זמירות שבת לשיר בשמחה ובדקבות וביראה

 ב"ה

עיין בשיח שרפי קודש ג-קלד ז"ל מוהרנ"ת ז"ל לא היה נוהג לזמר בלילה שבת את הזמר הנקרא "דער פרומער נגון" המושר בפי אנ"ש על זמר "מעין עולם הבא", בהטעימו שמחמת קדשת ומעלת שמחת שבת, אינו חפץ לזמר נגוני התעוררות אלא רק נגוני שמחה וחדוה, אולם בסעודה שלישית עת רעוא דרעוין דביקות והתעוררות, אז היה מזמרו, ע"כ.

דבר זה תמוה מאד, כי הלוא רבינו בעצמו היה נוהג לזמרו, ותמוה מאד שרבי נתן לא יעשה מה שראה הנהגתו של רבינו (שיחות קסט – "ומי שלא ראה זאת, לא ראה טוב מעולם" ע"ש). ועוד קשה כי רבינו גילה בתורה רכו ז"ל יש נגונים של יללה ועצבות שהם מבחינת הסטרא אחרא, ודרך בני אדם למשך אחר נגונים האלה, וכשמזמרין הנגונים האלה בשבת, על ידי זה מעלין אותם, ע"כ. הרי שלפי רבינו יש ענין אפילו לשיר נגונים עצובים, ואיך ימנע לשיר שירי דבקות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת מקץ - רמזים של ברסלב השייכים לרבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן מתוך הספר לקוטי נ נח

ב"ה

מקץ

מא:ב פרות יפות, פרות ע"ה בגמטריא התרפ"ב – השנה שסבא קיבל את הפתק. יפות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

מא:כב שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות, אחד מלאת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מא:כו שבע פרות הטבת שבע שנים הנה ס"ת בגמטריא פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן עם ג' כוללים.

מב:ו ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה. 'השליט' בגמטריא נ נח נחמ נחמן, 'המשביר', המ' וי' ביחד הם נ', הרי אותיות רנב"ש – ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה. וזה מש"כ (משלי יא:כו) וברכה לראש משביר, כי רבינו הוא הראש, 'וברכה' עם האותיות בגמטריא ברזל, שם המשפחה של סבא ישראל, האותיות הפנימיות של 'לראש' ר”א, ראשי תיבות רבקה אייזיק, הוריו של סבא ישראל, ושל המשביר – ב”י – ראשי תיבות ישראל בער. הסופי תיבות של 'הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מג:יא ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים. ע' בפנים הספר 670:ג, וע' בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה סג שמזמרת הארץ בחינת הזמר והניגון של ארץ ישראל. ובחיי מוהר"ן (אות הפת"ק!) כתב שזה בחי' כסף משנה ושפע כפולה, ע"ש, הרי בחי' שיר פשוט כפול.

הסופי תיבות של: אם כן אפוא זאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "אפוא זאת"  בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הה' תיבות. "עשו קחו" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "מזמרת הארץ" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן עם הכולל (פעמיים ננננ"מ ממש בחי' שפע כפולה כנ"ל). מזמרת הארץ, הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בטני-"ם ושקדים" עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

והנה בסידורי עדות המזרחים מביאים מהאריז"ל לכוון שמות היוצאים מפסוק זה: כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה (נעורירו"ן), והנה השם הזה מתחיל עם נ' ומסיים עם ן' כמו נחמן, ובפנים עוריר"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צרי ומעט דבש נכאת (רוט"א) ולט בטנים ושקדים (צדנלב"ש). והנה השני שמות אלו, רוט"א צדנלב"ש ע"ה, הם בגמטריא רב נ נח נחמ נחמן מאומן.

אליהו הנביא שוע בחצי הלילה

ב"ה

בזמר של מוצאי שבת "איש חסיד היה בלי מזון ומחיה" והוא מכר את אליהו הנביא לעבד לבנות פלטין, כתוב שאליהו הנביא שוע בחצי הלילה לעזרה ואז השם יתברך שלח מלאכים שהשלימו את כל המלאכה. אז השאלה היא למה חיכה עד חצות לילה לעזרה. ואולי כי חצות לילה הוא עת רצון ועד חצות לילה אינה הזמן לעורר רחמים. ואולי באמת נהג איתו האדון שהלכו לישון כדרכו של עולם (אמנם כבר "יום ראשון במפעלים פעל עם פולעים), אז בחצות הלילה, זמן הקימה, מיד צעק להשם יתברך.

