ימי שמואל - בענין ההשמטות ומה ששלחו בו יד

ב"ה

בעזה"י בעוד כמה חדשים יצא לאור הספר החשוב ימי שמואל, הזכרונות של ר' שמואל הורוביץ ז"ל, והנה עד כה אי אפשר להשיג אלא מה שהוציאו שהוא מצונזר מאד, וגם שלחו יד בכתבים באופן מטורף. כי זה שהוציא את הספר, בלי להזכיר שמות היה מקושר לאיזה זרם של אחד מהמפרסמים של שקר, ועל כן הוא ראה על נכון לשנות פה ושם ולהוציא כל דבר בהתאם לדרכם ורוחם של התנועה שלהם. ובהיות שהזרם הזה בחרו הרבה בהפקרות, ובפרט שהבעל לא יקשיב לאשתו, אז השמיט כל החרטות שר' שמואל כתב על התנהגות הראשונות שלו, והשמיטו כל פעם דברים כאלו, כמו סיפור שפעם סמוך סבא ישראל היה מחכה עמו לאוטובוס ללכת למירון לעבוד את השם יתברך, ובא אשתו וצעק עליו איך הוא עוזב אותה לעת אתה כאשר היא סמוך ללידה וכו', וסבא ישראל פייס אותה הרבה, איך שאדרבה הוא הולך להתפלל עבורה שהכל יהיה נח וקל לה וכו', עד שנחה דעתה והסכימה ונתן לו רשות וברכתה ללכת. וכנראה זה לא מתאים לרוחם של הזרם הנ"ל שהאיש יתיחס לאשתו.

ובכל מקום שר' שמואל הורוביץ כותב שהוא שקד על לימודי ספרי רבינו, הוא ראה על נכון לשנות את זה לש"ס וכדומה, כראוי.

עוד השמיט מה שר' שמואל מספר איך כאשר הוא היה אורח אצל אחד במוסקו הוא סבל הרבה משני דברים, אחד לחיצת אחד מבני הבית שדאג מאד על עוצם הסכנה שהיה כרוך בזה שהיו מארחים אותו, ושנית מהבת, בחורה בתולה, ובשביל זה הוא עזב את ביתם והלך לישון בבית הכנסת. וכנראה זה לא מתאים שאיש צדיק כמו ר' שמואל יהיה לו בלבולים מזה שיש בחורה בבית איתו, ולכן השמיטו. וכן השמיטו מה שר' שמואל מתלונן על הפריצות שראה ברחוב שם, ולכאורה זה גם כן לא מתאים כנ"ל.

עוד השמיטו מה שהיה באיזה פורים שר' שמואל וחבירו השתכרו מאד ומתוך ריבוי הקפיצות שלהם גרמו שבירת הגודל של איש בן שישים שעבר מיפו והיה יושן בשטיבל. ולמחרת ר' שלמה ווקסלר והגבאי צעקו עליהם מאד על הנהגתם ואמרו שיסלקו את ר' שמואל משם (וידוע שלא היה לו שום מקום להיות חוץ מזה כמסופר שם). ואחר כך ר' אלטר בן ציון בא ושמע מה שהיה, והוא צעק מאד על ר' שלמה ווקסלר איך הוא מוכיח כך, ומאיים בכלל, ושאם הוא יאמר דברים כאלו אי פעם הוא (ר' אלטר) יסגר את השיטבל לגמרי מכל החסידים, כי השטיבל שייך לאנשי פולין וכו'. ואחר כך בא האיש הנ"ל שנשבר לו הגודל, ובכה והתנצל מאד מר' שמואל הורוביץ על שהוא גרם לכל המחלקת הזה, והרי אדרבה ראוי להם להיות אוהבים זה את זה מאד, שכל העולם יתקנאו מאהבתם וכו', עד שכל האנשים הנ"ל עשו שלום ביניהם, עד שגברו האהבה עוד הרבה יותר מקודם. וסיפור נפלא זה גם כן לא מתאים להנ"ל.

כל זה טעימה ממה שיצא לאור בקרוב בעזה"י. תתפללו על זה.

נ נח נחמ נחמן מאומן.

אזנים טובים של הקבצן החרש הקדוש

ב"ה

בחיי מוהר"ן אות רמג בהשמטות: 'שמעתי מפיו הקדוש שכל הדבורים שבאים לפניו נעשה מהם ענינים אחרים לגמרי, ואפלו מי שמספר לפניו לשון הרע, מאחר שבאו הדבורים לפניו נעשה מהם ענינים אחרים לגמרי. ושאלתי אותו: הלא אמרו רבותינו ז"ל ברית כרותה ללשון הרע וכו' השיב: וכי משום הא הוא חיוב גדול על הכל שלא לעמד בזה. הינו, כי אעפ"כ יש אחד שיכול לעמד בזה, כי אצלו נעשה מלשון הרע ענין אחר לגמרי ע"ש.

והנה דבר פלא זה באמת מבואר להדיא בספר אדיר במרום על האזנים של ארך אנפין, ע"ש עמ' קעא ז"ל שהאזנים סתומות בא"א מפני שאינו עומד להשתנות בהנגתו לפי התחתונים. כי הסדר זה הוא בז"א, שיש בו חסד ודין לפעול שניהם בזמניהם. אך פעולות הא"א כבר שמעת שהוא להחזיר הדין לחסד, ולא יפעול דין לעולם. אלא אדרבה, הכל תלוי אם יתגלה הא"א או לא יתגלה, כי כל פעם שהוא מתגלה ממתק וכו' אך ודאי שמי שיזכה שיגיע אל האוזן ההיא גילוי האוזן, מיד יהיה הקול נידון לטובה ומתקבל לרצון, אפילו היו עליו קטרוגים הרבה שלא לקבל וכו' (עמ' קעב) אבל בא"א אינו כך, כי אין פקיחת אזניו אלא לטובה וכו' ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן