בירה

 ב"ה

בירה. בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

קראתי פעם בספר סיפורי צדיקים שהכותב כתב מעצמו ליתן טעם למה לא אומרים לחיים על בירה, כי הוא מלשון ביעור, היפוך חיים. ומזה למדתי עכ"פ שלא אומרים לחיים על בירה. וכנראה הוא יותר קרוב לבור מבאר. והנה שכר בכמה מקומות נחשב חמר מדינה (עיין פסחים קו: בתוספות ושם קז. ובעוד הרבה מקומות), והרי הוא ממש שייך להמדינה. והנה האריז"ל גילה יחוד עה"פ בפ' חקת (במדבר כ:יז) נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך, והייתי לומד אותו במטוס ובדיוק באו והגישו לי בירה. וחשבתי הלוא עכשיו אני במצב של אל נשתה מי באר, והביאו לי בירה, וע"כ כנ"ל שבירה אינה בחי' באר, ואדרבה נראה שעל ידי הבירה יכולים להוציא הניצוצות של אותו מדינה. בדומה למה שרבינו הקדוש גילה (ליקוטי מוהר"ן תורה כז) שעל ידי באר – ראשי תיבות בשמעו את רינתם, שעל כן כשיש חס ולשום איזה גזרה וצרה לישראל מאיזה עכו"ם אזי טוב לנגן הנגון של אותה העכו"ם שמצר להם, והקב"ה רואה מי מצר ע"ש. ואולי גם לפי הבירה של אותה עכו"ם יכולים לפעול את זה, והרי אין שירה אלא על היין.

וע"ע במדרש רבה (לך לך לט)אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת, אמר תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם ע"ש. והנה המשל לא היה צריך לפרט שהיה עובר ממקום למקום, ורואים שיש קשר בין הבירה להולכים דרכים, וכמו בפסוק הנ"ל מפרשת חקת - לא נשתה מי באר כאשר רצו לעבור דרך אדום, והיו מוכנים לשתות בירה ולא מי באר. מי באר זה בחי' אברהם, כדאיתא בהיחוד של האריז"ל הנ"ל, שגילה לכוון מי באר, בחילוק הי' לשני ההין, הוה אותיות, אברהם ה'.

נ נח נחמ נחמן מאומן