ב"ה
בספר
המדות ערך חלום ח"ב
כתוב:
מי
שרוצה שיתקימו חלומותיו,
יכתב
אותם בפנקסו ואת היום ואת השעה ואת המקום,
ע"כ
(ע'
בראשית
רבא (פג-יב)
ע"פ
(בראשית
לז-יא)
ויקנאו
בו אחיו,
ואביו
שמר את הדבר.
אמר
ר'
לוי
נטל קולמוס וכתב באיזה יום ובאיזה שעה
ובאיזה מקום,
ע”כ).
ונראה
לעניות דעתי בביאור הענין,
על
פי מה שגילה הרמח"ל
ביחוד היראה ז"ל
וגם יש בכאן סוד החלום,
שהוא
חיבור ע"ב
וב"ן,
זווג
א"א
בנוק',
וזה
עושה סוד החלום וסוד החולם.
וזה
היה מה שהיה מחכים את ישראל במדבר,
אעפ"י
שהיו חוטאים,
ונשארו
אעפ"כ
דור דעה,
והוא
סוד המדבר שהיו הולכים שם לעבור הס"א
במקומה.
ותבין
כי החלום מתפשט אפילו לגויים,
כי
הוא עומד ביחוד,
ואין
מורא.
ואח"כ
חוזר ז"א
ומזדווג עמה,
מה
שהיה רק בסוד התלבשות בדמיון,
שאין
התמונה בצורתה,
אלא
מתדמית כדרך החלום,
חזר
להיות
מראה ממש בסוד הנבואה.
והנה
ישראל היו מקבלים רק בסוד חיבור א"א
ונוק',
יען
היו ערום ועריה,
אך
אחר כך היו הדברים מתבררים להם על זו"ן,
מפני
כחו של משה,
וזה
שאמרו:
“היש
ה'
בקרבנו"
עכ"ל.
והרי
מבואר שצריכים להביא את החלום – ולממש
את החלום – ולעשות את החלום כנבואה על
ידי שז"א
חוזר ומזדווג עמה,
ולכן
היה נראה שזה הענין שגילה רבינו כאן,
לכתוב
את החלום וכו'
כי
זה בחי'
זיווג
ז"א
עמה.
נ נח נחמ נחמן מאומן
No comments:
Post a Comment