כי אשמרה שבת - נ נח

 ב"ה

בזמר כי אשמרה שבת: מחל מלאכה בו סופו להכרית. והרבה משנים את הנוסח – מענג נפשו בו סופו לשארית. ונשארת השאלה למה בחר הפייטן לשון דין לזמר. וי"ל כי מבואר בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מבעל תפילה, שלא מועיל שום דבר להציל אלו שנפלו לתאוות ממון, רק דרך החרב, אפילו אחר התגלות כל אנשי המלך עיין שם. ועכ"ז יש לשנות לעונג, כי מבואר שם בסגולת הריח הקדוש ניצלים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הכת של הגיבורים רצו לתפוס מקום בעולם

ב"ה בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, סיפור מבעל תפילה, כאשר הגיבור של המלך נכנס בכח לתוך המחנה של הגיבורים מיד הכריזו יחי המלך. והענין שלהם היה לתפוס כל כמה יותר מקום בעולם עיין שם.

וכן היום יש כת שחושבים שזה העיקר לתפוס כמה שיותר מקום בעולם, והם צועקים יחי המלך....

רחמנא ליצלן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

"ככה"

ב"ה 

ככה זה סוד גדול שגילה הבעל שם טוב שהוא שם קדוש ראשי תיבות כתר כל הכתרים, אז זה לא סתם שכולם אומרים ככה, כי סופו של דבר הכל מתנהג על פי רצונו השם יתברך, ואפילו הרע זה רק "לכאורה" ולפנים, ובסוף יתגלה איך שהכל לטובה. ואין כאן מקום להאריך, כי בעיקר אני רציתי לשתף הציטוט של סבא ישראל בספר החדש והנפלא של שיחותיו ביידיש:

ספר אשי ישראל פרק קדושת הברית עמוד קכא: 

אצל העולם, אפילו אצל היראים – אם הריבונו-של-עולם ברא את העולם כך, אז צריך להתנהג ככה… רבינו הקדוש אומר בהמעשה של הבעל תפילה, מה'כת' שעשו את ה'בת מלכה' למלך, הם נשקעו כל כך בהתאוה, עד שנעשה להם כהיתר, שהעולם הוא ככה! עכ"ל. 

ע' בספר אדיר במרום שביאר ענין חטא עץ הדעת (עמ' תיד) וכז"ל ואחר כך נתחזק הנחש ואמר – אדרבא (בראשית ג:ה) כי יודע אלקים וכו', שאם לא כן לא היה מניח זה המכשול, אלא שכבר הוא יודע שכך יהיה, ואדרבה הכל יהיה טוב, עכ"ל.

ויש לציין, מענין לענין, גם להסיפור בכוכבי אור מהבטלן שהיה יושב בבית המדרש ולומד ואז אשתו הסיתו לדרוש מהחוזה בכוכבים, ורבינו היה חוזר על המשפט הזה: 

"רָצָה לֹא רָצָה וּבְכָל זֹאת הָלַךְ", בְּלָשׁוֹן זֶה אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּסִפּוּרוֹ מַעֲשֶׂה זֶה: "יָא גִיוָואלְט נִישְׁט גִיוָואלְט אוּן פָארְט גִיגַאנְגֶען"

וכן מהסיפור שרבינו גילה על השיכור שגמל את עצמו מהשתיה, ואז הוא לקח כוס יין לחגוג את הנצחון שלו, ושוב נפל לשכרות...

ואכמ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן