לא להסתכל בנשים

ב"ה 

ספר כוכבי אור

המעשה שספר רבנו ז"ל שבזמן הבעש"ט ז"ל היה מנגן אחד שהיה עור וכו' והגביר הקמצן הזה שניהם הם במדרגה אחת ע"ש[1]. רמז לזה בהנביא ישעיה (מב:יט – הפטרה לפרשת בראשית) מי עור כי אם עבדי וכו' מי עור כמשלם ועור כעבד ה'. כי הגביר רצה לעשות את הצדקה לשם שמים נקי בלי שום פניה, וזה שלמות המצוה, וזה מי עור כמשלם.

---

[1] הראו לי מעשה דומה בספר אמרי פנחס השלם, כרך ב' – ליקוטי אמרי פנחס, יחזקאל שרגא פרנקל, בני בקר תשס"ג, שער הסיפורים אות קצט ע' ריב: פעם אמר רבי פנחס (מקאריץ) כי הוא רוצה לבקר את החולה האיש שהיה מזמר עם כלי זמר על שמחות והיו קוראים לו 'דער בלינדער כליזמר' מפני שעיניו היו עצומות תמיד. והתפלאו על רבי פנחס שמבקש לבקרו. ואמר הרב רבי פנחס כי זה האיש הגם שקוראים לו 'איש עיוור' אמנם באמת אינו עוור ויכול לראות בעיניו, אלא היות שפרנסתו היא לזמר עם כלי זמר בשמחות ולפעמים מוכרח גם כן לעמוד בין האנשים ובין הנשים והיה מפחד שלא יכשל ח"ו באיסור ראיה, לכן החליט לעצום את עיניו לכל ימי חייו, וכן עשה שסגר עיניו לצמיתות. וטרם שנסתלק האיש אמר: לאמיר נאך איין מאל געבן א קוק אויף די וועלט, ופתח את עיניו ותיכף אחר זה יצאה נשמתו, ע"כ.

צריך עיון קצת מה החשיבות הזה בלא להסתכל כלל על נשים, הגם שודאי יש ענין בדבר, וידוע מרח"ו שמי שלא ראה צורת אשה ארבעים יום יכול להבחין בכלי אם נטבל, מ"מ איך זה מגיע למעלה כל כך חשובה ששוה לבעל צדקה גדול בסתר. וצע"ק גם כן הגמרא שהמסתכל בנשים שמכבסות הבגדים בנהר נקרא רשע. למה בראיה בעלמא שרואה יד אשה או קצת מרגלה יחשב לרשע?

ולכאורה הענין מבואר ע"פ מה שפירש ר' שמשון מאסטרופליא על הפסוק לא ילבש, שעל ידי שמסתכל באשה מתלבש בצורתה ר"ל. ולכן מי שלא מסתכל צדקות ה' עושה (בלק"מ לז, צדקה ותענית בחי' אחת, והרי זה בחי' תענית לעינים) כי הצדקה בחי' בגד כמש"כ (ישעיה סא) בגדע ישע מעיל צדקה יעטני, וכתיב (ישעיה נט:יז) וילבש צדקה כשריון.

ולפי זה מיושב מה שהקשיתי במקום אחר על מש"כ בצעטיל קטן שכל פעם שרואים אשה מיד לכוון שם אדנ"י, שלכאורה לענין שמירת הברית העיקר לכוון בשם ש"די. וי"ל שלא היה מתיחס לנסיון שמירת הברית – שהרי דיבר שם אפילו על הסתכלות בתינוקת, אלא שדאג על הפגם הגדול הזה של הלבשה בצורת נקבה. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

צלם אלקים של נשים תלוי בבעליהם

 ב"ה

בריש ספר המפואר לר' שלמה מלכו, ד"ה ועתה נפרש סוד הפסוקים בבריאת האדם כז"ל וחזר ואמר 'בצלם אלקים ברא אתו', לומר שלאדם לבד נתן הכוח והממשלה הזאת ולא לאישה. זהו שאמר 'ברא אתו'. ואחר כך אמר 'זכר ונקבה ברא אתם'. לומר לאדם לבד הממשלה והאישה אניה כי אם לקיום המין להרבות ולהפרות (-עין במסכת כתובת נט: דתני רבי חייא אין אשה אלא ליופי אין אשה אלא לבנים ועוד תני רבי חייא אין אשה אלא לתכשיטי אשה. ועיין ביבמות סג. ואמ רבי חייא דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא). ואם תאמר, והכתיב בתריה 'ויברך אתם וגו' ומלאו את הארץ וכבשה, כבר אמרו רז"ל 'וכבשה' כתיב, לשון יחיד. ועוד, כי הברכה להפרות ולהרבות ניתנה לאדם ולאשתו לפי שאי אפשר בלא שניהם. אבל הממשלה המכונה לרבים (-ורדו), היא לזכרים. פירוש, כשירבו בני אדם ירדו בבעלי חיים. ראיה לדבר, כשאמר הכתוב 'נעשה אדם' וגו' ועדיין לא נזכרה נקבה [ב:א] אמר 'וירדו' וגו', עכ"ל.

