ב"ה
יש לי כמה חברים שהתבלבלו בהיותם גרים בארץ ישראל, הרי כאילו אינם בגלות. וכמעט לא רצו לומר נוסח כל התפילות, כמו בברכת על המחיה ובתפילת מוסף שאנו מתפללים לחזור לארץ. רק בקושי להגיד כאילו בעד כלליות עם ישראל. ונמתק להם קצת יותר, בהיות שרבינו הקדוש עדיין גופו באומן וחייבים לצאת אליו, שייך התפילות על זה לעלות לגמרי לארץ ישראל.
אכן בירור הדבר שאפילו הגר בארץ ישראל, ואפילו הוא חפשי ממשלת הזדון והטומאה, הרי זה נחשב גלות - ולא סתם כל הצדיקים שזכו להיות בארץ ישראל לא נגעו חס ושלום בנוסח התפילות. וחז"ל כבר אמרו כן בפירוש בענין הגזרה של ברית בין הבתרים - גר יהיה זרעך בארץ לא להם - שהגזרה היה לארבעה מאות שנה, ובמצרים לא היו אלא רד"ו שנים, ועל כרחך השלמת השנים התחיל מלידת יצחק וכו' עיין שם בדבריהם. הרי שכל עוד שלא הגיע הגאולה אפילו שנמצאים בארץ ישראל נחשב לגמרי כגלות.
ובאמת זה היה צריך להיות מושכל ראשון, אלא מחמת כל אלו שמדברים כל כך אל משיח, מי הוא, האם כבר בא וכל השטויות האלה, הם הצליחו להוריד חשיבות ועצמה האין סופית של משיח וגאולה, כאילו יהיה סתם עם קצת תוספת טוב. ומזה נולד הרבה בעיות, כמו זה שחושבים שכבר אין גלות בארץ ישראל, כי מה ההבדל כבר בין עכשיו שמשיח כבר בא רק שהוא מת - רחמנא ליצלן מהאי דעתא - לימות המשיח של גאולה ממש.
נ נח נחמ נחמן מאומן
No comments:
Post a Comment