כל זה כתבתי בתחילה. אכן כעת (ערב חנוכה) באמת נראה לעניות דעתי שיש בו יסוד גדול, כי הלוא יש להקשות עוד, למה אליהו הנביא לא סתם הראה לו איזה אוצר, ועיין בש"ס (קדושין מ.) אתא אליהו קבליה אמר ליה אטרחתן ארבע מאה פרסי אמר ליה מי גרם לי לאו עניותא, יהב ליה שיפא דדינרי, עכ"ל. אכן כאן אליהו הנביא דוקא רצה להשתתף עם החסיד, ודוקא רצה למכור את עצמו, ודוקא רצה לעבוד בשביל החסיד הזה, ורק אחר שהוא טעם את טעם העבודה, ופעל עם הפועלים, אז בודאי כבר צעק והתפלל להשם יתברך לעזרו, כי צדיק יאחז דרכו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

להשיג טהרה צריכים לטהר אחרים - אין עצה אלא הפצה - כא מנחם אב

ב"ה

למדתי אתמול דבר מר' חיים בריסקר, והיום בא לי לפתח דבריו למעשה והנה ראיתי שהוא יום הירצייט שלו, אז שיהיה לעילוי נשמתו קצת נ נח נחמ נחמן מאומן שהוא דבר יקר מאד אין לשער למעלה בעולמות העליונים.

בחידושי רבנו חיים הלוי (טומאת אוכלין פ"ז ה"ה ד"ה והנה י"ל) ביאר שגדר הזריעה של השקה לטהר מים הטמאים הוא משום שהמים הטמאים עצמם נעשים על ידי זה מקוה, שהמחובר למקוה חל עליו שם מקוה, וממילא נטהר מהכתוב "מקוה מים יהיה טהור (ויקרא יא:לו)", והמים שהושקו נעשו בעצמם מקוה, עד כאן מהגר"ח.

ויוצא מדבריו שכדי שהמים יטהרו הם צריכים להפוך להיות מקוה לטהר אחרים. וכן הוא לענין האדם, כי רבינו כבר גילה בלקוטי מוהר"ן תורה יא שהאדם הוא בחינת מים, כי האדם נתהוה ממיין דוכרין וממיין נוקבין ע"ש.

ודומה לזה שמענו מבנו הגרי"ז, שדייק בלשון הזמירות של שבת קודש, בסוף הזמר כי אשמרה שבת, "על כן אכבס בו לבי כבורית (-כסבון)" שלכאורה היה צריך להיות - לבי בבורית, אמור מעתה שלא מספיק לכבס את הלב עם סבון, אלא שצריך להפוך את הלב להיות הסבון....

וזה הענין של הביטוי המצוי אצל הננח: אין עצה אלא הפצה! והבן.

וכן מצינו בהלכות יורה דעה שבשר שעסוקה להפליט אינו בולע, וכבר מובא סברה זו למוסר השכל, שמי שעוסק להפיץ את האור של נ נח נחמ נחמן מאומן הוא ינצל מבליעת האיסורים הנמצאים שם על הרחוב והאינטרנס ואיפה שלא יהיה.

וטרם אכלה לדבר עוד יהלום לעילוי נשמת הגר"ח.

הדוד שלי ר' יצחק סאלאוויציק שהוא נין ונכד להבית הלוי, האבא של הגר"ח, כבר משנים סרב לדבר איתי והוציא אותי מבנין הישיבה שלו, כי אין "חלות דין" נ נח בעולם. ובאמת רבינו כבר גילה (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח) שעל ידי תפילה בדין הצדיק האמת בחי' פנחס הוא אליהו הנביא, מוציא בלעו מפי הס"א, ומזה נולד השיר של חסד - חסד לא חלות דינים ח"ו, שיר פשוט כפול משולש מרובע - נ נח נחמ נחמן מאומן!

