חטא קורח והשמאלנים

ב"ה

כבר גילה הזוהר הקדוש שחטא קרח היה שרצה לעשות שמאל ימין - אישה לאיש, כמו שמצוי היום ממש, ומבואר שזה ממש קשור בהמשכת העם למפרסמים של שקר - כל העדה כולם קדושים - ונטישת הצדיק האמת נ נח נחמ נחמן מאומן.

והנה רבי נתן בלקוטי הלכות (יורשה דעה שלוח הקן ד:ט) מבאר שקרח טעה וחשב שלגדולים אין להם כבר יצר הרע, עיין שם כל דבריו הקדושיו. והדבר תימה, כי הלוא כל הפוסל במומו פוסל, ואם קורח פסל את משה ואהרן (וקצת אינו מובן בכלל, איך הוא בא לאשם אותם שלקחו השררה לעצמם כאשר כל הטעות שלו זה שלגדולים אין יצר הרע, אז איך הם באו לחטוא, וצע"ק) בזה הנקודה, הרי לכאורה הוא בעצמו היה לקוי בחוסר יצר הרע, ואם כן איך הוא בא לחטא הנוראה הזו?

וידוע הסיפור שהיה איש אחד - עובד השם גדול - בן שישים שנה שהלשין להחוזה על היו"ד הקודש, והחוזה העיד עליו שהשטן הניחו לעבוד את השם תורה ובתפלה שישים שנה רק כדי שיועילו דברי להשון הרע להבעיר את המחלקת בין הצדיקים.

הרי שקרח הגיע להשגה איך שכל אדם באמת בתכלית השלמות, כפי ענינו, וכמבואר ברמח"ל בכמה מקומות, ובמקום אחר הוא אפילו מכנה את זה לבחי' חסידות של לב בשר (ברסלב!) - שכל דבר יש לו השלמות כפי ענין, כל פריט במכונה שעושה תפקידו זה השלמות שלו. ואם כן הרי אין הבדל כביכול ביניהם. והרי אין חסרון יצר הרע. אבל כל זה רק כאשר כל אחד עושה תפקידו, אבל אם מחליפים תפקידים הרי חסרון עצום יש. אז קרח ראה את השלמות ורצה לבטל את הגבולות והגדרות והתפקידים שהשם יתברך שם לכל חפץ, והרי אף כי במקומו הגיע לשלמות, עד כדי כך שאיתא במדרש שלעתיד לבוא יהיה כהן גדול, אבל להעביר את זה הלאה, שהשלמות של כל דבר במקומו ובזמנו יועיל לו למקום אחר לתפקיד אחר, הרי זה כבר חטא עצום.

וזה מה שלא הבין איך חוט אחד של תכלת הוא התיקון של ציצית אפילו לבגד של כולו תכלת, ומזוזה היא התיקון אפילו לחדר מלא ספרים. כי כל דבר, איש או אישה, משרת עבד או שר ושופט, התיקון שלו הוא בדיוק אותו דבר שהשם יתברך קובע, לא פחות ולא יותר.

וידוע שחטא של קרח אנחנו מתקנים בפורים כמו שנתגלה לרבינו הקדוש, כי קרח כפר דייקא בתורה של בעל פה של משה רבינו ובפורים חזרנו לקבל את התורה הקדושה באהבה בתוקף של מרדכי הצדיק.

נ נח נחמ נחמן מאומן