והוא פליאה גדולה. [והרי מצינו בפרשת נח ט:ב ותחתכם פרש"י ז"ל ואגדה, לשון חיות (שבת קנא:) שכל זמן שתינוק בן יומו חי, אין אתה צריך לשומרו מן העכברים, עוג מלך הבשן מת, צריך וכו' וכו' כל זמן שאתם חיים, ע"כ. ואין חילוק בזה בין תינוק זכר לנקבה].

והנראה בזה שאין הכוונה כשטחיות ההבנה שאין לנקבה צלם אלקים. אלא שהצלם שלה תלוי בזכר. – ואיך שתבין את זה, דבר זה מפורש בכתבי האריז"ל בהקדמה לטעמי המצות שנמצא בליקוטי תורה סוף פרשת בראשית ד"ה ועתה נבאר הטעם למה נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא וכו' וכו' דנוקבא אתכלילת בדכורא, אם כן בעשות הזכר את המצוה, אין מהצורך שגם הנשים תעשנה לבדה, כי כבר נכללת עמו בעת שעושה אותה המצוה, כי רמ"ח אברים שלה נכללים ברמ"ח אברים שלו, ומהם נעשים. אבל מצות ל"ת, הם נגד שס"ה גידיו, ויש לו שס"ה בפני עצמו, ולה בפני עצמה שס"ה, כי הם נבדלים, אותם דדכורא מאותם דנוקבא, ואינם מחוברים, רק בבשר העליון והחיצון של רמ"ח אברים, ולכן גם היא חייבת בהם בפני עצמה, עכ"ל. ועיין שם באריכות, וגילה חשבון 'שמי' עם י"ה בגמטריא שס"ה, יוד ה(דו) ה(די) בגמטריא דם, י"ז פעמים (י"ה עם הב' אותיות) בגמטריא תשמח, שהוא פעמים שס"ה ועוד גי"ד. הרי פעמיים שס"ה, אחד לזכר ואחד לנקבה. והחשבון של 'זכרי' עם ו"ה בגמטריא רמ"ח. ואו הא = יט, י"ג פעמים (כמנין ו"ה עם הב' אותיות) והכולל בגמטריא רמ"ח – הרי רמ"ח אחד לזכר ולנקבה.

[לפני כשנה ראיתי בשו"ת של איזה מקובל מדור שעבר ששאלו אותו – שכחתי בדיוק הבחינות אבל משהו כעין זה, איך האשה מסתדרת קודם החתונה].

נ נח נחמ נחמן מאומן

לא תלבש אישה נשק

 ב"ה

ידיה שלחה בכישור זו יעל שלא הרגתו בכלי זיין אלא ביתד דכתיב ידה ליתד תשלחנה, ומפני מה לא הרגתו בכלי זיין לקיים מה שנאמר לא יהיה כלי גבר על אשה (ילקוט שמעוני משלי תתקסד).

היום בעוה"ר לא חשים לזה בכלל.

בכל ימות העולם האנשים הגינו על הנשים, והיום שולחים הנשים להגן על אנשים. ולא רק שלא מתביישים בכך, אלא מתפארים.

ואולי דבר זה תלוי בלימוד תורה לשמה הנקראת מלחמתה של תורה, שמצינו בגמרא ובזוהר לשונות של מלחמה בעסקם זה עם זה בליבון סוגיות ודחיית הס"א. והרמח"ל גילה הרבה במהות ענין מלחמה זו בריש ספר אדיר במרום.

וי"ל שהיום כיון שנתמעטו הלבבות ואינם לומדים תורה לשמה, הרי נפל וניתק המלחמה מידי הגברים. (ועוד זאת, נשים משלו בו, ישעיה ג:יב עיין שם).

 

נ נח נחמ נחמן מאומן

 

עזות דקדושה וחכמה יתירה של נשי ישראל - פרשת תרומה

 ב"ה

פרשת תרומה

כה:ד ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: שני ושש ועזים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבותשל: וארגמן ותולעת שני ושש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש ועזים בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: ותכלת וארגמן, ושל: וארגמן ותולעת, עם הד' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ותולעת שני ושש ועזים, עם הח' אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

ועזים, פרש"י ז"ל נוצה של עזים, לכך תרגם אנקלוס ומעזי, הבא מן העזים, ולא עזים עצמם, שתרגום של עזים עזיא, ע"כ. הטעם שהתורה קורא צמר העזים, עזים, נראה פשוט שבא לרמוז מה דקי"ל במסכת שבת (עד: צט.) שטוו מעל גבי הבהמה. וחכמה יתירה היא לרכוש עזות דקדושה במילואו. ומעניין שדוקא הנשים טוו אותו. כי איתא במדרש אגדה כאן ז"ל ועזים, כנגד יעקב שנאמר (בראשית כז:טז) ואת עורות גדיי העזים (הלבישה על ידיו וכו'), זאת היתה העזות דקדושה והחכמה יתירה של רבקה אימנו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת שמות - שובבי"ם העיקר בשמירת הברית להיות בשמחה

 ב"ה

שמות א:יז

אליהן מלך מצרים, נראה בדרך צחות, שתמיד יש טיפשים מחוצפים שדורשים ברוב עזותם לכנות את הבורא כנקבה, וכזה היה מצרים, וזה אלהין מלך מצרים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מסכת יבמות דף צט: ודף קא.