ב"ה

תקנט. ובין כתפיו שכן (דברים ל) שהוא ענין של בית המקדש, וכן אבני האפד על שתי כתפיו לזכרון (שמות כח:יב), וכן בכמה עניני קדשה. כתפיו, האותיות החיצונות כ"ו כמנין הוי"ה ב"ה, ובפנים תפ"י ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

תקס. איתא במס' זבחים (קיח:, חק לישראל, פרשת שמות יום ה') כי אתא רב דימי אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים, ובכלן לא שרתה אלא בחלק בנימין. הס"ת של שילה נוב גבעון ובית עולמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל, א"נ כמנין רבי נחמן מאומן. ובכל"ן בגמטריא נ נח, ל'א שרת'ה אל'א בחל'ק – אותיות היסוד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקסא. כאיש גבורתו, שמואל הורוביץ ז"ל מצא לפעם הראשונה את ספרי רבינו הקדוש והתיקון הכללי בשנת התרפ"ב, אותה שנה שסבא ישראל קיבל את הפתק הקדוש. ואולי זה היה בבחי' הרמה המבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כה), שע"י שהוא קיבל ונכנס לענין של רבינו המקובל דור דור ממוהרנ"ת, הרים את סבא ישראל שיקבל כבר את דרך הפתק הקדוש מרבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקסב. בזמירות ליל שבת קודש, רבון כל עולמים, ובעוד מקומות מצינו שהשי"ת נקרא 'מלך אביר', וזה רמז להאי צדיק, מאן מלכי רבנן (גיטין סב., לקוטי מוהר"ן קלה) שראשי תיבות שמו למפרע אבי"ר – ר' ישראל בער אודסר.

תקסג. בזמירות למוצאי שבת 'אגיל ואשמח בלבבי': 'איש צמח תצמיח' ראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקסד. פוקח עורים, בקיצור כוונות לרמח"ל כז"ל הם ס"ג ומ"ה שהיתה חסרה מהם הארת הע"ב בלילה, שע"ב מאיר לב"ן, ואז היו עורים, בי בחינת הראיה לא היתה מאירה בהם. ובזמן שחוזרת הלאיר נקרא שנפקחים, ע"כ. והנה ס"ג ומ"ה הם ק"ח של פוקח, וי"ל פ"ו (בגמטריא אלהי"ם) הוא שם ע"ב עם האותיות וד' אותיות שם הוי"ה. והנה נ נח, בגמטריא ק"ח, נחמ נחמן בגמטריא ע"ב ב"ן ע"ב ב"ן עם השני כוללים, השני זמנים, א' שהע"ב מאיר ישר ורק לב"ן וב' שע"ב מאיר לכולם.

פרפראות על פרשת השבוע - ויחי ועוד נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

שפב. פרשת מקץ (בראשית מג:יא) ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים (ע' לעיל 670:ג). אפוא זאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. והנה בסידורי עדות המזרחים מביאים מהאריז"ל לכוון שמות היוצאים מפסוק זה: כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה (נעורירו"ן), והנה השם הזה מתחיל עם נ' ומסיים עם ן' כמו נחמן, ובפנים עוריר"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צרי ומעט דבש נכאת (רוט"א) ולט בטנים ושקדים (צדנלב"ש). והנה השני שמות אלו, רוט"א צדנלב"ש ע"ה, הם בגמטריא רב נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקמו: נס, מבואר בספר אדיר במרום (עמ' תסד) שהוא ענין שהס' סומכת את הנ' ע"ש. ארבעה פעמים נ"ס – לכל הצדדים (בגמטריא אמת, שהוא באמת נס ומופת, שהאמת מעיד על אמיתותו), ועוד ן' – שכבר עומדת לבד בלי סמיכה, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקמז. מלך השמיני שלאחר הז' מלכים (סוף פרשת וישלח) שנשברו, שהוא התיקון הכללי (לשון הרמח"ל אדיר במרום עמ' תעז, הבאתי דבריו באני רן כט:ח) כידוע. מלך שמונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

ושם אשתו מהיטבאל, שזה סוד המתקלא, בחי' מ"ה ב"ן, בגמטריא זמן, ובגמטריא אומן.

תקמח. פרשת ויחי (מח:ט) ויאמר קחם נא אלי ואברכם, חבר הראה לי ש'קחם' בגמטריא נחמן, 'נא אלי' עם האותיות בגמטריא אומן. וי"ל עוד 'ויאמר קחם נא אלי' בגמטריא רבי נחמן מאומן, ו'יאמר קחם נא אלי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן