תורה רפב - אזמרה - האם ניתן לעשות את זה על מת

ב"ה

תורה רפ"ב אזמרה – כבר הבאתי יסוד וביאור עמוק לתורה זו מהרמח"ל בדעת תבונות חלק ב' אות סב [ז"ל יתרצה המאציל יתברך שמו שהבחירה המועטת הנמצאת באותם המצוות המועטות הנמצאות בפושעי ישראל, שהם באיברים פרטיים, תהיה ממשכת אחריה תיקון כל שאר האיברים כלם על ידי העונש, כי נפרד מהם הס"א על ידי העונש, בכח הבחירה הזאת הנמצאת בהם, ודי לו בזה, כי כבר גם הנהגתו כך הכינה מתחלה וכו' ע"ש]. ונראה לפי זה שיתכן אולי לעשות ולפעול התיקון של אזמרה אפילו על מת, משא"כ לפי שטחיות ההבנה של תורה זו, שנותנים כח להנקודה טובה להתגבר ולכבוש את כולו, הרי אחר פטירת בן אדם כבר עבר זמנו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הקושיא שלכאורה התבודדות הוא ביטול כל ענין הבחירה שהשם יתברך קבע בעולם

ב"ה

חיי מוהר"ן אות תלו:

כשהודיע לי רבנו ז"ל ענין ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו דברתי עמו, הלא האדם הוא בעל בחירה. ולא השיב לי בפרוש רק כלאחר יד, כאומר אף על פי כן. כלומר אף על פי שאי אפשר לבאר לך הענין בשלמות, אף על פי כן צריכין לנהג כך. ואנכי לא יכלתי לשאל יותר כי ידעתי כי קשיא זו יכולין להקשות גם על כל התפלות וכו' ע"ש.

ולכאורה אינו קושיא כל עיקר, כי התפלה הוא חלק מהבחירה [ואדרבה עיקר הבחירה הוא התפלה, וכמו שכבר פרסמתי לשון הרמח"ל בדעת תבונות ח"ב אות ז: אין הבחירה אלא לבחור לבקש הטוב מן הקב"ה או שלא לבקש אותו] – דהיינו כן להתפלל או לא להתפלל, ובכמות ואיכות התפילה, כמה כוונה ולב ובכיה וכו', וכולי האי ואולי האדם זוכה להנצל משקר והבל של העולם הזה ולעלות מעלה מעלה בהכרת האמת של מציאות התורה הקדושה. וזה הבחירה של האדם לעשות את זה, ועם כל הלב ונפש.

ולכאורה הקושיא הוא רק לפי עוצם הגלות שנסתר מדעת האדם יסוד התפלה, והרי הם נאבקים יום יום לעשות איך שהוא רצון השם במיטב יכולתם כפי מיעוט שכלם, ולכן כאשר שומעים שעל ידי תפילה יכולים לנצח, הרי זה פליאה גדולה, שלכאורה זה ביטול כל מאבק הבחירה. אכן האמת הוא פשוט כנ"ל, שיסוד התפילה הוא רק ההתחלה, שמשם מתחילה עיקר המאבק של הבחירה. שהשם יתברך יעזרנו על דבר כבוד מלכותו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

"אין הבחירה אלא לבחור לבקש הטוב מן הקב"ה או שלא לבקש אותו" - דעת תבונות ח"ב אות ז

הס"מ

ב"ה

בספר דעת תבונות ח"ב של הרמח"ל אות לד, מסביר איך שהס"מ בתחילה היה מלאך קדוש שהש"י ברא כדי לאפשר הבחירה והעבודה לנצחו, "אך הוא חשב בדעתו, שאם באמת יעלה בידו להחטיא בני האדם לגמרי, הנה יתגברו מדריגותיו לגמרי בכח גדול, ולא יהיה הוא צריך כלל אל הקדושה. וחשב שחס ושלום שתי רשויות יש בכל פעולותיו שהוא פועל. גם כי הם רק הפעולות שניתן לו רשות לפעול, אך הוא פועל אותן בכונה הרעה הזאת. ולכן ראוי להנקם ממנו, ולבטל אותו, וזה יהיה כשלא יהיה עוד לבריאה צורך בו כלל, עכ"ל.

ושאלתי, האם יתכן שהס"מ בעצמו - מעצמו יחזור בו מרשעתו בעוד אריכות הגלות?

נ נח נחמ נחמן מאומן

תורת אזמרה - תורה רפ"ב - מבואר בפירוש על פי הרמח"ל!

ב"ה

אחד מהתורות הכי יסודי של רבינו הקדוש, למצוא נקודה טובה בכל יהודי ולהתיחס אליו רק דרך אותו נקודה טובה ועל ידי זה הכל יתהפך לטובה. וכן מבואר שם ובהנוגע לתורה זו שרבינו אמר שלא יתכן אפילו בהרשע הכי גדול, כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, שלא ימצא בו איזה נקודה טובה.

ונשאר קצת להבין את זה, איך באמת יכולים להפוך הכל לטובה רק על ידי נקודה טובה קטנטנה? ועוד הרי הרשע שאין לו אלא איזה נקודה טובה, אפילו אם נתחזק מאד אותה נקודה טובה, אין לו עוד כלום טוב לעמוד בעדו, אז כמה זה יכול לעזור לו באמת?

אז הרמח"ל מסביר שבעצם נשמת ישראל הוא ממש טוב כחלק ממחויב המציאות הטוב (ע' לקוטי מוהר"ן תורה נב), אלא שהם מנותקים משורשם, וכל מיני רע נספח עליהם ומונע אותם ומבדיל אותם משרשם, וכל אחד יש לו הנקודות טובות שהן הם שרשו בטוב, רק שצריכים לקשר את הטוב ההוא לשרשו, ואז הכל מתוקן. נמצא שלא צריכים רק לקשר אותו, הנקודות טובות שלו לשרשן בקדושה, אז ממילא הוא כבר מתוקן לגמרי, כי הרע כבר בטל לגמרי, כי לא היה יכול רק לעכב אותו, והוא כבר מקושר בטח. כך הבנתי דבריו לעת עתה. וזה כמו חולה שסובל כל מיני מחלות, וצריכים רק לקשר אותו לשים בדם שלו מה שהוא צריך, וממילא חיו יחיה, ויבריא, ויתחזק, וכל המחלות יפלו ויתעלמו.

והנה אביא כאן כל דברי הרמח"ל בשלימותם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

"אין הבחירה אלא לבחור לבקש הטוב מן הקדוש ברוך הוא" - רמח"ל דעת תבונות ח"ב אות ז.

ב"ה

נ נח נחמ נחמן מאומן