 ב"ה

דף צט:-ק

טומטום ואנדרוגינוס נמי בריה בפני עצמה נינהו (-עיין במפרשים שזה לא קאי על טומטום), פרש"י ז"ל והויא זילותא דקדשים, עכ"ל. מבואר היטב נגד רוח קלי הדעת של היום שכולם שוים ויש להתגאות ח"ו וכו'.

ק.

שרינא תיגרא דאתתא ברישא מ"ט משום זילותא - women first

דף קא

ות"ק האי זקני מאי עביד ליה מיבעי ליה לרבויי אפילו שלשה הדיוטות (-ויתכן שדורש ריבוי אחר ריבוי למעט).

הרי שלפעמים הזקנים הם ממש הדיוטות ר"ל. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

למי שקשה למצוא זווגו יאמר פרשת הנשיאים

ב"ה

ספר המדות ערך חתון ו. מי שקשה לו למצא זווגו ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים ע"כ.

ונלע"ד לבאר כי הנשיאים לא נדבו להקמת המשכן כי אמרו שהם ישלימו כלמה שחסר, ובני ישראל תרמו בעין יפה יותר ממה שהיה נצרך, ולכן הנשיאים בקשו לישר עוותם והקדימו לנדב עגלות וקרבנות, כמבואר ברש"י. והנה הקמת המשכן היא בחינת זווג כמש"כ בשיר השירים (ספ"ג) ביום חתונתו וביום שמחת לבו, שיום שמחת לבו הוא הקמת בית המקדש. נמצא שמה שהנשיאים אמרו לנדב להקמת המשכן הוא בחי' קישוי למצוא זווגו, והתיקון לזה היה בהקרבת קרבניהם. ולכן מי שקשה לו למצוא זווגו טוב לו להרגיל לקרוב בקרבנות הנשיאים.

וע"ע בלקוטי מוהר"ן תורה ט' שהזיווג תלוי בי"ב שערי תפלה של השבטים, ולפ"ז שפיר יש לומר פרשת הנשיאים לזכות לזווגו.

ויש לפרש בדרך אחר לגמרי, שהרי מצינו במדרש (ילקוט שמעוני – במדבר פרק טז רמז תש"נ, ובפסיקתא רבתי – פיסקא ז ד"ה ויהי המקריב) שהנשיאים של השבטים כנחשון בן עמינדב, אליצור בן שדיאור וחבריו, היו לצידו של קרח במחלוקתו שעל משה ע"ש, וידוע גם מהמדרש (במדבר רבה יח:כ) שדרשו על הפסוק (משלי יד) "חכמת נשים בנתה בית", זו אשתו של און, "ואולת בידיה תהרסנה" זו אשתו של קרח, וכבר האריכו הספרים הקדשים בזה איך שכל כך תלוי בידי האשה להטות את בעלה לטוב או לרע. ולכן מי שקשה לו למצוא זווגו, ישים על לבו שאפילו הנשיאים לא זכו לנשות חיל שיצילו אותם מעצת קרח, ולכן אולי טוב לחכות להנכונה אשה יראת ה'.

נ נח נחמ נחמן מאומן

בזכות נשים צדקניות

ב"ה

לכבוד ראש חודש אדר, נראה לפרש מאמר חז"ל שבזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ועתידים ליגאל, שהוא עולה בד אחד עם עוד מאמר חז"ל (חולין פט.) אמר רבי אילעא אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה שנאמר תולה ארץ על בלימה, ע"כ. וידוע שארץ בחי' אשה. וידוע שהאשה תמיד צודקת. הרי בזכות זה שאנשים בולמים עצמם נגד נשותיהן, ונותנים להן להיות תמיד צדקניות, זכו ויזכו לגאולה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נחמיה ונחמן בונים ירושלים

ב"ה

נחמיה הוא בחינת נחמן כי נחמ, אותיות כי הדדי, י"ה - י פעמים ה = ן. וכן נחמיה היה שר המשקים, משקים עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן נקרא תרשתא כי חזל התירו לו דברים שהיו אסורים, וכמו שיש קצת היתר ורווחה בהפצה מה שבזמנים אחרים לא היה ניתן לעשות.

והנה נחמיה שמע מהנטישה של ירושלים והוא הלך ובנה את החומות והכל מחדש.

והחיצונים בקשו להפילו, והוא לא נכנס עמהם בטוען ונטען כלל, וכמו שרבינו הקדוש הזהיר בספר המידות. אז הם שיחדו אנשים כשרים אפילו נביאים כדי להכשילו, וגם שכרו נשים ואשה נביאה להכשילו ולהטעותו, וכל מיני נביאים כדי שיהיה רבים שצריכים להטות אחריהם להלכה. ונחמיה הבין שכולם בשקר, ולא הקשיב להם ולא פחד מהם והמשיך וגנר לבנות את ירושלים.

