קטרת בגמטריא הרבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה

רמזים על הפתק הקדוש מהקטרת, הפטרה ראה, ותהלים

ב"ה

ישעיה נה:יג (הפטרה ראה): והיה לה' לשם לאות עולם לא [יכרת] – הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ביום צרתי אקראך כי תענני – הראשי תיבות בגמטריא כ"ב (אותיות) נ נח נחמ נחמן מאומן.

בלקוטי נ נח כבר כתבתי קצת באריכות כמה וכמה רמזים נפלאים על הפתק הקדוש, עיין שם, ואלו מוסיפין על הראשונים...:

תני בר קפרא, בר קפרא עם התיבות בגמטריא הפתק, אחת לששים או לשבעים שנה, הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והראשי תיבות בגמטריא רבי נחמן עם התיבות. וסבא קיבל את הפתק בשנת התרפ"ב שזה מאה וחמישים שנה אחר לידת רבינו בהתקל"ב, בחי' אחת לששים- המספר הכי גדול של ששים – ס"ט, או לשבעים – המספר הכי גדול של שבעים – ע"ט – ביחד הם בגמטריא נחמן, ועם השני כוללים בגמטריא ק"ן – מאה חמישים!  וכן להיפוך – אם תיקח המספר הכי קטן השייך לששים, דהיינו חמישים ואחד – שכבר יצא מחמישים ועולה לששים, וכן המספר הכי קטן השייך לשבעים – דהינו ששים ואחד, ביחד הם יב"ק, עם התקע"א של שנת פטירתו של רבינו, עולה התרפ"ב עם הכולל.

היתה באה של שירים לחצאין. שירים – זה בחי' שיר, לא רק שזה אותם אותיות, אלא שגם השיר רבינו גילה שהוא נבנה מהשיריים מבחי' אזמרה לאלקי בעודי. לחצאין, חצאין – בגמטריא נחמן י' – דהיינו נחמן בבחי' הי' מיני נגינה, בי' אותיות של נ נח נחמ נחמן. והסופי תיבות עם הכולל בגמטריא מא(ו)מן.

ועוד תני בר קפרא: אלו היה נותן בה קרטוב של דבש, אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) בגמטריא התשמ"ד עם הכולל, השנה שר' משה פינשטיין נתן הסכמה לסבא ועל הפתק הקדוש, שסבא אמר שאילולא הסכמה זו לא היינו יכול לעמוד נגד ההתנגדות – בחי' אין אדם יכול לעמד מנפי ריחה. וכן "היה נותן בה קרטוב" עם הי"ד אותיות בגמטריא משה פינשטיין.

כי התורה אמרה כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'. נראה שיש בזה רמז למה שסבא אמר שאילו היה מגלה הסוד של שני מילים של הפתק היה מתבטל הבחירה. ועוד, "שאר וכל דבש" בגמטריא ראש השנה עם התיבות, לא תקטירו – לא להפסיד – ממנו – אותיות מ(א)ומן – אשה לה' – ללכת לירושלים. עד שנזכה להביא את הציון הקדוש אל המנוחה ואל הנחלה בב"א.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כל העולם לא נברא אלא בשבילי - שמחה של מצוה ונבואה

ב"ה

לקוטי מוהר"ן תורה ה' – כי צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין לז) וכו' צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאת חסרון העולם ולהתפלל בעבורם וכו'. ומבואר שם שכדי לדעת איך להתפלל בעבורם צריך לעשות המצות בשמחה של המצוה עצמה, בבחי' ביומו תתן שכרו, וזה בחי' נבואת משה רבינו ע"ה, דאילו סתם נבואה הוא בחי' צפיה ותקוה לשכר העתידה לבוא, ורק נבואת משה רבינו הוא בחי' שכר מצוה מצוה ע"ש. והדבר תמוה מאד מה רבינו דורש כאן מכל אדם, שיהיה יותר צדיק מכל הנביאים, ולהיות רק בדרגת משה רבינו ע"ה?!

