ב"ה
לקוטי נ נח, רמזים אות:
טז.
אנא
בכח גדולת ימינך תתיר צרורה:
אבגית"ץ,
שהוא
שם של חסד בעולם היצירה כידוע.
וביותר
דייקנות הוא חסד שבגבורה,
כי
הוא השם הראשון של מ”ב,
והשם
של מ”ב הוא בגבורה [ובזה
א”ש ממש ענין הנ נח כדלקמן,
שהוא
בחי'
תפילה
בדין,
ועם
כל זה הוא שיר של חסד].
אבג"י,
זה
רמז לשיר פשוט -
א,
כפול
-
ב,
משלש
-
ג,
מרובע
-
י',
כידוע
שא'
ב'
ג'
ד'
= י'
(וכ"כ
בס'
רזיאל,
שלכן
שם הוי"ה
מתחיל בי'
רמז
לאבג"ד,
ואח"כ
ה"ו),
שלכן
יש י'
אותיות
נ נח נחמ נחמן.
תץ
ע"ה
בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!
נראה
לפרש עוד למה דוקא בכולל,
שת"ץ
הוא לשון הירוס,
וכמובא
בהיחודים של האריז"ל
לכוון אבגא (לשון
שטן)
תץ.
וגם
בגימט'
פתי
וכו'
(וידוע
שבלשון הקדוש מלה משתמשת לשני המשמעות).
ונ
נח נחמ נחמן מאומן יתירה אחד,
בגימט'
תצא,
ושם
הוי"ה
ככה:
שין
מם יוד-הה-וו-הה
=
תצב,
לשון
מצבת,
לשון
תקומה הפך הירוס התץ (גם
גימטריא שק"ץ).
וזה
ענין המבואר בליקוטי מוהר"ן
שהצדיק מש"ה
עומד בין שמ"ד
לרצו"ן.
[ובענין
תצ"ב
יש לדרוש הרבה על פי המשנה באבות (ה:ו,
וע'
בפסחים
נד)
שצבת
בצבת עשויה – בין השמשות כמו מקום קבורת
משה,
וע'
בחיי
מוהר"ן
שטז-שיז,
ובברכות
ו:
ושבת
דף ל,
כל
העולם לא נברא אלא לצוות לזה,
ואכמ"ל].
והר"ת
של הז'
שמות
של אנא בכח,
א,
ק,
נ,
ב,
ח,
י,
ש
בגימטריא תע"א
שהוא הגימטריא של י"ז
תמוז ע"ה
(ובסתמא
שייך להשם הקדוש היוצא מהר”ת של “תפול
עליהם אימתה ופחד”).
והסופי
תיבות בגמטריא כשרה ע"ה,
שרה,
בחי'
השיר
פשוט כש"מ
כמבואר במקום אחר.
והראשי
תיבות והסופי תיבות ביחד הם בגמטריא
אבגית"ץ
נ נח נחמ נחמן מאומן!
שוב
שמעתי מי"ס
נ"י
שאי'
בס'
ליקוטי
הגר"א
שהסוד של שמירת הברית בפסוק כי הוא כסות"ה
לבדה,
בגימטריא
תצ"א
(ונלע"ד,
שזה
רמז על ההוצאה והכנסה שבמדת יסוד.
וע”ע
מש”כ בס”ד על לקוטי מוהר”ן תורה כט:
בסוף
שייך לאות ח).
והגרי"א
חבר,
הראה
לשם אבגית"ץ,
שתצ"א
הוא בסוד שמירת הברית,
ונשאר
בג"י,
רמז
לג'
אבות
וי"ב
שבטים (הרי
שגם הם מורים ששמירת הברית תלוי בצדיקים
דוקא).
וי"ס
נ"י
אמר לי שיכולים לפרש שבג"י
הם הט"ו
אותיות של נ נח נחמ נחמן מאומן.
שוב
מצאתי בעזה"י
בפרשת ואתחנן (דברים
ג:כט)
ונשב
בגיא מול בית פעור.
מול-בי,
עם
השני תיבות בגימטריא צ',
הרי
בגי"א
צ"ת
– אבגיתץ,
ונש"ב
ראשי תיבות נחמן בן שמחה.
בית
פעור,
הראשי
תיבות והסופי תיבות – תרפ"ב,
השנה
שסבא קבל את הפתק.
עוד
יש לראות בשם אבגית"ץ
שבחילוף האותיות ב"ג
בא"ת
ב"ש
לש"ר,
יוצא
שיר תצ"א
– נ נח נחמ נחמן מאומן.
(אבגית"ץ
בגמטריא אהבת חנם,
אבל
עוד לא מצאתי בחז"ל
ביטוי כזה שהוא המצאה של הרבנים ונראה
שהוא נגד התורה הקדושה, כי הזוהר הקדוש מגנה מאד את ענין חנם ומשבח מאד את האגר שלם, ובאנגלית אהבת חנם פירושו כולל ניאוף ר"ל.
יש
אהבה שאינה תלויה בדבר זה מהתורה.
הרי
שלכאו'
זה
הגמטריא מראה שאהבת חנם הוא כח וענין
בדיוק ליהפך מהקדושה והשם הקדוש אבגית”ץ.
שוב מצאתי אולי איזה שורש קדושה להרעיון אהבת חנם והוא בתחנון של שני וחמישי - והוא רחום, שאנו אומרים כי כן דרכך לעשות חסד חנם, והרי חסד הוא בחי' אהבה. ועם כל זה, אהבת חנם זה ביטוי של גוים ולא של קדושה כנ"ל ).
נ נח נחמ נחמן מאומן!