Letter 19
B.H., Chay ("life" = 18th of) Taivais 719
(Monday, 29 December, 1958), Tiberius.
My soul and my heart who is attached and bound in the depth of my
heart and mind with resolute and strong knot which will not come apart forever,
Mr. Zalman Shazar, the good, who yearns, and longs for the absolute truth,
Shalom and abundant salvation.
Fortunate is the man who binds himself to the true tzadik and doesn't
go in the schemes of the wicked who distance (themselves and others) from him[1]. The
main thing is the attachment to the tzadik upon whom stands the entire world
and everything it contains, because he is the holy bridge by which one
traverses in the midst of all the deluging waters and is saved from them all,
and this is the aspect of the splitting of the Yam Suf that they went on dry
land inside the sea.[2]
Every action and slight movement that a person surmounts to do in
order to draw close to the tzadik is extremely precious in the eyes of Hashem
Yisburach, and immediately he is triumphant abundant true and eternal triumph
which will sustain forever.[3]
Every one, according to how much he recognizes in his
soul, the enormity of his shortcomings, and his utter alienation that he has so
much distanced from Hashem Yisburach, so too he needs specifically to draw
close to the true Rebbe of the very, very greatest stature, because the smaller
he is – he needs an overly greater true Rebbe.[4]
At times a person can fall Heaven forbid specifically through the
truth, because he knows in his soul that he truly vitiated and marred a lot,
and even now he is the way he is, hence the bal duvur (-litigator-evil
inclination-Satan) lures him to knock him off completely Heaven forbid through
his truth, and many left their world completely due to this truth. However, the
true tzadik already revealed that the real truth (-the truth of the truth) is
not so, because every person must strengthen himself in Hashem Yisburach
always, and even in the nethermost hell Heaven forbid he should know and
believe that he is still close to Hashem Yisburach and there is no despair in
the world, and it is possible to return even from there and to truly draw close
to Hashem Yisburach. Because certainly it is necessary to guard oneself from
sin and even from the slightest infraction, but even still if one already fouled
up, even if he fouled up the way he fouled up, even thousands and myriads of
times Heaven forbid, even still at all times and every instant the kindnesses
of Hashem are unabated and one can draw himself close to Hashem Yisburach at
all times and from wherever he is because there is no reckoning of the His
greatness blessed He, and through drawing close to the tzadik[5]
everything can be turned around to the good and sins turned around to merits,
and this is the essential real truth.[6]
I was forced to end because I am almost not lucid from the sheer
misadventures and troubles which transpired over me, not upon you. He who
remembers him well and mentions him always before Hashem Yisburach, and prays
for his eternal wellbeing and success in this (world) and the next, and the
wellbeing of his respectable and refined wife, and his kosher (-upright) and
pure hearted sister, they should live for length of truly good days and years,
and I call Shalom to all those in his company.
The transcriber – Yisroel Dov
Odesser
All that a person tunnels and exerts to find a way to return to
Hashem Yisburach, even though he is unsuccessful, there is no exertion which is
lost, and the main thing is being close to the true tzadik and his disciples,
and through this there is no vitiation and defect that cannot be rectified,
just the main thing is not to ever go far from the tzadik Heaven forbid with
all that transpires over him.[7]
מכתב יט
ב"ה, ח"י תשי"ט, טבריא
נפשי ולבבי הקשור ודבוק בעומק ליבי ומוחי בקשר אמיץ וחזק בל ינתק לנצח, מר זלמן שזר, הטוב, הכוסף, ומתגעגע לאמת האמיתי. שלום וישע רב.
אשרי האיש שמקשר עצמו לצדיק האמת ואינו הולך בעצת רשעים המרחיקים ממנו. העיקר הוא התקשרות להצדיק שעליו עומד כל העולם ומלואו, כי הוא הגשר דקדושה שעל ידו עוברים בתוך כל המים השוטפים וניצול מכולם, וזהו בחינת קריעת ים סוף שהלכו ביבשה בתוך הים.
כל עובדה ותנועה קלה שהאדם מתגבר לעשות בשביל התקרבות להצדיק הוא יקר מאד בעיני ה' יתברך ותכף הוא מנצח הרבה נצחון אמיתי ונצחי שישאר קיים לנצח.
כל אחד כפי מה שיודע בנפשו גודל פחיתותו וגודל ריחוקו שנתרחק מאד מה' יתברך, כמו כן הוא צריך דייקא להתקרב להרבי האמת הגדול במעלה מאד מאד, כי כל מה שהוא קטן ביותר הוא צריך רבי אמיתי גדול ביותר.
לפעמים יכול האדם ליפול חס ושלום על ידי האמת דייקא, כי יודע בנפשו שבאמת קלקל ופגם הרבה וגם עתה הוא כמו שהוא, ועל כן מסיתו הבעל דבר לדחותו לגמרי חס ושלום על ידי האמת שלו, והרבה יצאו מעולמם לגמרי על ידי האמת הזה. אבל כבר גילה לנו הצדיק האמת שהאמת לאמיתו אינו כן, כי צריך כל אדם להתחזק עצמו בה' יתברך תמיד, ואפילו בשאול תחתיות חס ושלום ידע ויאמין שהוא סמוך עדיין לה' יתברך ואין שום יאוש בעולם, ויכולין לשוב גם משם ולהתקרב לה' יתברך באמת. כי בוודאי צריכין לשמור את עצמו מן החטא ואפילו מפגם כל שהוא, אבל אף על פי כן אם כבר נכשל, אפילו אם נכשל כמו שנכשל אפילו אלפים ורבבות פעמים חס ושלום, אף על פי כן בכל עת ורגע חסדי ה' לא תמנו ויכולין לקרב עצמו לה' יתברך בכל עת ומכל מקום שהוא כי לגדולתו יתברך אין חקר, ועל ידי התקרבות להצדיק יכול להתהפך הכל לטובה ועוונות נתהפכין לזכויות וזה עיקר האמת לאמיתו.
הוכרחתי לסיים כי כמעט אינני בדעתי מגודל ההרפתקאות והתלאות דעדו עלי, לא עליך. הזוכרו היטב ומזכירו תמיד לפני ה' יתברך ומתפלל בעד שלומו והצלחתו הנצחי בזה ובבא, ושלום רעייתו הכבודה והעדינה ואחותו הכשרה וזכת הלב שיחיו לאורך ימים ושנים טובים אמיתיים ואקרא לשלום הנלוים אליו.
המעתיק ישראל דב אודעסר
כל מה שהאדם חותר ומתייגע למצוא דרך לשוב לה' יתברך, אף על פי שאינו עולה בידו, אין שום יגיעה נאבדת, והעיקר הוא התקרבות לצדיק האמת ולתלמידיו, ועל ידי זה אין שום קלקול ופגם שלא יוכל להתקן, רק העיקר שלא יתרחק מהצדיק לעולם חס ושלום בכל מה שיעבור עליו.
[2] Aitzos Yishuros, Truth and Faith 1
(regarding truth), from Likutay Halachos, Orach Chaim 1, Tefillin 5:41.
[3] Oatzar HaYeeruh, Truth 5 (regarding
doing the will of Hashem), from Likutay Halachos, Orach Chaim 2, Blessings on
Sightings 5:9.
[5] The source where Saba is drawing these
words from, actually delineates here: repentance, and screaming, and prayer,
and copious supplication, all of these Saba sums up, categorizes, and
transposes under the directive of drawing close to the Tzadik. Throughout this
holy book Saba does this often, generalizing different specific tasks or
constructs under the principle precept of the tzadik, although I don't usually
point it out.
No comments:
Post a Comment