תכ. בקיצור הכוונות של הרמח"ל לתפילת שחרית – לסוף ברכה ראשונה של קריאת שמע – לאל ברוך נעימות יתנו למלך וכו' כז"ל לאל ברוך – היכל נוגה, והוא בנצח. והעשרה שבחים בסוד הי' ספירות, וכדי להשלימם אומרים "מרום וקדוש" (-- אגב, מרום וקדוש בגמטריא שבת), עכ"ל. לאל ברוך בגמטריא נחמן מאומן עם התיבות. "נעימות עם האותיות בגמטריא פתקא. וראוי להתבונן שהר"ת של אל ברוך נעימות יתנו – אבנ"י, גם כן סימן על השיר פשוט כפול (א-ב), שמתחילים עם נ' וחוזרים עד י' אותיות. יתנו עם האותיות בגמטריא יז תמוז.
תכא. האדם עץ השדה, ובספרי קבלה האריכו ביסוד זה, כי עץ בגמטריא צל"ם אלהים כידוע, עץ בגמטריא זה נחמן.
תכב. וחיי עולם נטע בתוכנו, בתוכנו עם האותיות וכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
תכג. ורוח נדיבה תסמכני (תהלים נא) תסמכני בגמטריא פתק.
תכד. עגלה ערופה עם הכולל בגמטריא יז תמוז.
תכה. בלקוטי מוהר"ן (יד:ט) מבואר ש"סלתא" זה פרנסה (וע' בכוונות האריז"ל לאשרי שחת"ך בא"ת ב"ש – סא"ל, אחד מהע"ב שמות), סלתא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
תכו. שמעתי מחבר, זכיתי לבבי (תהלים עג) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
תכז. שמות השם (על שם הגמטריא של מילוי האותיות של שם הוי"ה) ס"ג מ"ה (דייקא אלו שנסתלקים בשינה) בגמטריא נ נח.
תכח. בשער רוח הקודש של האריז"ל יש יחוד לעשות לפני חצות לילה בליל שבת קודש וחלק מהיחוד לכוון לכל כיוון שם קמ"ג (אהי"ה במילוי אלפין – אל"ף ה"א) וגם את השם אהי"ה (בגמטריא יה"ו). והנה קמ"ג ואהי"ה כפול ו' פעמים בגמטריא תתקפד שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן פעמיים עם השני כוללים (וע"ש שיכולים להבין את זה שיהיה דייקא פעמיים נ נח, כי מכוונים שם על העשר שמות שבדעת, שהם חמשה וחמשה).
וראוי גם לציין שמבואר ביחוד היראה להרמח"ל שכל כיוון מהארבע כיוונים של העולם הם ניצגים בשמות ע"ב ס"ג מ"ה בגמטריא ק"פ. והנה נ נח נחמ בגמטריא ק"פ עם הוי"ה. ונחמן בגמטריא קד"ם עם ד' כוללים, וכן מאומן עם האותיות וכולל בגמטריא קד"ם (ובענין שכל של קדם ע' לקוטי מוהר"ן תורה כא), שהוא אחד מיסודות היחוד של האריז"ל הנ"ל שמבוסס על הפסוק מעונה אלהי קדם, שהוא גמטריא של ניקוד הויו"ת שבדעת, וגם גמטריא של זוג שם ע"ב שצריכים לכוון על חמש וחמש בניקוד הנ"ל.
הרי שנ נח נחמ – כנגד הו"ק – הששה כיוונים, ונחמן מאומן כנגד החסדים והגבורות שבדעת ששולטים על הששה כיוונים.
No comments:
Post a Comment