ב"ה
כתוב בנביא - ירמיה לב:ח:
וַיָּבֹ֣א
אֵ֠לַי חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן-דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהוָה֮ אֶל-חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת-שָׂדִ֨י אֲשֶׁר-בַּעֲנָת֜וֹת אֲשֶׁ֣ר |
בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּֽי-לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה
קְנֵה-לָ֑ךְ וָאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר-יְהוָ֖ה הֽוּא:
והוא פלא, כי בזה טיפה משמעות שלפני זה ירמיה לא ידע כי דבר ה' היה, והלוא היה לו נבואה מפורשת על זה.
ואולי י"ל על פי רש"י בפרשת שמות ג:יב שכז"ל
דבר אחר כי אהיה עמך, וזה שתצליח בשליחותך, לך האות על הבטחה אחרת שאני מבטיחך,
שכשתוציאם ממצרים תעבדון אותי על ההר הזה, שתקבלו התורה עליו, והיא הזכות העומדת
לישראל, עכ"ל.
וכן כאן י"ל שירמיה אמר ואדע כי דבר ה' הוא - היינו שקיבל את זה לאות על החזון שהיה לו אחר כך, עוד יקנו בתים וכו'.
ואין להקשות הא גופא קשיא מה ענין אות בנבואה, הרי קיבל נבואה על זה ומה צריך עוד אות. כי כבר פירשו המפרשים שהאות כבר מחזק את עצם הפעולה שיהיה וכו'.
נ נח נחמ נחמן מאומן
No comments:
Post a Comment