וכן יהי רצון שנזכה להביא את ציון רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן לירושלים שבלי ספק זה יבנה את העיר הקדוש מחדש כראוי וכיאות.

במהרה בימינו אמן

נ נח נחמ נחמן מאומן

ובעיני משה רע

ב"ה

בפרשת בהעלותך (במדבר יא:י) וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע. ורש"י מביא מרז"ל פירוש למשפחתיו, על עסקי משפחות, על עריות הנאסרות להם, ע"כ. ונראה לפרש ענין ובעיני משה רע, שהרי עיקר פגם עריות הוא בעינים, שאינם רק סרסורי העבירה, אלא גם טוב מראה עינים יפה מגופה של מעשה. וידוע שעיקר החטא של עריות אינו אלא על ידי חסרון דעת. וידוע מהאריז"ל ענין נשים דעתן קלות, ק"ל בגמטריא חמש פעמים הוי"ה, והם הגבורות שבדעת, דאילו בגברים יש עוד חמש פעמים הוי"ה והם החסדים שבדעת. ולכן משה רבינו כדי לתקן הפגם בשרשו היה בעיניו רע, קל"ה (חמש פעמים הוי"ה עם החמש) בכל עין ועין, ודו"ק.

וי"ל עוד ש'רע' מלשון שני רעים דלא מתפרשים, דהיינו אבא ואימא שזיווגם תמידית, ואילו ז"א ונוקביה אינם נקראים אלא דודים וזיווגם רק לזמנים. ולכן עיקר הנסיון של עריות אינו אלא בבחינת ז"א ונוקביא, ולכן משה החזיק בשרש בזיווג אבא ואימא.

ואגב, ראיתי אחד שהעיר ש"ובעיני" בגמטריא נחמן, שמתקן את הכל, ולפי דרכו י"ל "ובעיני משה" בגמטריא בנ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ארך אנפין דקליפה בפועל $221 million..

ב"ה

ב"ה רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן גילה בספר לקוטי מוהר"ן תורה רמב ז"ל דע שיש בחינת אריך אנפין בקלפה, ומי שפוגע באשה מבחינה זו קשה לו להנצל מהרהור, ואף אם יעצים עיניו, אף על פי כן בכל צד שיפנה תזדמן לו, כי היא בחינת אריך אנפין של הקלפה, שהם פנים ארכים ועל כן בכל צד שיפנה תזדמן לו. ודע שצדקה הוא סגלה גדולה ומועלת מאד להנצל וכו' עיין שם כל דבריו הקדושים.

והנה אריכות הפנים של אריך אנפין מבואר בספרים הקדושים הם כמנין שמו אר"ך אנפין - דהיינו מאתים ועשרים אורות שיש לו יותר מהמאה וחמישים של זעיר אנפין, ועל כן שפיר קרוי בשם אר"ך אנפין. ועם כל זה הצדקה מצלת אפילו מאריכות אנפין של הקלפה.

אז מה יעשה הקלפה כדי להתגבר על מעשה הצדקה, אז אובמה לקח אר"ך (מאתים עשרים ואחד) מיליון דולר ונתן אותם צדקה להמחבלים החמסים, ובו באותו שעה הגבירו הנשים באריכות פניהן להפגין ולהציג את ערותן ותאוותן של זנות ונאוף.

ועם כל זה, דף אחד של רבינו - הפתק הקדוש - מספיק שלא יעלו בשם כלל, וקשר רשעים אינה מן המנין, כמו שכתבתי פה בבקר באנגלית. וכל גדולתן היה רק לשעה קלה ופורתא כנאמר על ישמעאל (שארגנו כל המצעד והצגה) שנים עשר נשיאים... שהם פורחים ומסתלקים כעננים... כי שק"ר אין לה רגלים לעמוד ולהתקיים, רק קושטא קאי.

השיר נ נח נחמ נחמן מאומן יתפשט ויתן דעת ויברר את המדמה לברר את רוח האדם מן רוח הבהמה (אובמה - ו'אלה ה'מלכים א'שר מ'לכו ב'ארץ א'דום לפני מלך מלך לבני ישראל...), ויקדש את העולם בעזה"י.

עוד מעניין מאד שהחג הבא (חוץ מטו בשבט) הוא פורים, שחז"ל אמרו שכל המועדים עתידין להיבטל חוץ ממנו, וחז"ל בעצמן תמהו איך הגיע אחשווירוש לשטות כזה שהיה צריך לעשות גזירה להיות כל איש שורר בביתו, והיום רואים שזה לא פשוט בכלל, וזה דוקא הגזירה לדורות, וימי הפורים האלו לא יעברו... ובו בפרשת שמות, שהתורה משבחת את המילדות שפרה ופועה יוכבד ומרים, שזכו לא להכניע לגזירת פרעה ותחיינה את הילדים ובזכות זה השם יתברך עשה להם בתים, חכמות נשים בנתה ביתה - וזכו לבית המלכות, לבית הכהונה, ולבית הלויה. והן הן הנשים צדקניות שבזכותן נגאלו אבותינו ממצרים. ודוקא בפרשת שמות ובשובבים הפגינו, בסוד הנ"ל של ארך אנפין דקלפה. ועל כן צריכים להתפלל עבור מושיען של עם ישראל ומחנה הקדושה בדגל הפתק הקדוש של רבינו.

