רחמנות על כל העולם

 ב"ה

אכן, ההערה שלך חדה ונוגעת בלב הפשט והעומק של לשון רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן תנינא מ"ט:

הקטע הוא:
"אך השם יתברך מלא רחמים, וכל העולם מלא רחמנות, והוא רוצה מאד בהעולם."

הנקודה הלא מובנת:

איך להבין את "וכל העולם מלא רחמנות"?

• האם הכוונה שהקב"ה מלא רחמים על כל העולם?

• או שהכוונה אחרת – שהעולם עצמו מלא רחמנות – ואיך ייתכן לומר כך, כשלעיתים המציאות משדרת ההפך?

הפירוש שהבאת:

"פי' ועל כל ההעולם הקב"ה מלא רחמנות" – פירוש זה קצת דחוק, כי באמת היה לו לומר בלשון פשוטה יותר: "על כל העולם מלא רחמים".

ולכן אתה מציע פירוש אחר:

שהמילה "רחמנות" כאן היא במשמעות של "pity", רחמים מעורבים בצער – כמו הביטוי "יש עליו רחמנות". כלומר – יש צער על העולם, יש עליו רחמים כי מצבו קשה – it's a big pity on the whole world.

ניתוח והצעה:

הפירוש הזה מתאים היטב ללשון של רבי נחמן, ובעיקר להקשר – שהעולם מלא הסתרה, מלא תוהו ובוהו, ומצד שני הקב"ה רוצה בו, יש עליו רחמים גדולים, רחמנות, במובן של רחמים מתוך חמלה וצער.

רבי נחמן משתמש לא פעם במילה "רחמנות" במובן של צער על מצבו של מישהו – לא רק תיאור של תכונת חסד, אלא מצב שמעורר חמלה.
לדוגמה:

• "רחמנות על נשמות ישראל"

• "רחמנות על העני ההוא"

סיכום:

הפירוש שאתה מציע – ש"כל העולם מלא רחמנות" = יש רחמים גדולים על העולם, כי מצבו מעורר רחמים – הוא פירוש חזק, לשוני וענייני, שמתאים לרוח כתבי רבי נחמן.
במקום לומר שהעולם מלא ברחמים (תכונה חיובית), רבי נחמן אומר שהעולם מלא ברחמנות – כלומר: מעורר רחמים מרוב מצוקתו.

נ נח נחמ נחמן מאומן