והנראה לעניות דעתי בזה, שאדרבה בודאי הנביאים היו הולכים דייקא בדרך זו המבואר כאן, שקבלו על עצמן את האחריות של כל העולם לא נברא אלא בשבילי, והכניסו את עצמן לעובי הקורה לתקן את העולם, והיו עושים את המצות בשמחה של המצוה עצמה, בבחי' ביומו תתן שכרו, ודייקא על ידי זה זכו לנבואתם, כי נבואתם בא להציל את העולם מפורעניות ולהובילו לזכות לכל הטוב. וזה מה שרבינו דורש מכל אדם. לא להסתפק בקיום תוכחת הנביאים, כי נבואתם היה רק על העתיד [ע' נדרים כב: ובר”ן שם כב. שעיקרן של שאר נביאים לא היה אלא להוכיח ישראל על עבירות שבידם ואלמלא (לא) חטאו לא הוצרכו לתוכחה. וע' במגילת קהלת ז”ל לא תשבע עין וגו' אמר שמואל בר נחמן כל טובות וברכות ונחמות שראו הנביאים בעוה"ז לא לחנם ראו אלא על ידי שהיו הוגין ועושין מצות וצדקות ואם תאמר שראו כבר נאמר (ישעיה ס"ד) עין לא ראתה אלהים זולתך וגו' וא"ת שלא ראו כבר ראו מקצת שנאמר (עמוס ג) כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים כיצד ראו ר' ברכיה אמר כמבין סידקו של פתח ר' לוי אמר ראו ומתן שכרן לא ראו וכו' ר' חוניא פתר קרייא בנביאים ובכתובים שאילו זכו ישראל לא היו קורין אלא חמשה חומשי תורה ה' ספרים בלבד וכלום ניתנו להם נביאים וכתובים אלא שיהיו יגעים בהן ובתורה ועושין מצות וצדקות כדי לקבל עליהם שכר טוב, וע"ש עוד, ומדויק שהנביאים בעצמם זכו על ידי שהיו עושים המצות סתם, ואילו על נבואתם הוסיפו לכתוב שהיה כדי שיעשו המצות כדי לקבל עליהם שכר, ויש לפלפל עוד הרבה בכל הנאמר שם ואכמ"ל], ואילו האדם גופא צריך לקבל תפקיד זה לתקן את העולם, וכדי לעשות את זה האדם עצמו צריך לעשות את המצות עבור המצות בעצמן, בשמחה של המצוה עצמה, לא עבור העתיד. ואז האדם יעסוק לתקן את העולם ויתפלל עבורם, כדי שהעולם יהיה זכאי וינצל מהגזירות, שזה בחי' הדאגה על העתיד. אבל לא כן נבואת משה רבינו, שלא רק משה רבינו ע"ה עצמו, שבודאי היה עושה את המצות בשמחה של המצוה עצמה, אלא אפילו נבואתו היה במעלה זו, שלא היה סתם לתקן על העתיד (וכמובא בספר עבודת הקודש ובעוד מקומות שנבואת משה רבינו היה על העבר ההוה והעתיד), אלא נבואת משה רבינו, שהיא כל התורה שמסר לנו, היא גופא הפנימיות, השמחה של המצוה, והיא כל העולם, שנה, נפש וכו'.

תורה ה:ג והקול פוגע בעבי מטרא, הינו בחי' מוחין, שמשם יורדין טפין טפין, כמו שכתוב בזהר (פינחס רלה:) באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, מן לבונא דמוחא, וכשפוגע בעבי מטרא, אזי אשתמע קלא וכו', ע"ש. וקשה שלכאו' אלו הבחי' הם תרתי לסתרי, כי מה שהוא בחי' לבונא דמוחא אינו בחי' עבים ועננין. על כן צריכים לעיין שם בזוהר שמבאר מה שרבינו דילג, שהעבי מטרא הם הכנפי ריאה שמלאים מליחות, והקול בא מהלב וצריך לפגוע בהריאה, “וחסד לימינא מים דכנפי ריאה, ותמן חכמה מוחא, ומניה (שיר ד:טו) מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, דאיהו לבונא דמוחא, נוזלים על קנה דריאה, בתר דאסתלקו עננים דבינה לגבי מוחא.”

ואולי העננים של בינה שצריכים לעלות לגבי מוחא, הוא בחי' השמחה וישרות לב, כי הזוהר ממשיך ז"ל ורזא דמלה (שיר ג:ד) מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן, ודא עשן המערכה (-שהיה עולה ישר לשמים ולא נעקם על ידי הרוחות – אבות ד:ז), דסליק מן לבא למוחא, דכל רוחין דעלמא לא זזין ליה מאתריה, ע"כ. וי"ל שזה בחי' ענן הקטרת, והקטרת הוא בחי' עשית המצות בשמחה כמובא בדברי רבינו בתורה כד.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הקטרת וכיפה נ נח

ב"ה

י. תניא רבי נתן אומר כשהוא שוחק אומר הדק היטב היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים. - הדק בגמטריא נ נח ע"ה - פטמה לחצאין כשרה, לשליש ולרביע לא שמענו. א"ר יהודה זה הכלל, אם כמידתה כשרה לחצאין, ואם חסר אחת מכל סממניה חיב מיתה.

בזה מרומז הסוד של נ נח. שהוא הקול המשקה את הגן כמבואר בתורה תקעו תוכחה (תנינא ח), שעל ידו נותנים ריח טוב להנשמות – וכן עי' במסכת מנחות (מג:) רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלא להו (-המאה ברכות) באיספרקמי ומגדי, ופרש”י שאיספרקמי הם מיני בשמים, איספרקמ, א”נ אספרקמי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה ענין השחוק. וזה ענין לחצאין - שהוא כפול, לשליש, ולרביע וכו' (שוב מצאתי בליקוטי הלכות חו"מ בהל' חכירות וקבלנות הלכה א' בענין המקבל למחצה לשליש ולרביע שפירש שהוא רמז להשיר פכש”מ). כמידתה בגי' נ נח נחמ נחמן מאמן. כשרה, כמבואר בלק"מ ששרה בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע. [ושרה בחי' אשת חיל עטרת בעלה, עטרה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן, והוא ענין הכובע של הצדיק כדלקמן].

ולעיל בענין הכיפה של נ נח, כתבנו עוד שזה מה שר' יהודה אמר לשליש ולרביע לא שמענו, כי עדיין לא נתגלה (ואף שגם למחצה לכאו' לא נתגלה, מ"מ מצינו שחז"ל היה להם איזה תפיסה בננח כמו שמצינו ברא"ש במס' מגילה כמובא אצלינו).

ובזה א"ש ממש מה שר' נתן אומר אף כפת הירדן כל שהיא, אף זה ענין הריח כנ"ל, כפת, זה הפת"ק (בחילוף הק' לכ', ואחד אמר לי שזה ר"ת תיקון כללי ופרטי. גם 'אף כפת' בגמטריא פתקא) הירדן, ר"ת רבינו נחמן וישראל דוב, כי הפתק זה הקשר ביניהם. ועיין בלק"מ תורה יד איך שרבינו מפרש רמא כפתא בירדנא, בענין הפשטת הבגדים הצואים ע”י שמחזירים בעלי תשובה וגרים ואכמ”ל. ושם ירדנא עם א' נוספת, א'ודסר. (וכפת עוד רמז על לבישת הכיפה של נ נח).