נ נח נחמ נחמן מאומן!

עליות לתורה באומן אצל רבינו

ב"ה

שבת פרשת כי תצא למלחמה - תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - אחד מהעלויות קנתה אישה מהעזרת נשים, אז היא בקשה שאחד בשם ירון יעלה עבור העליה, אבל לא מצאו בציון שום בן אדם בשם ירון, אז היא בקשה שיעלה ספרדי, אז היה שאלה אם תימני מספיק טוב...

וכמה לא סבלו את כל ההתערבות של הנשים, ואחד צעק בחמימות ובכוונה שזה לא נשות הכותל פה...

נ נח נחמ נחמן מאומן

אל תתן לנשים חילך - הזהרה על שמירת עינים

ב"ה

תורה לה:א "ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה וכו' ובנותי – וכו' שדעתן אינם מישבת עליהם כבנות"… “וכשאדם מכניס בתוך שכלו הקדש מחשבות חיצוניות, הם חכמות חיצוניות, אזי נתמעט קדשת שכלו כפי תפיסת המקום וכו' ע"ש. ויש לפרש בזה מה שבת שבע הזהיר את שלמה המלך (משלי לא:ג) אל תתן לנשים חילך, וכתב הר' משה דוד וואלי שחילך בגמטריא מחך, ולפי רבינו מובן כמין חומר, כי הנשים בחי' חכמות שאינן חכמה, ולכן צריכים להיזהר לא ליתן להם מקום במח.

ובענין האזהרה הנ"ל של אל תתן לנשים חילך, נראה לע"ד שהוא אזהרה לא להסתכל חוץ מד' אמות של הלכה. כי הסתכלות וראית הענין הוא בבחי' שם ב"ן שהוא בחי' נקבה, בחי' נשים. (וכן העינים הם סרסרי עבירה, כמובא ברש"י סוף פרשת שלח (במדבר טו:לט), סרסרי בגמטריא לנשים). ועל כן נראה לעניות דעתי שתוכחה זו היא טובה מאד למי שרוצה להתחזק בשמירת העינים. והרי כל עצמה של בת שבע היתה בזה שדוד המלך הסתכל חוצה. (וכן שני נקבי החוטם הם בחי' נשים, בחי' לאה ורחל, וצריכים לשמור לקיים לא תהנה אף, כמובא בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה לב, ובאמת כל החושים של הראש, הם נקבים בחי' נקבה. וצריכים להיזהר בכולם לא ליפול ליתן להן חילך). וע"ש בפירוש רמד"ו כמה שהיתה מזהירה את של-מ"ה המלך לתפוס שם מ"ה (שהוא הזכר של השם ב"ן). ובזה י"ל למה בפסוק הקודם (משלי לא:ב) היא קוראת שלמה ברי, ובר בטני, ולא בן, כי אדרבה היא באת לחזק אותו בשם מ"ה, ועוד הרי בר הוא בחי' בחי' ותרב חכמת שלמה, שהוא בחי' רבות – שמן משחת קדש (שמות ל:כה), שתרגומו משח רבות קודשא, כמובא בלקוטי מוהר"ן (תורה נד), שהוא בחי' שלמות המוחין והדעת (כמבואר שם, ובתורה ד, וקע"ז).

נ נח נחמ נחמן מאומן

נשים צריכות נשים להורות להם, לא רבנים

ב"ה

ידוע מה שאמרו חז"ל (מדרש רבה פ' לך לך ובפ' וישב, והובא ברש"י עה"פ ואת הנפש אשר עשו בחרן,  לך לך יב:ה) אברהם מגיר את האנשים ושרה מגירת את הנשים. וכן מצינו בספר מיכה (ו:ד) - בהפטרה לפרשת בלק - עה"פ כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים, ותרגם יונתן בן עוזיאל, והובא ברש"י שם ז"ל ומרים לאוראה (להורות) לנשיא (לנשים), ע"כ.

והנה במשך הדורות נשים כמעט לא היו לומדות, ואף על פי שתמיד היו נשים מיוחדות שכן למדו, הרי אלו היו מיוחדות לגמרי ברוכות מאד בכשרון ולא היו צריכים כל כך למורים.

והיום מאחר שרבינו הקדוש מוביל אותנו בדרך חדש שהוא בעצם הדרך הישן שמעולם דרכו בו אבותינו, והוא דרך נבואה, שמרבים בהתבודדות ודיבורים עם השם יתברך, והדיבורים בעצמם הם נשלחים מהשם יתברך, ואם כן הרי כל אחד יש לו מורה מיוחד פרטי.

