כפרת עונות בלי עונש - רק על ידי ענוה ודביקות

ב"ה

בלקוטי מוהר"ן תורה ד:ז עובר על פשע לשארית, למי שמשים את עצמו כשארית (ראש השנה יז:), יש להבין את זה על פי מש"כ הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' תנ) ז"ל וכל חטא הולך לזה – להיות מפריד. כי החטא בא מן הס"א, ויש לו הטבע של מקורו. אך סוף סוף אם לא יתגבר הרע על הנשמה הרבה, אפשר לנשמה ליטהר ממנו אפילו בלא עונש. שהרי אם נפרדה באותה הפעם נדבקת בפעם אחרת, ובדביקות יכולה ליתקן, בסוד (שיר השירים א:ב) ישקני מנשיקות פיהו, שדרשו (מדרש שהש"ר שם) ידביקני יטהרני, וגם יזיינני נגד הס"א שלא תחטיא פעם אחרת, לפי כח ההתדבקות וכו' ע"ש כל דה"ק. והרי מי שהוא ששם את עצמו כשארית בודאי משיג הדביקות הדרושה וממילא יטהר מכל החטאים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

חטא גורם שנאה

ב"ה

שלמה קרלבך היה אומר בשם מוהרנ"ת בלקוטי הלכות (וכמדומני שמצאתי את זה שם ביורה דעה) שעיקר הישועה בזה שיוסף עמד בנסיון של אשת פוטיפר ושמר את הברית קודש, הוא שעל ידי זה הוא עמד באהבתו לאחיו, כי לולא היה נפגם ונכשל היה נופל מאהבתו לשנוא אותם. וזה כלל גדול עצום, שהחטאים הם הם הגורמים לנו רחמנא ליצלן ליפול מאהבת אחינו בני ישראל, וגורם חס ושלום לחוסר סבלנות ולשנאה. וכל מה שאנו זוכים לישמור מן החטא ולהיות שלמים בתיקון הברית, נוכל להגביר את האהבת ישראל. והנה שוב ראיתי יסוד זה כמעט בפירוש בזהר הקדוש בקיצור נמרץ:

זהר פרשת מקץ (קצח.) בְּגִין כָּךְ אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְאִסְתַּמָּרָא מֵאִלֵּין חוֹבִין וּלְפַשְׁפְּשָׁא בְּהוֹן כִּדְקָאֲמָרָן בְּגִין דְּלָא יִשְׁלְטוּן עֲלוֹי אִנּוּן יְמֵי רָע דְּלָא מְרַחֲמֵי עֲלֵיהּ, תָּא חֲזֵי וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְלוּ בְּיָדֵיהּ אִיהוּ רָחִים עֲלַיְהוּ בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁלִים,

נ נח נחמ נחמן מאומן!