בעל השגה - מה התנאים - מתוך הספר לקוטי נ נח

ב"ה 

עו: בעל השגה אין יכולין להיות כי אם כשהו למדן בגמרא פרוש רש"י ותוספות, ע"כ (וע' פרפראות לחכמה על תורה כא:ה שציין לזה ולתורה נג). והנה עיין בספר המדות, ערך דעת ב:ט חכמי הדור הם כנפי הדור, לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להפך, הינו התרחקות חס ושלום מהשם יתברך. ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות, כי יקוים בנו: "ולא יכנף עוד מורך וכו'" עכ"ל. וצ"ע מה זה ההשגות אלקות שיהיה לעתיד שלא על ידי חכמות, האם זה גם בלי למדנות הנ"ל משיחות הר"ן. וכן מה שראתה שפחה על הים, האם זה היה בחי' השגת אלקות הזה שלעתיד שלא על ידי חכמות? ואיזה השגה יש אם לא חכמת אלקות, שהוא יתברך וידיעתו אחד. או שלא ישיגו דרך חכמות, אבל עצם ההשגה בודאי יהיה ידיעה? ועמש"כ בהקדמה לספר שגם כן הנחנו בצ"ע איך להגדיר הענין שמצינו צדיקים גדולים שלא היו ידועים כלמדנים מופלגים ע"ש.

ומה שהרמח"ל גילה ביחוד היראה שמיד כאשר בן אדם יראה מהש"י וכו' זוכה לידיעות, הלוא זה ידיעות.

וספר השגת אלקות שלפני כמה שנים עיינתי בו ומסקנתי היה שהוא מדומיין לגמרי, וכמה דברים שהוא כותב שם נגד השכל וכמעט כפירה (למשל שכל רוחני הוא אלקות חס ושלום ומש"כ שם על החלל פנוי), אכן בעיקר טענתו שכל אחד יכול סתם להשיג השגה נפלאה, לכאורה אי אפשר לפסול טענתו רק ממה שרואים שהוא בכלל רחוק מלהיות למדן, והרי רבינו קבע בשיחות הר"ן הנ"ל שלהיות בעל השגה צריכים להיות למדן,  שלכאורה רק מזה יצא בדאי, כי לפי הספר המדות, יתכן הדבר מאד, ואדרבה נראה שעכשיו באחרית הימים זה כבר התחיל ויפרח מאד. וצ"ע.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרפראות נ נח

ב"ה

תקן: פרשת מקץ מב:ו ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה. 'השליט' בגמטריא נ נח נחמ נחמן, 'המשביר', המ' וי' ביחד הם נ', הרי אותיות רנב"ש – ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה. וזה מש"כ (משלי יא:כו) וברכה לראש משביר, כי רבינו הוא הראש, 'וברכה' עם האותיות בגמטריא ברזל, שם המשפחה של סבא ישראל, האותיות הפנימיות של 'לראש' ר”א, ראשי תיבות רבקה אייזיק, הוריו של סבא ישראל, ושל המשביר – ב”י – ראשי תיבות ישראל בער. הסופי תיבות של 'הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויחי (מט:א-ב) ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים (ב) הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. האספו, אספו עם הכולל בגמטריא נחמן. ואגידה, מחלפין ו' עם ב', והרי אותיות אבגדהי, סוד שיר פשוט כפול משולש מרובע -אבגד – שהם י' – ה' - מאומן. 'לכם את' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר – אותיות ראש, ראש בני ישראל, וכן ראשי תיבות א' ראש שנה. 'באחרית הימים הקבצו ושמעו' סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. 'יקרה אתכם באחרית' ראשי תיבות ישראל בער אודסר. 'באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו' סופי תיבות בגמטריא יז תמוז – 'אל ישראל' עם האותיות והכולל בגמטריא פתק, אל איזה ישראל 'אביכם' י'שראל ב'ער א'ודסר. 'הקבצו ושמעו' בגמטריא הכתר, כי הקבוץ בראש השנה עולה על הכל.

תקנא: מסכת פאה, תקנה שעשו חז"ל (ד:ב) בדלית ובדקל אינו כן, אפלו תשעים ותשעה אומרים לבוז ואחד אומר לחלק, לזה שומעין, שאמר כהלכה, ע"כ. דלית ובדקל בגמטריא הפתקא – שאפילו תשעים ותשעה אחוז מתלוצצים ומבזים אותה חס ושלום, ואחד מקיימה חלק, לזה שומעים שאמר כהלכה.

תקנב: מסכת פאה (ד:ה) של בית נמר היו מלקטין על החבל, ונותנים פאה מכל אומן ואומן, ע"כ. נמ"ר ראשי תיבות רבינו נחמן מאומן שחיבר לקוטי מוהר"ן, וזה על החב"ל ראשי תיבות חייבים להיות ברסלב (ע' משכ"ל אות תקמה) שהולכים תמיד לאומן, ומגדלים פאות (לא כאותם שעוד חייבים ברסלב דחוף).

למי יש עשירות בימים האלו?

ב"ה

שיחות הר"ן ד

עכשיו בעתים הללו קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר וכו' ע"ש.

לכאורה דבר זה מבואר בספר דעת תבונות לרמח"ל, שביאר שיש להש"י שני דרכי הנהגה, אחד זה שכר ועונש, שמעשה צדיקים מביא שכר טוב, ומעשה רשע להיפוך. והאחד זה הנהגת היחוד, שהש"י מסבב את העולם כדי שיתגלה מלכותו, והדרך שהוא יתברך מראה יחודו, הוא זה שהוא נותן רשות למה שנראה רע להשתלט בכל כוחו, ואז הוא מראה איך שכל הרע הזה אדרבה רק אמצעיות לתכלית הטוב, להראות ולהשיג עוצם יחודו, שזה תכלית השלמות. והרמח"ל מבאר שם שלפי הנהגה זו של היחוד, היה מגיע לצדיקים כל הרע ולרשעים כל הטוב, וכל אחד היה בוחר לעצמו את הרע כדי שיזכה לתכלית הטוב הנצחי שצומח מזה. הרי שלפי הנהגה הראשון הצדיק יהיה לו רק טוב, ולפי הנהגת היחוד כמעט להיפוך. אכן הש"י מערבב את שני ההנהגות, ולפעמים נוהג ככה ולפעמים ככה. ואי אפשר אפילו לשום נביא לדעת בדיוק באיזה הנהגה השם יתברך מנהיג באותו זמן – וזה מתאים למה שרבי נתן כתב שבעולם הזה בכלל אי אפשר לדעת כל עיקר איפה אתה עומד [וזה נקרא בקבלה הספקות שיש ברישא דלא אתידע. ע' כל זה שם בכללים ראשונים אות לד]. ועל כל פנים הרמח"ל כותב ז"ל ובאחרית הגלות הקב"ה משתמש הרוב מזאת, כי הכוונה אז לתת תיקון כללי לכל העולם, ועל כן צריך שיתנהג בהנהגת היחוד, שמן ההעלם הגדול יולד הגילוי הגדול ויהיה שלימות ניתן לעולם, ע"כ. הרי מבואר שעכשיו בעתים הללו, שאנו בסוף הגלות ורבינו כבר גילה את התיקון הכללי שהוא עוסק לתקן אותנו, על פי רוב הש"י משתמש בהנהגת היחוד, ולכן קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר.

נ נח נחמ נחמן מאומן