ועם כל זה, בכל זאת, הרי היום הנשים לומדות הרבה מהספרים הקדושים, ועוד, הרי בדור של משה ואהרן ומרים היו הנשים נביאות, וראתה שפחה על הים מה שאפילו לא זכה הנביא יחזקאל, ועם כל זה היה להם מרים למורה, ולכן היום גם כן צריכים ליזהר שיהיה להן מורות נשים צדקניות.

והיום ברוב שטיפת המבול ואנדרולמסיה שבעולם, הרי המפיצים ברחוב מדברים ומקרבים גם את הנשים, ולכאורה צריכים להקפיד שזה יהיה רק בבחינת עזרה ראשונה, אבל אחר שכבר הצילו קצת את הנפש המסכנה, צריכים להעבירה לנשים להמשיך לעוזרה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לבזות ולגנות הניאוף ומראות אסורות בפה

ב"ה כבר כתבתי על זה קצת בלקוטי נ נח, והבאתי מחיי מוהרן תקצא, ולשון הגמרא במסכת שבת קנב תנא אשה חמת מלא צואה לפיה מלא דם והכל קצין אחריה. וכולו.

עכשיו הוספתי את הגמרא ברכות דף כ. שרב גידל אמר שהוא ניצל מהרהורי נשים כי דמיין באפאי כי קאקי חיורי עד כאן לשונו הזהב, ורשי פירש קרקע חיורי - אווזים לבנים, אמנם היום כבר יש בזה הביטוי משמעות יותר עמוקה ולענין לגנות ולבזות הסתכלות בנשים, והמבין יבין.

Women Chasidim - נשות חסידות

HH

Be careful what you call yourselves, remember that the "chasida" is a not kosher chick!

Reminds me of the late rosh yeshiva of toronto, r. ginzberg, who frequently said, that if a group of men studying Torah was called a kollel, a group of women would be called a "klalla" G"F, he wasn't exactly Nanach - because then he would have known to call it a "kollelet" which, with the 5 letters, has the numerical value of Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Aside from the quotation I bring later in Hebrew that Rabbainu said to make the women into chasidos, it is interesting to note, that when Rabbainu told his chasidim that he didn't no what he could yet do to help them, so he will try telling them stories, and began to reveal the Stories of Ancient Times, these stories, the highest legacy of Rabbainu, he specifically said were for women too!

ב"ה

כתוב בספר שיח שרפי קודש (שמוחזק כ60% נאמנות):

ב-יד ושם ו:שכאאָמַר פַּעַם רַבֵּנוּ: מַדּוּעַ אֵין אַתֶּם מְקַרְבִים אֶת נְשׁוֹתֵיכֶם וְעוֹשִֹים גַּם אוֹתָם לַחֲסִידוֹת? "פַאר וָואס מַאכְט אִיר נִישְׁט אַייעֶרֶע וַוייבֶּער קֵיין חֲסִידוֹת"? כִּי אָז נָקֵל לוֹ לָאִישׁ לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הַחֲסִידוּת וְהַיִּרְאָה כִּדְבָעֵי.

אך עליהם לשמור מהשם "חסידה", כי החסידה היא עוף (טשי"ק) טמאה...

וזה מזכיר לי מה שהראש ישיבה שנפטר, ר. גינזברג, היה רגיל לספר, שאם קבוצה של אנשים לומדים תורה נקרא כולל, אז קבוצה של נשים תיקרא: קללה. והוא לא זכה בכלל להתקרב לרבינו, כי לולא כן היה קורא להן: כוללת, שעם הכוללת של חמשה אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

יש להעיר עוד, שהסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, שרבינו גילה רק לאחר שאמר שלא יודע בכלל איך יכול לעזור להחסידים, אלו הסיפורים רבינו אמר בפירוש שהם גם בשביל הנשים, וזה נותן לנשים חלק גדול כמו אנשים.

ואזכיר עוד הפעם, איך שכאשר פעם למדתי את התורה בלקוטי מוהר"ן (תורה י) של השוו אישה לאיש, הגעתי לכותל המערבי, וראיתי פלאי פלאות ששמו את המחיצה המבדלת בין הגברים לנשים, שוה בשוה! והייתי צריך לקחת תמונה, אבל הלכתי להתפלל וכאשר חזרתי כבר שמו אותה במקומה. אבל איזה אות של רבינו!


נ נח נחמ נחמן מאומן

King over the beautiful woman and her land

ב"ה

מעשה יב מבעל תפלה

על הבת מלכה: 'וקבלו אותה למלך עליהם וכו' והנה נמצא שבא בעלה של המלכה וכו' ועתה יש להמדינה מלך ע"ש. ואינה מוכרחת לגמרי, אבל מבואר הדבר שאף על פי שהעיקר היתה היפת תואר שמביאה אותם להתכלית, עם כל זה בראש המדינה יעמוד המלך.

נ נח נחמ נחמן מאומן

HH

In the Story of Ancient Times of a Prayer Leader, the Queen's Daughter is taken as "King" over the country that was of the opinion that the main goal of world was procreation, and thus chose the most beautiful woman to be their head. However it seems from Rabbainu that even still the real head of the country would be the King, and at first they took her as "King," but upon the arrival of her husband, the warrior, he became King, and she remained as queen. Even though the entire basis of the kingship was her beauty, her husband took the dominating role of King.

hard luck for all the feminists out there, however beautiful you are....

