שויתי השם לנגדי תמיד

 ב"ה

ספר תהילים

תיקון הכללי

טז:ח שויתי ה' ל'נגדי ת'מיד כ'י מ'ימיני ב'ל אמוט, ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

עיין בריש ספר שבחי הר"ן אות ב' שמילדתו רבינו חינך את עצמו לקיים שויתי, ועיין מש"כ שם. ועיין בצילום דף של רבי ישראל קרדונר שפירש לעצמו, תמיד, תמ – יעקב, יד – ידי עשו, להיות שמח ומאמין בין בטוב בין ברע, ע"ש.

 

בענין תמיד, הרי מצינו כמה מצות שכתוב בהן תמיד, כמו מנורה וקרבן התמיד, שאינם תמיד ממש, אלא כל יום, וכדומה. ונראה לעניות דעתי שאפילו מה שהוא תמיד ממש, אינו תמיד בלי הפסקה, אלא רגע ועוד רגע, ולכאורה מבואר כן בספר אדיר במרום (עמ' רפח, מכון רמח"ל) שמפרש שם ענין רצוא ושוב, וכותב שאותו ענין הוא בחכמה סתימאה, וכותב שכל שכן הוא בעצמותו שהוא השורש לכל המאורות, והוא יוצא מן הא"ס עצמו. כי הנה כל זה זה הוא סוד השורש השולט על ענפו, כמו הרוח שבלב על הענפים, ע"ש. הרי לכאורה כל דבר במציאות אינו תמידית ממש, אלא ברצוא ושוב המבואר שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן