תעניות וסיגופים - לאומת - התבודדות ותפילה

ב"ה

שיח שרפי קודש ב:רחצ

כְּשֶׁנָּסַע פַּעַם רַבֵּנוּ בַּדֶּרֶךְ, הִתְפָּאֵר לְפָנָיו הָעֶגְלוֹן בְּגֹדֶל מוּמְחִיּוּתוֹ בִּנְסִיעַת הַדְּרָכִים, שֶׁמֵחֲמַת שֶׁדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ הָרָגִיל הָיְתָה מְלֵאָה בּוֹץ וְטִיט מֵרוֹב הַגְּשָׁמִים וְהַפְשָׁרַת הַשְּׁלָגִים, עַל-כֵּן עִקֵּם וְסִבֵּב אֶת הַדֶּרֶךְ בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה יוֹתֵר, אוּלָם בְּרֹב מוּמְחִיּוּתוֹ חָזַר שׁוּב לְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ הָרָאוּי שֶׁאֵין בּוֹ בּוֹץ וָרֶפֶשׁ; עָנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר: "תעניות וְסִגּוּפִים הִיא דֶּרֶךְ וּמַסַע יְשָׁנָה לְהִתְקָרֵב עַל יָדָהּ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת הִיא דֶּרֶךְ וּמַסַע חֲדָשָׁה לְהִתְקָרֵב עַל-יָדָהּ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוּלָם הַכֹּל חוֹזֵר וְשָׁב לַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן. "תעניות וְסִגּוּפִים אִיז אַ אַלְטֶער טְרָאק צוּ הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ, תְּפִלָּה אוּן הִתְבּוֹדְדוּת אִיז אַ נַייעֶר טְרָאק צוּ הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ, אָבֶּער מִיקוּמְט אַלְץ אַרוֹיף אוֹיף דֶעם אַלְטִין וֶועג". 

נ נח נחמ נחמן מאומן

לחדש חידושים

ב"ה

חיי מוהר"ן קצד – שאינו מסכים על אלו הלומדים והגדולים שרוצים דיקא להמציא חדשות, כגון איזה דין חדש או איזה הנהגה חדשה וכו' עיין שם. ועם כל זה מובא בשיח שרפי קודש ב-תרט שרבינו צוה את מוהרנ"ת שישתדל לחדש איזה חידוש בכל יום, וכך נהג, ופעם עבר היום ולא חידש משהו, והתפלל על זה וסחט איזה חידוש מהאצבע הקטנה עיין שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה לבוא לאומן לרבינו רק עם הפתק הקדוש!

ב"ה

בספר שיח שרפי קודש כתוב (ב-תרסו) בזה"ל:

מוֹהַרְנַ"תְּ הִתְבַּטֵּא וְאָמַר פַּעַם לְעִנְיַן הַנְּסִיעָה לְצִיּוּן רַבֵּנוּ: "אִלּוּ הָיְתָה כָּל הַדֶּרֶךְ זְרוּעָה בַּחֲרָבוֹת מְחֻדָּדוֹת, הָיִיתִי גּוֹחֵן עַל יָדַי וְרַגְלַי בִּכְדֵי לְהַגִּיעַ לַצִּיּוּן, אֲבָל בְּלִי פַּאסְפּוֹרְט לֹא! אֶלָּא הָיִיתִי עוֹשֶֹה אֶת כָּל הַמַּאֲמַצִּים לְקַבֵּל פַּסְפּוֹרְט", "וֶוען סְ'וָואלְט גִּיוֶוען דִּי גַּאנְצֶע וֶועג מִיט שַׁארְפְן שְׁוֶוערְד וָואלְט אִיךְ זַאךְ גֶּערִיטְשְׁקֶעט אוֹיף דִּי הֶענְט אוּן אוֹיף דִּי פִיס, אָבֶּער אָן אַ פַּסְפּוֹרְט נִישְׁט, נָאר אִיךְ וָואלְט גִּיטָאן אַלֶע מֶעגְלִיכְקֵייטְן צוּ בַּאקוּמֶען אַ פַּסְפּוֹרְט". 

הנה אפילו שהביאו את זה ביידיש אינו מבואר אם זה אמיתי, 40% מהספר אומרים שהוא לא אמיתי. וכן יש סיפור בשיח ש"ק (ב-שלה) על פעם שרבי נתן עבר את הגבול בלי פספורט - אז הוא לא היה עושה בשביל להגיע לרבינו??? ושמואל הורוביץ היה נאמן לר' נתן והוא גנב את הגבול להגיע לרבינו. ואם באמת ר' נתן אמר דיבור כזה, אולי זה היה צורך שעה לפי המאזינים, אולי היה מלשין שם או סיבה אחרת. ובאמת נראה שרבי נתן רמז כאן לסוד גדול עצום ורב, שרק בימינו התגלה, כי הפספורט הוא הפתק הקדוש, אז רבי נתן אמר שהעיקר להשיג את הפתק, אחר כך תבוא לרבינו עם הפתק, אבל אל תגיע לרבינו בלי הפתק, וכל שכן לא להגיע עם המפרסמים של שקר... נ נח נחמ נחמן מאומן!

להביא אנשים לרבינו

ב"ה

בספר שיח שרפי קודש (חלק ב' אות קנו) כז"ל פעם כשנסעו אנשי שלומנו לרבנו מעיר נעמירוב לברסלב, נסע עמהם גם רבי ליפא שלא היתה לבו שלמה בהתקרבותו לרבנו. באמצע הנסיעה שנסעו בלילה, תעו בדרכם, ובבקר חזרו על ידי טעותם חזרה לעירם נעמירוב, כשבאו אחר כך לרבנו, ספרו לו את ספור נסיעתם וטעותם. אמר להם, "זה היה לכם משום שאחד מהנוסעים לא היה לבו שלם בנסיעתו - אלו הייתם לפחות משליכים אחד מהעגלה - לא הייתם טועים. וואלט איר חאטש אינעם אראפ גיווארפן"

וצ"ע - איך משליכים ומונעים אותו מלהגיע לרבנו. ואולי יש לומר, כפי שיטת רבי שמעון בר יוחאי ששנה ופירש קשה מכולם ואין לו תקנה, וזה רבי ליפא היה בתחלה מקרב לרבינו ונתרחק, וא"כ כבר צריכים להזהר ממנו. אבל איש בעלמא, אפילו אם ח"ו הוא חולק על רבינו עלינו להשתדל בכל מאמץ להביאו לרבינו. וצ"ע.

נ נח נחמ נחמן מאומן

להתחכך או לא להתחכך

ב"ה

בשיח שרפי קודש (ח"ב קנז) כז"ל אנ"ש הבחינו בהתנהגותו של רבנו שלעולם לא הפריח ממנו את הזבובים וכדומה, וכן לא התחכך אף פעם בגופו. ומספרים העולם הנהגה זאת על עוד גדולי תורה שנהגו כן. ועין בספר שבחי הר"ן סימן כ"ד, שיסורים אלו הם מהיסורים הקשים שבעולם, עכ"ל.

והנה בסרטים רואים שסבא כן היה מתחכך. וצ"ע.

דיבור של רבינו לא חוזר ריקם

ב"ה

בשיח שרפי קודש ח"ב אות קלב

כְּשֶׁבָּא רַבִּי יוּדְּל לְשִֹמְחַת הַבְּרִית שֶׁל רַבִּי שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם בֶּן רַבֵּנוּ, הָיָה לָבוּשׁ בְּבֶגֶד חָדָשׁ, כְּשֶׁרָאָהוּ רַבֵּנוּ פָּנָה אֵלָיו בְּשִֹמְחָה וְאָמַר לוֹ: "עִם הַבֶּגֶד הַזֶּה עוֹד תְּקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ" ! אַחַר-כַּךְ כְּשֶׁנִּפְטַר הַיֶּלֶד, אָמַר רַבֵּנוּ: "מָשִׁיחַ כְּבָר לֹא יָבוֹא עַד מֵאָה שָׁנָה וַדַּאי", "מָשִׁיחַ וֶועט שׁוֹין נִישְׁט קוּמֶען בִּיז הוּנְדֶערְט יָאר אַוַודַּאי"... שָׁאֲלוֹ רַבִּי יוּדְל: ""הֲרֵי אֲמַרְתֶּם לִי שֶׁאַקַּבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ עִם הַבֶּגֶד הַזֶּה" ? עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ: "כַּךְ אָמַרְתִּי אָז, וְהַיּוֹם אוֹמֵר אֲנִי אֲחֶרֶת"... ! - "אַזוֹי הָאבּ אִיךְ דֶעמָאלְט גִּיזָאגְט, הַיְינְט זָאג אִיךְ אַנְדֶּערְשְׁט" ! . 

וצע"ג כוונת רבינו, הרי הוא אמר שבבגד זה וכו' ואיך יכול לשנות? ונראה לעניות דעתי, שהרי הילד שלמה אפרים היה בבחינת משיח, אז עיקר הדיבור של רבינו מיד התקיים, ואכן רבינו היה יכול להסביר לו, אבל לא כן היה דרך רבינו לדבר כך, אז הוא פטר אותו ודחה אותו שעכשיו הוא אומר אחר, כי עכשיו הוא כבר לא יקבל את משיח עם הבגד הזה.

נ נח נחמ נחמן מאומן