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

שיח שרפי קודש חלק ח'

ב"ה

ב"ה בשבת קודש עברתי על שיח שרפי קודש חלק ח' פעם ראשונה וראיתי איך שר' לוי יצחק בנדר בעצמו מודה שממנו התחילו להתפרסם שיחות שאינן מדיקות (ח-ס). עוד ראיתי איך שהיו מקפידים להתנהג בציון של רבינו כדין בית הקברות, דהינו שלא להניח תפילין (ח-קסב) וזה מכוון למש"כ בלקוטי נ נח פרק 330. והסיפורים שלו ממש מזכירים לי הסיפורים על רב קוק שמתוך שבחתן אתה מוצא גנותם (הספר על ר"ק מתחיל איך שבקטנותו הוא רצה להיות רב גדול רחמנא ליצלן) – עי' למשל ח-ה איך שהיה לו חלישות הדעת שלא היה בהריקודים בעת שזכה לעסוק בתיקון החלון בתוקף החורף והיה צריך נחמה...

וכמה צדקה ומכוון מה שסבא אמר על שש"ק שעושים מה שהם רוצים...

ומה שהאריך בענין מילתא דשטותא (ח-קח ושם) ממש סמא דמוות.

וכן מש"כ שם (ח-קו) שהכח להגיד אלף פעמים רבונו של עולם זה ללמדן גדול ממש סמא דמוות השם ירחם.

וראיתי עוד כמה דברים של קטנות שאין לי כח להחזיר עליהם.

והנשים ישמחו לראות מה שכתוב שם ח-שיח ז"ל הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל היה אוסף צדקה ומתרים עצי הסקה בתחלת החרף עבור עניי העיר ועבור חמום הבתי כנסיות, וקבל התחיב לדאג ולהספיק העצים במשך חדש אחד מחדשי החרף, ובחר בחדש ניסן שיחמו אז על חשבונו את הבתי כנסיות ובתי המדרש שבבארדיטשוב בהטעימו, “משום שבחדש זה מגרשות הנשים את בעליהן מבתיהן כדי שלא יפריעו להם בנקיון הבית", וכך ילכו ויבואו לבתי המדרש לשבת ולהגות שם בתורה כראוי, עכ"ל (ואגב, הוא קבע שם ח-קיג אסור חמור לנשים ואף אשה עם בעלה לעשות התבודדות חוץ לעיר).

נ נח נחמ נחמן מאומן

נ נח לגמרי

ב"ה

בבא בתרא דף קסח. האי צורבא מרבנן דאזיל לקדושי איתתא נידבר (לנהוג) עם הארץ בהדיה דלמא מחלפו לה מיניה!

[והא יעקב אבינו נתן סימנים, ואפילו שלא עזר לו, זה רק מטעם אחר]

ויש לי ב"ה קצת דרכים בזה, ואין כאן מקום להאריך.

העיקר זה נ נח נחמ נחמן מאומן!

איך הבנות ולהבדיל השוכבי זכר - לומדות תורה

ב"ה

ענין מה שמצינו כמה ננחים רווקים (וכן מגורשים או באלמון) מבוגרים נלע"ד כי מבואר בלקוטי מוהר"ן שהצדיק בבחינת משה רבינו, והוא רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן – עיקר עסקו לעשות גרים (לקוטי מוהר"ן תורה רטו). ומבואר בכתבי האר"י ז"ל (שער הגלגולים) שנשמות הגרים נרכשים על ידי הצדיקים שחיים בפרישות מאשה, חוץ ממקרים בודדים (כמו אביי, כיון שהוא היה מבכל בחי' נר"נ שלו מבחינת קין).

והנה האריז"ל גם כן גילה קצת מעומק הכוונה של בן עזאי שאמר שכל חכמי ישראל כנגדו כקליפת השום, ומה שנוגע לעינינינו הוא שבן עזאי היה עסוק מאד בהרכשת נשמות הגרים והוא היה מצליח לא רק להשיג אותם אלא הוא היה מיחידי סגולה שהיה גם כן מנקה אותם מצואת הקליפה (עיין תורה יד בלקוטי מוהר"ן).

והנה איתא בגמרא (יבמות סג:) ז"ל תניא רבי אליעזר אומר כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים שנאמר {בראשית ט-ו} שופך דם האדם באדם דמו ישפך וכתיב בתריה ואתם פרו ורבו רבי יעקב אומר כאילו ממעט הדמות שנאמר {בראשית ט-ו} כי בצלם אלהים עשה את האדם וכתיב בתריה ואתם פרו וגו' בן עזאי אומר כאילו שופך דמים וממעט הדמות שנאמר ואתם פרו ורבו אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים אמר להן בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים, ע"ש.

לפי המבואר מהאריז"ל על גדולתו של בן עזאי בעשיית נשמות הגרים, נראה לפרש כוונת בן עזאי במה שהוא ענה ותירץ את עצמו שאפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים, אחרים כוונתו הגרים שהיה מביא, ודוק!

