שסובל  ומשתדל לשפר מעשיו, אפילו שיצליח הרבה, הלוא עם כל זה, הלוא עוד לא הגיע למדרגה כזה שחי לגמרי בזכותו, ועדיין בעצם היה חייב הרבה לולא רחמי השם יתברך ובזכות רבינו. ואפילו שישגיחו עליו כפי מדרגתו, וכיון ששיפר מעשיו יטיבו לו, הרי זה יהיה רק לזמן קט, כי תכף כאשר הגיע למדרגה החדש שלו, כבר יתחילו לדון אותו כפי אותו מדרגה, שבעצם חייב הרבה והוא תלוי הרבה ברחמים הנ"ל. ונמצא שתמיד כמעט - עד שיזכה לתשובה נפלאה מאד - תמיד יהיה תחת עול גדול של דינים. וכמה שיעלה עוד יצרך להתמודד בחיובו ולסמוך רק על החסדים ורחמים הנ''ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רפואה

 ב"ה

רפואה.

בשיח שרפי קודש ה-רמט ז"ל חלה פעם רבי מתתיהו כהן ז"ל באיזה מחלה פשוטה והלך לטפל אצל רופאים, וכששאלו אחד הרי אינו כדעת רבנו, ענה לו: חבל לי על הזמן להמתין עד שאתרפא בעצמי שלא על פי הרופאים. כי היה מתמיד גדול ומפלג כידוע, וכאומר שהיסורים מבטול התורה שיהיה לו קשים לו יותר מיסורי הגוף, ע"כ.

הדברים כהוויתן הם שקר, וצריך לחקור מה באמת היה. ואולי, וכן משמע קצת ממה שכתבו, היה מחלה עוברת, ולכן ראה ללמוד שבכהאי גוונא אין פגם לקבל איזה טיפול. ואף על פי שאפילו בזה היה ראוי לסמוך רק על אמונה, על זה תירץ את עצמו, שעדיף לו לשקע כוחותיו בתלמוד תורה, וזה כעין מה שרבינו אמר בחיי מוהר"ן תקא ז"ל מכבר אמר שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה. אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת. כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסק בעבודה אחרת והתחזקות בשאר עיני עבודת ה', והבן. ואף על פי כן אמר שהעקר הוא בטחון, עיין שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

סיפורי מעשיות משנים קדמוניות אפילו בשביל הגוים

ב"ה 

מה שמסורה בידינו שהסיפורי מעשיות משנים קדמוניות הם גם בשביל הגוים, אין זה סתם שהמסרים הם שייכים גם להם, אלא כמבואר בתורה ס' האמורה על הסיפורים, שהצדיק צריך את הכח שאלו שאינם ראויים לשמוע ישכחו מה ששמעו. וכנראה שדייקא בסיפורים רבינו קבע את זה, ולכן אין פחד מי לומדם.

נ נח

Eating

HH if there would be little diamonds in your food, no matter how delicious the food was, you'd be preoccupied with extracting them. So should our minds be preoccupied raising the holy sparks in the food.

A primary focus and goal in eating is to achieve the conception of the son and student of the true tzadik - the conception of HY filling and surrounding all existence. And reaching such intense desire that you don't even know what you desire, just absolute intense infinite desire. The desire of the Ain Sof.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

תרח הוליד את אברהם

ב"ה 

בלשון הגמרא תרח פירושו המתנה. ולפי זה יש לפרש תרח הוליד את אברהם, שהוא בחינת הבא לטהר אומרים לו המתן (עיין ליקוטי מוהר"ן תורה ו). נ נח

Sitting On Your Butt

HH

The angels, in Scripture they are referred to as those who stand, because there is no sitting in the supernal worlds, only in this physical world. What makes sitting comfortable - the padding on our backside. That gives us an idea of the nature of this world, the nature of the delusional matrix we consider reality. The righteous prayed copiously to be spared 

חיזו דהאי עלמא 

The appearance - experience of this world.

There is a great more to say about this, but it is obviously a sensitive topic, so I'll desist for now.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

האם צריך לעשות תשובה וצריכים כפרה על עבירה לשמה

 ב"ה

צדקת הצדיק אות קכח. כשאדם עושה עבירה כענין עת לעשות וגו' ובכל דרכיך וגו' (ברכות סג.), מ"מ צריך כפרה על העבירה שעשה. וכאותה שאמרו (ברכות לא:) דתמענין תענית חלום בשבת וצריך למיתב תעניתא לתעניתיה. וכן בסנהדרין (כו:) סברי מצוה קעבדי (הנהו קבוראי (קוברי מתים – רש"י) דקבור נפשא ביום טוב ראשון של עצרת, שמתינהו רב פפא ופסלינהו לעדות, ואכשרינהו רב הונא בריה דרב יהושע. אמר ליה רב פפא, והרא רשעים נינהו, סברי מצוה קא עבדי. והא קא משמתינן להו (-על הראשונה, וחוזרין ועוברין ושונין בעבירה), סברי כפרה קא עבדי לן רבנן (-האי דשמתינן משום כפרה הוא על שעברנו, ולא משום דנהדר כן, אלא מותר לחלל יום טוב בשביל המצוה, ונשב בנידוי משום כפרה), ומ"מ צריכה כפרה. וכן משה רבינו ע"ה בשבירת הלוחות וגרם על ידי זה שכחת התורה כמו שאמרו ז"ל (עירובין נד.) אלמלא כו', אע"פ שהסכים הקב"ה על ידו מ"מ מקרי עבירה לשמה, ולכך סבל גם הוא כמו שאמרו ז"ל (תנחומא ס"פ ואתחנן) שניטלו ממנו מסורת החכמה והיה יהושע יושב ודורש כו', וכן אסתר דניטלה ממנה רוח הקודש כשהגיעה לבית הצלמים (מגילה טו:), הוא לעונש אעבירה, אף על גב דמצוה רבה קעבדא [וזה סוד שאמרה שמא בשביל שקראתיו כלב, ואכ"מ], ולכך בעלי תשובה, אף דזדונות נעשו זכיות, מ"מ צריך סיגופים ותעניות לכפרה, משום דעל כל פנים לא עדיפי מעבירה לשמה. ועל זה אמרו בבבא קמא (נ.) כל האומר הקב"ה וותרן כו'. דעל כל דבר שעשה מימיו נפרעים בעונש הקצוב לכך, עכ"ל.

אין דבריו נראים כלל. ואם צריכים כפרה על עבירה לשמה, זה רק מטעם אותו אחוז שלא עשה לשמה, ונשאר רק עבירה, וכמו שבארתי בכמה מקומות שאפילו מצוה ודבר קדושה ולימוד תורה קשה מאד לעשות לשמה בשלמות, ויש בזה רבבות מדרגות כמובן, כל שכן ובן בנו של קל וחומר קשה וכמעט אי אפשר לעשות עבירה לשמה בשלמות, ונמצא נלקה בחלק הלא לשמה, אבל החלק שעשה לשמה לא נראה כלל שילקה ויענש עליה חס ושלום. אלא שלפעמים יהיה צריך לעשות תיקון הראוי. וכמו שמצינו במשה רבינו, עיין רש"י שמות לד:א ז"ל פסל לך, אתה שברת הראשונות, אתה פסל לך אחרות, משל למלך שהלך למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות, מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע, עמד שושבינה וקרע כתובתה, אמר, אם יאמר המלך להרורגה, אומר לו עדיין אינה אשתך, בדק המלך ומצא שלא היה הקלקול אלא מן השפחות, נתרצה לה, אמר לו שושבינה, כתוב לה כתובה אחרת שנקרעה הראשונה, אמר לו המלך, אתה קרעת אותה, אתה קנה לה נייר אחר ואני אכתוב לה בכת ידי, כן המלך זה הקב"ה, השפחות אלו ערב רב, והשושבין זה משה, ארוסתו של הקב"ה אלו ישראל, לכך נאמר פסל לך, עכ"ל. ואין זה עונש, אלא חיוב להשלים התיקון שעשה.

וכן לענין תענית חלום (ועיין במפרשים שם שיתכן שמדובר אפילו בסתם תענית), אם היה עבירה היה אסור (והאור שמח, תענית ה:ו כתב בשם הקרית ספר שמדאורייתא רק אסור מעת לעת, ואין זה אלא איסור דרבנן), אלא כיון שהלך חסר מהעונג של שבת, יש לו לתקן את זה בתענית. אכן באמת הזוהר הקדוש בפרשת ויקהל דף רז: כז"ל כיון דלא אשתלים לתתא ולעילא, כדין אתחזי ההוא בר נש לאתלטיא ולאתענשא, ע"ש. הרי באמת מגיע לו עונש. אלא יעויין שם בזוהר שסיים שהדבר דומה להשבת הגזלה אשר גזל. ובאמת משמע מהזוהר שעיקר הפגם הוא רק כאשר יאכל למחרת, ולולא אכילתו למחרת לא יהיה פגם.

