Posts
ב"ה
מסכת בבא קמא דף כב
מחלוקת אם אשו משום ממונו או משום חציו
מצוה בו יותר מבשלוחו (קידושין מא.) מצוה
בו בגמטריא נחמן ע"ה, בשלוחו בגמטריא נבש – ראשי תיבות נחמן בן שמחה, רמז למה
שרבינו אמר שהוא זכה למה שזכה מעצמו ולא בזכות אבות. עוד י"ל שהרי עיקר
פנימיות המצוה, בחי' מצוה בו – בו, מה שפנים המצוה, הוא השמחה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן
תורה ה', וזה בחינת נחמן בן שמחה, כי מצוה הוא בחי' הוי"ה כמובא, כי מ"צ
בא"ת ב"ש הוא י"ה, והרי י"ה ו"ה, הרי שהמ"צ הם
לבושים בשביל הי"ה, וכן הצדיק הוא לבוש של שם הוי"ה בעולם, כמבואר
בלקוטי מוהר"ן (תנינא סז), ומקבלים בחי' יתירה מזו מהפנימיות – השמחה כנ"ל
– בחינת נחמן בן שמחה.
והרי יש את המצוה שהוא בו ויש בשלוחו, ונר
מצוה (נ”ר ראשי תיבות רבי נחמן), והאש שלי תוקד עד ביאת המשיח על ידי תלמיד היקר
של רבינו סבא ישראל דוב אודסר, ובמסכת בבא קמא (דף כב.) יש אשו משום ממונו (עם
האותיות והכולל בגמטריא נחמן) ויש אשו משום חציו (שזה ממש כאילו עשה בידים, אפילו
יותר משליחות בעלמא, כמבואר במפרשים), בחי' חצי אשלח, חצ"י בגמטריא נ נח, צוה
שלוחו – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
הרי שלקיים האש שלי תוקד, צריכים כל הבחינות של אש, חזקים בממון, זה בחי'
אשו משום ממונו, ובטרחא בחי' אשו משום חציו, שנחשב כפועל ידיו ממש. ברצון זה האדם
המביא את האש, ואנן בשליחותיה עבדינן.
