בראשית - בדף יומי בבא קמא דף מ תברא

 ב"ה

מסכת בבא קמא דף מ:

בראשית, אותיות תברא יש, תברא לשון שבר, ובגמרא תברא מי ששנה זו לא שנה זו (ב"ק מ:) פירושו שיש סתירה, והרי הוא בחי' מחלקת, וקיימא לן מחלקת לשם שמים, שהוא בחי' דעת גבוה כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נו, סופה להתקיים, וזה בחי' יש. וכן יש בגמטריא קנ"ה חכמה קנ"ה בינה. שי עולמות. עוד י"ל שזה רמז לשלשת אלפים משל של שלמה המלך ויהי שירו חמשה ואלף (מלכים א:ה:יב), י"ש זה י' פעמים ש' הרי שלשת אלפים משל. תברא, ת' פעמים ב' זה ח' מאות, ועם ר"א והד' אותיות, הרי שירו חמשה ואלף.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מאמר פתוח נאמן פשוט

ב"ה

לקוטי מוהרן תורה נו רבינו כותב שעל ידי נתינת התורה נפתח המאמר ונתגלה הדעת. ושני קטעים אחר כך כותב שתכף שיצאו ממצרים נתגלה הדעת. ואולי יש לפרש שהחילוק הוא שרק במתן תורה נתפשט נאמנותו. הגם ש"מן" מורה גם על התפשטות הנאמנות, אולי הא גופא החילוק שמתחילה לא היה להם מן ממש אלא טעם מן כמו שרבינו מפרש בחי' הדעת של מחלוקת לשם שמים, ויש לומר שזה גופא הגם שהוא דעת גבוה מכל מקום חסר בהתפשטות הנאמנות כי הלוא ורעם גבורותיו מי יתבונן, כמבואר שם שהן אלה קצות דרכיו יתברך שלא מבינים בהם, הרי שחסר בהם עדיין התפשטות הנאמנות, וכמבואר במקום אחר בלקוטי מוהרן בענין התגלות ההשגחה כאשר יתגלה ענין צדיק ורע לו וכו'.

ולפי זה צריכים לומר שכבר בחמשה עשר באיר כאשר התחיל המן לירד, כבר היה מתחיל מעין התפשטות הנאמנות שבאמת התחיל רק במתן תורה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נר שבת קודם לנר חנוכה

ב"ה

בהשקפה קלה, י"ל דנר שבת, שהוא המעכב בשלום בית, אם אין ידו משגת קודם לנר חנוכה, כי נר חנוכה מרמז על אור עוד יותר גדול של השלום של מחלקת לשם שמים (לקוטי מוהר"ן תורה נו), כי אי אפשר להשיג את השלום הגדול הזה של מחלקת לשם שמים טרם שתשיג בפשיטות השלום בית כמבואר להדיא בלקוטי מוהר"ן (תורה יד - ושם מפרש ענין נר שבת קודם לקדוש היום), שרק על ידי שלום בית זוכין לתפלה, ועל ידי זה זוכים לשלום הכללי. ומבואר שם ענין מצות נר חנוכה שמצותה להדליק סמוך לפתח הבית, שזה בחי' העלאת הכבוד לשורשו ביראה, וענין זמן ההדלקה משעת יציאת הכוכבים עד שתכלה רגל מן השוק, הוא ענין ביטול הלשון הרע - ריגול, והוא ענין שלום הכללי, שלא יתקיים אפילו משא ומתן, כי דעת הקונה והמוכר יהיו שוים. וכל זה לכאורה על כרחך רק לענין סחורה של עולם הזה, אבל במשא ומתן של הלכה, בפלפולא דאורייתא, שם עיקר שלמות השלום, שהוא דעת עליון גבוה מאד, הוא מחלקת לשם שמים. נר מצוה ותורה אור (ראשי תיבות אומן כידוע), שהנר אין אורו גדול, והוא בעיקר מרמז על שלום בית, אכן בחנוכה כל אחד מרבה בהדלקה כפי בחינתו נר איש ובית, וכפי מנהגו, איש על מחנהו ואיש על דגלו, וזה כבר מראה על שלום הכללי של אור התורה והדעת בחי' מחלקת לשם שמים.

נ נח נחמ נחמן מאומן