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרפראות על פרשת השבוע - ויחי ועוד נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

שפב. פרשת מקץ (בראשית מג:יא) ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים (ע' לעיל 670:ג). אפוא זאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. והנה בסידורי עדות המזרחים מביאים מהאריז"ל לכוון שמות היוצאים מפסוק זה: כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה (נעורירו"ן), והנה השם הזה מתחיל עם נ' ומסיים עם ן' כמו נחמן, ובפנים עוריר"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צרי ומעט דבש נכאת (רוט"א) ולט בטנים ושקדים (צדנלב"ש). והנה השני שמות אלו, רוט"א צדנלב"ש ע"ה, הם בגמטריא רב נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקמו: נס, מבואר בספר אדיר במרום (עמ' תסד) שהוא ענין שהס' סומכת את הנ' ע"ש. ארבעה פעמים נ"ס – לכל הצדדים (בגמטריא אמת, שהוא באמת נס ומופת, שהאמת מעיד על אמיתותו), ועוד ן' – שכבר עומדת לבד בלי סמיכה, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקמז. מלך השמיני שלאחר הז' מלכים (סוף פרשת וישלח) שנשברו, שהוא התיקון הכללי (לשון הרמח"ל אדיר במרום עמ' תעז, הבאתי דבריו באני רן כט:ח) כידוע. מלך שמונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

ושם אשתו מהיטבאל, שזה סוד המתקלא, בחי' מ"ה ב"ן, בגמטריא זמן, ובגמטריא אומן.

תקמח. פרשת ויחי (מח:ט) ויאמר קחם נא אלי ואברכם, חבר הראה לי ש'קחם' בגמטריא נחמן, 'נא אלי' עם האותיות בגמטריא אומן. וי"ל עוד 'ויאמר קחם נא אלי' בגמטריא רבי נחמן מאומן, ו'יאמר קחם נא אלי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מפלגת כולנו חברים נ נח -- ףץ!

ב"ה

מפלגת כולנו חברים נ נח באותיות ףץ, ידוע לרבים שאותיות ףץ הם מתחלפים לאותיות ו"ה בסוד האלף בית של א"ת ב"ש.
וידוע להרבה ענין אותיות ו"ה, והא לך מה שכתב הרמח"ל (קיצור הכוונות, סדר קדיש וברכו, עמ' קצב) זה לשונו: והנה כל אחיזת הקליפות - בזו"ן, שסודם ו"ה של השם הקדוש, כי באבא ואימא שסודם י"ה שלו, אין להם אחיזה. והנה אותיות ו"ה עולות י"א, והוא סוד י"א יריעות שבמשכן, וכן י"א סמני הקטרת, שכל אלו הבחינות הם להכניע הקליפות (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!). ולכן אותיות יתגדל ויתקדש הם י"א, כדי שיסתלקו משם י"א ניצוצות שבהם, ויעלו למעלה במקום הקדושה, עד כאן לשונו הקדוש והטהור.
ועמוד ותשתומם וחזור ותעמוד ברעדה מעוצם המסר של מפלגת נ נח - ףץ - ו"ה -- להכניע הקליפות, ויתגדל ויתקדש שמיה רבה על ידי פרסום שם של הצדיק נ נח נחמ נחמן מאומן!!!!!

ב"ה עלינו מגלות הפה של מצרים, ואנחנו על קצה הסוף סופית: ףץ.
ולפי הגמטריא ף = 800, וץ = 900, ביחד 1700, ואלף (עם סגול) חוזר להיות א' - אלף, הרי 701, ועם הכולל 702 -- שבת!!!! נ נח נחמ נחמן מאומן!


ףץ. ף סופית מרמז שיש אותיות קודמות, ולא בא לסתום אלא לפרש, ועל כרחך האותיות הנעלמות הם אותם אותיות, פצפץ -- כמו שכתוב בפתק הקדוש: פצפצי"ה.


בזמר א-ל מסתתר שמיוסד על העשר ספירות: יסוד = ף, ץ בשבעה נעלם, אות ברית הוא לעולם! מעין הברכות צדיק יסוד עולם...