מרים

 ב"ה

מרים. עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב [ובערך ברסלב. ב*רס=תק"כ ועוד ל"ב, הרי תקנ"ב, השנה שנולדה מרים בתו של רבינו]. מרים, בליקוטי מוהר"ן תורה כ', נפש שסובלת, מלשון מרה. אבל יש לפרש מר לשון טפה, והרי מרים, טיפה מן הים. וכעין שפרש הרשב"ם מרזב, בבבא בתרא נח:, שהטיפות זבות ממנה. ובאנגלית מרין – שייך לים. וכן מרים, אותיות מים ר'יש, שיר מים, שמרים שרה על קריעת ים סוף. וכן הבאר נקראת על שמה. באר חפרוה שרים (במדבר כא) שרים בגמטריא מרים עם י' פעמים הוי"ה, אי נמי המ' של מרים נעשה ב' בא"ל ב"ם, וב' נעשה ש' בא"ת ב"ש. כי הבאר בזכות אברהם אבינו שאמר (בראשית יח:ד) יקח נא מעט מים, טוב מעט לצדיק, אפילו טפה. וכן דמעה בגמטריא מעט, והיא טפה אחת של מים מרה. ואחר פטירת מרים, כאשר משה הכה את הסלע, לא הוציא אלא טיפין, לפי שלא צוה המקום להכותו אלא ודברתם אל הסלע (רש"י במדבר כ:יא), וכן מרים, כאילו חסר א' ולשון אמירה. וכן הגלות היה צריך להיות ארבע מאות שנה, ובלדת מרים, נכבד הגלות כדי שיעלו אותם פו או פז שנים, וזה טוב מעט לצדיק, כי לצדיק דלי צ"ק – להוריד או להרים הק"צ שנה שהיו צריכים להשלים על רד"ו. וזמש"כ הן גוים כמר מדלי. ויש לפרשו על שבט ואדר, כי דלי מזל של שבט, שבו מסר משה רבינו את משנה התורה, מר בגמטריא עמלק, בחי' חודש אדר שבא לאחר שבט. וכן מרים, אותיות מצרים חסר הצ', כי הצדיק הוא הזכר. והצ' בגמטריא מים, וינצלו את מצרים אמר רבי אמי (מי-ם) מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן. וריש לקיש אמר, עשאוה כמצולה שאין בה דגים (ברכות ט:).

נ נח נחמ נחמן מאומן

אין היתר לזנות כדי לינצל יהודים

 ב"ה

מסכת סוטה דף יא:

ותיראן המילדות את האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן וגו' להן מביעי ליה א"ר יוסי בר' חנינא מלמד שתבען לדבר עבירה ולא נתבעו.

בבן יהוידע פירש שעשו עצמן כאילו לא נתבעו לזה מעולם, משום כבוד מלכות.

וי"ל שפרעה תבען מצד נתינת פתח שיכולים לנצל את הילדים, וכמו שרואים היום שבעיני העולם אשה מותרת להפקיר את עצמה לזנות כדי לרגל וכדומה ר"ל, וכאילו מה שנעשה לאסתר בעל כורחה מותרת לכולם לכתחילה ח"ו. וזה מה שכתוב ולא נתבעו, שהם לא קבלו התביעה.

 

נ נח נחמ נחמן מאומן

אל תאמרו מים מים

ב"ה

איתא בפרק אין דורשין (חגיגה יד:):

תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס, עלו לרקיע על ידי שם [רש"י], ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר [אלישע בן אבויה], ורבי עקיבא.

אמר להם רבי עקיבא: כשאתם מגיעים ברקיע אצל אבני שיש טהור [שהוא מבהיק כמים צלולין], הזהרו שאל תאמרו: הרי מים מים יש כאן ואיך נלך? ! משום שנאמר: דובר שקרים לא יכון לנגד עיני! וזה שיש הוא ולא מים. 

ורבו המפרשים בענין ההזהרה הזו שלא תאמרו מים מים (וע' בלקוטי מוהר"ן תורה נא שהוא ענין של שקר, כי מים מלוחים לא מרוים את הצמאה וצריכים עוד מים).

ונראה לפרש בס"ד כי מצינו כאשר דברו מרים ואהרן על משה בסוף פרשת בהעלותך, השם יתברך נגלה אליהם פתאום (במדבר יב:ד) ורש"י פירש שם: נגלה עליהם פתאום והם טמאים בדרך ארץ, והיו צועקים מים מים, להודיעם שיפה עשה משה מה שפירש מן האשה, מאחר שנגלית עליו שכינה תדיר, ואין עת קבוע לדבור: עד כאן לשונו.

ולפי זה אתי שפיר מה שרבי עקיבא אמר להם שלא תאמרו מים מים, דהיינו שיקפידו על הפרישות והטהרה שלא יקרה להם שיצטרכו לצעוק מים מים.

וזה הזהרה הוא רק כאשר מגיעים אצל אבני שיש טהור, לדרגה כזו שמשתדלים תמיד להיות באור פני ה', ולכן אם לא מתנהגים בפרישות הרי זה שקר מיניה וביה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

צרעת של מרים

ב"ה

עוד טעם למה מרים לקתה בצרעת על מה שדיבר עם אהרן אודות פרישותו של משה רבינו, י"ל על פי המבואר במסכת בכורות (מד:) "שכבת זרע רבה - צרעת רבה" פרש"י ז"ל מי שיש לו אשה ואינו משמש מטתו מרבה צרעת עכ"ל. על כן באת עליה הצרעת. רחמנא ליצלן. נ נח נחמ נחמן מאומן.

נשים צריכות נשים להורות להם, לא רבנים

ב"ה

ידוע מה שאמרו חז"ל (מדרש רבה פ' לך לך ובפ' וישב, והובא ברש"י עה"פ ואת הנפש אשר עשו בחרן,  לך לך יב:ה) אברהם מגיר את האנשים ושרה מגירת את הנשים. וכן מצינו בספר מיכה (ו:ד) - בהפטרה לפרשת בלק - עה"פ כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים, ותרגם יונתן בן עוזיאל, והובא ברש"י שם ז"ל ומרים לאוראה (להורות) לנשיא (לנשים), ע"כ.

והנה במשך הדורות נשים כמעט לא היו לומדות, ואף על פי שתמיד היו נשים מיוחדות שכן למדו, הרי אלו היו מיוחדות לגמרי ברוכות מאד בכשרון ולא היו צריכים כל כך למורים.

והיום מאחר שרבינו הקדוש מוביל אותנו בדרך חדש שהוא בעצם הדרך הישן שמעולם דרכו בו אבותינו, והוא דרך נבואה, שמרבים בהתבודדות ודיבורים עם השם יתברך, והדיבורים בעצמם הם נשלחים מהשם יתברך, ואם כן הרי כל אחד יש לו מורה מיוחד פרטי.

ועם כל זה, בכל זאת, הרי היום הנשים לומדות הרבה מהספרים הקדושים, ועוד, הרי בדור של משה ואהרן ומרים היו הנשים נביאות, וראתה שפחה על הים מה שאפילו לא זכה הנביא יחזקאל, ועם כל זה היה להם מרים למורה, ולכן היום גם כן צריכים ליזהר שיהיה להן מורות נשים צדקניות.

והיום ברוב שטיפת המבול ואנדרולמסיה שבעולם, הרי המפיצים ברחוב מדברים ומקרבים גם את הנשים, ולכאורה צריכים להקפיד שזה יהיה רק בבחינת עזרה ראשונה, אבל אחר שכבר הצילו קצת את הנפש המסכנה, צריכים להעבירה לנשים להמשיך לעוזרה.

נ נח נחמ נחמן מאומן