והנה עכשיו קמו בעם ישראל אנשים שגאים לעבור על איסור חמור דאורייתא שמיתתו בסקילה, שוכבי זכר, ורבינו הקדוש שמלמד זכות על כל יהודה כותב בפירוש שעל עון משכב זכר אסור ללמוד זכות, והם ביד רמה רוצים גם כאילו להתחתן זה עם זה, וראיתי ששאלו אותם מה אם מצות פריה ורביה, והם דימו את עצמם להבדיל רבבי רבבות הבדלות לבן עזאי ואומרים שזה אין חיוב כי אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים. ואפילו על דרך הפשוט מבואר בגמרא בפירוש שזה רק היתר למי שעוסק בתורה, וכמו שמצינו להלכה שמי שלומד תורה פטור מכל המצות שאפשר שיעשו על ידי אחרים, אבל מצוה שאי אפשר שיעשה על ידי אחר אפילו מי שלומד תורה חייב להפסיק ולקיים, וכן מבואר ופשוט דברי בן עזאי, שכיון שהוא כל כך עסוק בתורה וקיום העולם בהבאת ילדים יכול להיות על ידי אחרים, הרי הוא פטור מלעסוק בו. וזה ממש חוצפה וגילוי פנים בתורה לפרש אחרת וללמוד היתר לשוכבי זכר הרי זה אפיקורסות גמור ואין להם חלק לעולם הבא. ובפרט לפי מה שפירשנו לפי האריז"ל הרי בן עזאי גילה שהוא עוד מאד עסוק בהבאת נשמות לעולם על ידי לימודו שהוא מביא נשמות הגרים נקיים (וע' בבא בתרא דף קטז. אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים שחד אמר שאינו מניח תלמיד. וע"ע והעברתם את נחלתו - יום עברה היום ההוא ופירש הרשב"ם מרבינו חננאל שהשם יתברך שונא אותו).

ואיך הגיעו השוכבי זכר להפוך דברי תורה לאפיקורסות, זה ענין מה שקיימא לן כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות (סוטה כא) ופרש"י כאלו מלמדה זנות, כי היא לוקחת את החכמה של התורה ומשתמשת בה לעשות זנות בערמה. והנה השוכבי זכר הם בבחינת אשה... וממילא מובן שכל התורה שהם לומדים זה תפלות, ורק נותן להם ערמה לחטוא עוד, רחמנא ליצלן.

והנה המפרשים בדברי רבינו הקדוש הוכיחו שאף על פי שאסור ללמוד זכות על משכב זכר, היינו על העבירה עצמה, אבל בודאי יש ללמוד זכות על הבן אדם בעצמו ולמצוא בו נקודה טובה ועל ידי זה יכולים להפוך אותו לטוב. ובזה נוכל להבין קצת מה שבן עזאי בעצמו אומר (סוטה דף כ) שחייב אדם ללמד בתו תורה, כדי שאם תהיה סוטה ותשטה מהמים המאררים ולא תמות מיד, תדע שזה בגלל שיש לה איזה זכות שתולה לה ונותן לה איזה ארך שנה או שנתיים עד שתמותי, הרי כל כך חשוב הנקודה טובה והחיוב להכיר אותה, עד כדי כך שבן עזאי העדיף להכניס את הנשים בסכנת תפלות – שיתמשו בחכמת התורה לעשות עבירות חמורות, כדי שידעו גודל כח הנקודה טובה, והוא ממש פלא (כמו שרבים שלומדים את הגמרא הזאת מתמהים – שהלוא רחוק מאד שהבת הזו תגיע ח"ו להיות סוטה בכלל, ועוד שתבוא לשתות מהמים וגם לא תמות וכו', ואיך בן עזאי חשש כל כך לזה עד שבגלל זה חייב האדם ללמד בתו תורה)!

וזה ממש רואים בימינו שרוב הנשים לומדים תורה, והרבה הרבה אנחנו סובלים מהתפלות שהם מכניסים לעולם על ידי זה נורא מאד (וזה עכשיו שמעתי מחבר מפיץ גדול, שאשתו אשת חיל, ולאחרונה היא התחילה לשמוע לדרשות של כל מיני מפרסמים של שקר, ועכשיו הוא סובל הרבה מכל מיני ערמימות ממנה, ה"י ירחם להבא שיהפוך לטובה בזכות הפתק הקדוש), ולכאורה הענין מה שהשם יתברך סיבב את העולם ככה, כי זה לעומת זה, והוא יתברך הקדים הרפואה להמכה, שרבינו הקדוש כבר גילה (בפרט בתורה רפב בלקוטי מוהר"ן) כמה גדול וחשוב הנקודה טובה עד כדי כך שעל ידה יכולים להפוך הכל לטובה. ולכן כאילו ניתן רשות להס"א לפשוט על הנשים ועל אלו הנ"ל שהם בחינת נשים, ליתן להם ללמוד תורה ולהטותה לערמימות ר"ל, כי יש לנו על מי לסמוך ---

נ נח נחמ נחמן מאומן!