ז"ל מאי תקנתיה, ליתב תעניתא על תעניתא, מאי טעמא, דא בטיל ענוגא דשבתא, יבטל ענוגא דחול.

ואי איהו מבטל ענוגא דשבתא, וקא מתענג בחול, דמי כמאן דחשב למלה אחרא, יתיר ממה דחשיב ליה לקב"ה. ורחא עלאה קדישא דקודשין דשריא עליה, לא עניג, ובטיל ליה מניה. רוחא אחרא דחול, דשריא לבתר על עלמא, חשיב וקא מענגא ליה. כדין מהדרין ומתפרעין מניה בהאי עלמא, ובעלמא דאתי.

בגין כך, אצטריך תעניתא אחרינא, ביומא קדמאה דחול, בזמנא דשריא על עלמא ההוא רוחא דחול. ובהאי אית ליה אסוותא, כיון דלא חשיב לרוחא דחול. וסימניך (ויקרא ה) והשיב את הגזלה אשר גזל וגו'. גזלן, ע"ש

משמע שעיקר החטא הוא במה שיאכל ויתענג בחול, שמרים את החול יותר משבת, ועל ידי שמתענה בחול שומר מעלתה של שבת. ואם כן בודאי אין ללמוד מזה למקום אחר. והרי זה דומה למה שמשה רבינו היה צריך לפסל לוחות שניות כיון שהוא שבר הראשונות.

[ואולי יש לחלק בין היכא שהעבירה לשמה היתה מכוונת שתיקונה היתה דוקא באותה עבירה, כגון שבירת הלוחות, או הקרבת קרבן בבמה, אבל בתענית בשבת, לא היתה התיקון דוקא להתבטל על עונג שבת, רק כיון שחל בשבת, בלית ברירה היתה].

ומה שהביא ראיה מהני קוברים במסכת סנהדרין, תמוה מאד, כי הראיה מהמחשבה של עמי הארץ שחושבין שמקבלים כפרה על חילול יום טוב על ידי נידוי ועל ידי זה מותר ומצוה לחלל יום טוב כל פעם לקבורת המת. והאם רצה להקים שכן הוא באמת בכל עבירה לשמה, כדעתן של אותם עמי הארץ?

ולא הבנתי בכלל מה שכתב בענין תשובה מאהבה, שאע"פ שהזדונות נעשו כזכיות צריך כפרה עליהם. מי אמר? אדרבה, אם ידוע שנתקבל התשובה באהבה ונעשו כזכיות בודאי אינו צריך כפרה עוד.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נהרות אמנה ופרפר

 ב"ה

במסכת פרה ח:י שנינו מי קרמיון ומי פוגה פסולים מפני שהם מי בצים, דהיינו מים שחומר וטיט מעורב בהן, עיין שם. ובפירוש מלאכת שלמה בשם הערוך, ערק קרמיון פירש קרמיון הוא אמנה, ופוגה הוא פרפר. ואם כן קשה איך נעמן החזיק שהם טובים מכל מימי ישראל. ואולי יש לדחות כי כוונתו היתה לענין רפואה, וי"ל שאותו הטיט מסוגל לרפואה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אדם וחוה נחבאו בחכמות

 ב"ה

בראשית

ג:ח וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת-ק֨וֹל יְ-הֹוָ֧ה אֱלֹקִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְ-הֹוָ֣ה אֱלֹקִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן. מתהלך בגן, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. קול י' אלקים מתהלך, עם הי"ז אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי תיבות של: וישמעו את קול ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני י' אלקים בתוך ע"ה בגמטריא נ נח.

הסופי תיבות של: וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: מפני ה' אלקים בתוך עץ הגן ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

יש להבין מה זה שהחביאו בתוך עץ הגן, הלוא היו נמצאים שם על כל פנים, ומה עשו יותר מזה. ועיין ברש"י לעיל ב:ט שפירש בתוך הגן – באמצע הגן, דהיינו איפה שהיו עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע, ולפי זה יש להבין שהחביאו עצמם בחכמות וכדומה, ודוק.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נשים אסורות בכלי זין

 ב"ה

כתוב בתורה (דברים כב:ה) לא יהיה כלי גבר על אשה, ותרגם אונקלוס "לא יהי תקון זין דגבר על אתא" (לא יהיה כלי זין של גבר על אשה). ופשוט שבמקום סכנה ופיקוח נפש מותר להן, וכן פסקו הרבנים של היום. 

שאלתי היא אם נוכל לחלק שהאיסור על כלי זין זה דוקא על כלי זין כמו חרבות וסכינים ורמחים וקשת וחנית, שדורשים לפחות קצת גבורה לנצח איתם, ולכן ביעקרון הם מתאימים רק לגברים. אבל אולי יש לומר שאקדח שיכולים להפעיל אותו בקלות באצבע, אולי י"ל שזה כבר לא שייך לגברים יותר מנשים. אף על פי שהפשטות הוא שהעיקר הוא מה שחשיב הדבר כלי זין - כלי מלחמה, אולי יש לחלק כנ"ל. ולא ראיתי בפנים בתשובות של הרבנים של היום שמתירים הנשים מצד פיקוח נפש, ואם כן הרי לא רצו לחלק כנ"ל - אבל אולי כן צדדו - צריכים לבדוק במה שכתבו. 

ולפני כמה ימים דייקתי במה שדוד המלך ע"ה שבח - אצבעותי למלחמה, הרי שכבר אז היו לוחמים רק עם האצבעות. ואם כן אין לחלק שהשנק של היום יצא מן הכלל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פתיחת התורה הקדושה בבראשית

 ב"ה

ספר שיחות הר"ן

ריט. והיה רגיל להזכיר כמה פעמים גדל עצם נפלאות הטובה שעשה לנו משה רבנו עליו השלום, שנתן לו את התורה ופתח בה, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, וגלה לנו האמונה הקדושה בלי שום חכמות וחקירות, ע"כ.

רבינו שבח את פתיחת התורה משום שקובע האמונה בפשיטות, אכן עיקר הטעם שהתורה פתחתה כך אינה אלא משום שרצה לקבוע זכותם של בני ישראל לארץ ישראל כמבואר ברש"י בהתחלת התורה ז"ל לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם (שמות יב:ב) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא:ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו', ע"ש (וירשת הארץ היא משכר המצות וחושבה כמצוה, ועיין מזה באריכות ברא"ם ויפ"ת) ורבינו בעצמו מביא את במ"א. הרי מבואר שעיקר התורה הוא המצות, ואפילו כל ענין של התחלת התורה במעשה בראשית אינה אלא להקים זכותם של בני ישראל בארץ ישראל מקום המצות.

ולכאורה מבואר מזה גודל חשיבות עם ישראל, שהם חשובים אפילו יותר מהמסר שרבינו שבח, ודו"ק.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אנשי הצבא היו בגיל בן כ' עד ס' - דף יומי

 ב"ה

מסכת בבא בתרא

דף קכא: והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ שנאמר (יהושע ז:ה) ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה אמר לו רבי נחמיה וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא כשלים וששה, אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כובה של סנהדרין, ע"כ.

צ"ב איך חשיב יאיר בן מנשה מוכה מאנשי העי, הרי אנשי העי הכו את הכשלשת אלפים איש שעלו עליהם למלחמה, והרי לא יצאו לצבא אלא מבן כ' לבן ס', ויאיר בן מנשה היה כבר זקן מופלג.

נ נח נחמ נחמן מאומן

עוד יותר טוב

 ב"ה

השיר הלהיט עכשיו הוא שיהיה עוד יותר טוב. וזה ברכה גדולה שרואים שעם ישראל מתחיל לפרוש מהחכמות ועמקמימיות של הרבנים ומפורסמים של שקר. כי לא לפני הרבה זמן היו שרים = לא מגיע לי כלום, שכל הספרים הקדושים הזהירו מלומר שטות כזה לעורר את הדין חס ושלום. והכל מחכמות בא להם. וכן החכמות של מפרסם אחד שצריכים להודות להשם ולשבח על כל הצרות בברוך הטוב והמטיב נגד ההלכה שצריכים לברך דין אמת עד לעתיד לבוא שנראה עין עין שהם טובות. ועכשיו ברוך השם סוף סוף הבינו לבקש רק שיהיה יותר טוב. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

התחלת התורה מבראשית

 ב"ה

ספר שיחות הר"ן

ריט. והיה רגיל להזכיר כמה פעמים גדל עצם נפלאות הטובה שעשה לנו משה רבנו עליו השלום, שנתן לו את התורה ופתח בה, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, וגלה לנו האמונה הקדושה בלי שום חכמות וחקירות, ע"כ.

