Posts
ב"ה
סיפורי מעשיות,
מעשה מבעל תפילה. כת אחת החליט שהתכלית הוא שמחה.
כת בחרו בשמחה. עיין בספר שופטים
(טז:כג) וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם ולשמחה ויאמרו נתן אלהינו
בידנו את שמשון אויבינו, ודייק הכלי יקר שהול"ל ולשמוח, ולכן פירש מה שפירש,
ולפי דברי רבינו י"ל שהשמחה היה להם כאלוה.
שם משמואל יום הכיפורים: בש"ס
סוכה מח: אמר ליה האי מינא דשמיה ששון לרבי אבהו, עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא
דאתי, דכתיב (ישעיה יב:ג) ושאבתם מים בששון, אמר ליה איה הוה כתיב לששון כדקאמרת,
השתא דכתיב בששון, משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא. ומפי כק אבי
אדמור זצללהה שמעתי, שאמר לפרש דהמין סבר כי התכלית לאדם להיות שש ושמח, והשיב לו
רבי אבהו כי זה רק צרך לעבודה ולא התכלית, וזהו שמרמז משכיה דההוא גברא משוינן ליה
גודא ומלינן ביה מיא, ע"כ.
ובענין האי סוגיא יש ללמוד ששמחה הוא כלי
לקבל התורה, וכמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן סה:ד שהביא ממש"כ שעתיד
הקב"ה להחזיר את הכתרים של נעשה ונשמע דכתיב ושמחת עולם על ראשם.
No comments:
Post a Comment