הסרת היצר הרע - נהרות של דם

ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

שא. אני ידעתי היצר הרע שלכם, אלו היו לוקחין מכם היצר הרע, היו הולכין ומקלחין צנורות מלאים דם, וכל העולם היה מלא דם וכו' ע"כ.

הראה לי בשם ר' יוסף גי'קטיליה ז"ל למה צער התשובה דומה בבחרות – למחתך בשר מגוף החי, פירוש, בהיות יצר הרע חזק בגוף בזמן הבחרות והוא מחובר ומדובק בכל איברי הגוף חיבור חזק ואמיץ, ואם בא לחזור בתשובה באותו הזמן ולהרחיק יצר הרע מגופו, הרי הוא כמחתך קצת בשרו, מאחר שיצר הרע מדובק בו דבוק חזק, וזו היה התשובה המעולה לפי שהוא בצער גדול ובקושי, ועל זה אמרו חז"ל (אבות ספ"ה) לפום צערא אגרא, ע"כ. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

תפילה תמצית ליקוטי מוהר"ן תורה עה

 ב"ה

זכני לדבר הרבה בתורה ותפלה ביראת שמים בכל נפשי, נפשי יצאה דברו, עם כל הדם שבתוכי לעבוד את השם, עד שיהיה גופי בטל כאפס ויתאחד לבשר אחד עם הדיבור, וינקה מהדם שלי מידת הנצחון, (עד שיהיו לבחינת חלב), ויהיו דיבורים אלו דברי שלום שעושים שלום, להעלות ולהשלים העולמות של כל הניצוצי קדושה האותיות שנפלו ונתפזרו ונצטרפו אלי בתענוגי אכילה שתיה ומלבוש. וזכנו להיות בחינת בשר לעצם - להמחשבה של הצדיק שצועק ומקהיל קהילות, חכמות בחוץ תרונה.

ועל ידי זה העמיד בחינת הרגלין, צדק לפניו יהלך ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים.

יברכנו אלקים (-דיבורי תורה ותפלה שעושים שלום) ויראו אותו (-יראה) כל אפסי ארץ (-אפיסת הארצית).

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת בא - ראו כי רעה נגד פניכם

 ב"ה

פרשת בא

 

י:י ויאמר אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם.

אלהם יהי, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. יהי כן י' עמכם, בגמטריא ברסלב ע"ה. אתכם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. טפכם, בגמטריא נחמן ע"ה. ראו כי רעה נגד פניכם, עם הט"ז אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ויאמר אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: כי רעה נגד פניכם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ואת טפכם ראו כי רעה נגד, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: כן ה' עמכם כאשר, בגמטריא ברסלב ע"ה. סופי תיבות של: ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.  הסופי תיבות של: יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: אשלח אתכם ואת טפכם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואת טפכם ראו כי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. אותיות היסוד של: כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח, וכן של: יהיה כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת טפכם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אתכם ואת טפכם ראו ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: טפכם ראו כי רעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי רעה נגד פניכם, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

בפרש"י ז"ל ומדרש אגדה שמעתי, כוכב אחד יש ששמו רעה, אמר להם פרעה רואה אני באיצטגנינות שלי אותו כוב עולה לקראתכם במדבר, הוא סימן דם והריגה, וכשחטאו ישראל בעגל ובקשה הקדוש ברוך הוא להרגם, אמר משה בתפלתו (שמות לב:יב) למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם, זו היא שאמר להם ראו כי רעה נגד פניכם, מיד (שמות לב:יד) וינחם ה' על הרעה, והפך את הדם לדם מילה, שמל יהושע אותם, וזהו שנאמר (יהושע ה:ט) היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם שהיו אומרים לכם דם אנו רואין עליכם במדבר, ע"כ.

ונלע"ד שיש קצת רמז לזה בע"ב שמות של ויסע ויבא ויט, כי השם הל"ח: חע"ם, ט"ל: רה"ע, מ': יי"ז, מא: הה"ה, מב: מי"כ. והרי, אותיות ע"ם של השם הל"ח – חע"ם, הם האותיות שקודמות לאותיות פ"ן – של הפנים, נ'גד פ'ניכם, והוא בחי' מיתה בחי' פ'ה נ'טמן, ואז בא שם רה"ע, אותיות רעה, וכמה צדיקים נפטרו בגיל ט"ל וגם עכשיו אחותי בת שבע ר'וזה ע'ליה ה'שלום, ואפילו הד' צדיקים שהאריכו ימיהם והשלימו עד מאה ועשרים, נחלקו ימיהם לג' תקופות של מ', כדאיתא בספרי (דברים לד:ז). ואחר כך שם המ' – ייז, מרמז על דם המילה, שנתהפך הדם של הרעה לדם מילה, כי יז פירושו דמים, כמו שפירש רש"י בישעיה (סג) הובאו דבריו בליקוטי מוהר"ן תורה עה, וי' איהי ברית (הקדמת תקוני הזהר דף י: ובעוד מקומות), הרי דם מילה. וממילא יש הה"ה בחי' זרע ושפע, כמו שכתוב הא לכם זרע (בראשית מז, עיין בליקוטי מוהר"ן תורה נג, עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת הא לכם זרע, ואברהם ושרה לא הולידו עד שהגיעו לה"א הזאת וכו' ע"ש. והרי ג' ההי"ן, ה' של אברהם, של שרה, וההא עצמה). אחר כך שם המ"ב, מי"כ, שהוא משלם הפ"נ של השם הל"ח, לפ"ניכ"ם. ואז שם המ"ג – וו"ל, ו' הוא מדת היסוד שמשלים הו' קצוות, שהם ו' פעמים ו' – ו"ל. ואז יש השמות, יל"ה סא"ל, יל"ה – חסר המ' של מיל"ה, כי כן סא"ל חסר המ' של סמא"ל. יל"ה הוא השם הד"ם, והוא בגמטריא דם ע"ה. המילה ע"ה בגמטריא סא"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לעבוד את השם יתברך עם כל הדמים

 ב"ה

סבא ישראל אמר שהוא זכה להפוך את כל הדמים שלי לבחינת חלב.

ספר תהלים

נא:טז הצילני מדמים אלקים אלקי תשועתי תרנן לשוני צדקתך.

הצילני מדמים אלקים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אלקי תשועתי תרנן לשוני צדקתך, עם הה' תיבות (-כנגד הה' מיני דמים) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות): נייהתננת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

תרנן לשוני. הראשי וסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

נראה לפרש בס"ד, הצילנו מדמים אלקים, מדמים של דין, דהיינו דמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עה, שעיקר מדת נצחון ומחלקת מהדמים האלו עיין שם. וזה, אלקי תשועתי, שהישועה מהשם ולו יתברך הנצחון.

נ נח נחמ נחמן מאומן

דום להשם - תורה ו

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

תורה ו

אות ב.

ותקיון לזה, שיהפך דם לדם שיהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים וכו' אז הקב"ה מפיל לו חללים וכו' ולבי חלל בקרבי (תהלים קט), היינו עי"ז נתמעט הדם שבחלל השמאלי. וזה בחי' זביחת היצה"ר, ועי"ז זוכה לכבוד אלקי, כמ"ש (תהלים נ) זובח תודה יכבדנני וכו' ע"ש.

ובאמת מצינו שגם זבח לשון דם, עיין בספר מלכים כאשר אליהו עבר לאלישע, בפסוק (א:יט:כא) וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם וכו' ותרגום יונתן ונסי ית פדן תוריא והדמיה (-בפירוש יין הרקח: ולקח את זוג השוורים ונתחו. עיין בערוך ערך הדם ז"ל [אין שטיקען צערשניטען] (ע"ז לח) בגמרא ודלמא הדומי הדמי ועיליה, (קידושין עג) משלטי הדמיה אין בו משום אסופי ר"ח כתב משלבי הדמיה, כלומר אברים משולבות משלטי גדולות, וישסעהו כשסע הגדי (שופטים) תרגום והדמיה כמה דמהדמין גדיא, וינתחה לעצמיה (שופטים יט) תרגו' והדמ', עכ"ל).

נ נח נחמ נחמן מאומן

איסור אכילת דם - פרשת אחרי מות - ייקרא יז

ב"ה התורה הקדושה אסרה עלינו כמה וכמה פעמים אכילת דם, ונתן טעם להאיסור, כי הדם הוא הנפש. והנה ידוע מהאריז"ל וביותר מהבעל שם טוב שכל המאכלים שאנו אוכלים יש בהם נפשות מגולגלים, ובאכילתן אנו מעלין אותן. ואם כן מאי שנה, למה הדם אסור כי הדם הוא הנפש, לאילו בשאר המאכלים אנו דוקא מכוונים לאכול הנפש.

והתירוץ כי הדם הוא הנפש הבהמית, לא נפש האדם. כי גוף הנפש הבהמית אסור, ואי אפשר לתקן ככה באכילתה (ועם כל זה, באכילת הבשר מעלים את הבהמה לאדם, וזה תיקון גם לנפש אותה הבהמה, ודוק). אבל הנשמות שמחופפות בגלגוליהם שנכלאים בבהמה, אלו צריכים לשחרר, להחליץ, ולהעלות.

ועיין במסכת שבת (קכט.) שאחר שהקיז דם צריכים לעשות סעודה, ורב אמר שצריך דוקא בשר, נפשא חלף נפשא, והמהרש"א כתב כי כן כתוב כי נפש כל בשר דמו הוא.

נ נח נחמ נחמן מאומן

האומר מודים מודים משתקין אותו

ב"ה

במשנה במסכת ברכות (ה:ג) האומר מודים מודים משתקין אותו. י"ל על פי מה דאיתא בגמרא (סנהדרין מג:) כל הזובח את יצרו ומתודה עליו כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות, ומבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה ו) לפרש שמדבר על העושה תשובה על תשובתו, שמשיג השגה הרבה יותר גדולה עד שצריך לעשות תשובה אפילו על תשובתו הראשונה. וכבר פירשנו שלפי זה יש לפרש לשון ווידוי כמו שמופיע בתורה הקדושה אצל פרשת ביכורים, שצריך לעשות ווידוי דהיינו להודות להשם יתברך על מה שהוא מקיים את המצוה. ומבואר עוד בתורה ו' שם, איך שזוכים לכל זה, על ידי שמהפכים את הדם (לשון דמים בגוף) לדום (דמימה, ותקוה, ובחי' והארץ הדם רגלי), ועל ידי זה כבר הוא מטהר לבו וכו' עיין שם. ולפי זה אתי שפי, שהאומר מודים מודים, דהיינו מי שכבר זוכה לעשות תשובה על תשובה, וידוי על וידוי, הרי זה זכה לבחי' שתיקה ודמימה, שהרי ביטל את עצמו, ואור השם יופיע עליו, כמבואר שם שהוא בן עולם הבא ומרכבה להשכינה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לקוטי מוהר"ן תורה ו' – מרומז הרבה בפסוק ריש חומש ויקרא.

ויקרא (א:ה) ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד.

עיקר תורה ו' הולך על זביחת היצר, שהוא בחי' קרבן, וכאן מרומז עוד על שני הדמים (כמו שדרשו חז"ל הובא ברש"י שלכאורה כתוב דם מיותר), דם אחד של דמימה, בחי' והקריבו בני אהרן, מלשון קרב ומלחמה ובחי' יז נצחם שהוא ענין של הדמים שעוד לא עבדו את השם יתברך (תורה עה), להפוך להארץ הדם רגלי בשתיקה של דום לה', שהוא ענין קיווי וצפיה לישועת השם בחי' המתן שהוא גם לשון מתנה של מתנת דמים, וזה בחי' וזרקו, בחי' השליך על ה' יהבך. וזה בני אהרן, מלשון זריחה, מהלבנת הפנים או מהכבוד הנישגת. סביב, זה בחי' הענוה המבואר. אשר פתח אהל מועד, גם כן מפורש להדיא בתורה.