רבינו שבח את פתיחת התורה משום שקובע האמונה בפשיטות, אכן עיקר הטעם שהתורה פתחתה כך אינה אלא משום שרצה לקבוע זכותם של בני ישראל לארץ ישראל כמבואר ברש"י בהתחלת התורה ז"ל לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם (שמות יב:ב) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא:ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו', ע"ש (וירשת הארץ היא משכר המצות וחושבה כמצוה, ועיין מזה באריכות ברא"ם ויפ"ת) ורבינו בעצמו מביא את במ"א. הרי מבואר שעיקר התורה הוא המצות, ואפילו כל ענין של התחלת התורה במעשה בראשית אינה אלא להקים זכותם של בני ישראל בארץ ישראל מקום המצות.

ולכאורה מבואר מזה גודל חשיבות עם ישראל, שהם חשובים אפילו יותר מהמסר שרבינו שבח, ודו"ק.

נ נח נחמ נחמן מאומן 

Succos - accepting that you are loved

HH we know too well our inadequacies and shortcomings and all the disgusting things we may have thought of done, and we know too well all the hardships and difficulties we have in life, and all this builds a mental block refusing us to accept the unadulterated love HY has for us. 

The Zohar says that if a person would realise how much HY loved them, they would run after Him like a roaring lion.

So on Succos we leave everything, and we make do with temporary substandard living conditions, as often lovers do when they run off together. Those things aren't important when one is wrapped in love, the Succa being the Divine embrace. With this we can set aside and forget all those things that didn't allow us to accept we are loved. However serious those things maybe, we can ignore them and bask in the love of HY.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

התפלה שהיה חסר למשה רבינו ליכנס לארץ ישראל

ב"ה 

לכבוד הילולה של רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן 

משה רבינו התפלל הרבה לזכות ליכנס לארץ ישראל, אפילו רק להיות קבור בארץ ישראל. עד שהקב"ה אמר לו, רב לך אל תוסיף, כי אם היה ממשיך להתפלל על כרחך הקב"ה היה מביא אותו. ומובא בשם החיד"א שהתפלה שהיה חסר למשה רבינו היה - נא. כי בודאי כבר ביקש, נא, אבל כמו כאשר התפלל על מרים, אמר נא פעמים, אל נא רפא נא לה, כן היה לו לבקש עוד הפעם, נא.

רבי נתן אמר שיש שני תורות של רבינו שהם כאילו התחום שבת, תורה רפ"ב של אזמרה לראות הטוב בכל יהודי. ותורה איה - איפה שאתה נמצא אפילו חס ושלום בשאול תחתית לצעוק איה לגלות את השם יתברך אצלך.

רפא ע"ה בגמטריא רפב.

נא, בחינת איה. כי י*ה בגמטריא נ, ועם הא' הרי נא.

נא נא לה בגמטריא מאומן.

נא, התפלה שהיה חסר למשה רבינו, ראשי תיבות, אני נחמן, אני נ נח נחמ נחמן מאומן 

Hallel

HH on Shabbos as we were singing hallel the sirens went off warning of an incoming missile, and we continued to sing, Please Hashem save us now

אנא ה' הושיעה נא

When the sirens were silent for a few seconds before the impact of the missile/s we were singing,

Welcome in the name of Hashem!

ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם מבית ה'.

Then we heard the blooms, one of the congregants claimed he saw the missile hit the Kinneret and go to the bottom and only then exploding. Same guy credited the fraudulent local rabbi for batting away the missile.

BH despite the phonies HY has mercy on us, and Rabbi Nachman already revealed in Sefer Hamidos that by reciting hallel one is saved from their enemies 

על ידי קריאת הלל יושיע לך הקדוש ברוך הוא מאויביך

And by singing and clapping one annuls harsh judgments.

Those are things I would credit....

 Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN