הבל היופי וריקותה - דף יומי מסכת נדרים דף נא על פי רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

מסכת נדרים דף נא

נא. בעובדא דבר קפרא בבי הלולא דר"ש בר רבי ששאל לרבי מהו תועבה ולא רצה לפרש עד שרקד רבי לפניו ופירש לו אח"כ תועבה תועה אתה בה וכן תבל תבלין יש בה וכו' ומאי זימה א"ל עביד וכו' א"ל זו מה היא וכו'.

רבו המפרשים בזה על דרך שאין ידוע מי האב של הוולד, ואכן המהר"ל בחידושי אגדות, וביתר ביאור בנתיבות עולם (נתיב התשובה פח) ביאר שהכוונה שאין בעריות ממש, ואין זה כי אם עצת יצר הרע (-כתרגומו – עצת חטאין). והרי זה ממש הענין המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עב בענין אל תפנו אל אלילים, להריקות של הבל יופי הנשים.

ועיין פרפראות לחכמה ח"ב ז"ל כי מי שהוא משוקע בתאוה זו נדמה לו שהוא מוכרח לכך, כמו לשאר הכרחיות של צרכי הגוף (-ובאמת לפי זכרוני כן נוטים משמעות דברי הרמב"ם), ויש שמשוקע כ"כ ר"ל עד שבא לעבור עי"ז גם על עבירות חמורות, וכו' עיין שם באריכות. וביאר שלכן נתן בר קפרא לרבי לרקוד, שעיקר שמירת הברית וביטול והכנעת תאוה זאת הוא על ידי שמחה דקדושה, כי עיקר התגברות התאוה והרהורים הוא על ידי עצבות וכו' עיין שם באריכות.

ויש להבין מתוך דבריו, שמה שאנחנו רואים היום מצב העולם בעניני נאוף שאי אפשר לפרט כדי שלא נעורר חס ושלום הריח רע הנודף מזה, כל זה מראה על גודל העצבות שהם שקועים בה רחמנא ליצלן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הנשמר מהבל היופי של נשים זוכה לעשירות

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן תורה ס

ס:ג וע"כ מי שחומד יופי הנשים, נמצא שמקבל בחי' הפסק הנשימה, וע"כ הוא בהיפך מעשירות, שהוא בחי' אריכות הנשימה, כי כל מיני עשירות, דהיינו כל מיני דגן וכל האילנות ועשבים וכל מיני מתכות, כם רק ע"י גשמים וכו' ע"ש.

אולי יש רמז לזה גם בזוהר הקדוש (פרשת מקץ דף קצו: עה"פ ראה חיים עם אשה אשר אהבת – כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה (קהלת ט:ט-י)) ז"ל דבר אחר, בכחך, דא היא אשה דקאמרן, דאיהי חילא לאתתקפא בה בעלמא דין ובעלמא דאתי, ובעי בר נש למזכי בה בהאי עלמא בהאי חילא וכו' וכו' תא חזי, יוסף זכה בהאי עלמא וזכה בעלמא דאתי, בגין דבעא לאתאחדא באשה יראת ה', כמה דאת אמר (בראשית לט:ט) וחטאתי לאלהי"ם, וגין כך זכה למשלט בהאי עלמא, וזכה לון לישראל.           מה כתיב (בראשית מז:יד) וילקט יוסף את כל הכסף, והכי אתחזי, דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק איהו לקיט כלא, וכל עותרא ביה קיימא, ודא היא רזא דכתיב (בראשית א:יז) ויתן אתם אלקים ברקיע השמים, וכלא איהו כדקא יאות, דודאי יוסף באי למשלט על מלכותא, עכ"ל.

הרי שיוסף לא נכשל בהבל היופי ואתתקף באשה יראת השם, וזכה לעשירות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הבל היופי

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן 

תורה ס:ג ענין הבל היופי, וכן עיין לקמן תורה עב שרבינו כותב כמה פעמים שאין בתאוה הזה שום ממשות, והיא בחי' אלילים כמו עבודה זרה שאין בה ממש. וכן בשבחי הר"ן (אות טז) כתב שמי שהוא חכם בחכמת הניתוח ויודע סוד האיברים של האדם וכו' ראוי שיהיה נמאס אצלו התאוה הזאת בתכלית המאוס, ע"כ.

ונראה לפרש עוד שחומר = matter, של כל העולם כולו, אם תדחוק את כולו לגוש אחד בלי רוח בין האטומים – atoms, לא יהיה אלא כדור קטן. ובן אדם, אין בו חומר אלא כמו כמה נקודות קטנות ביותר, והרוב הוא אויר רק בין האטומים. וענין של המקום והאויר רק הזה הוא ענין ההבל של עולם הזה, מה שנקרא בגמרא חיזא דהאי עלמא, שהכל דמיון גדול, כי ההבל מיקים את האטומים ככה, ואינם כמעט כלום, רק שההבל עושה אותם ככה. וכענין הכתוב (איוב לח:יד) תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש, שבקלות מתחלף למשהו אחר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הבל וקין עבדו להעלות הבריאה לתיקונה

ב"ה 

פרשת בראשית (ד:ב) 

ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה.

הראשי תיבות של: הבל רעה צאן, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: הבל רעה צאן וקין היה עבד בגמטריא רבינו נ נח.

הסופי תיבות של: רעה צאן וקין, ושל: צאן וקין היה, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: צאן וקין היה עבד בגמטריא נ נח ע"ה.

צאן וקין היה עבד בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה.

הבל בגמטריא חי חי והכולל, כי יש בחינות חי שהם טמאים ויש הטהורים, והבל השתדל לכלול כל החי בצאן ולתקנם.

וקין בגמטריא צמח חי, שקין עוד השתדל להעלות את הצומח. וכאשר הוא לא הצליח, ויחר לקין מאד (פסוק ה) - על החי שאפילו זה לא הצליח, ויפלו פניו - על הצומח. והשם יתברך אמר לו (פסוק ז) הלוא אם תיטיב שאת - שא"ת - אבן, ש' בא"ת ב"ש - ב', ת' באותיות הלשון דטלנ"ת מתחלף לנ', הרי שא"ת - אבן, שאם תיטיב אפילו דומם תוכל לתקן, וכן הסופי תיבות של - ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ, ם- מדבר, ח- חי, ץ- צומח, אב"ת, הת' מתחלף לנ' כנ"ל, הוה אבן, שלא יוכל לתקן כלום.

ואליך תשוקתו - אותיות היסוד ת"י בסוד הת' עלמין דכיסופין של צדיקים (והאור הזה הוא י' ואז מחזיר האורות האלה לת' - אדיר במרום עמוד קיח), ובסוד בזאת. שהיא השכינה שכל תאוותן של צדיקיא אליה. ועם הכולל בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא.

ואתה תמשל בו, אותיות היסוד שבת, ע"ה

נ נח